פרסומים

מבין כל הגורמים הדמוגרפיים שנבחנו (מגדר, גיל, ארץ מוצא, השכלה ומצב סוציו־אקונומי), הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על העמדות והגישות של המשיבים היה רמת הדתיות כפי שמגדיר אותה המשיב: החרדים והדתיים היו הנִציים ביותר, והאוכלוסייה החילונית הפגינה את הדעות המתונות ביותר. המעניין הוא, שהחרדים והדתיים אמנם מייצגים מגזרים שונים המונעים מאידאלים שונים, אך דומים בהיעדרם המוחלט ־כמעט מהשמאל הישראלי. בין יתר הממצאים המרכזיים של הסקר:
מספרם של אלה שמאמינים כי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים עולה באופן דרמתי, לנוכח האפשרות שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
התמיכה ביוזמת השלום הערבית, למרות שגברה בשנים האחרונות, נותרה מוגבלת. באשר לחמאס, מיעוט מהישראלים מאמין שהארגון ילך בעקבות אש"ף ויכיר בישראל.
מיעוט מהישראלים מאמין שהשינויים המרכזיים במזרח התיכון שהביא עמו "האביב הערבי" יערערו את הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן.
בתחום הערכים הפוליטיים הבסיסיים, התמיכה ברוב יהודי במדינת ישראל גברה בצורה ניכרת בשנים האחרונות, בעוד התמיכה באידאל של ארץ־ישראל השלמה כערך מוביל ירדה.
הנכונות בקרב ישראלים לפינוי התנחלויות מבודדות ומאחזים בלתי־חוקיים נותרה גבוהה. בניגוד לכך, התמיכה בפינוי הגולן מועטה.
הרוב ממשיך לדבוק בדעה שסירוב של חייל לציית לפקודה לפינוי התנחלויות אינו לגיטימי.
החשש ממלחמת אזרחים אפשרית כתוצאה מהסדר מדיני עם הפלסטינים, שכרוך בנסיגה משטחים ובפינוי יישובים, עלה בצורה דרמתית, והוא אף גבוה מרמת החשש ששררה ערב ההתנתקות ב־ 2005
נראה כי היחס של ישראלים יהודים כלפי אזרחי ישראל הערבים שלילי פחות מאשר בעבר, ויש בכך משום היפוך של המגמה שבלטה בסקרים האחרונים. הנתונים של שנת 2012 מאשרים שניכרת עקביות בסיסית בדעת הקהל הישראלית, בייחוד בכוחו של המרכז הישראלי. באופן כללי, נותרה רמה גבוהה של גמישות בדעת הקהל הישראלית, אשר בנסיבות מסוימות — בייחוד הנהגה פוליטית חזקה וכריזמטית בגיבוי ממשלה מאוחדת ונמרצת — מותירה מקום רב לצעדים יצירתיים. הדבר עשוי להיות רלוונטי ביותר לממשלה ישראלית שחותרת להגיע להסכם עם הפלסטינים.