משמעויות הפיגועים בסרי לנקה למגמות בפעילות הסלפיה-ג'האדיה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על משמעויות הפיגועים בסרי לנקה למגמות בפעילות הסלפיה-ג'האדיה

משמעויות הפיגועים בסרי לנקה למגמות בפעילות הסלפיה-ג'האדיה

מבט על, גיליון 1165, 30 באפריל 2019

English
יורם שוייצר
קצינים מצבא סרי לנקה מאבטחים את הכניסה לכנסיית סנט אנת'וני לאחר הפיגוע במקום. קולומבו, 21 באפריל 2019.

מטרת המתקפה הקטלנית בסרי לנקה, עליה לקח אחריות ארגון 'המדינה האסלאמית' ושכוונה לפגוע בסמלי הדת הנוצרית ובתיירים המערביים ואנשי העסקים בסרי לנקה, המזוהים עם השלטונות המקומיים, הייתה להטיל אימה על אזרחי סרי לנקה, לתקוע טריז בינם לבין הממשלה ולעורר מדנים בין הקבוצות האתניות השונות. תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' לא מבשרת את היכחדותה או את קץ פעילותה, אלא להיפך. אידאולוגיית הסלפיה־ג'האדיה ומודל הפעולה שהציגו לעולם 'המדינה האסלאמית', אל-קאעדה ושותפיהם ממשיכים לתת השראה למבצעי טרור, בין שהם קשורים אליהם ישירות או בעקיפין, או רואים בהם מודל לחיקוי. הכישלון בסיכול הפיגוע חרף מידע מקדים הוכיח שוב, כי היעדר שיתוף פעולה אפקטיבי בהעברת מידע מודיעיני בין גופי המודיעין, הסיכול והאכיפה השונים במדינה ובין מדינות, הינו אחד הגורמים המרכזיים בהצלחת ארגוני טרור לממש את תכניותיהם.


ב-21 באפריל 2019 ביצעה קבוצת טרור מקומית בסרי לנקה הקשורה ב'מדינה האסלאמית' מתקפת מתאבדים, בה נהרגו למעלה מ-250 ונפצעו כמה מאות בני אדם. יעדי התקיפה כללו שלושה בתי מלון בבירה קולומבו ושלוש כנסיות בערים קולומבו, נגומבו ו-בטיקלואה. במהלך ניסיונות מעצר של חשודים בקולומבו בוצעו שני פיגועי התאבדות נוספים בהוסטל ובבניין דירות. באחד מהם פוצצה עצמה אשתו של אחד התוקפים והרגה שניים מילדיה ושלושה שוטרים. באירוע נוסף הקשור למתקפה ב-26 באפריל, במסגרת פשיטה שביצעה המשטרה על המקום בו צולמה נטילת האחריות לפיגוע, שהתברר כי שימש גם כמפעל לייצור חגורות נפץ של הקבוצה, פוצצו עצמם שלושה מתבצרים והרגו נשים וילדים ששהו במקום ושוטרים מהכוח הפושט.

הטענה הרווחת, שלפיה ההתקפה בוצעה כנקמה על ההתקפה במסגד בניו זילנד על ידי רוצח אסלאמופוב ימני קיצוני, שבה נהרגו 49 בני אדם, נתונה בספק, שכן ההכנות למתקפה בסרי לנקה החלו מספר חודשים קודם לכן. עם זאת, בהחלט יתכן שההתקפה בניו זילנד האיצה את מועד ביצועה של ההתקפה בסרי לנקה.

'המדינה האסלאמית' לקחה אחריות להתקפה בסרטון וידאו שפרסמה סוכנות הידיעות שלה 'אעמאק', ובו הופיעו שמונה מהמבצעים - כולם מסרי לנקה. רוב המתאבדים היו משכילים וממעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, למדו בחו"ל וביניהם לפחות אחד ששהה בזירת הלחימה בסוריה. ראש הקבוצה, האשם זהראן, שאף נטל חלק במתקפה כאחד המתאבדים, היה מוכר כאימאם בעל השקפות רדיקאליות שאותן השמיע בפומבי, זמן ממושך בטרם ההתקפה. לכוחות הביטחון בסרי לנקה נמסר מידע מקדים על כוונות פיגוע נגד כנסיות ובתי מלון, אך בשל היעדר עדכון, תיאום ושיתוף פעולה מודיעיני-מבצעי, לא נעשה שימוש במידע כדי לסכל ההתקפה. בשלב זה נמשכת הכוננות ברחבי האי, מכיוון שחלק מפעילי הקבוצה עדיין חופשיים וחמושים, וקיים חשש כי הם עלולים לבצע התקפות נוספות.

מהמידע שפורסם עד כה מצטיירת תמונה עגומה אודות כשלים מודיעיני ואבטחתי חמורים, שכללו התעלמות מהמידע שהועבר לרשות סרי לנקה אודות ההתקפות המתוכננות. כשל זה הוביל לתוצאות החמורות של ההתקפה, חרף העובדה כי מדובר במדינה למודת ניסיון בלחימה בטרור, ושעשור קודם לכן סבלה ממלחמת אזרחים קשה ומטרור קטלני על רקע היריבות האתנית בין הרוב הסינהלזי למיעוט הטמילי. ארגון 'הנמרים הטמילים' היה מהבולטים בקרב מבצעי פיגועי התאבדות בעולם, אך אלה התבססו על אידיאולוגיה חילונית אתנית-לאומנית ולא כפי שרווח כיום בהתבסס על פרשנות מעוותת של האסלאם. המיעוט המוסלמי בסרי לנקה נמנע עד לגל פיגועים זה מביצוע פעילות טרור במדינה, ואלה שפעלו בשנה האחרונה הסתפקו בהשחתת פסלי בודהה.

ההתקפה הנוכחית היא תוצאה מובהקת של תהליך רדיקליזציה שעברו חברי שתי קבוצות מקומיות, National Thowheeth Janawath (NTJ) ו-Jammiyathul Millathu Ibrahim (JMI), שמהן התפצלה קבוצת התוקפים. חלק מאנשיה קיים קשרים עם קבוצות תומכות של 'המדינה האסלאמית' מבנגלדש ומהודו. נראה כי קשרים אלה הם שהובילו להחלטה לבצע את פיגועי התאבדות, המהווים את סמלה המסחרי של הסלפיה-ג'האדיה שמגולמת בידי 'המדינה האסלאמית', אל-קאעדה ושותפיהם. העובדה כי התוקפים הגיעו ממשפחות מבוססות ומקצתם אף למדו באוניברסיטאות בחו"ל, מצביעה שוב על כך שלא רק 'בורים חסרי השכלה, הסובלים ממצוקות כלכליות ומבעיות נפשיות', הם הנרתמים לבצע פיגועי התאבדות.

מניתוח ראשוני של נסיבות הפעולה ניתן לקבוע כי:

א. מטרות המתקפה מצד הקבוצה הייתה להטיל אימה על אזרחי סרי לנקה, לתקוע טריז בינם לבין הממשלה, לעורר מדנים בין הקבוצות האתניות השונות בה וכן לעורר את המוסלמים להתבדל לנוכח רדיפתם הצפויה בעקבות המתקפה. ואכן, כבר נראה שהמיעוט המוסלמי סובל מהתקפות מצד אזרחים מתוסכלים.

ב. המתקפה כוונה לפגוע בסמלי הדת הנוצרית ובתיירים המערביים ואנשי העסקים בסרי לנקה, המזוהים עם השלטונות המקומיים. יוזכר שדובר 'המדינה האסלאמית', אבו חסן אל-מוהג'ר, הצהיר באחרונה כי 'המדינה האסלאמית', שותפיה ואלה הפועלים בשמה, ימשיכו לבצע פיגועים והתקפות נגד הכופרים הנלחמים בה ברחבי העולם וכי על כל המוסלמים להתגייס לצידה.

ג. התברר שוב כי היעדר שיתוף פעולה אפקטיבי בהעברת מידע מודיעיני בין גופי המודיעין, הסיכול והאכיפה השונים במדינה, הינו אחד הגורמים המרכזיים בהצלחת ארגוני טרור לממש את תכניותיהם. ואכן, נשיא סרי לנקה, המצוי בעימות פוליטי עם ראש ממשלתו, כבר הודיע על אודות פיטורי שר ההגנה ומפכ"ל משטרת קולומבו בעוון שרשרת המחדלים שהובילו להתקפה. למחדל המודיעיני עוד צפויים הדים פוליטיים נוספים.

ד. תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' לא מבשרת את היכחדותה או את קץ פעילותה, אלא להיפך. כיום, למרות אובדן המשילות ואחיזתה הטריטוריאלית, עדיין מתבצעות עשרות פעולות טרור וגרילה מטעמה ובשמה בערים, במחוזות ובמדבריות בעיראק ובסוריה, שבה היא קבעה את מרכז 'הח'ליפות', וגם במקומות נוספים במזרח התיכון ואף מחוצה לו, דוגמת אפריקה ואסיה. שותפיה של 'המדינה האסלאמית, הממשיכים גם הם לבצע התקפות טרור וגרילה, מוכיחים כי בכוונתה להמשיך ולהיאבק להשגת יעדיה - גם ללא שליטה פיזית בטריטוריה.

ה. ראוי לשים לב לפוטנציאל הטמון במאגר של אלפי לוחמי 'המדינה האסלאמית' העצורים בידי שלטונות עיראק והכוחות הכורדים בסוריה. אלה מתקשים להחזיקם ולחוקרם ביסודיות על מנת לזהות מי מהם היה אחראי לפעילות אלימה. מאגר זה עלול להיות חממה לקשרים ושותפויות בין העצורים וליצירת תשתית לטרור עתידי. כך קרה בעבר עם עצורי "מחנה בוקה" בעיראק, שממנו יצאו מנהיגי 'המדינה האסלאמית' בעיראק, אשר לימים ייסדו את דאע"ש.

ו. יוזכר כי המלחמה בין צבא ברית המועצות לשעבר לבין המג'האידין המקומיים באפגניסטן, שתוגברו בידי אלפי מתנדבים מוסלמים מרחבי העולם, הולידה את תופעת "בוגרי אפגניסטן" דור א' ו-ב', שביצעו פיגועי טרור ברחבי העולם בכלל ובמערב בפרט, אך רק בחלוף כמה שנים. היעדר פעילות טרור אינטנסיבית בערי המערב עד כה, והשקט היחסי שממנו הן נהנות בשלב ראשוני זה שאחרי הבסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' וסילוקה משליטה טריטוריאלית בסוריה ובעיראק, אינם ערובה לכך שהטרור של "בוגרי סוריה" לא ישוב לפקוד מדינות במערב.

ז. אידאולוגיית הסלפיה־ג'האדיה ומודל הפעולה שהציגו לעולם 'המדינה האסלאמית' ואל-קאעדה ושותפיהם ממשיכים לתת השראה למבצעי טרור, בין שהם קשורים אליהם ישירות או בעקיפין, או רואים בהם מודל לחיקוי. ביצוע המתקפה בסרי לנקה, מדינה שממנה יצאו לסוריה עשרות בודדות בלבד של לוחמים, מעוררת חשש כי אירועים כאלה עלולים ואף צפויים לקרות כמעט בכל מקום בעולם, גם אם "רק" מיעוט מתושביהם נסעו לזירת הלחימה. די בקומץ מנוסה, בצירוף שותפים מקומיים, כדי לבצע פיגוע קטלני דוגמת זה שאירע בסרי לנקה.

ח. טרור המתאבדים העולמי, שרובו המכריע מבוצע בשנים האחרונות בידי ארגוני סלפיה־ג'האדיה ובראשם 'המדינה האסלאמית' ואל-קאעדה ושותפיהם, הגם שהוא מצוי בירידה, הוא עדיין דפוס הפעולה הקטלני ביותר. ברבעון הראשון של 2019 בוצעו כ-45 פיגועי התאבדות ב-17 מדינות, שגרמו למותם של כ-478 ולפציעתם של כ-851 בני אדם. מדובר בירידה של כ-50 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשלוש השנים האחרונות, 2018-2016, חלה ירידה עקבית במספר פיגועי ההתאבדות: במהלך 2016 בוצעו כ-470 פיגועי התאבדות, ב- 2017 בוצעו כ-349 פיגועים, וב- 2018 בוצעו כ-293. ניתן לעיין בדו"ח המלא.

ט. להגברת שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי בין מדינות ובתוכן פנימה חשיבות עליונה. הסיוע שמעניקים בימים אלה השירותים החשאיים האמריקאי, הבריטי, ההודי, האוסטרלי והמרוקאי, כפי שהוזכר בפומבי, מצטרף בוודאי לזה שניתן על ידי מדינות נוספות.

תוצאות החקירה המקומית בסרי לנקה, בשיתוף פעולה בינלאומי, יחשפו פרטים נוספים על אודות דרכי הפעילות הקבוצה שביצעה את המתקפה וכן על אודות קשרים עם 'המדינה האסלאמית' ותומכיה. פרטים אלה ולקחי המקרה יסייעו, אם יילמדו כהלכה, למנוע או לשבש את תכניותיהם העתידיות של 'המדינה האסלאמית', שותפיה ואלה המזדהים איתה לבצע טרור - תכניות הצפויות לאתגר רבות ממדינות העולם בשנים הקרובות.

 

תודות לדנה קנריק, המתמחה בתכנית מחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה ואחראית על גזרת אסיה ולאביעד מנדלבאום, עוזר המחקר בתכנית, על סיועם בהכנת מאמר זה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמדינה האסלאמיתטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22
REUTERS/Goran Tomasevic
פיגועי התאבדות ברחבי העולם בשנת 2020
הדוח השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מגמת הירידה בפיגועי ההתאבדות, וכן במספר הנפגעים – נמשכת. כך, העשור המדמם שבו נגבו חייהם של 31 אלף איש מסתיים ברגיעה יחסית - אך האם המגמה תימשך גם בעשור השלישי של המאה הנוכחית?
12/01/21

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.