סוצ'י - קייב - ז'נבה על יעדיה ואתגריה של רוסיה בזירה הבינלאומית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סוצ'י - קייב - ז'נבה על יעדיה ואתגריה של רוסיה בזירה הבינלאומית

סוצ'י - קייב - ז'נבה על יעדיה ואתגריה של רוסיה בזירה הבינלאומית

מבט על, גיליון 513, 3 בפברואר 2014

English
צבי מגן
בימים אלה מתנהלת פעילות בינלאומית ערנית סביב שלוש הערים: סוצ'י, בה צפויה להתקיים אולימפיאדת החורף; קייב, בירת אוקראינה, בה מתחוללת פעילות מחאה אנטי ממשלתית רחבה וז'נבה (מונטריי), בה מתנהלת הוועידה לפתרון המשבר בסוריה. בשלושה אירועים אלה, שאינם קשורים ישירות והמתבצעים, במקרה, בעיתוי סמוך, ניתן לזהות מכנים משותפים בעלי משמעויות חשובות לאינטרסים רוסיים. בחינה קרובה יותר של האירועים תאפשר להבחין בקשר שבין השלושה על רקע יעדיה ואתגריה של רוסיה בזירה הבינלאומית בעיתוי הנוכחי, בכלל ובמזרח התיכון, בפרט.

בימים אלה מתנהלת פעילות בינלאומית ערנית סביב שלוש הערים: סוצ'י, בה צפויה להתקיים אולימפיאדת החורף; קייב, בירת אוקראינה, בה מתחוללת פעילות מחאה אנטי ממשלתית רחבה וז'נבה (מונטריי), בה מתנהלת הוועידה לפתרון המשבר בסוריה. בשלושה אירועים אלה, שאינם קשורים ישירות והמתבצעים, במקרה, בעיתוי סמוך, ניתן לזהות מכנים משותפים בעלי משמעויות חשובות לאינטרסים רוסיים. בחינה קרובה יותר של האירועים תאפשר להבחין בקשר שבין השלושה על רקע יעדיה ואתגריה של רוסיה בזירה הבינלאומית בעיתוי הנוכחי, בכלל ובמזרח התיכון, בפרט.

 סוצ'י, העיר בה צפויה להתקיים אולימפיאדת החורף בין ה-7 ל-23 בפברואר 2014, ממוקדת תשומת הלב הבינלאומית מסיבות שונות, וביניהן: עלותה הגבוהה ללא תקדים של אולימפיאדה זו (למעלה מ-50 מיליארד דולר); הפיכתה לביטוי של מחלוקות בין המעצמות בעניינים שונים, שבגללם יעדרו מהאירוע מרבית ראשי המדינות המערביות, במטרה להפעיל לחץ על רוסיה; ובעיקר, האיום הביטחוני מצד גורמי האסלאם הרדיקלי. מכל אלה, לנושא הביטחוני מופנית תשומת הלב העיקרית לאחר סדרה של פעולות טרור. העיר סוצ'י סמוכה לאזור צפון קווקז, מוקד פעילות הגורמים האסלאמיים בפדרציה הרוסית, שבכוונתם לשבש את האולימפיאדה. ההנהגה הרוסית, שרואה באולימפיאדה זו הזדמנות להפגנת עוצמה בתחומים שונים, משקיעה באבטחת האירוע מאמצים חסרי תקדים שאינם מהווים ערובה לנטרול האיום.

    אולם, הבעיה איננה רק האולימפיאדה אלא מה שמתחילים להפנים ברוסיה כאיום אסלאמי קיומי על רוסיה כולה. האתגר האסלאמי ברוסיה החל במלחמות עם צ'צ'ניה, שמוגרה אומנם, אך הטרור התפשט בכל צפון קווקז, המיושב באוכלוסיה מוסלמית ואף חדר לעומקה של רוסיה. טרור זה, המסרב להיעלם, מופעל על ידי גורמים אסלאמיים מקומיים וכן גורמים המיובאים ממדינות המזרח התיכון שהולך וצובר תנופה, עד כדי הכוונה לכונן באזור כולו חליפות אסלאמית. לא פחות מכך, מודאגים הרוסים מהתגברות המגמות האסלאמיות גם במחוזות מוסלמיים במרכזה של רוסיה, לאורך הוולגה, העלולה, במקרה קיצוני, להביא לפרוקה הגיאוגרפי של רוסיה. גם אלה בהשפעת המערכת האסלאמית העולמית, שרואה ברוסיה יעד בזכות עצמו.

    לאחרונה, מודים הרוסים שמקור האיום האסלאמי עליהם הוא במזרח התיכון, היוצר כיום מערכת משולבת עם גורמי האסלאם הרדיקלי שברוסיה. לדידם של הרוסים, התגברות הכוחות הרדיקליים במזרח התיכון תביא בהכרח להחמרת מגמה זו גם ברוסיה. זאת בעצם אחת הסיבות לתמיכתם במשטרים החילוניים במזרח התיכון, לרבות במשטרו של אסד. מגמה זו באה לידי הביטוי בימים אלה בוועידת ז'נבה II.

בקייב, לעומת זאת מתנהלת דרמה מסוג שונה, הקשורה גם היא ישירות ברוסיה. האירועים באוקראינה, המתבטאים במחאה ציבורית והמלווים באלימות לא מבוטלת, החלו על רקע דחייתה של אוקראינה את התכנית לשילובה העתידי במערכת האירופית. בין הסיבות המכריעות לסירוב זה היה לחץ רוסי כבד שהופעל על ההנהגה האוקראינית, אשר נכנעה לו. זאת נוכח התנגדותם של חלקים רבים בציבור האוקראיני, השואפים להינתק מההשפעה הרוסית ולהשתלב במערכת המערבית.

    המניע הרוסי להתנגדותה להיפרד מהשפעתה (למעשה שליטתה) על אוקראינה, נעוץ, מעבר להיבט התדמיתי, בעניינה המובהק של רוסיה לשקם את מעמדה כמעצמה עולמית, דבר שאינו אפשרי, להבנתה, ללא שילובה של אוקראינה במערכת הגיאופוליטית העתידית, הנרקמת עתה ברוסיה. בה בעת ומסיבות של מניעת כוונתה זו של רוסיה, פועל המערב לגריעתה של אוקראינה, וככל הניתן של יתר מדינות ברית המועצות לשעבר, מאזור ההשפעה הרוסי. למעשה, לשם כך נועדה התכנית הכלכלית האירופית שנדחתה. העימות הרוסי–מערבי סביב אוקראינה ועוד מדינות, שרוסיה מזהה כמעגל האינטרסים שלה, איננו חדש. הרוסים מזהים את המאורעות הנוכחיים באוקראינה יחד עם "המהפכה הכתומה" של 2004, כמגמה אחת, בהשראה מערבית. בלא תלות בתוצאת המשבר הנוכחי, לדידה של רוסיה זו מערכה על האינטרסים שלה, בה היא ניצבת בפרץ מול האתגר המערבי, המאיים על עתידה הגיאופוליטי.

בז'נבה מתרחשת בימים אלה ועידה המפגישה את הצדדים היריבים בסוריה. מערכה זו נראית, שלא בצדק, כרחוקה מרוסיה, שלה בפועל תפקיד מהחשובים בענייני סוריה, כאשר לתוצאות הוועידה השלכות על עתידה של רוסיה במזרח התיכון. רוסיה הינה משושביני ועידת ז'נבה II ומעניינה לקדם בה הסדר בסוריה שיאפשר לה להישאר כגורם משפיע גם בסוריה וכפועל יוצא – במזרח התיכון. את מעמדה הנוכחי בסוריה רכשה רוסיה במאמץ מתמשך, עת התייצבה לימין משטרו של אסד, תוך תמיכה מקבילה בציר השיעי בכללותו והציגה מאמץ בלימה מתמשך נוכח האתגר המשולב של המדינות הסוניות והמערב. קריסתו של אסד היתה מביאה לדחיקתה של רוסיה מענייני האזור, אך פעילותה המוצלחת בסוגיית הארסנל הכימי הסורי, הבטיח, לפי שעה, את המשך הנוכחות הרוסית המשפיעה במקום.

     לרוסיה, אחת הנפגעות הפוטנציאליות של התגברות האסלאם הרדיקלי, עניין מובהק להישאר במזרח התיכון ולפעול בו להכלתו של האיום הזה. לרוסים ברור כיום, שמדובר בעימות בין דתי, שבכוחו להוביל לתהליך של התהוות מציאות גיאופוליטית חדשה באזור. מבחינתה של רוסיה, התנהלות נכונה מצידה תאפשר לה להפיק לעצמה תועלת. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי בפעילות רוסית בעלת אופי בינלאומי באזור, בפרט לאחר העסקה הגרעינית של המערב עם איראן, הפוגעת באינטרסים רוסיים, אך מאפשרת ניצול הזדמנויות חדשות להתקרבות למדינות שנפגעו מכך אף הן.

    יחד עם זאת יש גם מכנים משותפים לרוסיה ולארצות הברית בוועידת ז'נבה II. מעבר להיותן יוזמיה ומארגניה, לשתיהן חשש מבוסס מפני ניצחון האסלאם הרדיקלי ועניין בבלימתו. יש במכלול השיקולים האמורים, כדי להביא את המעצמות לשיתוף פעולה בגיבוש נוסחת פשרה בין הצדדים היריבים בסוריה. מכאן, שאחת הסיבות המרכזיות לפעילותה של רוסיה בנושא הסורי, מעבר לשיקול המעצמתי של נוכחות משפיעה באזור, היא רצונה לפעול לבלימת האסלאם במזרח התיכון, המסכן אותה ישירות, להבנתה.

התבוננות בשלושת האירועים הללו, המתרחשים במקומות שונים ועוסקים בהיבטים שונים, מאפשרת להצביע על כמה מכנים משותפים, המלמדים על אתגריה ויעדיה של רוסיה בתקופה הנוכחית. למעשה, רוסיה חשה מאוימת ופעילותה בשלוש הזירות שנסקרו כאן היא עדות למאמצי ההגנה של רוסיה מול הכוחות המאתגרים את ביטחונה ואת האינטרסים הגיאופוליטיים שלה. אחד האתגרים הוא למעשה המערב, המפעיל על רוסיה לחצים במגמה להגביל את שליטתה באזורי האינטרסים שלה ולטרפד את כוונתה לשיקום האימפריה על חורבותיה של ברית המועצות. האתגר האחר הוא האסלאם הרדיקלי, ההופך לאיום המסכן כיום את ביטחונה של רוסיה ואת עתידה. שני האתגרים משתלבים במזרח התיכון. שם פועל המערב להצרת צעדיה של רוסיה, כחלק מדחיקתה מאזורי השפעתה החיוניים, במסגרת ההתמודדות הגלובלית. שם גם ממשיך להתעצם האסלאם הרדיקלי, המזהה את רוסיה כיעדו העתידי. אחד מהפתרונות של רוסיה לכך הוא אחיזה במזרח התיכון, תוך מאמץ להשפיע על העיצוב העתידי של הסדר האזורי, בין היתר, הן להכלת האיום האסלאמי והן כבסיס חיוני לקידום ההשפעה בזירה הבינלאומית.

    במכלול זה, מזהה רוסיה את ישראל כיעד ראוי להתקרבות ולשיתוף פעולה רב תחומי, לרבות בכל הנוגע לתחומי הביטחון, במאבקה נגד אתגרי האסלאם הרדיקלי וכן במישור המדיני, במסגרת תהליכי עיצוב הסדר האזורי העתידי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסוריהרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Shir Torem
מעבר לגבול: ההזדמנות האסטרטגית של ישראל בסוריה
כיצד נראית סוריה חמישה חודשים לאחר נפילתו של בשאר אסד — הן מהעבר הסורי והן מהעבר הישראלי של הגבול — ומהם הסיכונים וההזדמנויות העומדים בפני מקבלי ההחלטות בירושלים?
08/05/25
מנגנון בינלאומי לייצובה ועיצובה של סוריה החדשה
בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל. שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג בפני הממשל האמריקאי יוזמה לכינון מנגנון בינלאומי לשיקום סוריה בראשותו. מבחינת ישראל נועד הרעיון לצמצם את הסכנות לחיכוך צבאי בינה לבין סוריה; להגביל את ידי טורקיה במנגנון הבינלאומי ובכך למקסם את היתרונות שבמעורבותה ולמזער את הסכנות הגלומות בה; וכן לצמצם סיכונים לחידוש השפעתה של איראן בסוריה. מעורבות ישראלית גלויה במנגנון תביא כנראה להכשלתו מראש. לפיכך, מומלץ שהתפקיד הישראלי יצטמצם להעלאת הרעיון בפני הממשל ובפעילות מולו להבטחת האינטרסים שלה.
04/03/25
מפה אינטראקטיבית: הזירה הסורית
ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד. מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות הכורדיים, האמריקאיים והטורקיים. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
26/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.