פרסומים
מזכר 182, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוגוסט 2018

המזכר המיוחד הזה מציג את דו״ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל (2006) ובוחן את המסקנות ואת ההמלצות של הדו״ח בחלוף עשור. הוועדה התבקשה על ידי שר הביטחון וראש הממשלה לבחון את תקפותה של תפיסת הביטחון הקיימת ולהמליץ על תפיסת ביטחון מעודכנת נוכח האתגרים העיקריים העומדים על סדר היום הביטחוני לעשור הקרוב. בסיומו של תהליך ארוך ויסודי הניחה הוועדה בפעם הראשונה בפני קברניטי המדינה מסמך פורמלי כתוב הפורס תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. דו״ח הוועדה אומץ על ידי שר הביטחון והוצג לראש הממשלה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), לראשי מערכת הביטחון, לפורום המטה הכללי של צה״ל ולגורמים נוספים. הדו״ח זכה להסכמה נרחבת הן בנוגע לנחיצותו והן בנוגע לתכנים העיקריים שלו. אף שלא נערכה הצבעה פורמלית בקבינט לאישור הדו״ח, למעשה כמה מהמלצותיו אומצו בפועל, למשל הוספת ”רגל רביעית״ (התגוננות) ל״משולש הביטחון״ (הרתעה, התרעה, הכרעה). בעשור שחלף מאז שסיימה הוועדה את עבודתה התחדדה החשיבות של תפיסת ביטחון עדכנית ורלוונטית — תפיסה המהווה מצפן חיוני לגיבושם של עקרונות המענה, לקביעתם של סדרי העדיפויות ולניהול הסיכונים אל מול אתגרי הביטחון הניצבים בפני המדינה. מאז הסתיימה כתיבת הדו״ח חלו לא מעט שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל, אך המודל הבסיסי לעיצובה של תפיסת ביטחון בתנאיה הייחודיים של ישראל וכן חלק ניכר מעקרונותיה של התפיסה עדיין רלוונטיים וחשובים גם נוכח המציאות המשתנה. לפיכך מוצג במזכר הזה סיפור עבודתה של הוועדה, נבדקת השאלה האם עמדו מסקנותיה והמלצותיה במבחן הזמן ובמבט לעתיד, ומודגש בו הצורך החיוני לגבש בהקדם תפיסת ביטחון רלוונטית. במזכר מוצגים עיקרי הדו״ח בלבד בשל מגבלות של ביטחון מידע. ראוי להדגיש את תרומתו של המזכר לדיון הציבורי החיוני בסוגיות הביטחון הלאומי בישראל.
לחצ/י כאן להורדת המזכר המלא
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת המזכר
באפריל 2006 הגישה הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל בראשות דן מרידור את מסקנותיה ואת המלצותיה לשר הביטחון (שאול מופז) ולראש הממשלה (אהוד אולמרט). הוועדה התבקשה על ידי שר הביטחון שאול מופז וראש הממשלה אריאל שרון לנתח את השינויים ואת המגמות בסביבה האסטרטגית־ביטחונית של ישראל, לבחון את תקפות הפרדיגמה הקיימת ולהמליץ על תפיסת ביטחון מעודכנת נוכח האתגרים העיקריים העומדים על סדר היום הביטחוני לעשור הקרוב (2016-2006). בסיומו של תהליך ארוך ויסודי הניחה הוועדה בפעם הראשונה בפני קברניטי המדינה מסמך פורמלי כתוב הפורס תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. דו"ח הוועדה אומץ על ידי שר הביטחון, הוצג באופן אישי לראש הממשלה והוצג בהרחבה במקומות רבים במערכת הביטחון ומחוצה לה. הדו"ח זכה להסכמה נרחבת הן בנוגע לנחיצותו והן בנוגע לתכנים העיקריים שלו. בהנחיית ראש הממשלה נקבע תהליך סדור לאישור הדו"ח בוועדת השרים לביטחון לאומי (הקבינט), וגובשה "הצעת מחליטים" מפורטת לשם כך. דו"ח הוועדה הוצג בקבינט, אך לא נערכה הצבעה, ולכן הדו"ח לא אושר באופן פורמלי, אם כי חלק מהמלצותיו אומצו בפועל, למשל הוספת "רגל רביעית" — התגוננות — לשלוש הרגליים של תפיסת הביטחון המסורתית של ישראל: הרתעה, התרעה והכרעה ("משולש הביטחון").
בעשור שחלף מאז שסיימה הוועדה את עבודתה התחדדו ביתר שאת החשיבות והנחיצות של תפיסת ביטחון עדכנית ורלוונטית העולה בקנה אחד עם יעדי המדינה ועם השינויים בסביבה האסטרטגית — תפיסה שהיא למעשה מצפן חיוני לגיבוש עקרונות המענה, לקביעת סדרי העדיפויות ולניהול הסיכונים אל מול אתגרי הביטחון הניצבים בפני המדינה בשנים הבאות. מאז הסתיימה העבודה חלו אומנם לא מעט שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל, אך המודל הבסיסי לעיצובה של תפיסת ביטחון בתנאיה הייחודיים של ישראל וכן חלק ניכר מעקרונותיה של התפיסה עדיין רלוונטיים וחשובים גם נוכח המציאות המשתנה. לפיכך סברנו כי בחלוף כעשור מהגשת הדו"ח של הוועדה ראוי להציג את סיפור עבודתה של הוועדה, לבחון את מסקנותיה ואת המלצותיה במבחן הזמן ובמבט לעתיד ולהדגיש את הצורך החיוני לגבש בהקדם תפיסת ביטחון רלוונטית. המסמך הזה אינו מתיימר להציע תפיסת ביטחון עדכנית, אלא להציג את דו"ח הוועדה, להסב את תשומת הלב לחשיבות עדכונו ולתרום לדיון הציבורי החיוני בסוגיות הביטחון הלאומי. במסמך הזה נעשה ניסיון לשקף באופן אותנטי ככל הניתן את דו"ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון כפי שנכתב בזמנו. עם זאת ראוי להדגיש כי מוצגת תמצית הדברים בלבד, וחלקם הרגיש אינו נכלל במסמך הזה מטעמים של רגישות ושל ביטחון מידע. המסמך הזה כולל חמישה פרקים מרכזיים: בפרק א מוצגים הרציונל להקמת הוועדה והדרך לעיצוב התפיסה, בפרק ב מונחים היסודות לתפיסת הביטחון, בפרק ג נפרסים עקרונות המענה לאתגרים הביטחוניים המרכזיים, בפרק ד נבחנים הקשרים ביטחוניים מרכזיים נוספים ובפרק ה נבחנת תקפות המסקנות וההמלצות בחלוף עשור ובמבט לעתיד. בפתח דו"ח הוועדה הצבנו ציטוט מדברי דוד בן־גוריון, מעצבה הראשון של תפיסת הביטחון, בנוגע לצורך המתמשך לבדוק את עצמנו ולהתאים את דרכנו כל הזמן למציאות המשתנה ולאתגרים הניצבים בפנינו. אין ספק שהדברים האלה רלוונטיים ומקבלים משנה תוקף גם כעת: "עלינו לזכור ולשנן לעצמנו בלי הרף כלל אחד גדול — אם כי פשוט ומובן מאליו — אם נוכרח להילחם, לא נילחם בעבר אלא בעתיד. ומה שהצליח בעבר, אינו מוכרח ובטוח שיצליח ויתאים גם לעתיד... הכוננות מחייבת אותנו לבדוק מזמן לזמן את מכשירי ההגנה שלנו לאור המציאות המשתנה ולהתאים לצורכי השעה".
(דוד בן־גוריון, 1952)
דן מרידור וד"ר תא"ל (מיל') רון אלדדי, מרס 2018
==============================================
תוכן עניינים
הקדמה
פרק א: הרציונל להקמת הוועדה והדרך לעיצובה של תפיסת הביטחון
התפיסה המסורתית והתמורות המחייבות שינוי
המאפיינים של תהליך העבודה בוועדה
ההיגיון המנחה ותכולת הדו"ח
פרק ב: היסודות של תפיסת הביטחון
היעדים הלאומיים שבבסיס תפיסת הביטחון
השינויים והמגמות בסביבה האסטרטגית־ביטחונית של ישראל
האתגרים המרכזיים של ישראל
העקרונות של תפיסת הביטחון
השינוי באבני הבניין של תפיסת הביטחון
מדיניות ישראל מול המרחב האזורי
פרק ג: תפיסת המענה לאתגרים הביטחוניים המרכזיים
אתגר הנשק הבלתי קונוונציונלי
אתגר הטרור
אתגר העימות עם צבאות סדירים
דגשים מרכזיים במדיניות המענה בראייה כוללת
פרק ד: סוגיות מרכזיות בהקשר הביטחוני
הסוגיה הפלסטינית
הזירה הבינלאומית־מדינית
משאבי הביטחון
"צבא העם"
היתרון האיכותי
תהליכי קבלת ההחלטות
הערות למודיעין לאומי
תהליך יישומה של תפיסת הביטחון ועדכונה
פרק ה: בחינה של תקפוּת ההמלצות במבחן הזמן
המסקנות העקרוניות
ההמלצות העיקריות למענה מול האתגרים
ההמלצות למענה בהקשרים נוספים
מבט לעתיד
סיכום
נספח: חברי הוועדה