בלתי צפוי, כוחני ומשבש: אפקט טראמפ במזרח התיכון - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על בלתי צפוי, כוחני ומשבש: אפקט טראמפ במזרח התיכון

בלתי צפוי, כוחני ומשבש: אפקט טראמפ במזרח התיכון

מהי אסטרטגיית ה"טראמפיזם" שבה נוקט הנשיא החדש בבית הלבן ובאה לידי ביטוי בין היתר בהצעה לרוקן את רצועת עזה מיושביה, כיצד ניתן להסביר את שורשיה, ומהם ההזדמנויות והאתגרים העומדים בעקבותיה בפני ישראל?

מבט על, גיליון 1953, 3 במארס 2025

English
תמיר הימן

ה"טראמפיזם" הוא אסטרטגיה משבשת, המייצרת הזדמנויות וסיכונים על ידי ערעור הנחות היסוד. ערעור זה מניע שינוי אשר ניצולו המתוחכם אמור להנחות עיצוב מדיניות חדשה, שתציע גם הזדמנויות עבור מדינת ישראל והאזור. תופעת הטראמפיזם מהווה מענה מסוים לאתגרי הדמוקרטיה הליברלית, ומתכתבת עם התסכול הציבורי כלפי מדיניות פרוגרסיבית רדיקלית. במזרח התיכון, גישה זו עשויה לפתוח הזדמנויות ליצירת סדר אזורי חדש, לחזק את השפעתן של מדינות המעוניינות ביציבות ולסייע בקידום הסכמים חדשים ובפתרון בעיות ישנות. תופעת השיבוש עומדת להיות המעצב המרכזי של המזרח התיכון והזירה העולמית בשנתיים הקרובות, וראוי לעמוד על מקורותיה ומאפייניה, להיערך אליה ולנסות למנף אותה לטובת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.  


קשה לחזות מה המהלך הבא שינקוט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. כפי שהדברים נראים עד כה, הוא מצליח פעם אחר פעם לשבש את תחזיות המומחים ונראה שהוא אף נהנה מכך. אז, איך בכל זאת אפשר להבין מה קורה?  העולם הליברלי-דמוקרטי נזרק לתוך מערבולת ההצהרות, מבול צווים נשיאותיים ואוסף רעיונות רדיקליים משבשי מציאות. מה מכל זה אמת, מה הטקטיקה, ומה האסטרטגיה, מהם תכסיסי המשא ומתן הרלוונטיים ומה אמור לנבוע מאמונה ערכית עמוקה?

ה"טראמפיזם" הוא תגובה למשבר של מודל הדמוקרטיה הליברלית. דור לאחר שהמודל הזה ניצח במלחמה הקרה, הוא ניצב בפני משבר קיומי. כדי להבין את אפקט טראמפ, את הצעותיו האחרונות (כולל הצעת "ההגירה מרצון" מרצועת עזה למצרים ולירדן) ואת הקשר בין גישה זו לתמורות העמוקות שחלו בשנים האחרונות בחברה הישראלית, חייבים ראשית להבין את שורשי המשבר, את תפיסות ההתמודדות השונות ואת היישום שלהם במסגרת מדיניות החוץ והביטחון מבית מדרשו של טראמפ – שממשלו עתיד אולי אף להגיע לחיכוך עם מדיניות ישראל.

ערעור עמוק של ארבע הנחות היסוד של המודל הדמוקרטי-ליברלי

אסון התאומים ב-2001 מסמן את תחילת המשבר, עקב המחשת מגבלות יכולתה של המדינה לתת מענה לצורכי היסוד של האזרח: ביטחון אישי, שגשוג כלכלי וביטחון לאומי. ארבע  הנחות, שהיו היסודות של פריחת הדמוקרטיה הליברלית בעשור השגשוג של שנות ה-90 התערערו כולן:

  1. עקרון זכויות האזרח: במשך עשרות שנים רווחה הנחה כי זכויות אזרח מלאות ושוויון זכויות גמור לכל אדם בגבולות המדינה, לצד רווחה כלכלית, ימנעו אלימות. אסון התאומים וגל הטרור האסלאמי בזירה הבינלאומית ערערו זאת. למרבה הפלא, אזרחים הנהנים מפירות הדמוקרטיה הליברלית פעלו נגדה. הטרור האסלאמי שהכה באירופה, בשילוב גל הגירה גדול, גרם לרבים להרהר מחדש בתפיסות היסוד – קבלה, הכלה ורווחה כלכלית למהגרים, שכן הוכח שאלה לא סייעו למנוע את הפניה לאלימות. מתברר שמחויבות לאמונה הדתית ולשבט, קרי "הפוליטיקה של הזהויות", חזקה ועמוקה יותר מרעיון מדינת הלאום במאפייניו המערביים.
  2. גלובליזציה:  התופעה  נשענה על הנחה כי כך יתאפשרו יעילות כלכלית וביטחון מוגבר, שכן תפוצת הטכנולוגיה תומכת בייצור במקום הזול ביותר ושינוע בטוח וזול לכל חלקי העולם. הגלובליזציה מצמצמת את משמעות הגבולות, וככל ששרשראות האספקה מורכבות, ארוכות וכוללות מדינות רבות יותר, נוצרת תלות הדדית בין מדינות, היא מחייבת יציבות וכך הביטחון גובר. ואולם, מגפת הקורונה הייתה צלצול השכמה: שיבושי המגפה העולמית גרמו באחת להכרה נרחבת בשבריריותן של שרשראות אספקה. הסגרים הארוכים בסין חוללו שיבושים קשים בהיצע של מוצרי צריכה, וגופי ביטחון התוודעו לעובדה שגם הביטחון הלאומי, על היבטיו המגוונים, מותנה בקיום שרשראות אספקה.
  3. מלחמה: ההנחה הייתה שמלחמה לשם שינוי גבולות תיעלם מההיסטוריה ושאין מקום לשימוש באלימות על מנת לשנות גבולות ואכיפת חזון מדיני של מדינה אחת על מדינה אחרת. וגם אם טבע האדם נוטה למלחמות, אזי אופי המלחמה צפוי להיות שונה ומוגבל: לא טנקים שועטים לעבר בירה אירופית, או הסתערות ברברית על אזרחים לשם טבח, אונס וחטיפה. והמומחים טעו, שוב. מלחמת רוסיה-אוקראינה והמתקפה הרצחנית של חמאס על אזרחים שלווים, בתוך השטח הריבוני המוסכם של מדינת ישראל, הפריכו הערכה זאת.
  4. אמת: ההנחה היא, שהאזרח במדינה דמוקרטית בוחר את נציגיו על פי שיקול דעת פרטי, המושפע מיכולתו להבין מהי האמת. בנוסף, המדע והחתירה המתמדת לאמת מובילים את הקדמה הטכנולוגית וקיימת סמכות מקצועית המבטיחה מהימנות. האמת וחופש המידע מאפשרים לכול אדם לדעת יותר, לברר את המציאות בעצמו ולהחליט נכון בתהליך דמוקרטי תקין. עידן השיבוש הטכנולוגי האישי, שהחל עם הצגת האיפון, שינה כל זאת. ממד התודעה הפרטית מושפע מאלגוריתם טכנולוגי. הביולוגיה לא עומדת בקצב השינוי הטכנולוגי. אנשים חיים בתוך תאי הדהוד, תיאוריות קונספירציה, מלכודות הונאה מתוחכמות, ואפילו האבחנה בין אדם למכונה הופכת בלתי אפשרית. חופש המידע מאפשר את מידע הכזב ואת המידע הזדוני, והפרט בדמוקרטיה כבר לא עצמאי בדעותיו.

המסקנה העגומה היא, שהדמוקרטיה הליברלית אינה מבטיחה את הביטחון האישי, את הכלכלה, את הביטחון הלאומי והחבירה החופשית (בהנחה שקיימת תופעה כזו).  על מנת להתמודד עם האתגרים האלו, כל המדינות הדמוקרטיות המערביות מפתחות שתי אסטרטגיות מענה: אסטרטגיה מוטה החוצה, ולצידה אסטרטגיה מוטה פנימה.

עקרונות האסטרטגיה החיצונית

  • נוכח איום הביטחון האישי: טיפול בבעיות ההגירה בארץ המוצא. בתגובה להגירה מאפריקה, יש ליצור מקומות עבודה ביבשת זו; כמענה ל הגירה מהמזרח התיכון, יש לטפל בשורש הבעיה הגורמת גלי פליטים מהאזור– מלחמות בין ובתוך מדינות, והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
  • נוכח איום הגלובליזציה: שותפויות בינלאומיות היוצרות תלות אינטרסים במספר רב של תחומי סחר, ומאבק במדינות המערערות על הנורמות והחוקים של הסדר העולמי (סין, רוסיה, איראן, צפון קוריאה).
  • נוכח איום המלחמה: כינון בריתות הגנה – יצירת רשת מורכבת של בריתות והסכמים האמורים להבטיח את חוסנן של המערכת ושל המדינות השייכות אליה כבודדות.
  • נוכח האיום על התודעה: רגולציה גלובלית לשליטה בהתפתחות הבינה המלאכותית, מערכות אכיפת חוק גלובליות לטיפול בבעיות ההונאה, בקרה לבדיקת עובדות והתערבות בתכנים של פלטפורמות חברתיות.

עקרונות האסטרטגיה הפנימית

  • נוכח האיום על הביטחון האישי: מדיניות הגירה קשוחה ומגבילה, הכוללת גירוש אזרחים לא רשומים או מהגרים בלתי-חוקיים.
  • נוכח איום הגלובליזציה: העברת יכולות ייצור לשטח הריבוני של המדינה.
  • נוכח איום המלחמה: הגברת ההשקעה בביטחון ואימוץ תפיסת ביטחון ניצית, הגורסת כי אין להכיל איומים מתהווים או להסתפק בניהול סיכונים.
  • נוכח איום התודעה: הסרת רגולציה הפנימית, הסרת הבירוקרטיה ומדיניות ליברטריאנית המאפשרת לכול אדם להתמודד עם הבעיה בכך שיהיה חשוף לכול המידע ובכך שהמערכת הביורוקרטית תהיה מספיק גמישה להתמודד עם אימוץ טכנולוגיה משבשת. (המשרד ליעילות ממשלתית בראשות אילון מאסק מהווה המימוש המושלם של אסטרטגיה זו).

שתי אסטרטגיות אלו מתקיימות בתחרות ובמשולב בכל המדינות הליברליות המערביות. התחרות ביניהן מחוללת מאבק פוליטי,  בין שמאל לימין. אין ישראל שונה במובן זה. המאבק הפנים-ישראלי הוא "סניף מקומי" של התופעה הגלובלית: הגישות המוטות פנימה נתפסות בטעות כעמדות ימין (בפרט מדיניות נגד זרים והגירה, מדיניות ביטחונית ניצית, הסרת בקרה על רשתות חברתיות והחלשת התקשורת המוסדית, ניטרול ההסתמכות על שרשראות אספקה חיצוניות); עמדות המוטות החוצה נתפסות בטעות כעמדות שמאל (בפרט מדיניות הגירה מתרנית לישראל, שילוב ושיוויון לערבים אזרחי המדינה, חופש העיתונות המוסדית, ח יזוק הקשרים הבינלאומיים, שימור הקשר עם ארצות הברית, מאבק בהשפעה זדונית ברשתות חברתיות (מכונות רעל למיניהן) ומדיניות חוץ המחפשת פשרות והסכמי שלום).

הסיבה שזאת פרשנות פוליטית שגויה היא,שלמעשה אין בהכרח קשר בין עמדות פוליטיות מפלגתיות לבין תפיסת עולם פרטית בנושאים אלה.  אדם יכול להיות ימני בעל גישת התמודדות חיצונית  ולהיפך.

הטראמפיזם הוא גישת התמודדות פנימית עם משבר הדמוקרטיות הליברליות, המשולבת בדיפלומטיה עסקית. לפיכך, הבנת המציאות מחייבת הבנה גם של עקרונות הדיפלומטיה העסקית מבית מדרשו של הנשיא טראמפ:

  1. יזמות משבשת – אין חשיבות למסורת ואין חשיבות למגבלות והגבלות נורמטיביות.  המומחים והידע שלהם אינם יעילים ורלוונטיים, להפך - הוא מגביל את מחשבתם.  מומחים בעלי ניסיון רק עוצרים יוזמות חדשניות, בעוד יזם חסר עכבות ומלא רעיונות מרתיע, שכן הוא בלתי צפוי.
  2. גישה עסקית ליחסים בינלאומיים – "אלה רק עסקים": אין משמעות לרגש של האחר, למורשת, להיסטוריה, לנוהג המקובל, וגם עקרונות אמוניים הם חלק ממשא ומתן. הכול סחיר, והכל מתכנס למאזן המחיר והתמורות.
  3. כוחנות – העולם מבין רק כוח. לפי גישה זו, אין משמעות להיותך חזק אם אינך מפגין את כוחך או משתמש בו. ארצות הברית  חזקה רק אם היא נכונה להשתמש במנופי הלחץ שלה. תכלית הכוח אינה בהכרח יצירת עימותים אלא לרוב להימנע מהם באמצעות כיפוף רצונות האחר לשם השגת העסקה המבוקשת בתנאים נוחים יותר.

לפי העקרונות האלו אפשר גם להבין את הצעת טראמפ להעברת אוכלוסיית עזה ואולי אפילו להחלת שליטה אמריקאית על רצועת עזה:  אין כנראה מדובר בפליטת פה, אלא במהלך מתוכנן. אין זה גם בלון ניסוי או קלף מיקוח ("עז"): מבחינת הנשיא טראמפ, אם המהלך יצליח – מצוין. אבל גם אם לא יצליח, עצם הצפתו של הרעיון באופן נחרץ משנה את המערכת ומוציא אותה מתקיעות. זהו ביטוי מעולה לגישה הטראמפיסטית:

  1. יזמות משבשת –  ההחלטה היא מסקנה הגיונית מהנתונים תוך התעלמות מהתשתית ההיסטורית: על פי המידע הרשמי של אונר"א, 70 אחוזים מתושבי עזה הם פליטים. מחנות הפליטים נהרסו לחלוטין. אם מתעלמים מהמשקע ההיסטורי, מהקשר של האדם למקום מגוריו, מהנורמה הבינלאומית ומהרגישות המזרח-תיכונית הידועות, אזי העברתם של הפליטים לא תפגע בהם, להפך.
  2. גישה עסקית –  מבחינה נדל"נית, רצועת עזה היא נכס. אי אפשר לבנות אותה מחדש במצבה הנוכחי. ואם מקצים לאנשי הרצועה חסרי הבית מיקום חלופי, אפשר להשביח את הקרקע בבנייה איכותית. כולם יצאו נשכרים: תושבי עזה יזכו במקום חלופי משופר, חמאס כארגון צבאי-שלטוני לא יישאר בעזה, לישראל לא ישתקף כל איום ביטחוני מהרצועה, והתושבים החדשים ייהנו מתשתיות חדשות ב"עזה החדשה".
  3. כוחניות –  הכוחניות במשא ומתן באה לידי ביטוי בעמדת פתיחה שמכניסה להלם את הצד האחר. הצגת רעיון רדיקלי, המקומם את מצרים וירדן ואיים לערער את ביטחונן, מעמידה בפניהן רק אפשרויות רעות ויוצרת מצב חדש, שבו אך הגיוני שהן יחפשו אפשרויות רעות פחות למעורבות בסכסוך הישראל-פלסטיני. לדוגמה: אם מבחינת ירדן, פדרציה ירדנית-פלסטינית לא הייתה באה בחשבון, כעת היא נתפסת כעדיפה לעומת אפשרות הפיכת ירדן למדינה הפלסטינית. כך גם מצרים, שבכל סבבי המשא ומתן עם ישראל סירבה בתוקף לקבל אחריות כלשהי לרצועת עזה. ופתאום, אפילו ריבונות מצרית על רצועת עזה נשמעת כרעיון טוב יותר מהאפשרות של מיליון פלסטינים מובטלים המסתופפים בקהיר. ולבסוף, אם ערב הסעודית מתנה כל התקדמות לנורמליזציה עם ישראל בקיומה של מדינה פלסטינית, אולי מניעת הגירוש של פלסטינים מהרצועה תהיה תמורה מספקת לכינון קשרים דיפלומטיים גלויים עם ישראל.

ספק רב אם יוזמתו של טראמפ תסתיים בהגירה המונית של פלסטינים מרצועת עזה (רבים בישראל, מכל הקשת הפוליטית, מייחלים לכך בליבם אם לא בפומבי), אבל משום שמדינות ערב יחשיבו את גל ההגירה כ"נכבה 2.0" ויתנגדו לכך במלוא כוחן (החלש) , ומכיוון שרוב מדינות העולם מתקשות להתמודדת עפ מהגרים והגירה המונית, קשה לדמיין זאת כרגע. מה שבטוח, נראה שמדובר בתהליך מחושב של הצגת רעיון מרחיק לכת, שייאלץ את כלל "המומחים" הגורמים הרלוונטיים במזרח התיכון ואולי גם מחוצה לו לחשוב מחדש.

אגב, כך בדיוק גובשו בעבר 'הסכמי אברהם'. הצוות של טראמפ הציג את "תוכנית המאה". מדובר במתווה למדינה פלסטינית על 70 אחוזים משטח הגדה המערבית במסגרת חילופי שטחים עם ישראל בנגב, בהיקף של עוד 30 אחוזים. מתווה זה, שאינו ניתן למימוש מעשי, יצר לגיטימציה לסיפוח בקעת הירדן: הרעיון הרדיקלי הזה נבלם "דקות" לפני הסיפוח בידי איחוד האמירויות, חתנו של טראמפ, ג׳ארד קושנר, הציע רעיון חלופי -  דחיית הסיפוח בארבע שנים בתמורה להסכם שלום עם ישראל.

רבים בימין הישראלי רואים בתפיסת העולם של טראמפ הזדמנות, מסגרת רעיונית-פוליטית שתאפשר את המשך המלחמה ברצועת עזה, השמדת תוכנית הגרעין האיראנית ודחיקת הנושא הפלסטיני לשולי סדר היום הבינלאומי, גם אם לא זה האזורי. זה ייתכן, אך ממש לא מובטח. המדיניות הקובעת של טראמפ אחת היא: להפוך את ארצות הברית לגדולה שוב (MAGA). מדיניות זו מציבה אינטרסים לפני ערכים, בדלנות לפני שותפויות וכוחניות תועלתנית ביחסים בין מדינות. כל עוד האינטרסים של ישראל וארצות הברית מתיישבים, לכאורה לא תיווצר לישראל בעייה. ואולם, בפעם הראשונה שיווצר קונפליקט, הוא לא ינוהל בנימוס, כפי שנהג ממשל ביידן כשנוצר מתח בינו לבין ממשלת ישראל. והפוטנציאל לקונפליקטים אינו מבוטל, שכן בשלושה תחומים רואה הממשל האמריקאי את פני הדברים באופן שונה מישראל:

  • העדפה, נכון לכתיבת שורות אלו, להשלמת עסקת החטופים עד סופה על פני חידוש המלחמה ברצועת עזה.
  • העדפת "עסקה טובה מאוד" עם איראן על פני תקיפת מתקני הגרעין ומלחמה נוספת במזרח התיכון.
  • הענקת חשיבות גבוהה לשלום בין ישראל לערב הסעודית, גם אם כינונו יחייב את ישראל לגמישות בנושא הפלסטיני.

לסיכום

הצעתו של הנשיא טראמפ לשיקום וייצוב רצועת עזה – שכל כולה משקפת את גישתו הכוחנית, העסקית-נדל"ניסטית והמשבשת בכוח ובמקרה זה בפועל - היא מהלך של מכה משבשת, גם אם הנשיא עצמו אינו בטוח שהיא תיושם. מבחינתו, אם המהלך המוצע יצליח ואכן רצועת עזה תתרוקן מיושביה ותיבנה מחדש כ"ריביירה" של המזרח התיכון - מה טוב. ואם לא, כבר נוצרו גלי הדף של תגובות המעידות על ערעור הנחות יסוד, מגבירות את הגמישות, משנות את האינטרסים המוצהרים של מדינות במזרח התיכון ומוסיפות דרגות חופש לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הכבול יותר מדי זמן במעגל אותם רעיונות, שאינם ניתנים ליישום.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
תמיר הימן
אלוף (מיל') תמיר הימן הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). במהלך 34 שנות שירותו בצה"ל, ביצע הימן שורה של תפקידי פיקוד בכוחות היבשה ואף צבר נסיון לחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובזירה הפלסטינית. הימן הצטרף למטה הכללי של צה"ל בשנת 2015, שירת כמפקד המכללה לביטחון לאומי, ובמקביל היה מפקד הגיס הצפוני, שבו הוביל את תרגיל הגיס הגדול ביותר שבוצע בצה"ל אי פעם. ב-2018 מונה לראש אגף המודיעין ה-22. תקופת שירותו בחיל המודיעין התאפיינה במתיחות מתמדת בזירה הפלסטינית וברצועת עזה, בהתמודדות עצימה שתכליתה לבלום את ההתבססות האיראנית בסוריה, וגם בהתמודדות עם האתגר האיראני המתפתח לאורכו ולרוחבו של הציר השיעי. אלוף (מיל') הימן הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ובכלכלה, ותואר שני מהמכללה לביטחון לאומי.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
28/05/25
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.