בחירות האמצע בארצות הברית – משמעויות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על בחירות האמצע בארצות הברית – משמעויות

בחירות האמצע בארצות הברית – משמעויות

מבט על, גיליון 1103, 7 בנובמבר 2018

English
דניאל שפירו
אלדד שביט
אנשים בטיימס סקוור ערב בחירות האמצע, על רקע מסכים ועליהם דגל ארצות הברית. מנהטן, 6 בנובמבר 2018.

הצלחת המפלגה הדמוקרטית להחזיר לעצמה את השליטה בבית הנבחרים מהווה סימן להתייחסותו של הציבור האמריקאי למנהיגותו של הנשיא דונאלד טראמפ. הנשיא עצמו קבע נחרצות ערב הבחירות כי מבחינתו, התוצאות תשמשנה עבורו משאל עם אשר למדיניותו. במישור הפנים-אמריקאי צפוי בעקבות תוצאות הבחירות שיתוק של מרבית תהליכי החקיקה. אמנם אין לגזור מתוצאות בחירות האמצע על שיתרחש בבחירות לנשיאות ב-2020, אך התוצאות תחייבנה את הנשיא טראמפ להתחיל כבר בחודשים הקרובים בהיערכות למרוץ לבחירות לנשיאות. מנגד, הדמוקרטים יבקשו למנף את הניצחון בבית הנבחרים להאצת תהליכי השיקום של המפלגה ולשיפור סיכוייהם לקראת הבחירות הבאות. מבחינת ישראל לא צפוי שינוי בתמיכה החד-משמעית בה מצד הממשל האמריקאי בכלל והנשיא טראמַפ בפרט. אולם, השיח האסטרטגי ההדוק המתקיים בין שתי המדינות מקבל עתה משנה חשיבות, לאור הפיצול בבית הנבחרים והחשש כי עימות בין-מפלגתי ישפיע על מדיניות הממשל. עם זאת, הצלחת המפלגה הדמוקרטית מחזקת את הנחיצות מצד ישראל לנהל בו זמנית גם מדיניות שמפגינה כבוד ופתיחות לחלקים בפוליטיקה ובאוכלוסייה האמריקאית, שאינם תומכים בנשיא טראמפ. ללא האיזון הזה ביחסי ישראל עם שתי המפלגות, קיים פוטנציאל לפגיעה משמעותית בדימוי התמיכה הבין-מפלגתית המסורתית בישראל.


הצלחת המפלגה הדמוקרטית להחזיר לעצמה את השליטה בבית הנבחרים, בעוד שכצפוי הרפובליקנים שמרו ואף הגדילו את הרוב שהיה להם בסנאט, משקפת אמנם היסטוריה אמריקאית חוזרת של בחירות אמצע שבהם הממשל המכהן אינו מצליח לשמור על רוב למפלגתו בשני בתי הקונגרס, אך גם סימן להתייחסות הציבור האמריקאי ספציפית למנהיגותו של הנשיא דונאלד טראמפ. הוא עצמו קבע בנחרצות ערב הבחירות כי מבחינתו התוצאות ישמשו עבורו משאל עם אשר למדיניותו. הנשיא טראמפ פעל נמרצות כדי לסייע למועמדים רפובליקנים והדגיש שוב ושוב את החשיבות שהוא מייחס לכך ששני הבתים יישארו בידיים רפובליקניות. עם זאת, לאחר שהבין שהרפובליקנים צפויים להפסיד בבית הנבחרים התמקדו מאמציו בעיקר במדינות מפתח בקרב על הסנאט. ברקע לבחירות עמדו סוגיות פנים רבות המשפיעות על רווחת החיים של האזרחים, כמו ביטוח בריאות. עם זאת, לאורכה של מערכת הבחירות בלט הקיטוב הגובר בחברה האמריקאית והחלוקה הברורה בין מצדדי הנשיא לבין מתנגדיו.

שליטת הדמוקרטים בבית הנבחרים צפויה להוביל לשיתוק של מרבית תהליכי החקיקה בארצות הברית. קושי של נשיאים להתנהל מול קונגרס מפוצל היה תופעה ידועה בעבר, ובאחרונה בתקופת כהונתו השנייה של הנשיא אובמה. עם זאת, בעת הנוכחית הסבירות כי שתי המפלגות תגענה להסכמות שתאפשרנה קידום חקיקות חשובות קטנה בשל היריבות המרה ביניהן. הדמוקרטים צפויים, מאחר שנציגיהם יעמדו גם בראשות הועדות בבית הנבחרים, לנהל פיקוח צמוד על הממשל בכלל ואישית על הנשיא טראמפ בפרט. זאת, על ידי פתיחתן של חקירות, זימונים לשימועים ואפשרות, גם אם לא בעדיפות ראשונה, להנעת תהליכי הדחה ((Impeachment), בפרט אם הדו"ח שצפוי לפרסם החוקר המיוחד מולר בסוגיית קשרי מטה טראמפ עם הרוסים ערב הבחירות לנשיאות ב-2016 יכלול ממצאים מרשיעים. אבל, גם אם תהליכי הדחה יתקדמו בבית הנבחרים, אין סיכוי שהסנאט יאשר הדחה של טראמפ מהנשיאות (נדרשים לצורך כך שני שלישים מחברי הסנאט).

אין לגזור מתוצאות בחירות האמצע על שיתרחש בבחירות לנשיאות ב-2020. עם זאת, צפוי כי הנשיא טראמפ יראה בהן לפחות קריאת אזהרה לגבי הלך הרוח בציבור, גם אם יוכל לשאוב עידוד מהצלחת הרפובליקנים ככל הנראה להגדיל את הרוב בסנאט ושל חלק מהמושלים הרפובליקנים (בעיקר בפלורידה ובאוהיו) לשמור על תפקידם. יתכן שיבקש להרחיב את ההידברות הבין-מפלגתית (הנשיא מיהר להתקשר ולברך את מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, ושיבח את קריאתה לשיתוף פעולה בין-מפלגתי), אך מנגד, סביר יותר שהוא צפוי לנסות ולהמשיך לקדם את סדר היום של הממשל, תוך שימוש מוגבר בצווים נשיאותיים, כדי לאפשר זאת. תוצאת הבחירות תחייב את הנשיא טראמפ להתחיל כבר בחודשים הקרובים להשקיע משאבים בתחילת ההיערכות למרוץ לבחירות לנשיאות. מנגד, הדמוקרטים יבקשו להשתמש בניצחון בבית הנבחרים כדי למנף זאת להאצת תהליכי השיקום של המפלגה. זאת, בין היתר, גם על ידי חיזוק דימויה כמפלגה תוססת, המתבססת על ציבור צעיר עם מעורבות גדולה של נשים ומיעוטים, הרואים חשיבות בקידום מדיניות פנים פרוגרסיבית ושונה במהותה מזו שמקדמים הרפובליקנים.

בחירות האמצע אינן משפיעות באופן משמעותי בדרך כלל על מדיניות החוץ של הממשל. גם אם הממשל יהיה כבול עתה יותר על רקע הפיצול בבתים והנשיא טראמפ יצטרך מעת לעת לפעול בריסון כדי להשיג את תמיכת הקונגרס, הרי שבמרבית המקרים הממשל צפוי להמשיך ולהוביל את סדר היום שהחל בו עוד קודם לבחירות. זאת, גם אם הדמוקרטים, באמצעות הועדות הרלוונטיות בבית הנבחרים, יבקשו לערער על כיווני הפעולה של הממשל, בעיקר על ידי קידום שיח חלופי למדיניות והצבת קשיים - אם וכאשר הממשל יבקש לקדם סוגיות המחייבות גם פעולה מצד הקונגרס, דוגמת הענקת תקציבים לקידום סוגיות שתזכינה לעדיפות בעיני הממשל ובכלל זה אישור למכירת אמל"ח מתקדם. במקרה כזה, טראמפ יוכל לנסות ולהאשים את הדמוקרטים (בעיקר לקראת מערכת הבחירות הבאה לנשיאות) כמי שאחראים לסיכול מהלכים המסייעים לקידום האינטרסים של ארצות הברית.

משמעויות לישראל

  • לא צפוי שינוי בתמיכה החד משמעית בישראל, מצד הממשל האמריקאי בכלל והנשיא טראמַפ בפרט. הגיבוי המלא ימשיך להוות נדבך מרכזי בחוסנה האסטרטגי של ישראל. יחסי הקרבה בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכן הדיאלוג הרצוף המתקיים בין שתי המדינות - כל אלה ימשיכו להוות רכיב חשוב בשמירה על ביטחונה של ישראל בסביבתה רוויות האתגרים.
  • נראה כי הממשל ימשיך לקדם ללא שינוי את מדיניותו בסוגיות הקשורות באיראן ואת תוכניותיו לפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, יש לקחת בחשבון את עניינו של הנשיא טראמפ להוכיח כי מדיניותו אכן צוברת הישגים. הרצון לצבור הצלחות, בעיקר בעיצומה של ההערכות לבחירות 2020, יכול ליצור מצבים שבהם מתפתחים פערים בין יעדיו של הממשל לבין האינטרסים של ישראל. בהקשר זה, לאופן שבו יתפתח השיח עם צפון קוריאה תהיה השפעה, גם מבחינתו של המשטר האיראני, על מידת הרצינות שניתן לייחס לנחישותו של הממשל לדבוק בתנאים שהציב לאיראן. סביר כי הפגיעה שספג הנשיא טראמפ בבחירות מחזקת באיראן את עמדת אלה המעוניינים לשמור על הסכם הגרעין, למרות הסנקציות האמריקאיות, בתקווה כי יש בכך כדי לאותת על אודות שינוי בממשל האמריקאי בעקבות בחירות הבאות לנשיאות, והם יכולים לדבוק בעמדותיהם ולהחזיק מעמד עד להחלפתו של טראמפ.
  • למרות שמרבית ראשי הועדות שיכהנו מטעם המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים מוכרים כידידיה של ישראל, התחלופה הגדולה של חברים בבית הנבחרים מחייבת מאמצים ממוקדים מצד ישראל כדי לנסות לבסס קשרים עם החברים החדשים, כולל עם הנמנים על החלק הפרוגרסיבי יותר של המפלגה, ולעזור להם להכיר לעומק את האינטרסים הישראלים. לטווח הרחוק הצלחת המפלגה הדמוקרטית והיעדר יכולת לחזות בעת הנוכחית את תוצאות הבחירות לנשיאות, מחזקת את הנחיצות מצד ישראל לנהל בו זמנית מערכת יחסים קרובה עם הממשל ועם הנשיא טראמפ, אך גם מדיניות שמפגינה כבוד ופתיחות לחלקים באוכלוסייה האמריקאית, שאינם תומכים בנשיא טראמפ. ללא האיזון הזה ביחסי ישראל עם שתי המפלגות, קיים פוטנציאל לפגיעה בדימוי התמיכה הבין-מפלגתית המסורתית בישראל, כמו גם באפקטיביות של הגורמים הפרו-ישראלים בארצות הברית. מאמצים אלה ישרתו את האינטרסים הישראלים אם וכאשר תחזור המפלגה הדמוקרטית למרכז הבמה הפוליטית בארצות הברית.

בשורה התחתונה – מבחינת ישראל, החשש כי עימות בין-מפלגתי בארצות הברית כתוצאה מהפיצול בבית הנבחרים ישפיע על מדיניות ממשלו של הנשיא טראמפ מחזק את הצורך בהמשך השיח האסטרטגי ההדוק הישראלי-אמריקאי. זאת, לצד צורך בתגבור מאמציה של ישראל להדק את קשריה עם המפלגה הדמוקרטית ולטפח דימוי מאוזן של יחסיה עם שתי המפלגות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
דובר צה''ל
תרומת הטכנולוגיה הצבאית הישראלית לצבא האמריקאי
המענים לאתגרי הביטחון הישראליים שאומצו בשדות הקרב של הצבא האמריקני
27/04/25
Chuck Kennedy/State Department via Sipa
הכישלון לקדם דה-אסקלציה: המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים
הלקחים שיש להסיק מהגישה השגויה של ממשל ביידן כלפי משבר החטופים
06/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.