פרסומים
הערכה אסטרטגית 2016-2017, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2016

בשנה האחרונה עמדו בין תקווה לייאוש אפשרות סיומה של מלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, וכינון תהליך פוליטי שיבטא את רצון העם הסורי לגבי עיצוב המרחב (Proxies) הסורי בעתיד. אחד ממאפייניה הבולטים של מלחמה זו הוא היותם של חלק ניכר מהצדדים הלוחמים שלוחים של כוחות זרים. ניתן להצביע על המעורבות צבאית של רוסיה החל מספטמבר 2015 כנקודת הציון המשמעותית הראשונה בפרק הזמן המדובר. צעד זה נועד להציל את שלטונו של בשאר אל־אסד כשמאזן הכוחות התערער לרעתו. מעורבותה של רוסיה באה לידי ביטוי בעיקר בנוכחות אווירית התקפית, ובהקמת קואליציה התומכת באסד בחסותה ובשיתוף הכוחות החפצים בהמשך שלטון אסד: איראן, חזבאללה ומיליציות שיעיות אחרות בפיקוד איראני. הנשיא ולדימיר פוטין האמין כי הישגים צבאיים מיידיים ובולטים יהוו תשתית מתאימה להנעת תהליך פוליטי שיוביל להפסקת אש ולאכיפתה, שבעקבותיה תוקם ממשלת מעבר שתשמר את מבנה השלטון הקיים. כך, לשיטת מוסקבה, תישמר ההשפעה הגוברת של רוסיה בנעשה בסוריה בהווה ובעתיד.