פרסומים

אמצעי התקשורת במדינת ישראל הציגו את האזרחים הערבים בצורה שלילית או הדירו את ייצוגם כלל במשך שנים רבות. מצב זה השפיע לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים במדינה. כדי להתמודד עם מציאות זו יזמו עמותת  "סיכוי" ומגזין "העין השביעית" את פרויקט מדד הייצוג. פרויקט זה, שהושק במרץ 2016, נולד מתוך הבנה כי לתקשורת ההמונים יש השפעה דרמטית על מערכת היחסים של האזרחים היהודים והערבים בישראל: תקשורת ההמונים מעצבת את האופן בו האוכלוסיות היהודית והערבית תופסות אחת את השנייה ואף הופכת לגורם משמעותי שיכול לייצר הסלמה או לתרום ליצירת חברה משותפת ושוויונית.

בשונה מדפוסי עבר להתמודדות, יוזמי פרויקט מדד הייצוג החליטו לא להסתפק במחאה, בהסברה או במתן ידע וכלים בלבד כדי להתמודד עם הדרתם והצגתם השלילית של הערבים התקשורת. הם החליטו להתעמת עם התקשורת באמצעות לחץ ציבורי עליה שיגביר את המוטיבציה שלה להשתנות. יוזמי הפרויקט בחרו בגישה שנתנה תשומת לב אישית לעיתונאים ואנשי תקשורת. בדו"חות החודשיים שלהם הם שיבחו את מי שהתאמץ לשבץ דוברים ערבים וביקרו את מי שנמנע מכך. הם פרסמו את  שמות העיתונאים, צילומיהם ופרטי התכניות שלהם. כבר בשנה הראשונה ליישום הפרויקט ייצוג הערבים השתפר והשינוי כבר נראה בשטח. כך, לדוגמה, בעוד שבתחילת 2016 שיעור הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בתכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים היה 2.5%, שיעור הייצוג בסוף שנה זו עלה ל-3.5%. זאת ועוד, טרם השקת הפרויקט, הופיעו בחמשת הערוצים כ-30 מומחים ערבים בחודש. לאחר השקת מדד הייצוג, מספר המומחים עלה והתקרב עד ל-120 מומחים בחודש.

בראשית ינואר 2016 הושק מאגר A-List ביוזמת ארגון "אנוּ" ובשיתוף עם עמותת "סיכוי". המדובר במאגר מקוון של מומחיות ומומחים ערבים המיועד לכלי התקשורת בישראל. מטרת המאגר היא להעשיר ולגוון את הנוכחות האזרחית של ערבים בתקשורת וכך, למעשה, לפעול לייצוג כלל האזרחים במדינה. המאגר נבנה תוך התאמה מרבית לצורכיהם של העוסקים בתקשורת, במטרה לספק מענה וכלי מקצועי שיסייע לקדם ייצוג הולם וסיקור הוגן של האזרחים הערבים בתקשורת ובמיוחד זו העברית. תחומי המומחיות במאגר כוללים עסקים, טכנולוגיה, מדע, כלכלה, בריאות, חינוך, יחסי חוץ ועוד. נושאים שבהם נדיר לשמוע קולות ערביים בתקשורת בישראל. את היוזמה ריכזה והובילה במשך כשנה וחצי העיתונאית והבלוגרית מקבולה נסאר.

השילוב של פרויקט מדד הייצוג יחד עם מאגר A-List הוביל לשיפור יחסי, אך גם משמעותי, בייצוג האזרחים הערבים בתקשורת העברית. אולם בחינה מעמיקה של המצב הקיים מראה דברים שהם מעבר למספרים. ראשית, בשבועות ללא אירועים ביטחוניים או אלימים חריגים, כמעט ולא היה לערבים בישראל ייצוג. ניתוח שביצעה חברת "יפעת מחקרי מדיה" העלה כי במחצית הראשונה של 2017 הופעת דוברים ומרואיינים ערבים רבים יחסית הייתה על רקע אירועים ביטחוניים ואלימים, ולדוגמה: התקרית באום אל-חיראן, אירועי כפר קאסם או רצח נשים. השבוע היחיד שבו הופיעו דוברים ומרואיינים ערבים רבים בלי שהנושא המרכזי יהיה ביטחוני/פלילי הוא השבוע העשירי בטבלה שהציג המחקר בו הנושא המרכזי הוגדר כ"תרבות", וזאת בשל סדרת כתבות אודות "הבועה הפלסטינית" ששודרה בשבוע השלישי של חודש בפברואר במהדורת חדשות ערוץ 10 והתמקדה בחיי הלילה של צעירים ערבים בישראל. כמו כן נמצא כי שיעור המומחים במהדורות החדשות המרכזיות נמוך בצורה משמעותית משיעור המומחים שמופיעים בכלל התכניות של הערוצים המרכזיים. ממצאים אלה מעידים על הופעתם של מומחים ערבים בזירות נישה ולא בלב סדר היום של האקטואליה הישראלית. התכניות החריגות מבחינה זו הן "לונדון וקירשנבאום" של ערוץ 10 והתכנית הרדיו "סדר יום" של קרן נויבך (הן בעידן רשות השידור והן בעידן תאגיד השידור הציבורי החדש). שתי תכניות אקטואליה אלו מאופיינות בשיעור גבוה במיוחד של מרואיינים ערבים לעומת תכניות אקטואליה אחרות.

במחצית הראשונה של 2017 קבעה מהדורת החדשות של ערוץ 2 "אולפן שישי" (שהיא בעלת רייטינג הצפייה הגבוה ביותר) שיא שבועי של שיעור דוברים ומרואיינים ערבים. עם זאת, במחצית ממהדורות "אולפן שישי" בתקופה זו לא הופיע אף לא דובר או מרואיין ערבי אחד. זירה אחרת שבה לא הצליחו המאמצים להביא לשיפור בייצוג האזרחים הערבים בתקשורת היא בתכניות הכלכליות של ערוצי הטלוויזיה על אף שמאגר A-List מציע עשרות כלכלנים ערבים.

החסמים הקיימים בפני העלאת רמת הייצוג של האזרחים הערבים בתקשורת הישראלית הם: המחסור בעובדים ערבים במערכת תכניות האקטואליה ובחברות החדשות (ובעיקר בתפקידי הפקה ועריכת תכניות ומהדורות חדשות), הפסיביות של החברה הערבית מול הייצוג הנמוך במשך השנים, התירוץ של המרחק הגיאוגרפי שמשמש הן את התקשורת הן את המרואיינים הפוטנציאליים, שכן רוב המרואיינים הפוטנציאליים נמצאים בפריפריה לעומת אולפני הטלוויזיה הנמצאים במרכז.

ההמלצות לשיפור ייצוג האזרחים הערבים בתקשורת לאור החסמים אלה הן: לשלב עובדים ערבים במערכת של מהדורות החדשות ותכניות האקטואליה. לחברי מערכת, ולמפיקים במיוחד, יש השפעה מכרעת בקביעת סדר היום וזהות המרואיינים בתכנית; פעולה אקטיבית של ארגוני חברה אזרחית מול מערכות תכניות החדשות והאקטואליה שתתבטא בפנייה למערכות אלה במקרים שישנה הזנחה של סוגיה חשובה הקשורה לחברה הערבית; הכללת שימוש באמצעים טכנולוגיים לקיום ראיונות-מרחוק בכלֵי התקשורת הישראלית (לדוגמה, תוכנות של שיחות ועידה בווידאו (video conference) – כנהוג ברשתות טלוויזיה בין-לאומיות רבות. למכלול ההמלצות יסייע לקדם את ייצוג המיעוט הערבי בישראל בתקשורת הישראלית, יתרום לאינטגרציה והשתלבות של האזרחים הערבים במרחב הציבורי הישראלי ולעיצוב תפיסה חיובית יותר של אוכלוסייה זו בישראל - דבר כֹּה חיובי ונחוץ הן עבורם והן עבור כלל החברה הישראלית בכללותה.