פרסומים

הפלישה הצבאית של רוסיה לאוקראינה מאתגרת את האסטרטגיה של ממשל ביידן, שסימנה את סין כאתגר המרכזי עבור ארצות הברית ואת מזרח אסיה כזירה העיקרית עבורה. הממשל בוושינגטון העריך כי הורדת פרופיל המעורבות במזרח התיכון, ייצוב היחסים עם רוסיה ותחזוק ברית נאט"ו יאפשרו לו להתמקד בתחרות מול בייג'ין. אולם, סין ורוסיה פועלות בנפרד ואף במשותף לשינוי הסדר העולמי שהיה בשליטה אמריקאית בשלושים השנים האחרונות. כדי לשמור על מעמדה המוביל במערכת העולמית נדרשת ארצות הברית כעת להתמודד בשתי הזירות - אירופה ומזרח אסיה - בו זמנית.

חזרה למלחמה קרה 2.0 באירופה

מנהיגי מדינות המערב נאלצים להפנים כי תמה תקופת השלווה, הרוגע והיציבות שלאחר המלחמה הקרה בזירה האירופית וכי נדרש שינוי בגישתן כלפי סוגיות מעוררות מחלוקת. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין המחיש להם כי דיפלומטיה אינה חזות הכול, ועתה על מדינות אירופה להעשיר את 'ארגז הכלים' שבשימושן על מנת להגן על אינטרסים וערכים החשובים להם. לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, הערכת המצב מצביעה על כי אין לדבוק בגישות אופטימיות, שלפיהן מחלוקות יבואו על פתרונן בהתאם להיגיון המערבי. זאת, למרות שורת סימנים מעידים שזרע פוטין בגלוי טרם הפעלת צבאו נגד אוקראינה. יש להניח שאירופה ניצבת כיום לקראת תקופת עימות ממושכת ויידרשו ממנה נחישות ונכונות להפעיל לחץ על רוסיה לאורך זמן. יש לראות בפלישה של רוסיה לאוקראינה מאמץ לשנות בכוח גבולות מדינתיים בשטח אירופה, בעוד שאיפותיו ופעולותיו של פוטין מאיימות על יסודות הביטחון ביבשת. ארצות הברית ומדינות אירופה נכשלו בניסיונן להרתיע את התוקפנות הרוסית, ועתה הן נדרשות להפיק מחדש לקחים מהמלחמה הקרה, לעדכנם לעת הנוכחית וליישמם לאלתר.

הסנקציות כמאמץ עיקרי, אך לא בלעדי

מנהיגי המערב אינם יכולים להתבסס על הפעלת סנקציות בלבד נגד רוסיה. הנשיא פוטין והסביבה המקורבת אליו לקחו בחשבון בהערכת המצב, שקדמה להחלטה לתקוף את אוקראינה, תגובה "אופרנטית" של המערב - הטלת סנקציות כלכליות. בחישובי הצמרת הרוסית, התועלת מהמהלך הצבאי גוברת על הנזק הצפוי עקב הסנקציות הצפויות. אולם, גם משכשל האיום בסנקציות מלהרתיע את רוסיה מפני פעולה צבאית, נותרה למערב עוד שורת סנקציות כלכליות, חלקן כבדות משקל, לענישת מוסקבה. כעת נבחנות דרגות הסלמה בסנקציות, מול משק האנרגיה והדרת רוסיה מהמערכת הבין-בנקאית SWIFT -  - שתהיה להן השפעה הרסנית על הכלכלה הרוסית. במקביל יעיקו סנקציות אלה גם על לקוחות מערביים, שיתקשו לשלם עבור יבוא גז ונפט מרוסיה וגם למצוא לו תחליף. הענישה הכבדה ביותר כלפי רוסיה צפויה להיות ניתוק מלא של הכלכלה הרוסית ממימון ומהשקעות מערביות.

חזרה לברית נאט"ו

הפעלת סנקציות בלבד אינה מספקת ונחוצה אסטרטגיית רב-ממדית לבלימת רוסיה. ארצות הברית פרסה תגבורת של כ-12,000 חיילים באירופה בחודש האחרון - מה שהביא את המספר הכולל של אנשי צבאה ביבשת ל-100,000. אבל, הכוחות האמריקאים מפוזרים ברחבי אירופה, רובם מרוחקים מהחזית המזרחית. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, הודיע ​​בסוף השבוע כי הברית הפעילה לראשונה יחידות מכוח התגובה של נאט"ו (NRF), המונה 40,000 חיילים. נאט"ו נדרשת לתגבר בכוחות צבא את המדינות הבלטיות הקטנות, בעלות הערך הגיאו-אסטרטגי – ליטא, לטביה ואסטוניה - שלהן גבול עם רוסיה, משום שהן עשויות להיות היעד הבא של פוטין, גם על רקע נוכחות של מיעוטים רוסיים בשטחן וסדר כוחות צבא מצומצם בשטחן. מדינות אלו הן גם יעד להתקפות היברידיות, הנועדות לערער את יציבות הממשלות הדמוקרטיות בהן.

זו שעתה של הברית הצפון אטלנטית - נאט"ו - עליה להתגייס ולהתייצב בחזית אחידה מול התוקפנות הרוסית ולפעול לחיזוק היכולות והאפקטיביות של הברית ולשפר מוכנות ודריכות למשך תקופה ממושכת של מתח ועימות באירופה.

• שנים ארוכות נהנו מדינות אירופה מהוצאה מופחתת לביטחון, תוך השגת הגנה בזול ובהתבססות על ארצות הברית. כעת עליהן להשקיע ביכולות הגנה ובהגדלת תקציבי הביטחון, כפי שהכריז קנצלר גרמניה אולף שולץ (כיום נתח השקעה בביטחון במדינות אלה הוא פחות משני אחוזים מהתוצר). בד בבד, על האיחוד האירופי להגביר את שיתוף הפעולה התעשייתי-ביטחוני במטרה להגדיל את היכולות הצבאיות הכוללות ולאורך זמן.
• האזהרה של נשיא רוסיה פוטין, ב-24 בפברואר, כי כל מי שיתערב בלחימה באוקראינה יתמודד עם "השלכות שמעולם לא התמודדו איתן בתולדותיו" נתפסות כאיום להשתמש בנשק גרעיני, ולחיזוק המסר הכריז פוטין ב-27 פברואר כי הוא מעלה את הכוננות הגרעינית. זו הרתעה גרעינית רוסית חד צדדית, שנועדה להקנות למוסקבה חופש פעולה מלא בהפעלת כוחותיה הקונבנציונליים. גם לנאט"ו מערך נשק גרעיני, והברית גם היא מסוגלת להסב לרוסיה נזק בלתי נסבל. לפיכך, עליה לדחות כל דרישה לפינוי מערכות נשק גרעיניות ממרכז אירופה.
• נאט"ו נהנית בנוסף מהיתרונות שבשליטה על ערוצי תעבורה ונתיבי שייט, והיא יכולה להטיל הגבלות על תנועתם של ציי הסוחר והצבא של רוסיה בתגובה להשתלטות רוסית על נמלי המוצא לים השחור של אוקראינה. במקביל הודיעו מדינות אירופה על חסימת נתיבי הטיסה הבינלאומיים לחברות תעופה רוסיות.
• לאחרונה עלתה אפשרות להצטרפות פינלנד ואף שבדיה לברית נאט"ו. מדובר במהלך בעל משמעות היסטורית-אסטרטגית רבת משמעות. אם יתממש, הוא ימחיש לפוטין כי שיקול הדעת שלו היה מוטעה, ובמקום להחליש ולהרחיק את הברית, בפועל הוא הביא לחיזוקה, התרחבותה לצפון מזרח אירופה ולהתלכדותה.

סיכום והמלצות

גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין יישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב. ברגע שרוסיה תשלוט בקייב, תפיסת האיום של נשיא רוסיה תועתק למדינות השכנות, הבאות ברשימה, והוא יחתור לממש את שאיפתו להגדיל מחדש את מרחב ההשפעה של רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח הסנקציות.

אשר לישראל, יתרונה הוא בכך שאינה במרכז האירועים וכן ביכולותיה להגן על עצמה. אך במבחן ההיסטוריה היא תישפט על פי הצד שבחרה, או לא בחרה. ראוי שישראל תזכור כי בעת חרום, בעודה נתונה לתקיפות מצד אויביה וזקוקה לסיוע באמצעי לחימה, בחמושים, בדלקים, במערכות הגנה מפני טילים ובחגורת הגנה מדינית, ארצות הברית ומדינות נאט"ו נחלצות לסייע לה. ישראל מוגדרת על ידי ארצות הברית כבעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו, ומקיימת קשרים הדוקים עם המנגנונים הצבאיים של נאט"ו ועם רוב הצבאות של המדינות החברות בברית. זו שעתה של ישראל לחזק את הקשר עם הברית ולהגביר את נכסיותה לנאט"ו, בעיקר בתחום הגנת הסייבר, איתור וסיכול מאמצי השפעה חיצוניים ברשת, הגנה מפני טילים וכלי טייס בלתי-מאוישים תוקפים.