כיצד באים לידי ביטוי הקולות המנוגדים בלבנון המפולגת סביב ההחלטה ההיסטורית לנהל מו"מ ישיר עם ישראל?

כיצד רואים בטהראן את ההסכם הביטחוני שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן?

מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.

מה כוללת תפיסת הביטחון החדשה כפי שהיא משתקפת מאמירות הדרג המדיני והפעולות בשטח, ומדוע היא מהווה סכנה לדמותה של ישראל ולביטחונה הלאומי?

מה כולל ההסכם שאותו כינה נשיא ארה"ב "היסטורי", מהם החסמים העיקריים ליישומו – וכיצד צריכה ישראל לנהוג?