פרסומים
בתוך: מזכר 148, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, ספטמבר 2015

המגזר הדתי בישראלי הטרוגני במידה רבה, אולם רובו המכריע נמנה עם הזרם האורתודוקסי. בתוך מגוון זה ניתן לעשות הבחנה גסה בין שני זרמים אורתודוקסיים – החרדים והמודרניים (או הדתיים־לאומיים). שתי הקבוצות נבדלות ביחסן למדינה ובגישתן לסוגיית ההשתתפות בשוק העבודה והגיוס לצה"ל. המגזר הדתי־לאומי פיתח את הקשר עם צה"ל בסוף שנות השישים, ומאז התחזקה השפעתם של גורמים דתיים על הצבא, בצד גידול בהיקף מעורבות המתגייסים הדתיים בכל הדרגים והיחידות בצבא. מאז סוף שנות התשעים התבקש צה"ל על ידי הממשלה לעצב מסלולי השתלבות לגברים חרדים, שיאפשרו את שירותם בצבא בהיקפים גדולים. זאת, בין היתר במסגרת התפיסה הכללית הרואה חיוב רב בשילובם של החרדים בחברה הישראלית ובמיוחד בכלכלתה, באמצעות הרחבת נוכחותו של כוח עבודה חרדי במשק. ההנחה היא ששילוב חרדים בצבא תגביר את הסיכוי לשילובם במשק העבודה.