פרסומים

מאז 2017 חווה ארצות הברית עלייה חדה באנטישמיות. נוסף על ההתקפה מרובת הנפגעים בפיטסבורג, התרחשה גם שרשרת של תקריות אלימות בשארלוטסוויל, בפַאווֵיי, בג'רזי סיטי ובמונסי. יהודים הותקפו ברחובות בלוס אנג'לס, בדרום פלורידה, בניו יורק ובמקומות נוספים. מנתוני הבדיקה השנתית של הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League) עולה כי מספר התקריות האנטישמיות עולה במידה ניכרת כמעט בכל שנה מאז 2015‏ (Anti-Defamation League, 2020a). אפשר לזהות גם עלייה חדה בכמות התוכן האנטישמי המתפרסם במדיה החברתית וברחבי המרשתת. אין זה מפתיע שיהודים אמריקאים מרגישים מאוימים, והאי־שקט מבית, דוגמת ההסתערות על הקפיטול ב־6 בינואר 2021, רק מגביר את החרדה שלהם. גם כלל הציבור מוטרד: מסקר שערך הוועד היהודי־אמריקאי באוקטובר 2021 עולה כי 60 אחוזים מהאמריקאים רואים באנטישמיות 'בעיה', וכי שיעור מטריד של הנשאלים, 41 אחוזים, היו עדים לתקריות אנטישמיות (American Jewish Committee, 2021).

הגל הזה גרם לתחושת דחיפות, וזו הובילה למעורבות הולכת וגדלה של הרשויות הלאומיות במאבק באנטישמיות מבית. עם זאת, לצד תגובת הנגד המתגברת אפשר לזהות עלייה בפוליטיזציה ובהתבצרות בעמדות מפלגתיות. יתר על כן, הפעולה של הרשויות הלאומיות, ובפרט של הקונגרס ושל הרשות המבצעת בממשל האמריקאי, היא בעיקר תגובתית. הגישה הנוכחית לבעיה מתאפיינת גם בחוסר תיאום בין הגורמים – כל רשות מגיבה בפני עצמה, ללא מדיניות פדרלית או לאומית מרוכזת ומתואמת.

בארצות הברית לא הוגדרה גישה מאוחדת של כל גורמי הממשל למאבק באנטישמיות, והמאבק כולו כמו מורכב מטלאים של מגוון תגובות – המדיניות והכלים המשפטיים מתמקדים בעיקר בתגובות לוונדליזם ולאלימות, במתן פתרונות להטרדה ובמלחמה גלובלית באנטישמיות. האתגרים החדשים יותר – כגון הגידול בפעילות האנטישמית במרשתת – מדגישים את ההבדלים העצומים בתגובות של הציבור, שנובעים בחלקם מן ההגנות על חופש הביטוי, הנטועות בליבה של התרבות האמריקאית, אבל גם מתמיכה פוליטית וציבורית מוגבלת בהפעלת לחץ על חברות הטכנולוגיה והניו־מדיה הגדולות לנקוט פעולה נגד התכנים האנטישמיים. ייתכן שהאתגר הדחוף והמסוכן ביותר שהרשויות צריכות להתמודד איתו הוא האיום הגובר מצד תומכי העליונות הלבנה ומצד אנשי ימין קיצוניים ואלימים, בעיה מחריפה שממשל טראמפ לא נתן לה מספיק דגש (Office of the Director of National Intelligence, 2021; ראו גם Reitman, 2018; Nemet & Hansen, 2021).

במאמר זה נבחן ההקשר הלאומי, הפנימי והפוליטי של הבעיה, מוסבר התפקיד ההולך ומתרחב שממלאות הרשויות הלאומיות, נבחנות התגובות של ממשל ביידן בתחילת דרכו ומפורטות המלצות כיצד לגרום לקונגרס ולרשות המבצעת של הממשל האמריקאי להגביר את מעורבותם בתגובה לגל האנטישמיות חסר התקדים הזה.

התפקיד של הרשויות הלאומיות

בשל אופיין המבוזר של רשויות אכיפת החוק בארצות הברית, האחריות על  קו ההגנה הראשון מפני אנטישמיות אלימה ומפני ונדליזם ועל ביטחון הקהילה היא של רשויות המדינות ושל הרשויות המקומיות. עם זאת, מדיניות עקבית ברמה הלאומית היא קריטית לעיצוב השיח ציבורי, לאיסוף מידע מודיעיני שיספק אזהרה מוקדמת, להבטחת מימון ופיתוח שיטות עבודה מומלצות בתחום האבטחה, וכן לניטור תקריות ולדיווח לציבור.

תפקידו של נשיא ארצות הברית, ובפרט יכולתו לפנות אל האומה ולבטא את עמדותיו וכוחו להורות על תיאום בין הסוכנויות השונות ולהכווין אותו, הוא חשוב במיוחד לא רק במעקב אחרי תקריות שזכו לחשיפה רבה, אלא גם בעיצוב הגישה הכללית למאבק באנטישמיות הגואה.

רקע

אף על פי שארגונים מובילים כמו הליגה נגד השמצה נוסדו לפני יותר ממאה שנים בתגובה לפעולות קיצוניות של אלימות ושל גזענות, במשך רוב המאה ה־20 התרכזה יהדות ארצות הברית בניסיון להתגבר על דעות קדומות במגוון זירות מקומיות, מדינתיות ופדרליות, החל מהסרת מכסות באקדמיה והגבלות בשוק העבודה ועד קריאת תיגר על חסמים בתחום הדיור ובתחומים חברתיים אחרים (Lederhendler, 2021). "להיות יהודי", כפי שכתב ההיסטוריון אלי לדרהנדלר, נתפס כ"פגיעה במעמד החברתי" (Lederhendler, 2017, p. 145).

קמפיינים שמטרתם הייתה להתגבר על החסמים הללו לשוויון והתמקדו, בין השאר, ברשויות הציבוריות, התנהלו לצד מאמצי חִברוּת רחבים יותר שמטרתם הייתה להיאבק ברעיונות ובסטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים, והתמקדו בעיקר בקשר בין הדתות, בקשרי הקהילה, בתרבות הפופולרית ובחינוך הציבורי.

שנות ה־70 וה־80 של המאה ה־20 היו טובות במיוחד ליהדות ארצות הברית משום השיפור ביחס של החברה ליהודים והעלייה בייצוגם הפוליטי. השנים האלה היו גם נקודת השיא בהזדהות ובסולידריות של הקהילה עם ישראל. אומנם האנטישמיות הייתה על סדר היום, אבל המאבק התמקד בעיקר בהתנגדות לאפליה ולא במלחמה בתפיסות קיצוניות ובאלימות. השנים הללו התאפיינו גם בגיוס תמיכה ביהודי ברית המועצות ובישראל, בשעה שהאחרונה החלה להתאושש ממלחמות קשות וארצות הברית החלה לאמץ לעצמה תפקיד קבוע ופעיל יותר במאמצי השכנת השלום באזור.

אף על פי שהחקיקה בעידן הפריחה של זכויות האזרח כללה גם חוקים נגד פשעי שנאה, המסגרת החוקית המפורשת להתמודדות איתם הורחבה רק בשנות ה־90 של המאה ה־20 ובתחילת המאה ה־21, בפרט בכל הקשור להתמודדות עם האיומים החמורים יותר. בתגובה לגלי הצתות של כנסיות, לפיגוע באוקלהומה סיטי ולכמה מקרים מתוקשרים במיוחד של אלימות בתוך המשפחה על רקע גזע ונטייה מינית, הידק הקונגרס את מאמצי האכיפה של החוק הפדרלי, לרבות הגדלת הסיוע הפדרלי לרשויות המדינתיות והמקומיות והעברת החוק נגד פשעי שנאה על שם מתיו שפרד וג'יימס בירד ב־2009‏ (US Department of Justice, 2018).

מבחינת ניטור של תקריות אנטישמיות ודיווח לציבור עליהן – מאז תחילת שנות ה־90 של המאה ה־20 ה־FBI מפרסם דוח לאומי על נתוני פשיעה, לרבות נתונים סטטיסטיים שנתיים על פשעים ממניעים אנטישמיים (Federal Bureau of Investigation, n.d.; ראו גם Asher, 2021).^[1] עד אז נאספו הנתונים הסטטיסטיים ברמה הלאומית רק על ידי ארגוני חברה אזרחית, כגון הליגה נגד השמצה. העובדה שה־FBI אימץ נוהל של דיווח על תקריות ברמה הלאומית הראתה על התקדמות ניכרת, אף שרבים מאמינים שהנתונים בדוח אינם מדויקים לחלוטין כי לא כל התקריות מדווחות.

בשנת 2004 החליט הקונגרס למנות שליח מיוחד של משרד החוץ שתפקידו לעקוב אחרי גילויים של אנטישמיות ברחבי העולם ולהיאבק בהם. זהו התפקיד רם־הדרג הראשון בממשל האמריקאי שמוקדש לנושא הזה בלבד. עם זאת, הן על פי הגדרת תפקידו בחוק והן בפועל, משרד החוץ האמריקאי אינו עוסק באנטישמיות בתוך ארצות הברית. אף על פי כן, המשרד נקט צעדים שהשפיעו גם על המצב הפנימי בארצות הברית, כגון היוזמה של השליחה המיוחדת חנה רוזנטל ב־2010 לאמץ רף גבוה להגדרה של אנטישמיות (US Department of State, 2010).

גלי אנטישמיות

כאשר הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (International Holocaust Remembrance Alliance, IHRA) אימצה את הגדרת העבודה שלה לאנטישמיות בשנת 2016 – רחבה אף יותר מזו שאימץ משרד החוץ האמריקאי בשנת 2010 – מספר התקריות האנטישמיות היה במגמת עלייה (Anti-Defamation League, 2017).

בתקופת כהונתו של הנשיא טראמפ היה גידול בפעולות מסוימות שהממשל נקט כדי להיאבק באנטישמיות, לרבות הפעלה של משרד המשפטים, אבל היה גידול גם בפוליטיזציה של הנושא ובפלגנות המפלגתית בהקשרו. יתר על כן, בציבור הרחב נתפס טראמפ כ'מחזיק בתפיסות רעילות' המעודדות אנטישמיות. רבים ראו בו דמות שעודדה אנטישמים, גזענים ותומכי עליונות לבנה, כפי שאמר אייב פוקסמן, יושב הראש לשעבר של הליגה נגד השמצה (Beirich, 2021; ראו גם Foxman, 2018, 2020; US Department of Jusctice, 2020).

ממשל טראמפ ותומכיו הרפובליקנים המעיטו בחשיבותה של האנטישמיות מימין והעדיפו להתמקד במאבק באנטישמיות ברחבי העולם או בזירות מקומיות ונישתיות, כגון במוסדות להשכלה גבוהה – מאבק שהתאים לתפיסה שמרנית, ותיקה ורחבה יותר הרואה באוניברסיטאות מעוזים ליברליים עוינים. נושאי משרות בממשל טראמפ האשימו באנטישמיות גם קבוצות יהודיות ליברליות, כגון J Street, מה שיצר רושם כי עיקר מטרתו של ממשל טראמפ היא להשתיק קולות המבקרים את מדיניותה של ישראל (Rosenfeld, 2021).

בסופו של דבר אימץ משרד המשפטים את הגדרת האנטישמיות של IHRA, ולאחר מכן השתמש ממשל טראמפ באותה הגדרה כבסיס למאבק ממוקד באנטישמיות בקולג'ים ובאוניברסיטאות.  לעיתים קרובות תקפו בעלי תפקידים בממשל טראמפ את מה שנתפס בעיניהם כהגמוניה ממסדית של פוליטיקה פרוגרסיבית במוסדות להשכלה גבוהה, ובמקרים רבים הביעו זלזול ב'הצטלבִיוּת' (Intersectionality) והשוו 'אנטי־ציונות' לאנטישמיות, התבטאויות שחזרו על עצמן שוב ושוב ב־2019 וב־2020‏ (Rosenfeld, 2021; US Department of State, 2020).^[2] מאמצי ממשל טראמפ הגיעו לשיאם ב'צו הנשיאותי למאבק באנטישמיות' שפורסם בדצמבר 2019. מטרתו של הצו הייתה למנף חקיקה בתחום זכויות האזרח כדי לאפשר לרשויות הפדרליות לפעול נגד "כל סוג של אפליה אסורה המושרשת באנטישמיות באותה תקיפות שבה הן פועלות נגד כל אפליה אחרת" (The White House, 2019).^[3]

חתימתו של טראמפ על הצו הנשיאותי חיזקה את המסר של הממשל שלו שלפיו "אנטי־ציונות היא אנטישמיות", כפי שצוטט היועץ הבכיר ג'ארד קושנר בעמוד הדעות הפופולרי של ה'ניו יורק טיימס' (Kushner, 2019). הצו הנשיאותי של טראמפ גם חתר למסד עוד יותר את הגדרת העבודה של IHRA. אף על פי שארגונים יהודיים רבים, לרבות הליגה נגד השמצה, תמכו בצעד הזה, רבים אחרים, ובפרט ארגונים ליברטריאניים אזרחיים, ראו בו חלק מ'מלחמת התרבויות' של ממשל טראמפ, שפעל במכוון כדי להסיט את תשומת הלב מן האנטישמיות בצד הימני של המפה ולהמעיט בחשיבותה.^[4]

הערבוב בין המדיניות כלפי אנטישמיות ובין הניסיון של הנשיא טראמפ להגדיר מחדש את מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי־פלסטיני הגיע לשיאו בתקופת חילופי השלטון בשלהי 2020 – מזכיר המדינה מייק פומפאו לא רק חזר שוב ושוב על הסיסמה "אנטי־ציונות היא אנטישמיות", אלא אף ניסה למצב מחדש את מאמצי הממשל האמריקאי נגד ה־BDS ולהציגם כחלק אינטגרלי במאבק של הממשל באנטישמיות (Pompeo, 2021).

חברי המפלגה הדמוקרטית התמודדו עם אתגרים משלהם, לרבות עימותים בינם לבין עצמם בוועידה המפלגתית. אילהאן עומאר למשל, נציגת בית הנבחרים ממיניסוטה, יצאה בהצהרות פומביות שרבים ראו בהן אמירות אנטישמיות. עמדותיהם של עומאר ובני בריתה, לרבות ביקורת קשה על המדיניות של הממשל בישראל, הובילו במהירות לעימות רחב ומקוטב הרבה יותר בין חברי המפלגה הדמוקרטית ובין ממשל טראמפ, והוא הקשה על הדמוקרטים לבקר את האנטישמיות שהתגלעה בשורותיהם ולצאת נגדה. בתגובה להצהרות של עומאר קיבל בית הנבחרים את החלטה 183, המגנה אנטישמיות. חברים יהודים בולטים במפלגה הדמוקרטית, דוגמת טד דויטש, ראו בה החלטה מעודנת מדי המפספסת את המטרה (Deutch, 2019). מבצע 'שומר החומות' במאי 2021 גרם למתחים נוספים בין חברים במפלגה הדמוקרטית – כמה מחברי הבית היהודים האשימו נציגים בוועידת המפלגה הדמוקרטית בכך שהם הצהירו הצהרות אנטישמיות במהותן ותרמו ליצירת אווירה ציבורית עוינת שהשפיעה על יהודים רבים.

הפוליטיזציה של השיח הציבורי מורגשת בכל הרבדים ברמה הלאומית ומשפיעה אפילו על ארגונים נטולי שיוך מפלגתי כמו 'מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה' (US Holocaust Memorial Museum); ההשוואה שעשו אנשי המוזיאון בין השואה ובין מדיניות ההגירה של טראמפ עוררה מחלוקת (Oster, 2019; US Holocaust Memorial Museum, 2019; ראו גם Friedberg, 2018).

ממשל ביידן וסמכויות מורחבות

בתום שנת כהונתו הראשונה של הנשיא ביידן אפשר לראות שבהקשר החברתי הפנימי של הנושאים הנדונים במאמר זה חל שינוי דרמטי בעקבות המחאות נגד חוסר צדק ואפליה על בסיס גזע שפרצו בקיץ 2020 ובעקבות הטלטלה שגרמה החלפת השלטון הטעונה ביותר שהייתה בארצות הברית מאז ומעולם. בשל כניסתו לתפקיד בזמן משבר חברתי־כלכלי, פוליטי ובריאותי, היה סדר היום של הנשיא ביידן בתחילת דרכו עמוס מאוד. למרות זאת, הזירה הפוליטית והחברתית המצולקת בארצות הברית פתחה גם פתח להזדמנות. לדוגמה, שטף ההתקפות והתקריות האנטישמיות במאי 2021 בזמן מבצע 'שומר החומות', אפשר לממשל להמחיש שהמאבק באנטישמיות יכול להיות אתגר לאומי ראשון במעלה.

ביידן הוא המנהיג האמריקאי הראשון שנכנס לבית הלבן לאחר שכבר ביטא בפומבי ובפירוט את עמדותיו על המאבק באנטישמיות והבטיח לפעול לחידוש שיתוף הפעולה הבין־מפלגתי במאבק הזה ובמלחמה הנרחבת יותר נגד דעות קדומות ושנאה. עוד לפני שנבחר אמר ביידן: "עלינו לאמץ גישה מקיפה למאבק באנטישמיות שתתייחס ברצינות גם לאלימות המלווה אותה וגם לשקרים מלאי השנאה והמסוכנים העומדים בבסיסה" (Biden, 2020). הוא הבטיח "לקרוא לשנאה בשמה, יהא מקורה אשר יהא, ולגנות אותה – תמיד". (Biden for President, 2020). הוא הוסיף ואמר: "עלינו לצאת (נגד האנטישמיות) ולמחות נגדה בכל מקום ובכל זמן שבו היא מרימה את ראשה, כי שתיקה יכולה להפוך לשותפות לדבר עברה" (Tabachnick, 2020).

לממשל ביידן יש הזדמנות נדירה לא רק לנטרל את הפוליטיזציה של בעיית האנטישמיות, אלא גם לאמץ מדיניות לאומית מקיפה שתאפשר לראשונה תיאום הדוק בין רשויות פדרליות ובין גורמים ציבוריים אחרים שפועלים בנושא. ממשל ביידן יצטרך להתמודד עם כמה אתגרים מרכזיים, שאפשר לראות בהם גם הזדמנויות: מעבר מעמדה תגובתית לנקיטת יוזמה, האחדת המדיניות ותיאום בין הסוכנויות וגורמי הממשל השונים וצמצום הפוליטיזציה.

באפריל 2020 גיבש ביידן תוכנית בת שלושה סעיפים למאבק באנטישמיות ובפשעי שנאה; עיקריה הם (א) הגדלת התקציב שהמחלקה לביטחון המולדת מקצה לתוכנית מענקי האבטחה לעמותות (Nonprofit Security Grant Program)‏;‏ (ב) תיעדוף העמדה לדין על פשעי שנאה במשרד המשפטים וחקיקה שתחמיר את העונשים על תקיפות של מוסדות דת (ג) כינוס של קהילות מאמינים כדי לדון ברפורמות שישפיעו על 'כלל הציבור' (Kampeas, 2020). ביידן הבטיח גם "לגבש חוק למאבק בטרור מבית שלא יפגע בחופש הביטוי או בזכויות האזרח, אך יבטא את אותה מחויבות שיש לנו לעצירת הטרור העולמי גם לחיסול הטרור מבית" (Biden for President, 2020).

לאחר ההסתערות על הקפיטול, שהיו בה גם מפגני אנטישמיות גלויים של המסתערים, הסירוב של הנשיא טראמפ להודות בתבוסה בבחירות ומחאת הגזע ששטפה את המדינה, ובעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי מתמשך, ממשל ביידן ממשיך להתמודד עם מגוון רב־ממדי של אתגרים מבית.

המלצות לעתיד

להלן אמצעים מומלצים שהרשויות הלאומיות יכולות לנקוט כדי להתמודד עם האתגר ההולך ומחריף שמציבה בפניהן האנטישמיות.

הרשות המבצעת

• הקמת מנגנון לתיאום בין כל הסוכנויות, בהובלה משותפת של הבית הלבן ושל בעלי תפקידים הן מן המועצה לביטחון לאומי והן מן המועצה למדיניות פנים

בתחילה התמקד הממשל ביישום ההבטחות של ביידן לספק יותר משאבים (תוכנית מענקי האבטחה לעמותות) למחלקה לביטחון המולדת ולתעדף את ההעמדה לדין על פשעי שנאה במשרד המשפטים. גישה כמו זו המומלצת כאן, שתקיף את כל זרועות הממשל, תוכל לאחד בין משאבי ביטחון הפנים ובין משאבי הביטחון לאומי ולהבטיח ניצול ותיאום של כל המשאבים הפדרליים, לרבות משאבים לאכיפת החוק ומשאבים לקהיליית המודיעין. היא יכולה גם לעזור לכונן מדיניות פדרלית שקולה ובדוקה בכל הנוגע להגדרות ולמסגרות, לרבות מתי להשתמש בהגדרת העבודה של IHRA ואם נדרשים תנאי שימוש חדשים.

בעקבות ההקצנה הגוברת בארצות הברית, חשוב שהממשל ישלב את מדיניותו נגד אנטישמיות במאמציו הנרחבים יותר להיאבק באיומים פנימיים. גישה הוליסטית היא חשובה במיוחד לנוכח האיום ההולך וגובר של ביטויי שנאה בסייבר ולנוכח העדויות המצטברות לאנטישמיות בכל רחבי ארצות הברית. מנגנון משותף לכל הסוכנויות יוכל גם לפעול עם הקונגרס ועם שחקנים מובילים בזירה האזרחית כדי להתמודד עם קיצוניות במרשתת וכדי להדגיש את האחריות ואת המחויבות המוטלות על פלטפורמות המדיה חברתית.^[5] אפשר להגדיר הליך ממוקד ומיופה כוח מטעם כל הסוכנויות השותפות למשך 12 עד 18 חודשים, שלאחריהם הוא ייבחן על ידי מנהלי הסוכנויות או על ידי סגניהם.^[6] 'האסטרטגיה הלאומית נגד טרור מבית' (National Strategy for Countering Domestic Terrorism), שממשל ביידן הכריז עליה ביוני 2021, מתמקדת בשיתוף מידע, במאבק נגד גיוס פעילים דרך המרשתת, בשיבוש הפעילות ובטיפול בשורשי הבעיה, ומספקת מסגרת רחבה של מדיניות שבאמצעותה אפשר להעניק סמכויות למנגנון המתואם של כל הסוכנויות ולהכווין את פעילותו (The White House, 2021b).

• הרחבת השימוש בכוחו של הנשיא לשאת דברים לאומה

אפשר להרחיב את השימוש ביכולתו של הבית הלבן לדבר אל האומה ולהביע את עמדותיו כדי לבטא את המחויבות של ממשל ביידן לדה־פוליטיזציה של המאבק באנטישמיות וליידע את הציבור הרחב בנוגע למגוון המקורות והגורמים התורמים למאבק.

הנשיא ביידן התבטא בבירור ובתקיפות, כפי שעשה במאי 2021, בתגובה לתקריות האנטישמיות הקשורות להסלמה בין ישראל לחמאס: "אסור לנו לאפשר לשילוב הרעיל של שנאה, שקרים מסוכנים ותיאוריות קונספירציה לסכן אזרחים אמריקאים" (The White House, 2021a). באוקטובר 2021, ביום השנה לפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג, אמר ביידן: "אנחנו חייבים תמיד להתייצב ולהתבטא באופן בהיר ומשכנע נגד אנטישמיות ולהתקומם נגד כוחות השנאה על כל צורותיה, כי שתיקה היא שותפות לדבר עברה" (The White House, 2021c). בתחילת דצמבר 2021 אמר הנשיא ביידן: "אנחנו חייבים להיאבק בנחשול הזה של אנטישמיות ושל ביטויי אי־סובלנות ושנאה אחרים, כאן בבית ובכל רחבי העולם" (The White House, 2021d). סגנית הנשיא האריס התבטאה ברוח דומה ואמרה לחברי הליגה נגד השמצה: "כשיהודים הופכים למטרה בגלל אמונותיהם או זהותם, כשישראל הופכת למטרה בגלל שנאה ליהודים, זו אנטישמיות והיא אינה מקובלת עלינו" (Anti-Defamation League, 2021b). שני המנהיגים פרסמו הצהרות תקיפות בעקבות משבר בני הערובה בבית הכנסת של קהילת בית ישראל בטקסס באמצע ינואר 2022.

הרחבת שידור המסרים לציבור, לרבות נאום מדיניות ממוקד מפי גורם ממשל בכיר, יכולה לשמש להעברת מסר ברור וחד־משמעי בנוגע לאיומים כגון לאומנות לבנה וטרור מבית, להבעת תמיכה בהגדרות ובמסגרות שיש עליהן הסכמה רחבה ולקריאה לאחדות ולפעולה משותפת של שתי המפלגות, של מאמיני כל הדתות ושל מגוון הקהילות. הפגנת נוכחות של חברים משתי המפלגות בשידור מסרים כאלה תדגיש עוד יותר את תפקידו של הבית הלבן. שימוש בכוחו של הנשיא לדבר אל האומה מתאים גם כדי להדהד את הקריאות החוזרות ונשנות של החברה האזרחית ללחוץ על פלטפורמות המדיה החברתית ולפנות לחברות הטכנולוגיה שעד עתה טיפלו בכפפות של משי בגילויי שנאה ואנטישמיות במרשתת.^[7]

שימת לב רבה יותר לנושא האנטישמיות באירועים מתוקשרים מאוד, דוגמת הנאום לאומה או כינוס הסתיו של האספה הכללית של האו"ם, תשפיע גם היא. ממשל ביידן יכול לרתום למאבק את יכולתו של הנשיא לדבר אל האומה גם כשהוא מבקר באתרים רלוונטיים, כגון פיטסבורג או שארלוטסוויל. ל'משרד הבית הלבן לשותפויות מבוססות אמונה ושכונות' (The White House Office of Faith-Based and Neighborhood Partnerships) יש יכולת מוכחת לכנס אירועים מרובי־משתתפים, דוגמת חגיגות פסח 2021 ותדרוכי ההנהגה היהודית במאי 2021, בעת המבצע בעזה ואחריו, שערכה מליסה רוג'רס העומדת בראש המשרד.

• שיפור התיאום בין זרועות המודיעין, הערכת הסיכונים ותיאום מאמצי האבטחה

הקמת מנגנון משותף לכל הסוכנויות תאפשר לממשל ביידן להעריך את האפשרות לשיפור היכולות של קהיליית המודיעין לנטר אירועים אנטישמיים ולשתף מידע עם רשויות החוק המקומיות ועם הקהילות שנפגעות. לדוגמה, המרכז הלאומי למאבק בטרור (National Counterterrorism Center) החל בשנת 2019 לדווח ללא חשיפה תקשורתית על גורמים קיצוניים בימין, אבל דוח מ־2020 הראה כי איסוף וניתוח לא מספקים של נתונים פוגעים ביעילות של ממשל ארצות הברית וכי חסרה גישה מקיפה של כל זרועות הממשל למעקב אחרי בעיית הגורמים הקיצוניים בימין (Lichtblau, 2020; ראו גם National Counterterrorism Center, 2020). שיפור של יכולות המודיעין ייעל גם את תוכנית מענקי האבטחה לעמותות של המחלקה לביטחון המולדת; תקציבה של זו צפוי לגדול בהצעת התקציב של ממשל ביידן לשנת 2022.

נוסף על כך, אפשר להנחות את משרדי הממשלה ואת סוכנויות המודיעין להרחיב ולהסדיר את התקשורת בינם ובין קבוצת העבודה של מתאמי האבטחה המקומיים בקהילה היהודית בני יורק; מובילים אותה Community Security Initiative (CSI) ו־Secure Community Network (SCN) של ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה.^[8] כדאי שייערכו יותר מפגשים סדירים בין ראשי קהיליית המודיעין ובין חברי ארגונים קהילתיים וחברתיים, כגון הליגה נגד השמצה, אולי כחלק ממפגשים עם גורמי ממשל ועם ארגוניים אזרחיים. במפגשים אלה יכולים להשתתף גם נציגים של הממשל בישראל.

• שיפור הדיווח של ה־FBI ושל הרשויות הפדרליות

המנדט הנוכחי שניתן להם בחוק מאפשר לסוכנויות הממשל לעשות יותר כדי לשפר את הדיווח על תקריות אנטישמיות ועל כלל פשעי השנאה. לדברי ג'ף אשר: "המידע על פשעי שנאה שה־FBI מדווח עליהם אינו מצביע על סוכנויות שלא התקבל מהן דיווח או שהתקבלו מהן נתונים חלקיים. לכן נכון יותר לראות במספר המדווח של פשעי השנאה ברמה הלאומית מספר מינימלי ולא מספר מדויק" (Asher, 2021). הגדלת איסוף הנתונים ויתר היענות לחובת הדיווח יעזרו מאוד לזהות מגמות ויסייעו לרשויות ולארגונים אזרחיים לאתר אזורים בעייתיים. ממשל ביידן והקונגרס צריכים לקדם יחד דיווח אחיד ומפורט יותר ברמת המדינה.

• אמות מידה פדרליות בחינוך

אומנם בעשור האחרון ננקטו צעדים כדי להרחיב את המאבק בהטרדות, אבל אמצעים יזומים ננקטו פחות. במדינות כגון ויסקונסין התקבלה לאחרונה החלטה לחייב תיכונים ללמד על השואה, אבל אין אמות מידה פדרליות המנחות כיצד יש לפתח תוכניות לימודים על השואה ועל אנטישמיות (US Department of Justice, 2019). "חייבים לשנות גישות ודעות, אבל במקרים רבים זו אינה משימה המתאימה במיוחד לממשל", אמר התובע הכללי ביל באר בכנס של משרד המשפטים על המאבק באנטישמיות (Summit on Combating Antisemitism) שנערך ב־2019, ובכך ביטל לכאורה כל יוזמה חינוכית (US Department of Justice, 2019). אם הקבינט או עובדי ממשל בכירים שימונו לצורך זה יכוננו הנחיות מדויקות יותר או אפילו ינסחו מדיניות מנחה רחבה, יהיה לרשויות המדינות ולרשויות המקומיות קצה חוט להתחיל ממנו ולהיעזר בו, בפרט לנוכח הגידול במאבקים מקומיים על התוכניות ל'לימודים אתניים'.

• יותר מינויים בפחות זמן

ההחלטה שקיבל ממשל ביידן בסוף יולי 2021 למנות את פרופסור דברה ליפשטדט לשליחה מיוחדת של משרד החוץ לניטור אנטישמיות ולמאבק בה, הייתה צפויה מאוד וזכתה לתמיכה רחבה מאוד. לאור שדרוג התפקיד לאחרונה והדרישה לאישור הסנאט כדי לאייש אותו, כדאי שממשל ביידן ישקול למנות לו סגנים נוספים או יועצים מיוחדים שיעזרו להפיח בו רוח חיים. יש לציין שכבר היו לכך תקדימים בממשל טראמפ. אפשר למנות בעלי תפקידים נוספים למאבק באנטישמיות, דוגמת 'יועצים מיוחדים' לדרג הסגנים במשרדים המובילים של הרשות המבצעת, כגון המחלקה לביטחון המולדת, משרד המשפטים, משרד הביטחון וקהיליית המודיעין, כדי למקד ולחדד את תשומת הלב לנושא.

אומנם השדרוג בהגדרת תפקיד השליח המיוחד במשרד החוץ העלה את קרנו ומשך אליו אישיות בעלת שם כגון פרופסור ליפשטדט, אך באופן פרדוקסלי הוא גם הטיל אותו לאקלים רחב יותר של קיטוב פוליטי ושל גידול בנכונותם של כמה מחברי הקונגרס הרפובליקנים לערב שיקולים פוליטיים בדיונים על המדיניות בנושא האנטישמיות.

כשבוחנים את התמונה הרחבה יותר, נראה שהממשל יאלץ להתמודד עם השאלה אם לחבוש על ראשו של השליח המיוחד שני כובעים ולהעניק לו, גם אם לא רשמית, אחריות נוספת על ענייני פנים מסוימים, או למנות 'רכז' נפרד לענייני פנים מאחד המשרדים המובילים, כגון משרד המשפטים. אומנם אפשר לטעון שמהלך כזה יהיה חשוב פחות אם יוקם מנגנון משותף לכל הסוכנויות בהובלת הבית הלבן, אבל בשל אופיין המבוזר של הסמכויות שניתנו לסוכנויות השונות, אם יהיה מי שירכז את הנושא אפשר יהיה ליישם מדיניות לאומית אחידה יותר.

הקונגרס

הרשות המחוקקת יכולה למלא תפקיד ייחודי וחשוב במאבק באנטישמיות, לרבות תרומה לשיח ציבורי מושכל יותר. עמדות שחברי הקונגרס מביעים בציבור – במגוון התבטאויות, בכינוסים בנושא או בשימועים – מעבירות מסר לנבחרי ציבור אחרים וגם נותנות תוקף ותמיכה פוליטית לגורמים אזרחיים וקהילתיים המתמודדים עם ביטויי אנטישמיות. להלן כמה המלצות לפעולה עבור הקונגרס:

• הרחבת השימוש בצוותים ייעודיים בין־מפלגתיים

כבר לפני שנים הוביל טום לאנטוס המנוח, נציג מדינת קליפורניה בבית הנבחרים, מהלך להרחבת כינוסי הוועידה המפלגתית לזכויות אדם ולהקמה של צוותים ייעודיים ובהם נציגים משתי המפלגות בסנאט ובבית הנבחרים, שעסקו בענייני זכויות אדם, לרבות בענייני חופש דת ואנטישמיות. כיום גם בסנאט וגם בבית הנבחרים יש כוחות משימה העוסקים באנטישמיות, והשימוש בהם התרחב בשנים האחרונות בעקבות העלייה החדה במספר התקריות האנטישמיות. נציגים אחדים בבית הנבחרים חברים גם כוח המשימה הבין־פרלמנטרי שהוקם לאחרונה כדי להיאבק בגילויי אנטישמיות במרשתת. בצוות משתתפים נציגים מישראל, מארצות הברית, מקנדה, מאוסטרליה ומבריטניה, והוא מייצג את שיתוף הפעולה הבין־מפלגתי והתיאום הבין־לאומי הנדרשים כדי להתמודד עם אנטישמיות ברמה הגלובלית.

שימור הנראות של צוותים ייעודיים כגון אלה והרחבתה חשובים במיוחד לנוכח הקיטוב הפוליטי ההולך וגדל. הסנטורית ג'קי רוזן (נבדה), סנטור ג'יימס לנקפורד (אוקלהומה), חבר בית הנבחרים טד דויטש (פלורידה) וחבר בית הנבחרים כריס סמית (ניו ג'רזי) מובילים את המאמצים הללו, ובשיתוף נבחרי ציבור נוספים שהצטרפו לצוותים בין־מפלגתיים בשני הבתים הם תרמו רבות למאבק נגד הפוליטיזציה של הנושא. למנהיגים האלה ולשותפים שהם גייסו – בכוח המשימה שהוקם בבית הנבחרים למשל יש יותר מ־100 חברים – יכול להיות תפקיד חשוב במיוחד בהתמודדות עם קולות במפלגות שלהם המחריפים את הפוליטיזציה של האנטישמיות במקום למתן אותה.^[9]

• יותר שימועים ציבוריים

שימועים הם כלי אינטגרלי בעבודת הקונגרס, ואפשר להשתמש בהם כדי לקדם ולהעשיר במידע את השיח הציבורי על אנטישמיות, וכן כדי להוסיף ולמקד את פעולת הזרועות של הרשות המבצעת ולחזק את הקשרים בין הממשל ובין גופים אזרחיים. הוועדה לביטחון המדינה של בית הנבחרים למשל קיימה בתחילת 2020 רצף של שימועים, שזכו לכיסוי תקשורתי נרחב וחיזקו את רמת המעורבות האזרחית בנושא (US House of Representatives, Committee on Homeland Security, 2020a, 2020b).

שימועים מן הסוג הזה, הנערכים באופן סדיר וקבוע יותר, יכולים להיות כלי יקר ערך במאבק, כמו גם הטמעת נושא האנטישמיות בשימועים העוסקים בנושאים כלליים יותר ונערכים בוועדות הרלוונטיות, לרבות בוועדות של סוכנויות המודיעין, של המחלקה לביטחון המולדת, של משרד החינוך, של משרד המשפטים ושל משרד החוץ. שימוש רחב יותר בשימועים ציבוריים יכול להיות יעיל במיוחד בהתמודדות עם האתגר המורכב של מאבק בגילויי אנטישמיות במרשתת ובביטויי שנאה במובן הרחב יותר.

• הפסקת השימוש בתחבולות מפלגתיות מכוונות

חברים רפובליקנים אחדים בבית הנבחרים השתמשו בהליכים מנהליים כדי לכפות הצבעות בנושא האנטישמיות שיגרמו לנציגים הדמוקרטים להפגין חולשה בהתמודדות עם הבעיה. הפסקת השימוש בתחבולות מפלגתיות מן הסוג הזה, הנדירות בהיסטוריה של הקונגרס, תשפר את האקלים הפוליטי ותקדם שיתוף פעולה בין־מפלגתי (Kampeas, 2019).

• חקיקה חדשה

הקונגרס יכול להפעיל מגוון אמצעי חקיקה כדי לסייע לרשויות הלאומיות להרחיב את פעילותן במסגרת המאבק באנטישמיות ובגורמים הקיצוניים מבית, לרבות הרחבת המנדט שניתן להן בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20 לדיווח על תקריות ברמה הלאומית. מנדט זה היה מטרה מרכזית של החוק ‎No Hate Act, שזכה לתמיכה של הליגה נגד השמצה ושל עשרות ארגונים יהודיים וקהילתיים אחרים. אחד החוקים החדשים שזכה לתמיכה של הקהילה היהודית הוא Domestic Terrorism Prevention Act, והקהילה תמכה גם באמצעים חדשים להתמודדות עם קיצוניות ולמאבק בגילויי לאומנות לבנה בשורות הרשויות לאכיפת החוק והצבא.

חשוב שאמצעי חקיקה ינוסחו בשיתוף עם הקהילה ועם מומחים, יתבססו על דיונים בין־מפלגתיים ויזכו להסכמה רחבה; אחרת הם עלולים לגרום להתבצרות בעמדות, לשיתוק ולאיבה פוליטית נוספת. הכרחי גם שחקיקה חדשה תגן על זכויות האזרח ועל חירותו, שהשמירה עליהן הכרחית כשלעצמה וגם תבטיח תמיכה פוליטית רחבה.

סיכום

ברמה הלאומית גובשו ברשויות סוגי מדיניות ומגוון אמצעים למאבק באנטישמיות, רבים מהם יעילים – ממשרד המשפטים שמעמיד לדין עבריינים אלימים ועד למחלקה לביטחון המולדת המעניקה תמיכה כספית לאבטחה של מוסדות יהודיים ברחבי המדינה. תוכנית מענקי האבטחה לעמותות בפרט עומדת בקצב התגברות האיומים והתקציב שלה גדל מ־20 מיליון דולר ב־2016 ל־180 מיליון דולר ב־2021; הקונגרס שוקל להגדיל אף יותר את התקציב שלה (Federal Emergency Management Agency, n.d.). ארגונים אחדים בקהילה היהודית, כגון הליגה נגד השמצה, מציעים להגדיל את תקציב התוכנית ל־360 מיליון דולר (Anti-Defamation League, 2021a).

עם זאת, אפשר לעשות עוד הרבה כדי להילחם באלימות ובשנאה כלפי יהודים. כמפורט במאמר זה, אחד האמצעים המרכזיים האפשריים שממשל ביידן יכול לנקוט הוא שיפור התיאום בין הזרועות השונות והגדרה של מדיניות לאומית מקיפה נגד אנטישמיות. יתרה מזו, לניצול כוחו של הבית הלבן לדה־פוליטיזציה של הנושא ולשיקום שיתוף הפעולה הבין־מפלגתי יכולה להיות השפעה ניכרת. גם לקונגרס יכול להיות תפקיד מרכזי במאבק באמצעות שיתוף פעולה עם הממשל ועבודה לצידו, וכן מינוף התפקיד ההולך ומתרחב שממלאים מנהיגים משתי המפלגות בשני הבתים.

סדר היום בארצות הברית עמוס במיוחד בנושאי מדיניות פנים, והוא הופך מורכב עוד יותר בשל הקורונה ובשל התנודות הכלכליות־חברתיות המתמשכות, ולכן בעיות רבות מתחרות על תשומת הלב של השלטון בוושינגטון. עם זאת, כשמדובר במאבק באנטישמיות, הנהגה חדשה ותחושת דחיפות חדשה מעניקות לממשל הזדמנות לנהוג בהחלטיות ולנקוט אמצעים חדשניים.

מקורות

Ali, R. (2010, October 26). Dear Colleague. https://www2.ed.gov/about/offices/list/ocr/letters/colleague-201010.html

American Jewish Committee, (2021, October). The state of antisemitism in America 2021: AJC’s survey of American Jews. https://www.ajc.org/AntisemitismReport2021/GeneralPublic

Anti-Defamation League. (2017). Audit of antisemitic incidents: Year in review 2017. https://www.adl.org/media/11174/download

Anti-Defamation League. (2020a). Audit of antisemitic incidents 2020. https://www.adl.org/audit2020#major-findings

Anti-Defamation League (2020b). Stop hate for profit campaign. https://www.adl.org/stop-hate-for-profit-0

Anti-Defamation League (2021a, April 12). Letter to congress members. https://www.adl.org/media/16104/download

Anti-Defamation League. (2021b, November 8). Vice President Kamala Harris addresses ADL’s never is now. [Video]. YouTube. https://www.youtube.com/watch?v=4kAWLQe9Bdo&t=1s

Asher, J. (2021, March 23). Why there’s not much data on anti-Asian violence. Lawfare. https://www.lawfareblog.com/why-theres-not-much-data-anti-asian-violence

Beirich, H. (2021, January 21). Antisemitism rising among American right-wing extremists. INSS. https://www.inss.org.il/publication/antisemitism-rising-among-american-right-wing-extremists/

Biden, J. (2020, January 2). Joe Biden: My plan to fight anti-Semitism. Jewish Telegraphic Agency. https://www.jta.org/2020/01/02/opinion/joe-biden-my-plan-to-fight-antisemitism

Biden for President. (2020, July 29). Joe Biden and the Jewish community: A record and a plan of friendship, support and action. Joe Biden for President: Official Campaign Website. https://joebiden.com/joe-biden-and-the-jewish-community-a-record-and-a-plan-of-friendship-support-and-action/#

Cicilline, D. (2020, October 13). Cicilline pushing Pompeo to acknowledge, confront rise of anti-semitism among right wing activists across the world. [Press release]. https://cicilline.house.gov/press-release/cicilline-pushing-pompeo-acknowledge-confront-rise-anti-semitism-among-right-wing

Deutch, T. (2019, March 7). Deutch statement on passage of resolution condemning anti-semitism. US Congressman Ted Deutch. https://teddeutch.house.gov/news/documentsingle.aspx?DocumentID=399530

Deutch, T. (2021, March 1). House bipartisan task force for combating antisemitism relaunches in 117th Congress [Press release]. US Congressman Ted Deutch. https://teddeutch.house.gov/news/documentsingle.aspx?DocumentID=402926

Federal Bureau of Investigations. (n.d.). Hate crimes. https://www.fbi.gov/investigate/civil-rights/hate-crimes

Federal Emergency Management Agency. (n.d.). Nonprofit security grant program. https://www.fema.gov/grants/preparedness/nonprofit-security

Foxman, A. (2018, October 30). Foxman after Pittsburgh: Trump is a demagogue and a threat to democracy. Times of Israel. https://www.timesofisrael.com/foxman-after-pittsburgh-trump-is-a-demagogue-a-threat-to-democracy-and-jews/

Foxman, A. (2020, September 11). Trump is bad for America, and bad for Jews. Times of Israel. https://blogs.timesofisrael.com/american-jewrys-fateful-choice/

Friedberg, E. (2018, December 12). Why Holocaust analogies are dangerous. US Holocaust Memorial Museum. https://www.ushmm.org/information/press/press-releases/why-holocaust-analogies-are-dangerous

Kampeas, R. (2019, February 15). Why did Republicans vote against their own bill on anti-semitism? Jewish Telegraphic Agency. https://www.jta.org/2019/02/14/politics/why-did-republicans-vote-against-their-own-bill-on-anti-semitism

Kampeas, R. (2020, April 28). Biden marks Poway synagogue shooting anniversary with plan for increased protections for Jews and others. Jewish Telegraphic Agency. https://www.jta.org/2020/04/27/politics/biden-marks-poway-synagogue-shooting-anniversary-with-plan-for-increased-protections-for-jews

Kim, A. & Fung, B. (2020, July 2). Facebook boycott: View the list of companies pulling ads. CNN. https://www.cnn.com/2020/06/28/business/facebook-ad-boycott-list/index.html

Kushner, J. (2019, December 11). Jared Kushner: President Trump is defending Jewish students. New York Times. https://www.nytimes.com/2019/12/11/opinion/jared-kushner-trump-antisemitism.html

Lederhendler, E. (2017). American Jewry: A new history. Cambridge University Press.

Lederhendler, E. (2021, January 1). American antisemitism in its historical and social background. INSS. https://www.inss.org.il/publication/american-antisemitism-historical/

Lichtblau, E. (2020, June 29). In buried report, U.S. government admits major failures in confronting domestic terrorism. The Intercept. https://theintercept.com/2020/06/29/antifa-trump-domestic-terrorism/

National Counterterrorism Center. (2020, January). Domestic terrorism: Conference report. https://www.dni.gov/files/2020-01-02-DT_Conference_Report.pdf

Nemet, S. C. & Hansen, H.E. (2021, January 9). Three key factors that drive far-right political violence—and two that don’t: Rhetoric like Donald Trump’s is often a main drive. Washington Post. https://www.washingtonpost.com/politics/2021/01/09/three-key-factors-that-drive-far-right-political-violence-two-that-dont/

Office of the Director of National Intelligence. (2021, March). Domestic violent extremism poses heightened threat in 2021. https://www.dni.gov/files/ODNI/documents/assessments/UnclassSummaryofDVEAssessment-17MAR21.pdf

Oster, M. (2019, July 2). US Holocaust Museum takes ‘radical position’ in migrant camps debate, hundreds of scholars say. Jewish Telegraphic Agency. https://www.jta.org/quick-reads/hundreds-of-scholars-criticize-us-holocaust-museum-stand-in-concentration-camp-debate

Pompeo, M. [@mikepompeo]. (2021, January 14). Anti-Zionism is anti-semitism. [Tweet]. Twitter. https://twitter.com/secpompeo/status/1349800956259536896

Reitman, J. (2018, November 3). U.S. Law Enforcement failed to see the threat of white nationalism. Now they don’t know how to stop it. New York Times. https://www.nytimes.com/2018/11/03/magazine/FBI-charlottesville-white-nationalism-far-right.html

Rosen, J. & Lankford, J. (2019, October 28). Senators: We’re coming together to combat antisemitism. CNN. https://edition.cnn.com/2019/10/28/opinions/senate-task-force-to-combat-antisemitism-rosen-lankford/index.html

Rosenfeld, A. (2021, February). Elan Carr leaves a polarizing legacy. Forward. https://forward.com/news/464575/trumps-antisemitism-envoy-leaves-a-polarizing-legacy-as-biden-prepares-new/

Silber, M.D. (2021, January 21). Jewish security in the United States after Tree of Life. INSS. https://www.inss.org.il/publication/jewish-security-in-the-united-states-after-tree-of-life/

Tabachnick, T. (2020, October 27). Biden sends message to Jewish Pittsburgh on two-year mark of 10/27 shootings. The Pittsburgh Jewish Chronicle. https://jewishchronicle.timesofisrael.com/biden-sends-message-to-jewish-pittsburgh-on-two-year-mark-of-10-27-shootings/

US Department of Justice. (2018, October 18). The Matthew Shepard and James Byrd, Jr., Hate Crimes Prevention Act of 2009. https://www.justice.gov/crt/matthew-shepard-and-james-byrd-jr-hate-crimes-prevention-act-2009-0

US Department of Justice. (2019, July 15). Summit on combatting antisemitism. [Video]. https://www.justice.gov/opa/video/summit-combatting-anti-semitism-part-1; https://www.justice.gov/opa/video/summit-combatting-anti-semitism-part-2 ; https://www.justice.gov/opa/video/summit-combatting-anti-semitism-part-3

US Department of Justice. (2020, October 21). US Department of Justice Highlights work combatting antisemitic acts. https://www.justice.gov/opa/pr/department-justice-highlights-work-combating-anti-semitic-acts

US Department of State. (2010, June 8). Defining anti-semitism. https://2009-2017.state.gov/j/drl/rls/fs/2010/122352.htm

US Department of State. (2020, November 19). Identifying organizations engaged in anti-semitic BDS activities. [Press statement]. https://il.usembassy.gov/identifying-organizations-engaged-in-anti-semitic-bds-activities/

US Holocaust Memorial Museum. (2019, June 24). Statement regarding the museum’s position on Holocaust analogies. [Press release]. https://www.ushmm.org/information/press/press-releases/statement-regarding-the-museums-position-on-holocaust-analogies

US House of Representatives, Committee on Homeland Security. (2020a, January 15). Confronting the rise in anti-semitic domestic terrorism. https://homeland.house.gov/activities/hearings/confronting-the-rise-in-anti-semitic-domestic-terrorism

US House of Representatives, Committee on Homeland Security. (2020b, February 26). Confronting the rise in anti-semitic domestic terrorism, part II. https://homeland.house.gov/activities/hearings/confronting-the-rise-in-anti-semitic-domestic-terrorism-part-ii

US Mission to the United Nations. (2021, March 25). Remarks by Ambassador Linda Thomas-Greenfield at a UN Security Council briefing on the situation in the Middle East. https://usun.usmission.gov/remarks-by-ambassador-linda-thomas-greenfield-at-a-un-security-council-briefing-on-the-situation-in-the-middle-east/

The White House. (2019, December 11). Executive order on combating anti-semitism. https://trumpwhitehouse.archives.gov/presidential-actions/executive-order-combating-anti-semitism/

The White House. (2021a, May 28). Statement by President Joe Biden on the rise of anti-semitic attacks. https://www.whitehouse.gov/briefing-room/statements-releases/2021/05/28/statement-by-president-joe-biden-on-the-rise-of-anti-semitic-attacks/

The White House. (2021b, June). National strategy for countering domestic terrorism. https://www.whitehouse.gov/wp-content/uploads/2021/06/National-Strategy-for-Countering-Domestic-Terrorism.pdf

The White House. (2021c, October 27). Statement by President Joe Biden three years after the Tree of Life Synagogue shooting. https://www.whitehouse.gov/briefing-room/statements-releases/2021/10/27/statement-by-president-joe-biden-three-years-after-the-tree-of-life-synagogue-shooting/

The White House. (2021d, December 1). Remarks by President Biden during a menorah lighting celebrating Hanukah. https://www.whitehouse.gov/briefing-room/speeches-remarks/2021/12/01/remarks-by-president-biden-during-a-menorah-lighting-in-celebration-of-hanukkah/

____________________

** ד"ר סקוט לסנסקי מרצה על ישראל ועל הפוליטיקה של יהדות ארצות הברית באוניברסיטת מרילנד ומשמש יועץ בכיר ליוזמת Enter: The Jewish Peoplehood Alliance.‏ הוא שימש יועץ בכיר בממשל אובמה  לענייני ישראל, המזרח התיכון ויהודים והיה אחד מכותבי הספר The Peace Puzzle: America’s Quest for Arab-Israeli Peace, 1989-2011 (Cornell University Press, 2012)‏.‏ בשנים 2017–2020 הוא היה חוקר ב־INSS וכתב את המאמר "Fate, Peoplehood and Alliances: The Past, Present and Future of American Jewry's Relations with Israel", שפורסם באסופת המאמרים A. Orion & S. Eilam (Eds.), The American Jewish Community and Israel's National Security (INSS, 2019).

[1] בתחילת המאה ה־21 הקים משרד המשפטים מחלקה שמטרתה לסייע לקורבנות של פיגועים שקרו מחוץ לארצות הברית ולבני משפחותיהם, שרבים מהם יהודים, אבל המאמר הזה אינו עוסק בכך.

[2] העמדה שנקט ממשל טראמפ הומחשה בכנס של משרד המשפטים שעסק במאבק באנטישמיות, בפרט בהערותיו של התובע הכללי באר ובפאנל בנושא האוניברסיטאות. בפאנל האוניברסיטאות השתתפו פרשנים שמרנים בולטים, כגון ג'ונתן טובין, שטען כי האוניברסיטאות הן 'מעוזים בחוף אויב' המאפשרים את הגאות העולה של האנטישמיות (US Department of Justice, 2019).

[3] בשנת 2010 קבע משרד החינוך שיהודים אמריקאים צריכים לקבל הגנה מפני הטרדות אנטישמיות (Ali, 2010).

[4] לדוגמה דייוויד סיסיליני, חבר קונגרס מן המפלגה הדמוקרטית, התלונן כי בכנס של משרד המשפטים בנושא אנטישמיות במרשתת שנערך באוקטובר 2020 נעשה ניסיון להמעיט בחשיבותם של איומים מצד גורמים בימין (Cicilline, 2020).

[5] הליגה נגד השמצה וההתאחדות הלאומית למען קידום אנשים צבעוניים (National Association for the Advancement of Colored People ) הובילו בשנת 2020 קואליציה של ארגוני זכויות אזרח כדי לשכנע חברות להשתתף חודש אחד בחרם מפרסמים נגד Facebook משום שענקית המדיה החברתית "הפגינה שוב ושוב חוסר יעילות בהתמודדות עם הנפח העצום של תכנים נוטפי שנאה שפורסמו בפלטפורמה שלה" (Anti-Defamation League, 2020b; Kim & Fung, 2020).

[6] במערכת הממשל האמריקאית 'ועדת הסגנים' (Deputies Committee), המורכבת מסגני המנהלים של משרדי הממשל ושל סוכנויותיו, היא גוף התיאום וקבלת ההחלטות החשוב ביותר מתחת לקבינט השרים (ראשי המחלקות) של הממשל.

[7] אומנם חברי קבינט, כגון מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומאס גרינפילד, התייחסו לאנטישמיות במרשתת (US Mission to the United Nations, 2021), אך הבית הלבן טרם עשה זאת בפירוט.

[8]  SCN הוא הארגון היהודי שהממשל הפדרלי פונה אליו בכל הקשור לענייני ביטחון המולדת (Silber, 2021).

[9]  הצוות הבין־מפלגתי לנושא האנטישמיות הוקם בבית הנבחרים בקונגרס ה־114 בשנת 2015 (Deutch, 2021) והצוות הייעודי בסנאט הוקם ב־2019 (Rosen & Lankford, 2019).