תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש האמריקאית מול איראן, מסתמן כי רוב הציבור הישראלי מתנגד לה - 61 אחוזים מתנגדים לעומת 29 אחוזים בלבד התומכים בה. במקביל, בולטת אכזבה מהישגי המערכה ומהיקף הפגיעה באיראן. בעוד שבשלביה הראשונים של המערכה 69 אחוזים העריכו כי משטר האייתולות ייפגע באופן משמעותי, כעת רק 31 אחוזים סבורים כי פגיעה כזו אכן התרחשה. מגמה דומה משתקפת גם בהערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין: בתחילת המערכה 62.5 אחוזים העריכו כי ייפגע באופן משמעותי, לעומת 30.5 אחוזים בלבד הסבורים כי כך אכן קרה. בדומה לכך, 73 אחוזים העריכו בתחילת המערכה כי מערך הטילים הבליסטיים ייפגע באופן משמעותי, לעומת 42 אחוזים הסבורים כך כיום. שביעות הרצון מההישגים הצבאיים באיראן נמוכה ועומדת על 37 אחוזים, בעוד ששביעות הרצון מההישגים המדיניים נמוכה אף יותר - 23 אחוזים בלבד. במבט צופה פני עתיד, 73 אחוזים סבורים כי ישראל תידרש לחדש את המערכה מול איראן בשנה הקרובה, ו-76 אחוזים מעריכים כי יעדי המלחמה לא יושגו במסגרת המשא ומתן הצפוי. בזירה הצפונית, 69 אחוזים תומכים בהמשך המערכה מול חיזבאללה ללא תלות בהתפתחויות בזירה האיראנית, זאת אף ש-62 אחוזים מעריכים כי גם המערכה הנוכחית בלבנון לא תבטיח שקט ביטחוני ארוך טווח. לבסוף, אמון הציבור בצה"ל נותר גבוה (78 אחוזים), בעוד שהאמון בממשלה נותר נמוך (30 אחוזים), וממשיך להיות מקוטב על רקע פוליטי.

מתודולוגיה

הסקר נערך בהובלת מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי, כשבעה שבועות לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי", על רקע הפסקת האש עם איראן והמשך הלחימה בזירה הלבנונית. איסוף הנתונים בוצע על ידי חברת iPanel בין התאריכים 9–10 באפריל 2026, ובמסגרתו השיבו לסקר באופן מקוון 801 משיבים ומשיבות בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית. לאחר שקלול מגזרי, המדגם מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם עומדת על ±3.17 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הביטחוני

רמת האמון הציבורי בדרג הביטחוני נותרת גבוהה, אם כי ניכרת שחיקה מתונה בהשוואה לימי פתיחת המערכה. האמון בצה"ל נותר גבוה מאוד, בעוד שהאמון בדרג המדיני הנו נמוך יותר ומושפע באופן ברור מהקיטוב הפוליטי.

• 78 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בצה"ל, מהם 42 אחוזים "במידה רבה" ו-36 אחוזים "במידה די רבה", לעומת 20 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה מדובר ביציבות יחסית (80.5 אחוזים ב-2-1 במרץ 2026), ואף ללא שינוי מהותי לעומת סוף מרץ (77 אחוזים ב-30-29 במרץ 2026).

• • פילוח פוליטי: 90 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-82 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה בצה"ל.
  • פילוח מגזרי: 89 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 34 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 82 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בחיל האוויר, לעומת 15 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה נרשמה ירידה קלה בלבד (85 אחוזים ב-2-1 במרץ 2026), וברמה דומה לזו שנמדדה בפברואר (79 אחוזים) ובמבצע "עם כלביא" (כ-83 אחוזים).

• • פילוח פוליטי: 91 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-87 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה בחיל האוויר.
  • פילוח מגזרי: 92 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בחיל האוויר, לעומת 39 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 68 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 26 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לסוף מרץ נרשמה עלייה קלה (66 אחוזים ב-30-29 במרץ 2026), אך בהשוואה לתחילת המערכה מדובר בירידה מתונה (71 אחוזים ב-2-1 במרץ 2026). ביחס לחודש פברואר נרשמה עלייה (63 אחוזים אז לעומת 68 אחוזים כיום).

• • פילוח פוליטי: 76 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-75 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל.
  • פילוח מגזרי: 78 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 25 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

הדרג הפוליטי 

האמון בדרג הפוליטי נותר נמוך, וממשיך להתאפיין בקיטוב פוליטי חריף לצד פערים מגזריים בולטים. לאחר העלייה שנרשמה בתחילת המערכה, האמון בממשלה ובראש הממשלה חזר לרמות הדומות לאלו שנמדדו טרם מבצע "שאגת הארי".

• 30 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 69 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה מדובר בירידה קלה ברמת האמון (מ-34 אחוזים ל-30 אחוזים המביעים אמון גבוה), וביציבות מוחלטת בהשוואה לחודש פברואר ולשלהי חודש מרץ (30 אחוזים בכל המדידות).

• • פילוח פוליטי: 66 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 36 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד מהציבור הערבי.

• 32 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעומת 67 אחוזים המביעים בו אמון נמוך. מדובר בירידה הדרגתית של 6 אחוזים ברמת האמון הגבוה מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" (38 אחוזים בתחילת המערכה, 36 אחוזים בשלהי חודש מרץ ו-32 אחוזים כיום). רמת האמון הנוכחית נמוכה אף במעט מזו שנמדדה טרם המערכה, בחודש פברואר (34 אחוזים), אך דומה לרמת האמון שנרשמה לאחר מבצע "עם כלביא" (30 אחוזים ביולי 2025).

• • פילוח פוליטי: 72 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 5 אחוזים בלבד מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 39 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

תפיסת האיומים והאתגרים

תפיסת מצב הביטחון הלאומי בישראל נחלשה בהשוואה לתחילת המערכה, ובמקביל ניכרת עלייה חדה ברמת הדאגה מהזירה הלבנונית. איראן ולבנון הן כיום שתי הזירות המעוררות את הדאגה הרבה ביותר בקרב הציבור הישראלי.

• ירידה בהערכת מצב הביטחון הלאומי: 29 אחוזים מהציבור מדרגים את המצב כ"טוב" או "טוב מאוד", 35 אחוזים מדרגים אותו כ"רע" או "רע מאוד", ו-35 אחוזים מדרגים אותו כבינוני. בהשוואה לתחילת המערכה מדובר בהרעה ברורה: בימים הראשונים למבצע "שאגת הארי" 38 אחוזים העריכו את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, ורק 27 אחוזים הגדירו אותו כרע או רע מאוד. כלומר, שיעור המעריכים את המצב כטוב ירד מ-38 אחוזים ל-29 אחוזים, בעוד ששיעור המעריכים אותו כרע עלה מ-27 אחוזים ל-35 אחוזים. גם בהשוואה לחודש פברואר (לפני מבצע "שאגת הארי") ניכרת הרעה מתונה, אז 30 אחוזים הגדירו את המצב כטוב או טוב מאוד ו-31 אחוזים כרע או רע מאוד.

• • פילוח פוליטי: 53 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים את המצב כטוב או טוב מאוד, לעומת 12 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. מנגד, 47 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 34 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 59 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 29 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

הזירות השונות

• הזירה הלבנונית היא המטרידה ביותר את הציבור הישראלי: 84 אחוזים מדווחים כי הם מוטרדים מהמצב הביטחוני בזירת לבנון, מהם 45 אחוזים "במידה רבה" ו-39 אחוזים "במידה די רבה." בהשוואה לחודש פברואר, נרשמה עלייה חדה מאוד ברמת הדאגה - מ-51 אחוזים ל-84 אחוזים.

• • פילוח פוליטי: 92 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני בלבנון, לעומת 84 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 87 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים מהמצב הביטחוני בלבנון, לעומת 74 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 82 אחוזים מוטרדים מהמצב הביטחוני מול איראן, מהם 49 אחוזים "במידה רבה" ו-33 אחוזים "במידה די רבה". בהשוואה לחודש פברואר, נרשמה עלייה מתונה ברמת הדאגה - מ-78 אחוזים ל-82 אחוזים.

• • פילוח פוליטי: 89 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני מול איראן, לעומת 76 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: רמת הדאגה גבוהה בשני המגזרים – 83 אחוזים בקרב היהודים ו-80 אחוזים בקרב הערבים.

• 66 אחוזים מוטרדים מהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון, מהם 32 אחוזים "במידה רבה" ו-34 אחוזים "במידה די רבה". בהשוואה לחודש פברואר מדובר ביציבות בשיעור המוטרדים (65 אחוזים אז לעומת 66 אחוזים כיום).

• • פילוח פוליטי: 72 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון, לעומת 67 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 70 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים מהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון, לעומת 50 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 63 אחוזים מוטרדים מהמצב הביטחוני בעזה, מהם 29 אחוזים "במידה רבה" ו-34 אחוזים במידה "די רבה". בהשוואה לחודש פברואר נרשמה עלייה מתונה – מ-58 אחוזים ל-63 אחוזים.

• • פילוח פוליטי: 70 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני בעזה, לעומת 61 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 67 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים מהמצב הביטחוני בעזה, לעומת 47 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 35 אחוזים מוטרדים מהמצב הביטחוני בסוריה, שיעור דומה מאוד לזה שנמדד בחודש פברואר (36 אחוזים).

• • פילוח פוליטי: 38 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-37 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני בסוריה.
  • פילוח מגזרי: 35 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים, לעומת 37 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• שליש מהציבור (33 אחוזים) מוטרדים מהמצב הביטחוני בתימן, לעומת 65 אחוזים שאינם מוטרדים. בהשוואה לחודש פברואר ניכרת עלייה קלה בלבד - מ-31 אחוזים ל-33 אחוזים.

• • פילוח פוליטי: 36 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים המצב בתימן, לעומת 28 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 30 אחוזים מהציבור היהודי מוטרדים, לעומת 42 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

זירת איראן: מבצע "שאגת הארי"

לאחר הפסקת האש ניכרת בציבור הערכה ביקורתית של תוצאות המערכה מול איראן. הציבור מביע התנגדות להסכם הפסקת האש, שביעות רצון מוגבלת מן ההישגים הצבאיים והמדיניים, והערכה מצומצמת להיקף הפגיעה בפרויקט הגרעין, במערך הטילים ובמשטר האייתולות. במקביל, רוב הציבור מעריך כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה בתוך שנה, וסבור כי יעדי המלחמה לא יושגו במסגרת המשא ומתן הצפוי.

• רוב הציבור (61 אחוזים) מתנגד להסכם הפסקת האש מול איראן, מהם 34 אחוזים ״די מתנגדים״ ו-27 אחוזים ״מתנגדים מאוד״. מנגד, 29 אחוזים תומכים בהסכם, מהם 17 אחוזים ״די תומכים״ ו-12 אחוזים ״תומכים מאוד״. 10 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״.

• • פילוח פוליטי: התנגדות משמעותית יותר להסכם בקרב מצביעי הקואליציה (71 אחוזים), בהשוואה לשיעור המתנגדים בקרב מצביעי האופוזיציה (59 אחוזים).
  • פילוח מגזרי: 70 אחוזים מהציבור היהודי מתנגדים להסכם, לעומת 28 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 66 אחוזים מהציבור הערבי תומכים בו, לעומת 20 אחוזים בלבד בקרב היהודים.

• 37 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים הצבאיים באיראן, לעומת 26 אחוזים שאינם שבעי רצון ו-30 אחוזים המדווחים על שביעות רצון בינונית. בהשוואה לסקר שנערך כשבועיים לתוך המערכה באמצע חודש מרץ, נרשמה ירידה חדה בשביעות הרצון מההישגים הצבאיים – מ-60 אחוזים ל-37 אחוזים.

• • פילוח פוליטי: 55 אחוזים ממצביעי הקואליציה שבעי רצון במידה רבה, לעומת 29 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 44 אחוזים מהציבור היהודי שבעי רצון במידה רבה, לעומת 11 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• רק 23 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים המדיניים של ישראל במערכה מול איראן, לעומת 45.5 אחוזים המביעים שביעות רצון מועטה ו-24.5 אחוזים המביעים שביעות רצון במידה בינונית.

• • פילוח פוליטי: 44 אחוזים ממצביעי הקואליציה שבעי רצון במידה רבה, לעומת 7 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 27 אחוזים מהציבור היהודי שבעי רצון במידה רבה, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 30.5 אחוזים מעריכים כי פרויקט הגרעין האיראני נפגע באופן משמעותי במהלך המערכה, מהם 29 אחוזים מעריכים פגיעה ״במידה רבה״ ו-1.5 אחוזים מעריכים ״פירוק מלא של הפרויקט״. מנגד, 61.5 אחוזים סבורים כי הפרויקט לא נפגע כלל או נפגע במידה מועטה. 8 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״. בהשוואה לתחילת המערכה (2-1 במרץ 2026), נרשמה ירידה חדה מאוד בהערכת היקף הפגיעה - מ-62.5 אחוזים שהעריכו בתחילת המערכה פגיעה משמעותית, ל-48 אחוזים באמצע חודש מרץ, ועד ל-30 אחוזים כיום.

• • פילוח פוליטי: 44 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא של פרויקט הגרעין, לעומת 19 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 32 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 26 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 42 אחוזים מעריכים כי מערך הטילים הבליסטיים של איראן נפגע באופן משמעותי, מהם 41 אחוזים מעריכים פגיעה ״במידה רבה״ ואחוז אחד מעריך ״פירוק מלא של המערך״. מנגד, 51.5 אחוזים סבורים כי המערך לא נפגע כלל או נפגע במידה מועטה. גם בהיבט זה נרשמה ירידה עקבית בהערכת היקף הפגיעה - מ-73 אחוזים בתחילת המערכה (2-1 במרץ 2026), ל-58 אחוזים בסקר אמצע מרץ, ועד ל-42 אחוזים כיום.

• • פילוח פוליטי: 59 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 26 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 44 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 36 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 31 אחוזים מהציבור סבורים כי משטר האייתולות נפגע באופן משמעותי במהלך המערכה, מהם 30 אחוזים מעריכים פגיעה ״במידה רבה״ ואחוז אחד סבור כי התרחשה ״נפילת משטר מלאה״. מנגד, 63 אחוזים סבורים כי המשטר לא נפגע כלל או נפגע במידה מועטה. בהשוואה לסקרים הקודמים נמשכת מגמת הירידה בהערכת הפגיעה במשטר - מ-69 אחוזים בתחילת המערכה (2-1 במרץ 2026), ל-58 אחוזים באמצע מרץ, ועד ל-31 אחוזים בלבד כעת.

• • פילוח פוליטי: 46 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או נפילת משטר, לעומת 18 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 32 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים פגיעה משמעותית או נפילת משטר, לעומת 28 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• רוב הציבור (63 אחוזים) סבור כי מצבה הביטחוני של ישראל הורע או לא השתנה בעקבות מבצע "שאגת הארי", מהם 26 אחוזים סבורים כי המצב הורע ו-37 אחוזים סבורים כי לא חל שינוי. מנגד, 34 אחוזים סבורים כי המצב הביטחוני השתפר  בעקבות המערכה (9 אחוזים ״השתפר מאוד״ ו-25 אחוזים ״די השתפר״).

• • פילוח פוליטי: 59 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר, לעומת 19 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.

• • פילוח מגזרי: 41 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 52 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי המצב הורע, לעומת 19 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• 73 אחוזים מהציבור מעריכים כי ישראל תידרש לחדש את המלחמה נגד איראן בשנה הקרובה, לעומת 13 אחוזים הסבורים כי לא תידרש לכך. 14 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״. מדובר בשיעור גבוה יותר מזה שנמדד לאחר מבצע "עם כלביא" ביולי 2025, אז 61 אחוזים העריכו כי ישראל תידרש לחדש את המלחמה מול איראן.

• • פילוח פוליטי: 83 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה, לעומת 73 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 81 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים כי המלחמה תתחדש, לעומת 41 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• רק 15 אחוזים מהציבור מעריכים כי יעדי המלחמה של ישראל יושגו במסגרת המשא ומתן הצפוי מול איראן, מהם 2 אחוזים הסבורים כי "יושגו באופן מלא" ו-13 אחוזים כי "יושגו במידה רבה". מנגד, 76 אחוזים סבורים כי יושגו במידה מועטה או שלא יושגו כלל. 9 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״.

• • פילוח פוליטי: 22 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים כי היעדים יושגו באופן מלא או במידה רבה, לעומת 6 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 14 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים כי היעדים יושגו באופן מלא או במידה רבה, לעומת 17 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

זירת לבנון: לאחר מבצע "חושך נצחי"

הפסקת האש מול איראן לא שינתה את תפיסת הציבור באשר לצורך בהמשך הלחימה בצפון. רוב הציבור תומך בהמשך המערכה מול חיזבאללה ללא תלות בהתפתחויות בזירה האיראנית, ובמקביל גובר הספק ביחס ליכולתה של המערכה הנוכחית להבטיח שקט ביטחוני ממושך.

• 62 אחוזים מטילים ספק בכך שהמערכה הנוכחית בלבנון תאפשר שנים ארוכות של שקט ביטחוני, מהם 43 אחוזים סבורים כי תאפשר זאת ״במידה מועטה״ ו-20 אחוזים ״במידה מועטה מאוד״. מנגד, 29 אחוזים בלבד סבורים כי המערכה תאפשר שקט ביטחוני במידה רבה או רבה מאוד. 9 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״. בהשוואה לסקר שנערך בסוף חודש מרץ ניכרת עלייה בספקנות: שיעור הסבורים כי המערכה תאפשר שקט ירד מ-41 אחוזים ל-29 אחוזים, בעוד ששיעור הספקנים עלה מ-48 אחוזים ל-62 אחוזים.

• • פילוח פוליטי: 48 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי המערכה תאפשר שקט ביטחוני במידה רבה, לעומת 15 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה. מנגד, 76 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מטילים בכך ספק, לעומת 46 אחוזים ממצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: פער מצומצם בין המגזרים - 29 אחוזים מהציבור היהודי ו-32 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי המערכה תאפשר שקט ביטחוני במידה רבה.

• רוב גדול בציבור (69 אחוזים) סבור כי יש להמשיך את המערכה מול חיזבאללה ללא תלות בהתפתחות המערכה מול איראן, לעומת 23 אחוזים הסבורים כי יש לחתור להפסקת הלחימה כחלק מהפסקת האש מול איראן. 8 אחוזים השיבו ״לא יודע/ת״.

• • פילוח פוליטי: 90 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בהמשך המערכה מול חיזבאללה, לעומת 65 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 82 אחוזים מהציבור היהודי תומכים בהמשך המערכה, לעומת 18 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 76 אחוזים מהציבור הערבי תומכים בהפסקת הלחימה כחלק מהפסקת האש מול איראן.

יחסי ארצות הברית-ישראל

• רוב הציבור (57.5 אחוזים) מטיל ספק ביכולתה של ישראל לפעול בהתאם לשיקוליה כאשר קיים פער בינה לבין ארצות הברית בסוגיות מדיניות-ביטחונית. מתוכם, 47 אחוזים סבורים כי יכולת זו קיימת במידה מועטה, ו-10.5 אחוזים סבורים כי אינה קיימת כלל. מנגד, 35 אחוזים מעריכים כי ישראל יכולה לפעול לפי שיקוליה במידה רבה (26.5 אחוזים) או באופן מלא (8 אחוזים). 8 אחוזים נוספים השיבו ״לא יודע/ת״.

• • פילוח פוליטי: 73 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי יכולתה של ישראל לפעול באופן עצמאי מוגבלת או שאינה קיימת כלל, לעומת 41 אחוזים ממצביעי הקואליציה. מנגד, 52 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל יכולה לפעול לפי שיקוליה במידה רבה או באופן מלא, לעומת 22 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 36 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל יכולה לפעול במידה רבה או באופן מלא לפי שיקוליה, לעומת 28 אחוזים בקרב הציבור הערבי.