פרסומים

במהלך אוקטובר 2007 הגיעו מחירי הנפט ("הקל") לשיא של 90 דולר לחבית, בהמשך לגל עליות שראשיתו בשנת 2003. במונחים ריאליים, מדובר במחירים הגבוהים בשיעור ניכר מאשר  ב"גל הראשון" של הגאות במחירי בנפט לאחר מלחמת יום הכיפורים, וקרובים למחירי השיא של כל הזמנים שנקבעו ב"גל השני", לאחר המהפכה האסלאמית באיראן.

הסיבה הבסיסית לעליית המחירים היא גידול בביקוש לנפט בעולם, בעיקר מצד מדינות מתפתחות. כך למשל, בתקופת 2006-2003 עלתה צריכת הנפט של סין בכ-30% בעוד שצריכת הנפט של ארה"ב עלתה בכ-3%. סיבות נוספות: וויסות תפוקת חברות אופ"ק, המתיחות בין איראן לארה"ב היוצרת ציפיות לפגיעה באספקת הנפט במקרה של עימות, המתיחות בצפון עיראק, וגורמים משתנים נוספים. בשונה מעליית מחיר הנפט בגלים קודמים, שהושפעה מאירוע משברי דומיננטי אחד, אין כך במקרה הנוכחי. לפיכך, לא ברור עד לאיזו רמה יגיע המחיר בגל זה.

עקב העלייה במחירי הנפט, הכנסות היצואניות עולות באופן דרמטי.  הדוגמה הבולטת היא סעודיה, שהכנסותיה ב-2006 הסתכמו ב-194 מיליארד דולר, פי 2.8 מהכנסות ב-1996 ופי 5.9 מההכנסות ב-1986, במונחים ריאליים. ב-2006 נרשם עודף של 95 מיליארד דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסעודי, כ-50 מיליארד דולר בחשבון השוטף הכוויתי, וכ-14 מיליארד דולר בחשבון השוטף האירני.

משמעויות אסטרטגיות
בהנחה שמחירי הנפט ישמרו על רמתם הגבוהה, ניתן להעריך את המשמעויות כדלהלן:
א.   התעשרות מדינות הנפט והתלות הגוברת בנפט ערבי מחזקת את עוצמתן המדינית, במיוחד בעיני צרכניות הנפט, בהן צרכניות נפט באסיה, שמשקלן במשחק הכוחות הגלובלי גדל. בתוך כך יימצאו חברות מסוימות שיעדיפו לא לעשות עסקים עם ישראל או להימנע מהשקעות בחברות ישראליות, כדי שלא לפגוע בעסקיהן עם ממדינות ערביות ואיראן. עם זאת, שימוש פוליטי בנשק הנפט אינו צפוי בעתיד הנראה לעין, לנוכח חוסר הלכידות בעולם הערבי ויחסי מדינות הנפט עם המערב.

ב.     במדינות ערב המפיקות נפט, נראה כי חלק מתופעות שאפיינו את הגאות הקודמת במחירי הנפט יחזרו על עצמן, בכלל זה, עלייה בצריכה השוטפת, האצה בפרויקטי תשתית גדולים וגידול בהשקעות בחו"ל. בהנחה שהופקו לקחים מתקופות השפל, תגדל ההשקעה בכושר הייצור המקומי, שיהיה בעל תרומה לצמיחה בטווח הארוך. העלייה הדרמטית בהכנסות של חלק ממדינות ערב תשפיע על הגדלת ההוצאות הצבאיות. מרכיב לא מבוטל בהחלטה על גודל ההוצאות צבאיות יהיה גם האקלים הביטחוני-מדיני באזור. בתוך כך גוברים חיזוריהן של יצרניות הנשק אחר מפיקות הנפט (חלק מהעסקות כבר בתהליך), דבר המגביר את הסיכון לעסקות נשק שעלולות לפגוע במאזן הכוחות האיכותי באזור.

ג.     באיראן, גדלה היכולת לממן עסקות נשק, ולספק תמיכה כלכלית לחיזבאללה, ולארגונים פלסטינים אסלאמיים. במישור האזרחי, צפוי גידול בצריכה האזרחית ובהשקעות בתשתיות, בין היתר בתחום האנרגיה.
ד.    הגאות בהכנסות במדינות הנפט מחלחלת למדינות חסרות נפט (כגון ירדן ולבנון) וליצואניות נפט קטנות יותר (מצרים וסוריה), זאת באמצעות העברות כספים של עובדים במדינות המפרץ לארצות מוצאם, סחר בין מדינות ומימון פרויקטים. הכנסות אלו תורמות לכלכלתן וליציבותן הפנימית. במדינות חסרות נפט מתקזזת חלק מהתרומה עם הגידול בהוצאות האנרגיה. בכל מקרה, הפער בין מדינות הנפט למדינות ערב האחרות הולך וגדל. לסעודיה ונסיכויות המפרץ כ-75% מעתודות הנפט של העולם הערבי (קרוב ל-40% מעתודות הנפט המוכחות בעולם), בעוד שבמצרים מתדלדלות העתודות.

ה.     עליית חשיבות המפרץ הפרסי, כמקור האנרגיה העיקרי בעולם, תקשה על ארה"ב לסגת מעיראק בלא פתרונות שיבטיחו את יציבות האזור. המצב בשוק הנפט מדגיש את הצורך בהגבלת היכולת האיראנית להשיג נשק גרעיני, שיאפשר לה לשלוט בשטח מפתח זה. עם זאת, ככול שמחירי הנפט יהיו גבוהים יותר, כך יגדל הקושי של ארה"ב להטיל על איראן סנקציות כלכליות חריפות יותר לאורך זמן.

ו.    קיימת חשיבות גוברת לפיתוח תחליפי אנרגיה לנפט, הן משיקולים כלכליים והן מסיבות מדיניות; זאת במיוחד לאור המצב שבו רוב עתודות הנפט של העולם נמצאים באזורים לא יציבים, כגון המפרץ הפרסי, או בעייתיים, כגון וונצואלה.
ז.     גידול בהכנסות הנפט מהוות פוטנציאל לסיוע בין-ערבי נרחב. להבדיל מסיוע "בגדאד" (1988-1979), שנועד לתמוך בסוריה, ירדן והפלסטינים במאבקן בישראל, כיום יש הזדמנות להפנות כספים לצורכי שלום ויציבות באזור. לשם המחשה, אם יוקצו 5% מההכנסות יצוא הנפט של סעודיה והנסיכויות, ניתן לגבש חבילה של 180 מיליארד דולר לעשר שנים הבאות. כספים אלו יכולים לממן פתרונות כגון שיקום מחנות הפליטים במדינות ערב ו"בשטחים" (דבר שיקל על פתרון בעיית "זכות השיבה"), בניית מנהרה או מעבר עילי בין עזה לגדה המערבית, התפלת מים ברצועה ושינעו מים לגדה, ועוד. ישראל יכולה לנסות לקדם מהלך כזה מול ארה"ב. הסבירות למימושו נראית נמוכה אך לאור ההתפתחויות בשוק הנפט וסימני מעורבות סעודיה בתהליך המדיני, ייתכנותו גדולה מבעבר.

הכנסות של מפיקות נפט ערביות ואיראן מייצוא נפט ומוצריו
(במיליארדי דולר, במחירים שוטפים)
המקור: נתוני 2006-1976 מהשנתון הסטטיסטי של אופ"ק. 2007 - תחזית המחבר. הנתונים מתייחסים לנפט גולמי, מוצרי נפט, גז מעובה ונוזלי, ללא קיזוז ייבוא מוצרי נפט.