מה ניתן ללמוד מהבחירות המקומיות שנערכו ביהודה ושומרון ובעזה, לקראת בחירות כלליות עתידיות?

מדוע וכיצד פעלה קהיר להגעה ולשימור הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן – ומה המסקנות מכך שיש להסיק בישראל?

כיצד יש לפעול לאחר סיום מנדט כוח שמירת השלום של האו"ם בלבנון?

חרף הרושם הרווח בדבר נסיגה של סין מהמזרח התיכון בשנת 2025 על רקע התחזקות מחודשת של ארצות הברית באזור והיעדר מעורבות סינית משמעותית במלחמת ישראל-איראן, המציאות מורכבת יותר. ניתוח רב-ממדי של סחר, השקעות, טכנולוגיה וכן קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים מראה כי סין לא זו בלבד שלא נסוגה מהמזרח התיכון, אלא המשיכה לבסס ולהעמיק את אחיזתה הכלכלית בו, תוך שימור דפוס פעולה עקבי: הימנעות ממחויבות ביטחונית לצד הרחבת השפעה כלכלית. סבב העימות בין ישראל, ארצות הברית ואיראן בתחילת 2026 מדגיש מגמה זו: סין נותרת שחקן שולי בזירה הצבאית, אך פועלת בזהירות למנף את המשבר לצבירת השפעה ארוכת טווח. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם וכיצד תהיה סין מעורבת בשיקומה של איראן לאחר המלחמה – ובפרט בשיקום יכולותיה והתעשייה הצבאיות שלה. סוגיה זו אינה תיאורטית: היא מחייבת את ישראל לפעול בזירה הבינלאומית, לצד שותפות אזוריות שנפגעו גם הן מאיראן, כדי להשפיע על סין להימנע ממעורבות שכזו ובייחוד בכל הקשור לשיקום הממד הצבאי האיראני. בנוסף, על ישראל להיערך להתגברות התחרות הבין-מעצמתית במזרח התיכון, אולי במתכונת שונה וחריפה מזו שנרשמה בעשור האחרון.

כיצד המערכה באיראן שברה את הקונספציה בקרמלין – ומהן המסקנות והלקחים של מוסקבה מהאירועים האחרונים?