קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו

קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו

מבט על, גיליון 407, 28 פברואר 2013

English
יפתח שפיר
מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל, ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לקויה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר) מעצם יכולת היירוט. פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שיניע אותה קדימה וישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב: מסר של נחישות להתגונן ומסר של עליונות טכנולוגית.

בבוקר יום ב', ה-25 בפברואר 2012, ביצעה מערכת הביטחון ניסוי שיגור ראשון של הטיל המיירט של מערכת חץ-3. לא נמסרו פרטים רבים על הניסוי, אולם נראה כי הניסוי עבר בהצלחה. מערכת חץ 3 נמצאת בפיתוח מזה כמה שנים, על ידי התעשייה האווירית, ובהשתתפות חברת בואינג עבור פרויקט "חומה" הישראלי ובהשתתפות ומימון המשרד האמריקני להגה בפני טילים בליסטים (MDA).  ההשתתפות במימון הפרויקט היא מחוץ לסיוע הביטחוני הרגיל שמקבלת ישראל מארצות הברית. כשתכנס לשירות – על פי המתוכנן בשנים 2014 - 2015, תתגבר מערכת חץ 3את מערכת חץ 2, הקיימת. 

האיום 

מערכת חץ 3 מיועדת להתמודד בעיקר עם איום הטילים האיראנים. אלו כוללים את השהאב 3 הוותיק והע'אדר-1, שהוא גרסתו המשופרת של השהאב-3. טילים אלה הם בעלי דלק נוזלי, וטווח של כ-1500 ק"מ. באיראן נמצא כיום בפיתוח הטיל סג'יל-2. זהו טיל דו שלבי, המונע בדלק מוצק, וטווחו יהיה כ-2000 ק"מ. הטיל נוסה עד כה כמה פעמים, אך כנראה טרם נכנס לייצור ופריסה מבצעיים. לכשיכנס לשימוש, יש להניח כי יחליף בהדרגה את הטילים הישנים. 

מערכת טילי החץ 2 תוכננה להתמודד עם טילים בעלי טווח קצר יותר – הסקאד B, המצוי בשירות סוריה ומצרים, וכן הסקאד C והסקאד D, המצויים בשירות סוריה (ואולי גם בידי חזבאללה). בתקופה בה פותח חץ 2 היה קיים גם איום טילי ה"אל-חוסיין" העיראקיים. טילים אלה הם בעלי טווחים של בין 300 ל-600 ק"מ. טילים בעלי טווח כזה נכנסים לאטמוספרה במהירות של כ-1500 מטר בשנייה, וה-חץ תוכנן להתמודד איתם ולנסות ליירטם בשכבות העליונות של האטמוספרה (בגובה המוערך בכ-90 ק"מ – הנתון האמיתי לא פורסם). 

טילים בעלי טווח גדול יותר דוגמת השהאב-3 וה-סג'יל – חוזרים לאטמוספרה במהירויות גבוהות בהרבה – כ-4000 מטרים בשנייה. מיירט החץ 2 יתקשה ליירט מטרות הנעות במהירויות כאלה. החץ 3 נועד לענות על איום זה. 

חץ 3 

מערכת חץ-3 היא הנדבך העליון במערכת הנשק "חץ". היא כוללת מערכת תקשורת חדשה, מערכת הנחייה חדשה, וטכנולוגית גלאים חדשה. מיירט החץ 3, הוא מיירט דו שלבי, המונע בדלק מוצק, והמשמיד את מטרתו באמצעות "רכב הרג" (Kill Vehicle) אקסו-אטמוספרי, דהיינו – הוא מיירט את מטרתו מחוץ לאטמוספרה (בניגוד לחץ 2 הפועל בשכבות העליונות של האטמוספרה). שלבו העליון – "רכב ההרג" מסוגל לתמרן בחלל באמצעות ניהוג ווקטור הפליטה. הבדל נוסף בין חץ 2 לחץ 3, הוא ש"רכב ההרג" אינו נושא חומרי נפץ, והוא מתוכנן לפגוע פגיעה ישירה במטרתו ולהשמידה בפגיעה קינטית בלבד (טכנולוגיית Hit to Kill). במהירויות הסגירה של אלפי מטרים בשנייה, אנרגית הפגיעה דיה כדי לאדות את המטרה. מיירט החץ 3 קטן יותר וקל יותר מזה של החץ 2, אף על פי שהוא מיועד ליירט את מטרתו גבוה יותר ורחוק יותר מאשר החץ-2. 

בנוסף למיירט, כוללת מערכת חץ 3 מערכות גילוי, שיוכלו לזהות איומים מתקרבים בטווחים גדולים יותר וברמות דיוק גבוהות יותר מבעבר. כמו מערכת חץ 2, גם חץ 3 תשתלב במערך הגילוי האמריקני, הנעזר במכ"מים דוגמת מכ"ם ה AN-TPY-2, הפועל בתחום X-band (מכ"ם כזה פרוס גם בנגב), או בספינות נושאות מערכות ה- Aegis של צי ארצות הברית. 

משמעות הניסוי

מיד לאחר פרסום הידיעה על הניסוי, היו פרשנים שניסו למצוא הקשר פוליטי לניסוי ולעיתויו – מסר לאיראן, מסר למדינות ערב, או אף לאירועים ביהודה ושומרון. האמת היא פשוטה יותר. פיתוח מערכות נשק אורך שנים רבות. ניסויים נקבעים לא על ידי פוליטיקאים אלא על ידי מהנדסים, בהתאם להתקדמות תכנית הפיתוח. עיתוי מדויק של הניסוי נקבע הן על פי מצב הפיתוח והן על פי גורמים הקשורים לביצוע הניסוי כגון זמינות אתר הניסויים והיחידות הדרושות לסייע לניסוי, או על פי תנאים סביבתיים אחרים כמו מזג אוויר. רק לעתים רחוקות מתערב הדרג הפוליטי בקביעת עיתוי הניסוי – ורק כשיש חשש רציני שלעיתוי המדויק של הניסוי יהיו השלכות פוליטיות מרחיקות לכת (למשל – ביקור של מנהיג זר בארץ), אך בדרך כלל אין לעיתוי הניסוי שום משמעות פוליטית. 

סיכום 

מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לא מלאה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח ה-חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר). פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב – הנחישות להתגונן והעליונות הטכנולוגית.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock (modified by INSS)
מלחמת ישראל-איראן - תם ולא נשלם
בתום 12 ימי לחימה, שהיוו את שיא העימות הנמשך זה עשורים בין ירושלים וטהראן, כיצד על ישראל להיערך לבאות?
24/06/25
הערכת ביניים לפעולות ישראל נגד תכנית הגרעין האיראנית (19 ביוני 2025)
19/06/25
Majid Asgaripour/WANA via REUTERS
המערכה מול איראן: תמונת מצב, דילמות ומשמעויות
איראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה מול ישראל: מהן הדילמות העומדות בפניה – ולמה צריכה להיערך ישראל?
16/06/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.