פרסומים

ב-24 בינואר עברה בהצבעה ראשונה בבית הנבחרים התחתון באירלנד וברוב של 78 תומכים לעומת 45 מתנגדים הצעת חקיקה המטילה איסור על הסחר במוצרים ובשירותים מההתנחלויות. לפי ההצעה ייחשבו כעבירה ייבוא ומכירה של סחורות ואספקת שירותים מההתנחלויות, מעורבות בהפקת משאבים משטח כבוש, ואף ניסיון לבצע זאת או סיוע לכך, כשהפרת האיסור עשויה להוביל לקנסות ואף למאסר. ההצעה חורגת ממדיניותו הנוכחית של האיחוד האירופי, לפיה ההסכמים מול ישראל אינם חלים על השטחים שכבשה ב-1967 ומוצרי ההתנחלויות המיוצאים לאירופה מסומנים ככאלה. ההצעה אושרה בנובמבר האחרון בסנאט האירי ועל מנת להתקבל כחקיקה מחייבת עליה לעבור בבית הנבחרים התחתון מספר שלבי דיון והצבעה נוספים.

ב-28 בנובמבר 2018 אישר הבית התחתון של בית המחוקקים בצ'ילה, ברוב של 99 תומכים מול 7 מתנגדים, הצעת החלטה הקוראת לממשלה לבחון את הסכמי העבר עם ישראל ולהנחות כי הסכמים עתידיים עמה יכללו התייחסות מפורשת לגבולותיה עד לשנת 1967. בנוסף, ההחלטה קוראת לממשלת צ'ילה לקבוע הנחיות לאזרחיה המבקרים באזור על מנת שלא יתרמו למפעל ההתנחלויות או ישתפו פעולה עם הפרה משמעותית של החוק ההומניטרי הבינלאומי. לבסוף, ההחלטה מבקשת לבחון מנגנונים למניעת ייבוא לצ'ילה של מוצרים מההתנחלויות הישראליות.

אירלנד וצ'ילה מהוות מזה תקופה ארוכה זירה לפעילויות אנטי-ישראליות, כולל עבור תנועת ה-BDS. באירלנד פרסמו באוקטובר האחרון 50 מחוקקים, ביניהם שר זוטר בממשלה, קריאה להטלת אמברגו נשק על ישראל. באפריל 2018 הביעו מועצת הסטודנטים הארצית באירלנד ומועצת העיר דבלין תמיכה ב-BDS, והאחרונה אף אימצה את הקמפיין נגד חברת HP. נשיא אירלנד Michael Higgins נפגש ביולי 2017 עם אחד ממנהיגי תנועת ה-BDS, עומר ברע'ותי, והביע תמיכה בפעילותו. ארגון ISPC - Ireland Palestine Solidarity Campaign נחשב כאחד מהארגונים הבולטים מבין ארגוני הדה-לגיטימציה לישראל בזירה הבינ"ל.

בצ'ילה, בה מתגוררת הפזורה הפלסטינית הגדולה ביותר מחוץ למזרח התיכון, הכריזה מועצת מחוז Los Rios שבדרום המדינה באפריל 2018 כי ישראל אשמה בביצוע פשעי מלחמה ובקיום משטר אפרטהייד, וקראה לממשלת צ'ילה לגנות את מעשיה ולבחון מחדש הסכמים לשיתוף פעולה עם הצבא הישראלי. ביוני האחרון הודיעה מועצת העיר ואלדיביה, בירת המחוז, על תמיכה בחרם על ישראל והכריזה על העיר כעל "אזור ללא אפרטהייד". במהלך 2016-2018 קראו ארגוני סטודנטים במספר אוניברסיטאות לתמיכה ב-BDS, וביוני 2017 בוטלו, בלחץ פעילי BDS, הרצאות של מרצה ישראלי באוניברסיטאות במדינה.

למרות ששתי ההצעות מתייחסות רק לפעילות הישראלית ביהודה ושומרון ובכך אינן מקבלות את עמדתה המוצהרת של תנועת ה-BDS הקוראת להחרמה מלאה של ישראל, בירכה התנועה על קבלתן ואף כללה אותן ברשימות הישגי ה-BDS הבולטים לשנת 2018. יוזמות להחרמת ההתנחלויות, שמקורן לעיתים בביקורת כנגד המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון, מבטאות סולידריות עם המאבק הפלסטיני ומקובלות בקרב קהלים רבים ברחבי העולם, אך גם מאפשרות לתנועת ה-BDS, שמנסה לערער על עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל, לרתום למאבק בישראל את אלו המבקרים את מדיניותה. במציאות עמומה זו, גם ישראל אינה מפרידה, פעמים רבות, בכוונה ושלא בכוונה, בין המבקרים את מדיניותה, לבין אלו השוללים את קיומה ופועלים לערעור הלגיטימיות שלה.

בשלב זה, השפעתן הישירה של שתי ההצעות אינה משמעותית. הצעת ההחלטה בצ'ילה חסרה כל תוקף מחייב. הצעת החקיקה באירלנד אמנם מפורטת ומחייבת, אך נדרשים מהלכים נוספים להשלמתה והיא אף עשויה להיתקל במגבלות ומכשולים פרוצדורליים ופוליטיים, שעשויים לבטלה או לעקר את היבטיה המחייבים. ממשלת המיעוט באירלנד הודיעה בעבר על אודות התנגדותה להצעה ושר החוץ האירי הודיע כי סוגית הסחר היא בסמכות האיחוד האירופי ושאירלנד לא תפעל בעניין זה באופן חד-צדדי. גם בהינתן השלמתה וכניסתה לתוקף של ההצעה, עוצמת הפגיעה הישירה האפשרית בייצוא הישראלי נמוכה מאוד. היקף הייצוא לאירלנד מכלל ייצוא הסחורות הישראלי הוא זניח (105.6 מיליון דולר מתוך למעלה מ-62 מיליארד דולר ב-2018), ומעבר לכך, ההצעה מתמקדת במוצרי ההתנחלויות, בעוד עיקר תפוקתם של המפעלים הישראליים ביהודה ושומרון מיועדת לשוק הישראלי המקומי ולא לייצוא.

עם זאת, בטווח הבינוני והארוך השפעתן של שתי ההצעות עשויה להתברר כמשמעותית. ההצעות מבליטות את חוסר הלגיטימיות שמדינות שונות מייחסות לפעילות הישראלית ביהודה ושומרון ומדגישות את הנכונות הגוברת לנקיטת צעדים ממשיים וחריפים נגדה ואף מעניקות רוח גבית לגורמים המקדמים דה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אישור ההצעות, כשברקע להן גם דיווחים על אודות פרסום צפוי של "רשימה שחורה" של חברות הפועלות בהתנחלויות על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, עשוי להעניק לפעילים ולארגונים האנטי-ישראליים מוטיבציה לקידום קמפיינים דומים במדינות נוספות ובפורומים שונים, ביניהם בעלי משמעות רבה יותר לישראל וכן עשוי להוביל לאימוץ החלטות המשך חמורות יותר. לצד זאת גובר גם חשש כי החלטה רשמית בנוגע להחרמת מוצרי ההתנחלויות עלולה לעודד חרם שניוני, רשמי או שאינו רשמי, על חברות ישראליות הקשורות לפעילות בהתנחלויות, למשל דרך הגבלת פעילותם של בנקים ישראליים שהעניקו הלוואות ומשכנתאות לתושבים ולעסקים בהן.

קבלת ההצעות אף עשויה להעניק רוח גבית לקידום הצעות שונות (חלקן אף הועלו בעבר), ביניהן למשל שינוי המדיניות של האיחוד האירופי ומדינות שונות ביחס להתנחלויות, פרסום "רשימות שחורות" נוספות, הסטת השקעות זרות מחברות ישראליות, הימנעות מפעילויות עסקיות בישראל, ואף הטלת סנקציות ומגבלות על ישויות ישראליות וגורמים הפועלים בה.

על מנת להישמר מפני השפעתן השלילית האפשרית של ההצעות באירלנד ובצ'ילה, ודומות להן - אם וכאשר תעלינה - יש לנקוט מספר מהלכים.

במישור הרחב, חידוש המגעים המדיניים מול הפלסטינים, או לכל הפחות הפגנת רצון משמעותי בכך כלפי הקהילה הבינלאומית, עשוי לצמצם את התמיכה בקריאות להחרמת מוצרי ההתנחלויות ובפעולות שונות כלפי ישראל, ואף יאפשר למקבלי ההחלטות במדינות ובארגונים הבינלאומיים שבהם נשמעות הקריאות להימנע מיישומן. כמובן שגם תגובתה העתידית של ישראל ל"יוזמת המאה" של הנשיא טראמפ, אם וכאשר תפורסם, צפויה להשפיע על היחס הבינלאומי כלפי ישראל בהקשר זה.

בין אם כחלק ממהלך מדיני רחב ובין אם בנפרד ממנו, קידום פעילויות כלכליות משותפות לישראלים ולפלסטינים עשוי לאפשר לשחקנים שונים בזירה הבינלאומית ערוצי מעורבות, השפעה ושיתופי פעולה, כחלופה אטרקטיבית לחרמות וכאמצעי לחיסון מפניהם במסגרת המאבק הדיפלומטי וההסברתי למניעתם.

בנוסף, יש לפעול נקודתית בנוגע להצעות החקיקה. באירלנד, מומלץ לנהל שיח מול הממשלה על מנת לוודא כי היא אכן מתנגדת להצעת החוק ופועלת לביטול או לעיכוב משמעותי של הליכי החקיקה, לעידון נוסח ההצעה או להימנעות מיישומה. הישענות על מדיניותו של האיחוד האירופי בנוגע לסחר עם ישראל עשויה לסייע בנטרול אופייה המחייב של ההצעה. במקביל יש לבחון את תקפותה של ההצעה לאור הסדרי הסחר הבינלאומיים השונים, שלהם מחויבות אירלנד וישראל (דוגמת מסגרת ה-WTO) ואף בהתאם לכללים של צדדים שלישיים (למשל נוכח החקיקה ב-26 ממדינות ארצות הברית, המתנגדת לחרם נקודתי על מוצרי ההתנחלויות). אף שאיננה בעלת מעמד מחייב, הצעת ההחלטה בצ'ילה עלולה לשמש נקודת מוצא להחלטות חריפות יותר ולכן רצוי לוודא מול ממשלת צ'ילה כי אינה נוקטת מהלכים ברוחה; במקביל יש לנהל שיח מול גורמים בבית המחוקקים, שגם אם לא יועיל בנטרול התמיכה בפלסטינים, לפחות יוכל לצמצם את מעמדה הגורף.

מעבר לכך, מיקוד מאמץ בזיהוי היעדים וזירות הפעילות הבאים של פעילי וארגוני הדה-לגיטימציה יאפשר מניעה או עידון של הצעות נוספות בשלביהן המוקדמים ובטרם זכו לתמיכה או פרסום. בהקשר זה, מומלץ להתמקד במוסדות האיחוד האירופי כדי למנוע שינוי אפשרי במדיניותו וקבלת החלטות ברוח הצעת החוק באירלנד. זאת, באמצעות שיח מול הנציבות האירופית ורתימת המדינות התומכות בישראל להשפעה על מדיניות האיחוד בהקשר זה.