''דרך חדשה קדימה'' בעיראק - האמנם? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ''דרך חדשה קדימה'' בעיראק - האמנם?

''דרך חדשה קדימה'' בעיראק - האמנם?

מבט על, גיליון 7, 15 בינואר 2007

English
רוני ברט

הנשיא בוש למעשה מהמר שהעיראקים רוצים לחיות ביחד, ושהממשלה תרצה ותוכל להתעלות מעל לחישובים עדתיים. הסבירות שהימור זה מבוסס על הנחות אופטימיות מדי גדולה מהסבירות שלראשונה מאז מרץ 2003 תפיסת האמריקאים את עיראק תואמת את המציאות.


תחת הכותרת הזו, הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על "אסטרטגיה חדשה" בעיראק: שיפור משמעותי במצב הביטחון כדי לתת זמן להסדרים פוליטיים לייצב את המדינה. נקודות עיקריות בתוכניתו:

1. "העדיפות הדחופה ביותר היא בטחון, במיוחד בבגדד." רק העיראקים יכולים להתמודד עם בעיה זו, והממשלה שלהם אכן הכינה תוכנית אגרסיבית לכך, תוכנית אשר נמנעת מלחזור על כשלי העבר: מעט מדי כוחות ומגבלות פוליטיות על הפעלתם (דהיינו הטיה פרו-שיעית).
2. הכוח העיראקי אשר יושקע בהשלטת בטחון בעיר יתוגבר על ידי כ-17,500 חיילים אמריקאים. משימתם ברורה: לסייע לכוחות העיראקיים להשתלט על העיר, לאבטח את חיי התושבים, ולשמר את השליטה לאורך זמן.
3. "המחויבות האמריקאית איננה בלתי מוגבלת בזמן. אם ממשלת עיראק לא תעמוד בהבטחותיה, היא תאבד את תמיכתו של העם האמריקאי."
4. ארצות הברית תעמוד על כך שממשלת עיראק תיישם את "אבני הדרך" עליהן היא התחייבה: קבלת אחריות ביטחונית על כל עיראק עד נובמבר; העברת חוק הנפט, אשר יסדיר חלוקה שווה יחסית של הכנסותיו בין כל העדות; עריכת בחירות מקומיות במהלך השנה; שינוי החוק האוסר על חברי מפלגת הבעת' לעבוד במנגנון הציבורי; הסדרת שינויים בחוקה כפי שהובטח למיעוט הסוני.
5. תגבור של 4,000 חיילים אמריקאים במחוז אנבאר הסוני.
6. "שיבוש והשמדת" רשתות סיוע המזרימות מסוריה ובעיקר מאיראן אנשים ואמצעי לחימה.

על פי הניתוח של הנשיא, החלופה היותר-פופולארית של תחילת צמצום הכוחות האמריקאיים תביא לקריסת הממשל בעיראק, למרחץ דמים מוגבר, ובסופו של דבר להשארת הצבא האמריקאי למשך זמן ארוך יותר. במקום זאת, בנקודת זמן קריטית זו יש להגביר את התמיכה בעיראק כדי לשבור את מעגל האלימות. השנה הקרובה תהיה אמנם אלימה מאד, אבל האסטרטגיה החדשה תקרב את ארצות הברית להצלחה. ניצחון לא יראה אמנם כמו טקסי ניצחון בעבר. ברם, הוא יביא איתו עיראק דמוקרטית, אולי לא מושלמת אבל כזו שנלחמת בטרור במקום להעניק לו מקלט. "האתגר במזרח התיכון הוא המאבק האידיאולוגי המכריע של זממנו", קבע הנשיא, והאסטרטגיה החדשה נועדה להבטיח עתידה של דמוקרטיה צעירה באזור בעל חשיבות עצומה לארצות הברית.
מה הנשיא לא אמר? הוא לא אמר שתגבור הכוחות יהיה לזמן קצר. בוש לא קבע לוח זמנים קשיח ליישום "אבני הדרך" על ידי ממשלת עיראק, וגם לא הזהיר במפורש שאי עמידה בהן תגרור הסגת כוחות. הנשיא לא אמר שהתגובה לפעילות הסורית והאיראנית תוגבל לתחום עיראק. בוש גם לא חזר על קביעתו המפורסמת ש"כשלון איננו אופציה", והוא השתמש במילה "ניצחון" רק כדי להנמיך ציפיות.

האם זו אכן "דרך חדשה"? יש בתוכנית זו העתקה של המאמץ הצבאי העיקרי לבגדד ועליית מדרגה משמעותית בהעברת הנטל לעיראקים. כמו כן, לראשונה אמר בוש שהמחויבות האמריקאית איננה בלתי מוגבלת בזמן. ברם, זו איננה אסטרטגיה חדשה. בשלוש השנים האחרונות נערכו מספר מבצעים לנקות את בגדד (או אזורים אחרים) מאלימות, כולם נכשלו. למעשה, בלשון בוטה, מדובר בתפיסה של "מה שלא הלך בכוח – ילך בעוד יותר כוח", או more of the same. הנשיא מודע לכך, ולכן הסביר בנאומו שהפעם יש סיכוי טוב יותר להצליח משום שממשלת הרוב השיעי משדרת יותר מחויבות למאבק אמיתי בגורמים האלימים בשתי העדות העיקריות, ומקצה מספיק כוחות לוחמים לכך. מצד שני, אחד מחברי הקונגרס, אשר השתתף בפגישת שכנוע אצל הנשיא לפני הנאום, העיד שלשאלה מדוע הפעם יצליח מה שבעבר נכשל, ענה בוש: "משום שזה חייב להצליח".

האם דרך זו אכן תצליח להוביל "קדימה"? קיימים שני מכשולים. ראשית, הנשיא יצטרך להתגבר על התנגדות הקונגרס הדמוקרטי. מנהיגות הקונגרס, מגובה בפסק דינם של הבוחרים, קראה לנשיא לפני הנאום לא לשלוח עוד חיילים לעיראק. הדמוקרטים מאוחדים בהתנגדות לנשיא, אבל לא לגבי החלופה. המתונים יותר יסתפקו בהחלטות התנגדות בלתי מחייבות ובשימועים ביקורתיים בוועדות. חלק ירצו לעכב את התוכנית, תוך שימוש בהליכי פיקוח ובקרה. הקיצוניים יותר כבר העלו הצעות לבלום את בוש על ידי חקיקה או מניעת הקצאות כספיות. (התוכנית תעלה באופן מיידי כשבעה מיליארד דולר.) מכיוון שהחוקה מקנה לנשיא עדיפות בהפעלת הצבא, ומכיוון שהדמוקרטים לא ירצו להסתכן תדמיתית, סביר להניח שהנשיא יצליח לגבור על הקונגרס.
המכשול השני הוא ממשלת עיראק, עליה למעשה נשענת התוכנית. בוש מצפה שהפעם לראש הממשלה נורי אל-מאליכי יש גם את הרצון לפעול בנחישות נגד כל גורמי האלימות וגם את היכולת. זו ציפייה אופטימית מאד, הנשענת על ההנחה שמממשלת עיראק, מחד תפעל גם נגד המיליציות השיעיות, ומאידך תלך לקראת המיעוט הסוני ביישום אבני הדרך אשר רובן נועדו לפייסו. עד כה לא הראתה הממשלה סימנים מעשיים שכך תעשה. יש לזכור שבוש החליט לשלוח עוד חיילים אמריקאיים לבגדד בניגוד לרצונה של ממשלת עיראק. ממשלת הרוב השיעי רואה בתגבור הידוק שליטתם הביטחונית של האמריקאים בעיראק בניגוד לשאיפתה לקבל לידיה את הסמכות מוקדם ככל הניתן. זאת ועוד, ניסיון העבר מוכיח שלא מעט יחידות עיראקיות אינן חלק מהפתרון אלא חלק מהבעיה, בגלל קשרים למיליציות והעדר מוטיבציה. ככל הנראה ייווכח הנשיא שממשלת עיראק היא משענת קנה רצוץ.

לסיכום, הנשיא בוש למעשה מהמר שהעיראקים רוצים לחיות ביחד, ושהממשלה תרצה ותוכל להתעלות מעל לחישובים עדתיים. הסבירות שהימור זה מבוסס על הנחות אופטימיות מדי גדולה מהסבירות שלראשונה מאז מרץ 2003 תפיסת האמריקאים את עיראק תואמת את המציאות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
פסגת טראמפ-שי בבייג'ינג: הרבה הצהרות, מעט פריצות דרך
מה היו המטרות של כל צד לקראת הפגישה ההיסטורית בין שני הנשיאים – והאם הן הושגו?
18/05/26
Keiko Hiromi/AFLO
יהדות ארצות הברית משתנה: מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את השותפות
הקהילה היהודית בארצות הברית היא נכס אסטרטגי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לאורך השנים, לרבות במהלך המלחמה בעזה, פעלו יהודי ארצות הברית להבטחת תמיכה דיפלומטית וצבאית חיונית לישראל בתוך ארצות הברית, וגייסו תרומות נחוצות עבור החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל. ואולם יכולתם של יהודי ארצות הברית להעניק תמיכה כזו בעתיד מוטלת בספק בשל שורה של התפתחויות, בהן היחלשות המוסדות הקהילתיים של יהדות ארצות הברית, מחלוקות גוברות סביב מדיניות ישראל והתגברות האנטישמיות והעוינות כלפי ישראל בחברה האמריקאית הרחבה. מזכר זה מתאר את התמורות המתחוללות ביהדות ארצות הברית וממליץ על קווי מדיניות שישראל צריכה לאמץ כדי לסייע בחיזוק הקהילה, לשקם את תמיכתה הרחבה בישראל ולבצר את השותפות בין המדינה היהודית לבין קהילת התפוצות הגדולה בעולם.
14/05/26
REUTERS
המערכה נגד איראן והאסטרטגיה הרוסית מול ממשל טראמפ
כיצד המערכה באיראן שברה את הקונספציה בקרמלין – ומהן המסקנות והלקחים של מוסקבה מהאירועים האחרונים?
07/05/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.