מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם?

מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם?

מבט על, גיליון 51, 28 במארס 2008.

English
ניצן פלדמן

בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים – לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט – זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקאי. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקאיות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים. התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט – בעיקר היצרניות מהמפרץ – מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסווה לכלכלתן.


בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים - לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט - זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקאי. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקאיות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים.

התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט - בעיקר היצרניות מהמפרץ - מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסווה לכלכלתן. מדינות המפרץ חוות אומנם צמיחה כלכלית יוצאת דופן לאור העלייה במחירי הנפט (שחלקה נובע מירידת ערך הדולר), אך צמיחה זו מלווה באינפלציה, אשר צפויה להתגבר כל עוד הדולר ימשיך לצנוח והבנק הפדראלי בארה"ב ישמור על רמת ריביות נמוכה. נתוני האינפלציה הרשמיים שפורסמו ביחס לחודש פברואר מלמדים כי קצב האינפלציה בערב הסעודית עומד על כ-8%. כמו כן, נתונים מעודכנים שפורסמו החודש מלמדים כי קצב האינפלציה באיחוד האמירויות הערביות הגיע ב-2007 ל-11% והאינפלציה בקטאר הגיעה ליותר מ-14%. גם בבחריין ובעומאן, יצרניות הנפט אשר אינן חברות באופ"ק, סובלות משיעורי אינפלציה גבוהים.

הקשר ההדוק בין מחיר הדולר ובין האינפלציה שפוקדת את יצרניות הנפט מהמפרץ נובע, בין היתר, ממשטר שער החליפין שהן מנהיגות. שער החליפין של מדינות המפרץ מקובע לדולר, ולפיכך היחלשותו גוררת שחיקה ריאלית של המטבע המקומי ומייקרת את מחירי מוצרי היבוא. כמו כן, קיבוע שער החליפין לדולר מחייב את מדינות המפרץ לאמץ את המדיניות המוניטארית של ה-"פדראל ריזרב", אשר מנסה בימים אלו לחלץ את הכלכלה האמריקאית ממשבר באמצעות הורדת ריבית אגרסיבית. כך נוצר מצב שבמקום להעלות ריבית כדי לצנן את הכלכלה הצומחת ולהילחם באינפלציה, מדינות המפרץ נאלצות להיגרר אחר הפד ולהוריד את הרבית. בהיעדר כלים מוניטאריים אפקטיביים, נאלצות הממשלות להקהות את הפגיעה בשכר הריאלי של האזרחים על ידי העלאות השכר במגזר הציבורי ובאמצעות הרחבת הסובסידיות על שורה של מוצרים. כלומר, מדינות המפרץ מנהיגות מדיניות מחזורית, אשר כלכלנים רבים טוענים שהיא עצמה תרומת להאצת האינפלציה.

פרסום נתוני האינפלציה האחרונים לצד התגברות הסימנים למיתון בארה"ב, חיזקו את הקולות במפרץ שקוראים לבנקים המרכזיים לחקות את הצעד שבו נקטה כווית במאי 2007, כאשר היא החליטה לנתק את הדינר מהדולר ולהצמידו לסל מטבעות. הבנקים המרכזיים של קטאר ושל איחוד האמירויות אומנם הכחישו שמועות לפיהן הן מתכוונות להתנתק באופן פתאומי מהקיבוע לדולר, אך באותה נשימה הם לא היססו להודות כי ההתפתחויות האחרונות מחייבות בחינה מחדש של מדיניות שער החליפין.
הכרזה מצד אחת מיצרניות הנפט במפרץ על שינוי משטר שער החליפין היא הדבר האחרון שארה"ב צריכה בימים אלו. צעד כזה יעיד על ירידה פרמננטית בביקוש לדולרים מצד המדינה שתחליט להתנתק מהדולר, אך גרוע מכך הוא יצביע על איבוד אמון נוסף במטבע האמריקאי. לפיכך, החלטה מצד מדינות המפרץ על שינוי שער החליפין אינה גוררת רק דילמות כלכליות, אלא גם דילמות פוליטיות.

מבין שש חברות ה-Gulf Cooperation Council (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטאר ובחריין), ערב הסעודית היא הסנגורית המובהקת של משטר שער החליפין הנוכחי. כשם שבנובמבר מיהרה ערב הסעודית לשפוך מים צוננים על הכרזתו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, שטען כי יש להפסיק לתמחר את הנפט בדולרים כיוון שהוא משול ל-"פיסת נייר חסרת ערך", כך גם בימים האחרונים נציגיה הרשמיים מנסים להבליט את התועלת הטמונה בהצמדת שער החליפין לדולר. לטענתם, ההצמדה לדולר שירתה נאמנה את היציבות הכלכלית של מדינות המפרץ לאורך שנים והיא הכרחית על מנת למשוך השקעות זרות ישרות. ערב הסעודית אוחזת בנכסים דולריים של מיליארדי דולרים ועל כן אין זה מפתיע שהיא מנסה למנוע מהלך שעלול לפגוע בדולר.

אך למרות הכרזתה של ערב הסעודית כי כל החלטה על שינוי משטר שער החליפין תתקבל פה אחד על ידי חמש חברות ה-GCC שעדין צמודות לדולר, בהחלט יתכן כי אחת החברות האחרות תתקשה לעמוד בלחץ הכלכלי והפוליטי שהאינפלציה גובה מהן ותחליט לרדת מההצמדה לדולר. האינפלציה במדינות המפרץ הקטנות רגישה יותר לשינוים בשער הדולר מאשר בערב הסעודית, הואיל ונתח יבוא מוצרי המזון שלהן גבוהה יותר. לפיכך, המשטר אינו יכול להישאר אדיש לעלייה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי המזון הבסיסים.

ירידה נוספת בשער הדולר תגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי מצד גופים רבים שיקראו לשנות את משטר שער החליפין, אך באותו אופן סביר להניח כי קצב הביקורים של גורמים אמריקאים רמי דרג במדינות המפרץ יגבר גם כן ככל שהירידה בדולר תהיה תלולה יותר. האופן שבו יתמודדו מדינות המפרץ עם הלחצים הפוליטיים המנוגדים ישפיעו בטווח הקצר על ערכו של הדולר ועל תפקודה של הכלכלה העולמית. אך מעבר לכך, החלטה על שינוי משטר שער החליפין מצד מדינות המפרץ טומנת בחובה גם השלכות כלכליות ופוליטיות ארוכות טווח, שכן היא עשויה להיות שלב משמעותי ראשון בבחינה מחודשת של מערכת תמחור הנפט בדולרים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
English

אירועים

לכל האירועים
המאבק המתמשך של ישראל על מעמדה הבינלאומי
11 בדצמבר, 2025
16:30 - 13:30

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הוויכוח על ישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית
ישראל צריכה להיערך למציאות שבה התמיכה בה היא סוגיה שנויה במחלוקת בשתי המפלגות בקונגרס האמריקני
18/12/25
מטוסים מתחת לרדאר: מנגנוני עקיפת הסנקציות על התעופה האיראנית
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מאמר זה ממפה את הארכיטקטורה המבצעית של מנגנון זה, שבבסיסו פריסת חברות קש במדינות דלות־שקיפות, שימוש ברישומי בעלות שכבתיים, "פעילות מתפרצת" לביצוע העברות בפרקי זמן קצרים ותכנון מסלולי טיסה עם נחיתות חירום מדומות לשם קליטה שקטה של מטוסים באיראן. במאמר מתואר כיצד ענף התעופה, שנפגע קשות מהסנקציות, הפך מכלי תחבורה אזרחי למרכיב ליבה באסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של המשטר – המאפשר לו לשמר תפקוד, לממן את שלוחיו באזור ולהפגין עמידות מול הלחץ הבינלאומי. תעשיית התעופה היא חוליה אחת בלבד במערך עקיפה רחב הרבה יותר, הכולל סחר בנפט, זהב וטכנולוגיות דו-שימושיות, אך היא מדגימה בבירור את השיטה: שילוב מתוחכם בין מדינה, שוק ומחתרת, הפועלים במרחבים רגולטוריים אפורים ומשבש את מאמצי האכיפה הגלובליים של הסנקציות הכלכליות.
17/12/25
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ (2025): משמעויות לישראל
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל באזור. בה בעת, ישראל נחשבת כגורם המסוגל לפתוח מחדש חזיתות רחבות ובכך לערער את סיפור ההצלחה שמבקש הממשל לבסס. בכל מקרה, ההדגשים באסטרטגיית הביטחון והמדיניות בפועל שמוביל ממשל טראמפ מציבים את ישראל בפני חלון הזדמנויות קצר וממוקד, שיימשך לכל היותר כשלוש שנים ובפועל ייתכן שפחות, שבמסגרתו וושינגטון מחויבת במיוחד לישראל. עבור ישראל, המשמעות הנגזרת אינה רק “להסתדר” עם הממשל, אלא למצות את פרק הזמן הקצוב הזה לקידום יעדים אסטרטגיים בעלי ערך ארוך טווח מול ארצות הברית ומול האזור, תוך ניהול סיכונים שנובעים מנטיית הממשל להצהיר על “סגירת תיקים”, להעביר נטל לשותפים ולהימנע ממעורבות צבאית ישירה בהיקפים גדולים.   העיגון הפורמלי של ביטחון ישראל כאינטרס אמריקאי מחזק את יכולתה לדרוש את שימור והרחבת מזכר ההבנות (MOU) בין המדינות, הבטחת יתרונה האיכותי וכן העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים-טכנולוגיים ומיצובה כליבה מודיעינית צבאית בציר הפרו-אמריקאי, לרבות השתלבות במיזמי אנרגיה, גרעין אזרחי ו-AI. מנגד, הנרטיב שלפיו האיומים מאיראן, מזירת עזה, מסוריה ומלבנון "טופלו" מצמצם את הלגיטימציה לצעדים צבאיים ישראליים רחבי היקף בעתיד; הפער בין החזון האמריקאי למזרח התיכון לבין הצרכים הביטחוניים של ישראל עלול להתרחב; הקשרים המתהדקים בין ממשל טראמפ לבין בעלות הברית במפרץ וטורקיה, וכן ההסתמכות על שותפים אחרים באזור עלולים להיתרגם ללחץ על ישראל לנקוט מהלכים מדיניים וביטחוניים בניגוד לאינטרסים שלה, במיוחד בזירה הפלסטינית.  
16/12/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע