מלחמת לבנון השנייה: מגבלות החשיבה האסטרטגית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים פרק בקובץ מלחמת לבנון השנייה: מגבלות החשיבה האסטרטגית

מלחמת לבנון השנייה: מגבלות החשיבה האסטרטגית

מזכר 161, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, דצמבר 2016

אודי דקל

ישראל יצאה מלבנון בשנת 2000 מבלי לתאם את התנאים לפינוי רצועת הביטחון בדרום המדינה עם ממשלת לבנון, אך עשתה זאת בתיאום עם האומות המאוחדות: נציגי מזכ״ל האו״ם קבעו את ״הקו הכחול״ כקו התיחום בין ישראל ללבנון — לשם קביעת הגבול הסופי נדרשת הסכמת שתי המדינות — ועל בסיס זה האו״ם אישר בהצהרה כי ישראל נסוגה מכל שטחי לבנון, למעט צפון הכפר ע׳ג׳ר.

חזבאללה ניצל את עזיבתו המהירה של צה״ל ואת הריק שנוצר בדרום לבנון לשורה של צעדים: טיפוח נרטיב הניצחון, לפיו ישראל לא הצליחה להתמודד עם פעולות ״ההתנגדות״ של הארגון וניגפה בפניו; השתלטות בפועל על השטחים שפינתה ישראל בדרום לבנון, התבססות בהם והפיכת הארגון לאדון השטח, תוך ביצוע פרובוקציות נגד ישראל; חיזוק ההשפעה במערכת הפוליטית הלבנונית, כולל השתתפות בבחירות והצטרפות לממשלת לבנון; בניית כוחו הצבאי של הארגון, בסיוען של סוריה ואיראן, ובכלל זה הצטיידות במערכות טילי קרקע־קרקע ורקטות קרקע־קרקע לטווחים בינוניים (עד 250 ק״מ), במערכות טילים מתקדמות ונישאות נגד טנקים ונגד מטוסים, בכלי טיס בלתי מאוישים למודיעין ולתקיפה ובטילי חוף־ים; בניית תשתיות תת־קרקעיות לשיגור, למסתור ולמערכות מודיעין ושליטה; ארגון מחדש של התפיסה האסטרטגית, תוך התבססות על יכולות אש של צבא סדיר ותפיסת הפעלה של לוחמת גרילה, לצד ארגון מחדש של מבנה הפיקוד והשליטה; הענקת סיוע ישיר ועקיף לארגוני הטרור הפלסטיניים בתכנון פיגועים, במימון ובחימוש.

במקביל לצעדים תשתיתיים של בניין הכוח ומיצוב פוליטי בלבנון, המשיך חזבאללה בפעילות טרור, ששיאה היה חטיפת שלושה חיילים ישראליים בגזרת הר דב באוקטובר 2000( עת ישראל נקלעה לאינתיפאדה השנייה בזירה הפלסטינית), ולאחר מכן עוד מספר ניסיונות כושלים לחטיפת חיילי צה״ל בגזרת הגבול בשנים 2005-2006

בספטמבר 2004 התקבלה החלטת מועצת הביטחון של האו״ם 1559 ,שקבעה כי על הכוחות הסוריים לעזוב את שטחה של לבנון והורתה על פירוק המיליציות החמושות במדינה, לצד הרחבת האחריות והשליטה של ממשלת לבנון בדרום המדינה. לאחר קבלת

ההחלטה חלו שני אירועים מכוננים בזירה הלבנונית: רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל־חרירי (פברואר 2005 ), ו״מהפכת הארזים״, אשר הביאה לסיום הנוכחות הצבאית הסורית בלבנון .

זה היה הרקע לאירועי 12 ביולי 2006 .באותו היום הצליח חזבאללה להפתיע סיור של צה״ל שנע לאורך הגבול עם לבנון בתוך שטח ישראל, לחטוף שני חיילים, להרוג שלושה ולפצוע שלושה נוספים. אירוע החטיפה לֻ ווה בשיגור רקטות קרקע־קרקע לעבר יישובים בצפון ישראל. היה זה כחודש לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט בגבול רצועת עזה. הערכת מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, הייתה שתגובת ישראל לאירוע בגבול לבנון תהיה מתונה, וזאת על רקע הפניית הקשב של צה״ל לרצועת עזה, היעדר תגובה משמעותית מצדה של ישראל לחטיפת החיילים בשנת 2000 ולניסיונות החטיפה ב־2005-2006 ,וביטחון עצמי רב של חזבאללה (ונצראללה אישית) ביכולתו  לצפות את תגובות ישראל לכל אירוע.


הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיטרור ולוחמה בעצימות נמוכהלבנון וחזבאללהמלחמת לבנון השנייהצבא ואסטרטגיה

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון והשירות של קבוצת "ידיעות אחרונות" וה-INSS
15 ביולי, 2025
15:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
נשק מבוסס על גלי מיקרו (מיקרוגל)
גלי מיקרו בעוצמה גבוהה (HPM –High Power Microwave ) הם סוג של קרינה בצורת גלים אלקטרומגנטיים בטווח תדרים של 300-1 מיליארד הרץ, או בקיצור ג'יגה-הרץ, ובעוצמה שבין 100 מיליון ואט (מגה-וואט) ל-100 מיליארד ואט (ג'יגה-וואט), עם אורך גל (המרחק בין שני שיאים סמוכים) בטווח התחומים שבין 1מ"מ ל-1 מטר. היישומים השונים של גלי המיקרו תלויים בעוצמת הקרינה, בתדר הפעולה ובאורך הגל של הקרינה. כללית, בתכנון אופטימלי גלי המיקרו עוברים מרחקים גדולים עם הנחתה מינימלית בסוגי תווך שונים. בעוצמות גבוהות משמשים גלי המיקרו בעיקר ליישומים צבאיים וטכנולוגיים. השימוש העיקרי בגלי מיקרו בעוצמה גבוהה הוא לצורך שיבוש והשמדה של מערכות אלקטרוניות. הגלים האלקטרומגנטיים נספגים בחומרים מתכתיים וגורמים לחימומם ואף להתכת מוליכים מתכתיים, ואילו בעוצמה נמוכה גלי מיקרו יכולים לשבש באופן זמני (מבלי לגרום נזק קבוע) את המערכות הללו.
06/07/25
Ukraine's Southern Operational Command/Telegram
איום הטילים המשוטטים (כטב"מי נפץ)
מדינות העימות וארגוני המחבלים שעימם מתמודדת ישראל מצטיידים בכמויות אדירות של טילים משוטטים. מחירם הנמוך וקלות הפעלתם הופכים אותם לאיום משמעותי, ברור ומיידי, במיוחד אם יופעלו בנחילים. נדרשת השקעה משמעותית בשיפור יכולות הגילוי והניטרול של האיום. ניתוח האיום מסוכם בהמלצות לצעדים שיסייעו להתמודד עימו.
10/06/25
Shutterstock
ענני תחרות – עלייתה של סין בשוק הענן במזרח התיכון
הנוכחות הטכנולוגית של סין במזה"ת הולכת ומתרחבת – והשתלבותה בשוק הענן האזורי היא דוגמה אחת מני רבות. אילו אתגרים מציבים צעדים אלה בפני ישראל?
26/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.