חרם, משיכת השקעות וסנקציות: כיצד לסכל את האיום - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על חרם, משיכת השקעות וסנקציות: כיצד לסכל את האיום

חרם, משיכת השקעות וסנקציות: כיצד לסכל את האיום

מבט על, גיליון 516, 11 בפברואר 2014

English
מרק הלר
בעקבות נאומו של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בוועידת מינכן לביטחון ב-1 בפברואר 2014, הוא נשאל האם הוא אכן מאמין שביכולתו "לסגור עניין" [בין ישראל לפלסטינים]. במקום להשיב ישירות לשאלה, ענה קרי שהוא מלא תקווה ועובד קשה לשם כך, והוסיף: "…יש קמפיין הולך וגובר של דה-לגיטימציה. אנשים רגישים מאוד לכך. מדברים על חרמות ודברים מסוג זה. האם לכולנו יהיה טוב יותר עם כל אלה?" הערתו זו הציתה סערת ביקורת בישראל. לא ברור מדוע בחרו מבקריו לפרש את האזהרה שלו כאיום. ניתן לצפות ממנהיגות אחראית שתקדיש תשומת לב לתקפות הניתוח של קרי יותר מאשר למניעים האפשריים שלו.

בעקבות נאומו של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בוועידת מינכן לביטחון ב-1 בפברואר 2014, נשאל קרי האם הוא אכן מאמין שביכולתו "לסגור עניין" [בין ישראל לפלסטינים]. במקום להשיב ישירות לשאלה, ענה קרי שהוא מלא תקווה ועובד קשה לשם כך, משום שההשלכות של כישלון השיחות תהיינה קשות לכל הצדדים המעורבים. הוא סקר בקצרה את ההשלכות השליליות האפשריות עבור ישראל, ואמר: "...יש קמפיין הולך וגובר של דה-לגיטימציה. אנשים רגישים מאוד לכך. מדברים על חרמות ודברים מסוג זה. האם לכולנו יהיה טוב יותר עם כל אלה?"
ההערה המאולתרת של קרי הציתה סערת ביקורת בישראל. כמה מהפרשנים טענו שהוא מציג את האיום על מנת ללחוץ על ישראל להסכים לוויתורים. השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, כינה את דבריו "פוגעניים, לא-הוגנים ובלתי-נסבלים", ואילו שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר: "אנחנו מצפים מידידותינו בעולם לעמוד לצידנו מול ניסיונות החרם האנטישמיים נגד ישראל, ולא להיות השופר שלהם".
לא ברור מדוע בחרו מבקריו של קרי לפרש את האזהרה שלו כאיום ישיר, במיוחד עקב העובדה ששר האוצר, יאיר לפיד, פרסם אזהרה דומה ימים ספורים בלבד לפני נאומו של קרי במינכן. בכל מקרה, ניתן לצפות ממנהיגים לאומיים אחראיים שיקדישו תשומת לב לתקפות הניתוח של קרי יותר מאשר למניעים האפשריים שלו.
תגובתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הייתה מדודה קצת יותר. לדבריו, "שום לחץ לא יגרום לי לוותר על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ובראשם ביטחון אזרחי ישראל". ניסוח זה אמנם מכניס את הדברים להקשר מסוים, אולם הוא עדיין מתחמק משתי שאלות. האחת נוגעת למיידיות האיום ולחיוניות האינטרסים, במיוחד הכלכליים, שמצויים לכאורה בסכנה בגלל פעילות ה-BDS המקדמת חרם, משיכת השקעות וסנקציות. השאלה השנייה מתייחסת לחיוניות האינטרסים הביטחוניים שיסוכנו כתוצאה ממאמצים להדוף את איום החרם. רק הערכה מפוכחת של שני האיומים ושל התמורה ביניהם תוכל לייצר תגובה מנומקת יותר לדילמה, שהועצמה בעקבות דבריו של קרי.
אין תשובה מובנת מאליה לשאלה הראשונה. ברור שהיקף הסנקציות הכלכליות (וחרמות אחרים בתחומי התרבות וההשכלה) גדל בחודשים האחרונים. בינואר 2014 בלבד החליטה החברה הגדולה ביותר בהולנד לניהול קרנות פנסיה למשוך את השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל, משרד האוצר הנורווגי מנע רכישת מניות של שתי חברות בנייה גדולות בישראל עבור קרן הפנסיה הממשלתית הגלובלית שלו, והבנק הגדול ביותר בדנמרק הוסיף את בנק הפועלים לרשימת החברות שבהן אינו מוכן להשקיע. עם זאת, התמונה מנקודת מבט ישראלית אינה חד-משמעית. כמעט מייד אחרי התפתחויות אלה, הכריזה ענקית התעופה האמריקאית לוקהיד-מרטין על תוכניותיה לפרויקט מחקר ופיתוח משותף עם EMC - חברה אמריקאית לטכנולוגיות אחסון, שימוקם בבאר-שבע. כמו כן גילתה חברת Haier, יצרנית סינית גדולה של מוצרי אלקטרוניקה וחשמל ביתיים, שהיא מתעתדת להקים מרכז חדשנות בישראל, ו-וודסייד, קונצרן אוסטרלי בתחום האנרגיה, קנתה חלק משדה נפט ימי בבעלות משותפת של שלוש חברות ישראליות.
איתותים סותרים אלה מאפשרים לפתח ציפיות שונות לגבי המגמות בעתיד, ובכל מקרה, ציפיות אלו מושפעות במידה ניכרת מאינטרסים אישיים ומנטיות פוליטיות. לדוגמה, סקר דעת קהל שנערך במסגרת פרויקט "מדד השלום" מראה שרק 42 אחוז מהמשיבים, המחזיקים בדעות ימניות, סבורים שיוטלו סנקציות חמורות על ישראל, בהשוואה ל-71 אחוז מהמשתייכים לשמאל. כמו כן עולה מהסקר כי 61 אחוז מהמשיבים המשתייכים לימין מאמינים שישראל תוכל לשאת סנקציות מעין אלה מבלי לשנות את המדיניות שלה, לעומת 32% מהשמאל הסבורים כך. במבט ראשון דומה שממצאים אלה אינם עולים בקנה אחד עם העובדה שהתגובות ההיסטריות ביותר לדברי קרי הגיעו דווקא מהצד הימני של המפה הפוליטית, זה שלכאורה רגוע יותר לגבי הסבירות להטלת הסנקציות ויכולתה של ישראל להתמודד עמן. הסבר הגיוני אפשרי לסתירה זו הוא שאנשי ימין מתנגדים לרעיון שקיים קשר כלשהו בין הענשה כלכלית של ישראל לבין המדיניות שהם מתנגדים לשינויה, וכי הם מטילים את יהבם על מעין 'ישועה בלתי-צפויה', שתגן בבוא העת על ישראל מפני כל השלכה של הענשה כזו.
עם זאת, קשה לחלוק על כך שישראל פגיעה מאוד לחרמות מעין אלה, במיוחד מצד אירופה, אשר כפי שהדוגמאות לעיל מראות – היא המקור הצפוי ביותר שלהם. בסופו של דבר, כלכלת ישראל, מוטת היצוא, תלויה באירופה כיעד של כשליש מהיצוא שלה וכמקור מרכזי להשקעות חוץ ישירות שמניעות את מגזר ההייטק שלה.
מובן שלא ניתן לכמת את ההיקף והעוצמה של סנקציות כלכליות עתידיות, ומשום כך גם את השפעתן המדויקת על התעסוקה וההכנסות של המדינה. אולם, יהא זה חוסר אחריות מצד מנהיגים בישראל לפטור את האיום בלא-כלום, או להעמיד פנים שניתן לטפל בו רק באמצעות מסעות הסברה או גינוי בורות, חוסר מוסריות, צביעות או דחף אנטישמי (ככל שגורמים אלה עשויים לעמוד מאחורי מאמציהם של הפעילי BDS  לא-ממשלתיים).
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה מבלי לסכן את "ביטחון אזרחי ישראל"? מובן ששלום כולל עם הפלסטינים כמעט בוודאות יבטל, או לפחות ינטרל כל ניסיון נוסף לדה-לגיטימציה של ישראל בכל דרך, כלכלית או אחרת. עם זאת, הסיכוי להשיג זאת תלוי בפלסטינים לא פחות מאשר בישראל – עובדה שרבים ממבקריה של ישראל נוטים להתעלם ממנה. אך עד שהפערים בין שני הצדדים יצטמצמו לנקודה שבה פתרון הסכסוך ייראה אפשרי, ישראל חייבת לבחון יוזמות אחרות שיסייעו לה למנוע או למתן את איום הסנקציות. למזלה, מה שנראה על פניו כמגביר תמיכה ציבורית בסנקציות אינו מה שמונח ביסוד המניעים של הגרעין הקשה של חברי BDS. מוקד הבעיה אינו בסוגיות כמו "מדינה דמוקרטית בעלת אופי יהודי ייחודי", כדבריו של קרי במינכן, או בכך שלעתים ישראל משתמשת בכוח כדי להגן על עצמה, ואפילו לא בהמשך הכיבוש כשלעצמו, אלא דווקא התפיסה שישראל אינה מגלה מחויבות מלאה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרכי שלום, כפי שעולה מההיבט הנראה ביותר של התנהגותה מעבר לקו הירוק: הבנייה בהתנחלויות.
מעט מאוד מחרימים בעלי חשיבות תובעים שישראל תתכחש לאופייה היהודי, תיסוג באופן חד-צדדי מהשטחים או אפילו תפרק התנחלויות קיימות לפני שמגיעים להסכם. מרבית הרטוריקה והפעולות מתמקדות בסוגיה אחת: המשך הבנייה בהתנחלויות. המסקנה ההגיונית היא גם הדרך המבטיחה ביותר לסכל את האיומים בעלי הפוטנציאל החמור לביטחונה הכלכלי של ישראל: להקפיא בנייה חדשה בהתנחלויות.
פעולה כזו אינה ערובה לכך  שהמשא ומתן יתקדם לעבר הסכם שייתן מענה לצרכים החיוניים של ישראל, או אפילו לכך שהוא יימשך. אחרי הכול, הקפאה קודמת שנמשכה עשרה חודשים הביאה את אבו-מאזן לשולחן המשא-ומתן רק בחודש העשירי, ואפילו אז – רק כתוצאה מלחץ אמריקאי בלתי-פוסק. אין גם ערובה לכך שההקפאה תעניק לישראל חסינות כוללת מפני סוגים אחרים של תביעות, אם כי היא תמקם את הממשלה בעמדה טובה יותר להדיפת תביעות כאלו. הקפאה של ההתנחלויות תגזול מפעילי BDS  את המנוף היעיל ביותר שמשמש אותם להנעת תמיכה ממשלתית וציבורית רחבה במטרתם, במיוחד באירופה.
מובן שצעד מעין זה, שהוא כה בעייתי מבחינה פוליטית, ייתכן ויידחה בתואנה שהוא יהווה נטישת מחויבותו של ראש הממשלה לשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל לנוכח הפעלת לחצים, אפילו טרם מימושו של לחץ זה. אולם, כדי להסביר באופן משכנע מדוע נכון מצד הממשלה לדבוק בעמדתה, עליה להסביר מדוע המשך הבנייה בהתנחלויות חיוני לביטחון אזרחי ישראל.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאירופהיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Thibault Camus via REUTERS
הטעות ועונשה: משבר פוליטי שיצר נשיא צרפת אשתקד ירדוף אותו גם ב-2025
החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?
27/01/25
Shutterstock
גרמניה 2025: שנת מעבר לעתיד אפוף אי-ודאות
לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?
14/01/25
Dimitris Papamitsos/Greek Prime Minister's Office/Handout via REUTERS
בצל ה-7 באוקטובר: אתגרים ליחסי ישראל-יוון
על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
07/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.