פיקוד העורף בישראל: משימות, אתגרים ותחזיות לעתיד

הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של הצבא. בנוסף, גוברת הסכנה להתקוממות אלימה ביהודה ושומרון, לצד קריסת מנגנוני הייצוב הפלסטיניים; משילותית וחברתית – החלשת מערכות אכיפת החוק, שחיקת הממלכתיות וחלחול מסוכן של האלימות אל תוך החברה הישראלית, באופן העלול לשתק את תפקוד המדינה; בינלאומית – הצגת ישראל כמדינה כוחנית, דכאנית וגזענית גורמת לאובדן הלגיטימציה להפעלת כוח, לפגיעה אנושה במעמדה של ישראל באזור ובעולם ולסכנת בידוד מדיני חריף. אנו מתריעים על סכנה לעצם יכולתה של ישראל לשלוט ולתפקד. כפי שמלמדת ההיסטוריה, דמוקרטיות שאינן מרסנות כוחות רדיקליים בתוכן – אינן שורדות.

פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית. מהן משמעויות המהלך השנוי במחלוקת?

שנה וחצי לכניסתו לתפקיד, ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מחקר מקיף על אודות תפיסות הציבור והסוגיות המרכזיות שמאפיינות את כהונתו של רא"ל אייל זמיר ואת פעולות הצבא תחת פיקודו