פרסומים
סייבר, מודיעין וביטחון, כרך 2, גיליון 1, אפריל 2018
ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של מעצמות, מדינות וצבאות שלא הצליחו לזהות פוטנציאל מהפכני של טכנולוגיה חדשה, וכתוצאה מכך איבדו את יתרונם ואת הרלוונטיות שלהם. מאמר זה מצביע על הפער בין השינויים הטכנולוגיים המהותיים שהסייבר יוצר ומאפשר ובין האופן שבו מתפקדים ארגוני המודיעין, אשר נותרו נטועים בתפיסות, בארכיטקטורה ובאתוסים שמקורם בפרדיגמת "מעגל המודיעין" שכוּננה בין שתי מלחמות העולם. 1 פער זה יוצר צורך בשינוי מערכתי ותפיסתי, אולם שינוי כזה מתעכב בשל היעדר תחושת משבר ודחיפות בקהילת המודיעין ובשיח הציבורי וזאת, למרות שהשיח על הפערים בין תפקוד גופי המודיעין בעידן הסייבר ובין התפיסות, התרבות והמבנה שלהם קיים כבר יותר מעשור. הסיבה העיקרית לכך היא שהמודיעין ממשיך לתפקד ומביא להישגים טובים גם בצורתו הנוכחית, במיוחד במישורים האופרטיבי והטקטי. ייחודו של מאמר זה הוא בהצגה שיטתית וברורה של הפערים והמתחים הקיימים בשל העיכוב באימוץ פרדיגמה חדשה על ידי קהילת המודיעין. המאמר מצביע על הסייבר כגורם המעצים פערים ומתחים אלה עד כדי חוסר יכולת לשמר את המערכת המודיעינית בצורתה הקיימת. בה בעת, המאמר מצביע על הסייבר כמרחב שמאפשר להיחלץ מפרדיגמת "מעגל המודיעין" ולפתח פרדיגמה חדשה.