פרסומים
מבט על, גיליון מס' 421, 28 אפריל 2013
בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כי לישראל מידע על פיו, כוחות אסד השתמשו כמה פעמים בנשק כימי ממית מסוג סרין וכן בסוגי חל"כ (חומרי לחימה כימיים) מנטרלים כדי לפגוע במורדים. אמירה זו עוררה הדים בארץ ובעולם, כי זו פעם ראשונה שטענה כזו הועלתה על ידי מקור ישראלי רשמי ורם דרג. לאחר כיממה, אישרו גם מקורות אמריקאים, בדרג הבכיר ביותר, שיש תוצאות ראשוניות המצביעות על שימוש בחל"כ אולם נדרש לאמת זאת באופן מוחלט. השאלות עליהן מנסה לענות המחבר: מה היקף השימוש בחל"כ, אופי התקיפה ומטרתה, מי השתמש בנשק ומהן ההוכחות לכך?
בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כי לישראל מידע על פיו, כוחות אסד השתמשו מספר פעמים בנשק כימי ממית מסוג סרין וכן בסוגי חל"כ (חומרי לחימה כימיים) מנטרלים כדי לפגוע במורדים. אמירה זו עוררה הדים בארץ ובעולם, כי זו פעם ראשונה שטענה כזו הועלתה על ידי מקור ישראלי רשמי ורם דרג. ילאחר כיממה, אשרו גם מקורות אמריקאים, בדרג הבכיר ביותר, שיש תוצאות ראשוניות המצביעות על שימוש בחל"כ אולם נדרש לאמת זאת באופן מוחלט.
השאלות העולות הן מה היקף השימוש בחל"כ, אופי התקיפה ומטרתה, מי השתמש בנשק ומהן ההוכחות לכך? בשנה האחרונה סוגיית מערך הנשק הכימי שבידי סוריה עלתה לכותרות. לסוריה מערך נשק כימי על כל מרכיביו ומערך מבצעי מלא כולל פצצות אוויר וטילים. החומר העיקרי בסד"כ הסורי הוא סרין, השייך לקבוצת חל"כ עצבים והוא נחשב כחל"כ ממית. על רקע המלחמה המתחוללת בסוריה, העלו גורמים שונים תרחישים אפשריים לגבי שימוש במערך זה או הפעלתו. למשל, שימוש שיעשו כוחות אסד כנגד המורדים, העברת מרכיבי הנשק לידי ארגונים קיצוניים כמו חזבאללה, ירי לעבר ישראל כצעד ייאוש של אסד, ועוד. בשנה האחרונה דווח בכמה מקרים שסוריה משנעת מרכיבים במערך הכימי בין הבסיסים, דובר על הכנות מבצעיות בבסיסים וקידום הכוננות. אירועים אלה הביאו מדינות שונות ובראשן ארצות הברית ואף רוסיה לשגר אזהרות חמורות לנשיא סוריה לבל יעז לעשות שימוש בנשק. יתר על כן, הנשיא אובמה ובכירים נוספים בממשל הצהירו, כי פעולות במערך הכימי וכמובן שימוש בנשק זה יהיה "קו אדום" או "גורם משנה כללי משחק" (game changer) ויחייב נקיטת אמצעים. הגדרת ה"הקו האדום" נשארה מעורפלת משהו משום שלא הוצבו קריטריונים ברורים לשימוש בנשק וכן לא פורטו הצעדים שיינקטו על ידי ארצות הברית בתגובה. בינתיים, פורסמו ידיעות לפיהן הוכנו על ידי ארצות הברית, בשיתוף מדינות ידידות ואזוריות, תוכניות להשתלטות צבאית על מאגרי הנשק ואבטחתם במצבים מסוכנים ואף להפציצם מהאוויר ולהשמידם.
בחודשים האחרונים הופיעו ידיעות על שימוש בפועל בנשק או חומרים כימיים. האירוע המשמעותי ביותר התחולל ב-19 במרס בחאלב (Aleppo). לפי הפרסומים, נהרגו כעשרים וחמישה אזרחים וכן היו נפגעים נוספים. בהקשר לאירוע זה נשמעו האשמות הדדיות כאשר ממשל אסד טען שהמורדים עשו שימוש בנשק כימי ואילו המורדים העלו האשמות הפוכות.
מה באמת קרה באירוע בחאלב והאם אכן נעשה שימוש מבצעי בנשק כימי? כדי לקבוע בוודאות ולאמת באופן חד-משמעי שנעשה שימוש בנשק זה, נדרשים נתונים בכמה מישורים:
1. עדויות אמינות וישירות של מי שנכחו בזמן התרחשות התקיפה ומיד לאחריה – עוברי אורח או ניצולים, שהיו שם, לגבי איך בוצעה התקיפה, כיצד פוזר החומר, מה צורתו, האם היה ריח אופייני, מהו גודל האזור הפגוע, תאור הנפגעים והסימנים הקליניים שלהם. יצוין, כי לסרין השפעה קטלנית ומהירה ביותר, תסמינים מופיעים תוך דקות ומוות תוך זמן קצר, בדרך כלל עד כמה שעות לאחר החשיפה.
2. גילוי וזיהוי בזמן אמיתי, באמצעות מכשירי גילוי וזיהוי אוטומטיים או ידניים, של סוג החומר שפוזר. חלון הזמן לכך קצר ביותר (בד"כ שעות לכל היותר כאשר מדובר בחל"כ נדיף מסוג סרין).
3. תאור הנפגעים המגיעים לטיפול רפואי במרפאות ובתי חולים, התסמינים הקליניים, סוגי התרופות המנטרלות הנדרשות. חלון הזמן שלאחר התקיפה – ימים עד שבועות.
4. אנליזה מעבדתית של דגימות קרקע, מים ומשטחים באמצעות אנליזה כימית הדורשת מכשור מתוחכם, ידע וניסיון רב בתחום. כאשר מדובר בחל"כ נדיף מסוג סרין חלון הזמן לזהות אותו באופן ישיר בדגימות שטח הוא די קצר. מאוחר יותר ניתן לזהות נגזרות של החומר המאפשרות אימות מלא או חלקי בלבד.
5. אנליזה של נוזלי גוף של נפגעים (דם, שתן, שערות, ביופסיה וכדומה). בדגימות אלה ניתן במשך שעות, ימים ואולי אף יותר לגלות שינויים בסימנים ביולוגיים או עקבות של חל"כ ותוצרי פירוק המעידים על חשיפה לרעל.
6. ניתוחים שלאחר המוות.
ככל שהבדיקות וההערכה ייעשו סמוך יותר למועד התקיפה, הסיכוי לקבל נתונים אמינים בכל ששת התחומים הנ"ל גבוה יותר וניתן יהיה לקבל אימות והערכה על התקיפה.
מהפרסומים הגלויים שהובאו באמצעי התקשורת עד כה, ניתן להתרשם בעיקר מעדויות ותיאורים מסוימים מהשטח, וכן מקטעי סרטים ששודרו בטלוויזיה של נפגעים מטופלים במרפאות ו/או בתי חולים. מתיאורים מהשטח, אין עדויות מובהקות שמדובר בחל"כ. לא ניתן לשלול את האפשרות שמדובר בחומרים כימיים תעשייתיים או חומרים רעילים אחרים שנמצאים בסביבת שדה קרב. הועלתה גם אפשרות של הרעלת כלור תעשייתי אך היא לא נראית אמינה. הסרטים שבהם נראו נפגעים מטופלים בבית חולים אינם מעידים באופן חד משמעי על פגיעה מחל"כ כפי שנטען. די מפתיע שהאנשים בסביבת הנפגעים ממוגנים באמצעות מסיכת פה-אף בלבד ולא במסכות אב"כ וניתן היה לצפות שבתנאים אלה היו נגרמים נפגעים שניוניים, דבר שלא נצפה. גם תופעות של הצרת אישונים (מיוזיס) וקצף מהפה, שייתכן ונצפו, אינה מהווה הוכחה חותכת לשימוש בסרין מאחר וגם חומרים אחרים יכולים לגרום לתופעות דומות.
לאחרונה פורסם כי מעבדות מקצועיות בבריטניה וצרפת גילו ממצאים משמעותיים בדגימות מהשטח (לא נמסר אילו דגימות ואיזה חומרים נמצאו), המצביעים על שימוש בחל"כ, כנראה סרין. בסקירתו, טען ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כי ברשות צה"ל ממצאים נוספים (מעבר למה שפורסם במדיה). לא ידוע מה הם והאם הם אכן מצביעים בוודאות גמורה על שימוש בסרין. באם אכן נעשה שימוש בנשק כימי על ידי כוחות אסד, קשה להבין מה היה המניע לכך, שהרי מדובר בתקיפה נקודתית שמספר הנפגעים בה היה נמוך יחסית ושלא הייתה לה משמעות ישירה כלשהי מבחינה מבצעית. יתכן שמדובר באיתות ואזהרה של אסד למורדים או מעין הליכה על הסף שלו כדי לבדוק את התגובה. כאמור, העמדה האמריקאית הרשמית גורסת עתה שיש הוכחות ראשוניות ויש לבססם עוד, כדי להכריע ולאמת באופן ברור אם אכן נעשה שימוש בחל"כ. עולה השאלה האם זו עמדת האמריקאים שכן, מבחינה טכנית אין עדיין בראייתם אימות חד משמעי לשימוש בחל"כ או שמעורבים כאן אינטרסים פוליטיים. הודאה אמריקאית על כך שנעשה שימוש ודאי בחל"כ יעמיד את הממשל בפני הכרח להגיב, שאם לא כן תיפגע אמינות הנשיא.
אפשרויות התגובה אינן פשוטות כלל ועיקר ובחלקן דורשות "מגפיים על הקרקע" (boots on the ground), דבר שהאמריקאים מנסים להימנע ממנו. כאשר מדובר במערך הכימי בלבד, הוכנו תוכניות להשתלטות בכוח על המאגרים והמצבורים. תוכנית זו מורכבת מאוד ודורשת כנראה כניסת כוחות רבים לסוריה ויש בה סיכונים רבים להסתבכות. הפצצה מהאוויר והשמדת המאגרים והאתרים במערך הכימי אפשרית מבחינה מבצעית וטכנית ועשויה לפגוע במערך זה באופן רציני מאוד, אך ספק אם תנטרלו לחלוטין. בהפצצה מהאוויר קיים סיכון מסוים לאוכלוסייה אזרחית הנמצאת קרוב מאוד לאתרים המופצצים.
מעבר לדברים האלה יש לזכור, כי מערך הנשק הכימי (והביולוגי?) האדיר נבנה במשך שנים על ידי שליטי סוריה והיה נתון לשליטתם במטרה להוות גורם מאזן אסטרטגי אל מול יכולותיה הקונבנציונליות והלא קונבנציונליות של ישראל כפי שהן נתפשות בעיני סוריה. אולם, עתידה של סוריה כמדינה אינו ברור, ועל כן יש סכנה, כי בסופו של דבר ובלא קשר לשאלה אם נשק כימי הופעל בסוריה או לא, כל המערך העצום או חלקים משמעותיים ממנו יפלו לידיהם של גורמים קיצוניים, שעלולים לשלוט בסוריה או בחלקים גדולים ממנה. שעל כן נדרשת הקהילה הבינלאומית – ובראשה ארצות הבקרית – להכין תוכנית כוללת להשמדת המערך הכימי והביולוגי כולו בתוכנית סדורה כחלק מהסדרת המצב בסוריה. אם לא כן, יהווה מאגר זה סיכון פוטנציאלי מתמשך לעולם כולו ובמיוחד למדינות האזור, לרבות ישראל.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על