מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם?

מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם?

מבט על, גיליון 51, 28 במארס 2008.

English
ניצן פלדמן

בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים – לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט – זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקאי. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקאיות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים. התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט – בעיקר היצרניות מהמפרץ – מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסווה לכלכלתן.


בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים - לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט - זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקאי. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקאיות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים.

התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט - בעיקר היצרניות מהמפרץ - מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסווה לכלכלתן. מדינות המפרץ חוות אומנם צמיחה כלכלית יוצאת דופן לאור העלייה במחירי הנפט (שחלקה נובע מירידת ערך הדולר), אך צמיחה זו מלווה באינפלציה, אשר צפויה להתגבר כל עוד הדולר ימשיך לצנוח והבנק הפדראלי בארה"ב ישמור על רמת ריביות נמוכה. נתוני האינפלציה הרשמיים שפורסמו ביחס לחודש פברואר מלמדים כי קצב האינפלציה בערב הסעודית עומד על כ-8%. כמו כן, נתונים מעודכנים שפורסמו החודש מלמדים כי קצב האינפלציה באיחוד האמירויות הערביות הגיע ב-2007 ל-11% והאינפלציה בקטאר הגיעה ליותר מ-14%. גם בבחריין ובעומאן, יצרניות הנפט אשר אינן חברות באופ"ק, סובלות משיעורי אינפלציה גבוהים.

הקשר ההדוק בין מחיר הדולר ובין האינפלציה שפוקדת את יצרניות הנפט מהמפרץ נובע, בין היתר, ממשטר שער החליפין שהן מנהיגות. שער החליפין של מדינות המפרץ מקובע לדולר, ולפיכך היחלשותו גוררת שחיקה ריאלית של המטבע המקומי ומייקרת את מחירי מוצרי היבוא. כמו כן, קיבוע שער החליפין לדולר מחייב את מדינות המפרץ לאמץ את המדיניות המוניטארית של ה-"פדראל ריזרב", אשר מנסה בימים אלו לחלץ את הכלכלה האמריקאית ממשבר באמצעות הורדת ריבית אגרסיבית. כך נוצר מצב שבמקום להעלות ריבית כדי לצנן את הכלכלה הצומחת ולהילחם באינפלציה, מדינות המפרץ נאלצות להיגרר אחר הפד ולהוריד את הרבית. בהיעדר כלים מוניטאריים אפקטיביים, נאלצות הממשלות להקהות את הפגיעה בשכר הריאלי של האזרחים על ידי העלאות השכר במגזר הציבורי ובאמצעות הרחבת הסובסידיות על שורה של מוצרים. כלומר, מדינות המפרץ מנהיגות מדיניות מחזורית, אשר כלכלנים רבים טוענים שהיא עצמה תרומת להאצת האינפלציה.

פרסום נתוני האינפלציה האחרונים לצד התגברות הסימנים למיתון בארה"ב, חיזקו את הקולות במפרץ שקוראים לבנקים המרכזיים לחקות את הצעד שבו נקטה כווית במאי 2007, כאשר היא החליטה לנתק את הדינר מהדולר ולהצמידו לסל מטבעות. הבנקים המרכזיים של קטאר ושל איחוד האמירויות אומנם הכחישו שמועות לפיהן הן מתכוונות להתנתק באופן פתאומי מהקיבוע לדולר, אך באותה נשימה הם לא היססו להודות כי ההתפתחויות האחרונות מחייבות בחינה מחדש של מדיניות שער החליפין.
הכרזה מצד אחת מיצרניות הנפט במפרץ על שינוי משטר שער החליפין היא הדבר האחרון שארה"ב צריכה בימים אלו. צעד כזה יעיד על ירידה פרמננטית בביקוש לדולרים מצד המדינה שתחליט להתנתק מהדולר, אך גרוע מכך הוא יצביע על איבוד אמון נוסף במטבע האמריקאי. לפיכך, החלטה מצד מדינות המפרץ על שינוי שער החליפין אינה גוררת רק דילמות כלכליות, אלא גם דילמות פוליטיות.

מבין שש חברות ה-Gulf Cooperation Council (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטאר ובחריין), ערב הסעודית היא הסנגורית המובהקת של משטר שער החליפין הנוכחי. כשם שבנובמבר מיהרה ערב הסעודית לשפוך מים צוננים על הכרזתו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, שטען כי יש להפסיק לתמחר את הנפט בדולרים כיוון שהוא משול ל-"פיסת נייר חסרת ערך", כך גם בימים האחרונים נציגיה הרשמיים מנסים להבליט את התועלת הטמונה בהצמדת שער החליפין לדולר. לטענתם, ההצמדה לדולר שירתה נאמנה את היציבות הכלכלית של מדינות המפרץ לאורך שנים והיא הכרחית על מנת למשוך השקעות זרות ישרות. ערב הסעודית אוחזת בנכסים דולריים של מיליארדי דולרים ועל כן אין זה מפתיע שהיא מנסה למנוע מהלך שעלול לפגוע בדולר.

אך למרות הכרזתה של ערב הסעודית כי כל החלטה על שינוי משטר שער החליפין תתקבל פה אחד על ידי חמש חברות ה-GCC שעדין צמודות לדולר, בהחלט יתכן כי אחת החברות האחרות תתקשה לעמוד בלחץ הכלכלי והפוליטי שהאינפלציה גובה מהן ותחליט לרדת מההצמדה לדולר. האינפלציה במדינות המפרץ הקטנות רגישה יותר לשינוים בשער הדולר מאשר בערב הסעודית, הואיל ונתח יבוא מוצרי המזון שלהן גבוהה יותר. לפיכך, המשטר אינו יכול להישאר אדיש לעלייה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי המזון הבסיסים.

ירידה נוספת בשער הדולר תגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי מצד גופים רבים שיקראו לשנות את משטר שער החליפין, אך באותו אופן סביר להניח כי קצב הביקורים של גורמים אמריקאים רמי דרג במדינות המפרץ יגבר גם כן ככל שהירידה בדולר תהיה תלולה יותר. האופן שבו יתמודדו מדינות המפרץ עם הלחצים הפוליטיים המנוגדים ישפיעו בטווח הקצר על ערכו של הדולר ועל תפקודה של הכלכלה העולמית. אך מעבר לכך, החלטה על שינוי משטר שער החליפין מצד מדינות המפרץ טומנת בחובה גם השלכות כלכליות ופוליטיות ארוכות טווח, שכן היא עשויה להיות שלב משמעותי ראשון בבחינה מחודשת של מערכת תמחור הנפט בדולרים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
PA via Reuters
עת לסיום מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון?
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב?
22/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.