פרסומים

בעוד התקשורת הממוסדת בישראל מציגה את תעמולת חמאס – המדגישה את ניצחון רעיון הג'האד, את השפלתה של ישראל, את שחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל, את סיכול הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ואת שרידותו הצבאית והאזרחית של הארגון ברצועת עזה – השיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות ברצועת עזה ובגדה המערבית מציג תמונה שונה, מגוונת יותר. תמונה זו כוללת ביקורת חריפה על חמאס, חשש מהישנות מראות מרצועת עזה בעקבות המלחמה גם בגדה המערבית, ואף משאלה שהרשות הפלסטינית תשוב לשלוט ברצועה.

הפגנות המוניות מחוץ לשגרירות ישראל בעמאן, המאורגנות על ידי 'הפורום הלאומי לתמיכה בהתנגדות' שבהובלת האחים המוסלמים בירדן וכן חתרנות איראנית ושימוש בירדן כפלטפורמה להברחת אמצעי לחימה וכסף לגורמי טרור בגדה המערבית, מסכנים את יציבותה של ממלכת ירדן. חשש שערעור היציבות בירדן ייצור מצב שאיראן ושלוחיה יתייצבו על גבול ישראל-ירדן אמור לדרבן את ישראל להימנע מעימות פומבי עם בית המלוכה סביב הביקורת הירדנית הנוקבת כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה, ולהתחשב בצרכיה הקיומיים של הממלכה, תוך היענות חיובית להם בערוצי קשר חשאיים.   

בתחילת יוני 2023 הציגה מצרים למנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי במפגש בקהיר מתווה לכינון הפסקת אש ממושכת – "הודנה" – ברצועת עזה. ישראל אינה מעורבת רשמית ביוזמה, שגלומים בה יתרונות עבורה במובנים של הפסקת אש ממושכת ונכונות קהיר למעורבות עמוקה ברצועת עזה. זאת, הגם שחמאס ייצא נשכר מהתממשות היוזמה, שכלולה בה כוונה להרחיב פרויקטים של תשתית וכלכלה ולכן היא מהווה הזדמנות לארגון להמשיך ולהתעצם מדינית וצבאית. עם זאת, חמאס אינו נלהב מהיוזמה המצרית. בכל אופן, מומלץ לישראל לא להתנגד ליוזמה למרות הוויתור על שלושה עקרונות: (1)...

הציבור הערבי בישראל מתייחס בדאגה לתוצאות הבחירות האחרונות ולהשלכותיהן האפשריות עליו ועל היחסים בינו לבין הרוב היהודי והמדינה. גם אם רוב האזרחים הערבים אדישים לפוליטיקה הישראלית, הם חותרים להמשך מגמת ההשתלבות שנצפתה בשנים האחרונות ושהינה חשובה עבורם, כפי שהיא מהווה אינטרס עליון של הרוב היהודי והמדינה. המאפיין העיקרי של ההתבטאויות והעשייה הציבורית והפוליטית הערבית הינו המתנה דרוכה, במגמה לבחון האם תימשך המדיניות הממשלתית כלפי המיעוט הערבי, אותה יזם ראש הממשלה נתניהו כבר ב-2015, או שמא תשתנה לרעה. בינתיים חלקם נוקט גישה פרגמטית, כולל...

בחודשים האחרונים נסק היקף השימוש בנשק חם נגד כוחות צה"ל בערים הפלסטיניות בגדה המערבית ושל מספר תקריות הירי והפיגועים. את הירי מבצעים בעיקר צעירים פלסטיניים, בכללם פעילי פת"ח, והתופעה משקפת את הכאוס בתחומי הרשות הפלסטינית. המענה הביטחוני הישראלי, המתמקד בפעילות סיכולית ובמעצרים נרחבים של חשודים, מחולל מעגל הסלמה שמזין את עצמו ומעצים את המוטיבציה של צעירים פלסטינים להתגייס ללחימה נגד כוחות הביטחון הישראליים. הסכנה היא שעקב הכאוס תחדל הרשות לתפקד כגורם אחראי, יציב ואפקטיבי, התורם לרגיעה ומהווה כתובת להידברות. כדי לבלום מגמה זו...

בלבנון נערכים לקיומן ב-15 במאי של הבחירות לפרלמנט, האמור לבחור באוקטובר השנה את נשיא המדינה. אלה הבחירות הראשונות שייערכו בלבנון מאז פריצתה של המחאה הציבורית הרחבה באוקטובר 2019 וקריסת המדינה עקב המשבר הכלכלי החמור. התרחשויות אלה הובילו לתהפוכות פוליטיות, שעיקרן השתתפות של מפלגות עצמאיות חדשות רבות, התפרקות המחנה הסוני והיחלשות שותפיו של חזבאללה במחנה ה-8 במארס ובמיוחד המפלגה הנוצרית הגדולה )הזרם הפטריוטי החופשי"). עם זאת, בעיקר בשל שיטת הבחירות, ספק רב אם תוצאות הבחירות יספקו מענה לציפיות הציבור, ייצרו שינוי של ממש ביחסי הכוחות...

ההחלטה שעברה ב-10 ביולי בטורקיה לגבי הפיכתו של מבנה האיה סופיה באיסטנבול ממוזיאון שוב למסגד עוררה כצפוי תגובות נגד בקרב רבים בעולם הנוצרי. על המהלך נמתחה ביקורת קשה גם בקרב מוסלמים סונים במדינות ערב ונטען שהוא מכשיר את הדרך לאפשר לישראל לפגוע באל-אקצא ואף מביא לידי ביטוי את היותה של טורקיה שחקן רביזיוניסטי מאיים. מנגד, היו גורמים שבירכו על ההחלטה, ביניהם דוברים מתנועת האחים המוסלמים וחמאס – מה שמחזק את תפיסת טורקיה כמנהיגת ציר האחים המוסלמים.

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, התמודד בשבועות האחרונים עם המשבר הציבורי החמור ביותר שידע מאז נכנס לתפקידו. מוחמד עלי, קבלן שעבד בעבר עם הצבא המצרי, פרסם ברשתות החברתיות סרטונים שהאשימו את הצמרת הצבאית והפוליטית במסכת שחיתויות ועודדו את הציבור להפגין נגד הנשיא. חרף התפוצה הרחבה של הסרטונים, רק אלפים בודדים נענו לקריאתו של עלי ויצאו לרחובות. ואולם, הצלחת המשטר בהכלת המחאות אינה משרה עליו שאננות, מאחר שבעיות היסוד הכלכליות והפוליטיות שהניעו את הזעם הציבורי נותרו בעינן. רבים מתומכיו רואים בהפגנות קריאת השכמה והזדמנות להניע תיקוני...

מתרבים הסימנים לכך שישראל הרחיבה את גזרת ההתמודדות נגד התבססות איראן במרחב. התפתחות זו מתבטאת בתקיפת תשתיות בעיראק, המקושרות לאיראן. בחישובי עלות מול תועלת, בהרחבת גזרת ההתמודדות עם איראן על ישראל לשקול את ההשלכות האפשריות, ביניהן הקדמת יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק ומסוריה והותרת ישראל לבדה במערכה נגד ההתבססות האיראנית. הניסיון האיראני לבצע תקיפות של רחפנים חמושים בצפון ישראל, שסוכל על ידי צה"ל, הוא עדות לכך שאיראן הגיעה לנקודה קריטית – היא אינה יכולה להבליג על הפעילות הישראלית ועליה לשנות את דפוס תגובתה. ישראל תידרש לבחון האם...

התגובות במצרים למותו של מוחמד מורסי, הדגימו את הקיטוב שעודנו שורר במדינה בפרט ובמזרח התיכון בכלל בחלוף שש שנים מהדחתו. בעוד שמשטרו של עבד אל-פתאח א-סיסי ביקש לגמד את מותו, תומכי האחים המוסלמים במצרים הפגינו נוכחות ברשתות החברתיות וביקשו לתעל את האירוע לחיזוק השפעתם. במבחן התוצאה הצליח המשטר להכיל את האירוע הנפיץ. בד בבד, השיח הפרו-אסלאמיסטי ברשתות החברתיות – על אף שלא היתרגם לפעולות רחבות בשטח – מהווה תזכורת לכך שהאחים המוסלמים עודם מייצגים חלק לא מבוטל בדעת הקהל המצרית. ישראל הרשמית מצידה נהגה נכון כאשר לא התייחסה למות...