פרסומים
מזכר 164, תל אביב, המכון למחקרי ביטחון לאומי, פברואר 2017

לפעילות ההסברה נגד ישראל בזירה הבינלאומית יש השלכות שליליות על האינטרסים של המדינה. הסיבה לכך היא שלא מדובר בגילויים ספורדיים של עוינות, אלא בהפעלה מכוּ ונת של מערכת חתרנות המתנהלת במישור התודעתי ושמטרתה היא לפגוע בדימויה ובמעמדה הבינלאומי ולערער את ביטחונה הלאומי. לכן מבחינתה של ישראל מדובר באתגר אסטרטגי קיומי המחייב צעדי תגובה והתגוננות הולמים. משחר ההיסטוריה כללה המלחמה הרבה יותר מאשר התנגשות אלימה בין צדדים יריבים. אחת מדרכי המלחמה הוותיקות ביותר היא חתרנות, שכיום נקראת גם "מאבק תודעתי" או "מערכה מכוּ ונת דימוי". מאחר שהמאמץ העיקרי בכל מלחמה מכוּ ון ממילא לעבר תודעתו של היריב לשם הכנעתו, הרי המאבק התודעתי, הכולל הפעלה של מנופי לחץ מגוּ ונים, מכוּ ון להעצים את האפקט הזה ללא הפעלת אלימות. מערכות מכוּ ונות דימוי מופעלות נגד יעדים שונים: מדינות, עמים, ארגונים לא־מדינתיים וקבוצות אידיאולוגיות, דתיות ופוליטיות. בסופו של דבר, מדובר בשימוש באמצעי אפקטיבי למדי שבכוחו ליצור תנאים לערעור יציבותו ולסיכון ביטחונו הלאומי של היריב המותקף, בלי קשר לעוצמתו הצבאית והכלכלית הכוללת.