איראן–ארצות הברית: בדרך ל''שבירת כלים''? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על איראן–ארצות הברית: בדרך ל''שבירת כלים''?

איראן–ארצות הברית: בדרך ל''שבירת כלים''?

מבט על, גיליון 1316, 7 במאי 2020

English
סימה שיין
אלדד שביט
ארבע סירות של משמרות המהפכה של איראן בסמוך למשחתת אמריקאית במפרץ הפרסי

מחריף העימות הצבאי, המדיני והכלכלי בין איראן לארצות הברית. בהמשך התקיפות בעיראק על בסיסים שבהם נוכחים כוחות אמריקאים וכן התגרויות של ספינות איראניות בכלי שיט אמריקאים, יש פוטנציאל להסלמה עד כדי עימות מוגבל ישיר, למרות ששני הצדדים מעדיפים להימנע ממנו. בנוסף, מתפתח עימות סביב המהלך האמריקאי להארכת סעיף האמברגו על נשק קונבנציונלי בהחלטת מועצת הביטחון 2231, שהתקבלה לאחר סגירת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שתוקפו עומד לפוג באוקטובר הקרוב. איראן מתנגדת להארכה ורומזת שתגיב בתחום הגרעין, כולל ביציאה מהפיקוח ואולי אף מאמנת ה-NPT. למהלך האמריקאי נודעת בעיקר חשיבות סמלית – מניעת הישג מאיראן בסמיכות לבחירות לנשיאות בארצות הברית, שכן למרות האמברגו איראן ממשיכה להעביר נשק לחיזבאללה, לסוריה, לעיראק ולתימן. הממשל נתקל גם בהתנגדות רוסית (וכנראה סינית) למהלך ואף השותפות האירופאיות להסכם הגרעין מתקשות להצטרף אליו. הפער שנחשף שוב בין ממשל טראמפ למדינות אירופה אינו משרת את האינטרסים של ישראל משום שתגובה איראנית, אפשר שבתחום הסכם הגרעין, תייצר עבורה קושי רב וכישלון המהלך האמריקאי יקרין לשלילה גם עליה. זה הזמן לדיאלוג אמריקאי-ישראלי חשאי, לגיבוש אסטרטגיה להמשך הדרך, אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית.


המאבק הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי המתנהל בין איראן לבין ארצות הברית הסלים לאחרונה. גם משבר הקורונה שהחריף בשתי המדינות לא גרר שינוי בהתנהלותן.

במישור הצבאי, העימות מתמקד בעיקר בעיראק, שם נמשכות תקיפות של המיליציות השיעיות נגד בסיסי הכוחות האמריקאים. בשלב זה, התגובה האמריקאית מתונה יחסית, ומסתכמת בתקיפת מחנות של המיליציות השיעיות (ללא שהיו להן נפגעים בנפש). אולם הממשל האמריקאי מבהיר כי הוא ממשיך לראות באיראן את הגורם האחראי לתקיפות ומאיים כי המשכן, ובעיקר אם יהיו נפגעים אמריקאים בנפש, יובילו אותו להגיב גם נגד יעדים השייכים לאיראן. שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הבהיר מצדו שאין לאיראן מיליציות אלא תומכים מוסלמים רבים ביותר ברחבי העולם, ועל רקע העניין של איראן ובעלי בריתה השיעים ביציאת הכוחות האמריקאים משטח עיראק, שב ותקף את הנוכחות האמריקאית בעיראק. ברקע נמשך המאבק על ההשפעה הפוליטית בעיראק, בעיקר סביב איוש משרת ראש הממשלה והרכבת הממשלה.

במקביל פרסמה ארצות הברית כי ספינות חיל הים של משמרות המהפכה התגרו לאחרונה בכלי שיט אמריקאים באזור המפרץ. הנשיא דונלד טראמפ צייץ בתגובה בטוויטר (ככל הנראה ללא תאום עם הפנטגון) כי הורה "לפגוע ולהשמיד" את הספינות בפעם הבאה שאירוע מסוג זה יחזור. משמרות המהפכה מצידם איימו כי חיל הים קיבל הוראה לפגוע בכל ספינה אמריקאית שתאיים עליהם, והמליצו לארצות הברית "לא להיכנס להרפתקה". בד בבד, איראן שגרה לראשונה לוויין לחלל - מהלך הנתפס כחלק מתוכנית פיתוחם של טילים בין-יבשתיים, שאותו הגדירה וושינגטון כהפרה של החלטת מועצת הביטחון 2231. לראיה זו את השיגור שותפות גם מדינות אירופה.

I have instructed the United States Navy to shoot down and destroy any and all Iranian gunboats if they harass our ships at sea.

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) April 22, 2020

במישור הכלכלי נמשך הניסיון הדיפלומטי של איראן לגייס לחץ בינלאומי על הממשל האמריקאי להסיר את הסנקציות, תוך ניצול המצוקה שיצרה מגפת הקורונה הקשה באיראן. אלא שהממשל, למרות לחצים מבית, בעיקר מצד גורמים דמוקרטיים, נחוש להמשיך ואף להחריף את מדיניות ה"מקסימום לחץ" ובחודשים האחרונים הוסיף שורה של דזיגנציות וסנקציות על ישויות באיראן ומחוצה לה. כן פורסמה שורת נתונים על אודות הכספים שברשות איראן ובעיקר השחיתויות המבוצעות בכספים אלה. בקשותיה של איראן להלוואה מקרן המטבע הבינלאומית (לראשונה מאז 1960), מהבנק העולמי ומהבנק האסלאמי, לא נענו בשלב זה, בעיקר בשל התנגדות ארצות הברית, וספק אם מענה חיובי יגיע לסכומים הגבוהים שאיראן מקווה לקבל.

במישור הדיפלומטי, איראן מנהלת מאבק לשחרורם של איראנים שנעצרו בארצות הברית או מצויים תחת מעקב עם אזיק אלקטרוני. בימים אלה שגרו ראשי חמש אוניברסיטאות מובילות באיראן מכתבים למקביליהם בעשרות אוניברסיטאות ברחבי עולם בדרישה לשחרור העצורים, תוך הבעת נכונות לחילופי עצורים. אלא שגם אם יתקדם תהליך זה (כמו שקרה עבר), ספק אם יהיה בו כדי לשכך את המתיחות המסלימה בין איראן לארצות הברית.

העימות בין ארצות הברית לאיראן החריף באחרונה לאחר שהממשל האמריקאי החליט לפעול להארכתו לזמן בלתי מוגבל של סעיף האמברגו על רכש/מכירה של נשק קונבנציונלי מאיראן ולאיראן, על פי החלטת מועצת-הביטחון 2231, שתוקפו אמור לפוג באמצע אוקטובר 2020. מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר סיכומו של הסכם הגרעין, ה–JCPOA, והיא למעשה מאמצת את ההסכם, מבטלת את כל ההחלטות הקודמות הקשורות לתחום הגרעין ומקבלת מספר החלטות חדשות וביניהן החלטת האמברגו למשך חמש שנים. ארצות הברית, בהובלת מזכיר המדינה, מייק פומפיאו, הבהירה שלא תסכים לסיום הגבלת הזמן הזו וכי היא דורשת את הארכת האמברגו ללא מגבלת זמן. מהלכו של פומפיאו זוכה לתמיכה חסרת תקדים של למעלה משני-שלישים של חברי בית הנבחרים האמריקאי מקרב שתי המפלגות. אלה חתמו על מכתב שהודלף לרויטרס, ובו הם מעודדים אותו לפעול בשיתוף פעולה עם בעלות ברית ומדינות שתומכות בעמדתו זו, כולל באמצעות החלטה חדשה במועצת הביטחון כדי למנוע מאיראן לקנות ולמכור נשק. החותמים אף קראו לו להחמיר עם מי שיפר החלטה זו.

(בווידאו: שיגור הלוויין האיראני, 22 באפריל 2020)

טיוטה ראשונית של הצעת החלטה ברוח זו נמסרה כבר לחברות האירופאיות השותפות להסכם הגרעין והחברות במועצת הביטחון, אולם טרם הועברה לכל שאר חברות המועצה. על מנת שהחלטה תתקבל, עליה לזכות בתמיכתן של לפחות תשע חברות, בכללן מדינות אירופה, וגם זאת בתנאי שאף לא אחת מחברות המועצה הקבועות (רוסיה וסין) תטיל עליה וטו. לאור ההבנה בוושינגטון כי נמוכים הסיכויים שההחלטה להארכת האמברגו תעבור, הודלף במקביל כי במחלקת המדינה מגובש מסמך משפטי המוכיח שארצות הברית עדיין הנה אחת החתומות על הסכם הגרעין, אף שפרשה ממנו, ולכן אם תידחה יוזמתה לאימוץ ההחלטה לדחיית הסרת האמברגו היא תפעיל את הסעיף בהסכם הגרעין המאפשר לכל אחת מהחתומות, שתוכיח כי אחת מהן הפרה את ההסכם, להחזיר אוטומטית - SNAPBACK - את כל הסנקציות שהוטלו על איראן לפני ההסכם. האיום במהלך מורכב זה נועד, ככל הנראה, לחזק את הלחץ האמריקאי על שאר השותפות להסכם לתמוך בהארכת האמברגו. זאת, כדי לא להגיע לשלב החמור יותר של ביטול ההסכם והחזרת כל הסנקציות, גם של מועצת הביטחון. למצער, האיום מיועד לגייס את מדינות אירופה - בריטניה למשל, שממשיכה להיות צד בהסכם – להצטרף לאיום האמריקאי ב- SNAPBACK על ידי מועצת הביטחון, אם האמברגו לא יוארך.

איראן מצידה מבהירה כי אם יקודם המהלך, הוא יענה "בתגובה הולמת". ודובריה רומזים לאפשרויות של ביטול הסכם הגרעין, הפסקת שיתוף הפעולה עם סבא"א בפרמטרים המורחבים, אף עד יציאה מה-NPT. רוסיה (שהסתייגה מההחלטה גם בעבר) מבהירה את התנגדותה ויש להניח שמוסקבה מתכוונת להיות הראשונה לנצל את הסרת האמברגו ולמכור אמל"ח לאיראן.

עם זאת, יצויין שההשלכות הצבאיות המידיות של הסרת האמברגו אינן כה משמעותיות שכן למרות האמברגו, איראן ממשיכה להעביר נשק לחיזבאללה, לחות'ים בתימן, לסוריה ולמליציות השיעיות בעיראק. זאת ועוד, איראן עושה זאת למרות החלטת מועצת-הביטחון 2216, האוסרת מכירת נשק לתימן, והחלטה 1701, האוסרת אספקת נשק לחיזבאללה בלבנון. ובכל הקשור לרכישת אמל"ח על ידי איראן, הרי שבמסגרת החלטת האמברגו הוחרגה מכירת מערכת ההגנה האווירית הרוסית 300S, שנמכרה לאיראן. מדינות אירופה מצדן הטילו אמברגו משל עצמן, שתוקפו אמור לפוג רק בשנת 2023. בכל מקרה, לפחות רשמית, יימשך האמברגו על מכירת רכיבים לפרויקט הטילים האיראני.

חשיבותו העיקרית של המהלך האמריקאי הינה סמלית/הצהרתית בעיקרה, ומשקפת רצון של ממשל טראמפ למנוע הישג כלשהו מאיראן, כחלק ממדיניות ה"מקסימום לחץ" עליה, ובעיקר משום שאם יושג הישג זה, יהיה זה שבועות ספורים לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית. אולם, ממשל טראמפ מגיע למהלך מורכב זה לאחר שלא הצליח עד כה לממש את היעד האסטרטגי – אילוץ איראן לשוב לשולחן הדיונים כדי לגבש הסכם גרעין חדש, שבראייתו יהיה טוב יותר מהמקורי. יתר על כן, הממשל תלוי ברצונם של אחרים, ובכלים העומדים לרשותו אין ביכולתו לקדם החלטה חדשה במועצת הביטחון, יתר על כן, אין לו אסטרטגיה חלופית ולא זו בלבד שספק אם צעדיו יקדמו את מטרת-העל שלו, אלא הם עלולים לדחוק את איראן לאמץ בתגובה צעדים אף יותר מתריסים.

מבחינת ישראל, כמובן שמצד אחד יש לה אינטרס בהארכת אמברגו הנשק על איראן, הגם שכאמור איראן לא נשמעת לו. מצד שני, הפער שנחשף שוב בין ממשל טראמפ לבין מדינות אירופה אינו משרת את האינטרסים של ישראל. תגובה איראנית, שאפשר שתהיה בתחום הסכם הגרעין, יהיה בה כדי לייצר קושי רב לישראל. כישלון הניסיון האמריקאי להאריך את האמברגו יקרין לשלילה גם על ישראל. על כן, חשוב שישראל תמקד את השיח שהיא מנהלת עם הממשל האמריקאי, כמו גם שיח דיסקרטי עם המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, בגיבוש תוכנית אסטרטגית (מעבר ל"מדיניות המקסימום לחץ"), שתקודם בפועל לאחר הבחירות לנשיאות. תוכנית זו אמורה להתמקד בצעדים שתכליתם תהיה למנוע את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית ואת חתירתה של איראן להרחבת השפעתה האזורית במזרח התיכון.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןיחסי ישראל-ארצות הבריתאיראן – גרעין וצבא
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.