מערכת ההגנה האווירית של מדינת ישראל מתבססת על מספר שכבות הגנה ואמצעי יירוט קינטיים ולאחרונה – נוספה מערכת הלייזר "מגן אור", וזאת כנגד מיגוון איומים בליסטיים, טילי שיוט, כטב"מים ורחפנים המופנים כלפי המדינה. מדובר במערכת הגנה מהטובות בעולם ומטרתן של שכבות הגנה אלה היא לספק הגנה מיטבית לתושבי מדינת ישראל על מנת למנוע נזקים בנפש, ברכוש ופגיעה באתרים אסטרטגיים חיוניים. בצד הרווח המתקבל ממניעת פגיעות אלו, יש צורך בכושר ייצור על מנת לשמור על מלאי מבצעי של טילים, וכן יש לבצע כלכלת יירוטים קרי, תיעדוף יירוטים. זאת, בשל עלות היירוט הגבוהה של כל טיל מיירט והקושי ליצרם בכמויות גדולות - במיוחד אם היירוט מתבצע ע"י טילים ממשפחת ה"חץ" וטילי THAAD או מערכת היירוט Aegis מתוצרת ארה"ב.
במערכות האחרונות "עם כלביא" ו"שאגת הארי" וכן בירי מאיראן באפריל ובאוקטובר 2024, האיראנים יזמו ירי במטחים ממושכים, לעתים בני עשרות טילים בליסטיים בכל מטח, בעלי רש"ק של מאות ק"ג חומר נפץ או פצצות מצרר אשר מתפזרות ברדיוס של 10-8 ק"מ בקירוב. על מנת למנוע נזק משברי טיל המטרה או הטיל המיירט או פיזור פצצונות המצרר, הדבר מחייב יירוט בחלל, הרחק מגבולות מדינת ישראל, או במקרה של החטאה - יירוט נוסף בטווח רחוק ככל האפשר מגבולות המדינה ע"י המערכת הנוספת במעטפת ההגנה –"קלע דוד". מערכת זו פועלת לפני השדרוג עפ"י פרסומים לא רשמיים כנגד מטרות בגובה של עד 70-30 ק"מ ובטווח מקסימלי של עד 300 ק"מ.
במלחמת "שאגת הארי" מיירטי המערכת החטיאו שני שיגורים לעבר ערד ודימונה - שיגורים שגרמו להרס רב באזור הפגיעה. בעקבות הכישלון היירוטים הללו נערכו תחקירים מקיפים ותהליכי הפקת לקחים. חלק מהלקחים הם שיש צורך במערכת יעילה בדומה למערכת ה"חץ" עם טווח כיסוי של מטרות עוינות גדול יותר ממערכת "קלע דוד" הנוכחית, אך יש לשדרג גם את קצב הייצור, ושניתן לייצרה בכמויות גדולות ובעלות נמוכה יחסית. עפ"י סוכנות הידיעות "בלומברג", רפאל והחברה האמריקאי RTX מסוגלות לייצר בכל שנה אלפי מיירטים ל"כיפת ברזל" ול"קלע דוד" בישראל, ועוד כ-2,500 בארצות הברית. שדרוג המערכת מהווה תוספת משמעותית לשכבות ההגנה של מדינת ישראל על אזרחיה ונכסיה החיוניים תוך מתן יותר דרגות חופש לדרג המדיני.
מערכת ההגנה האווירית של מדינת ישראל מתבססת על מספר שכבות הגנה ואמצעי יירוט קינטיים ולאחרונה – נוספה מערכת הלייזר "מגן אור", וזאת כנגד מיגוון איומים בליסטיים, טילי שיוט, כטב"מים ורחפנים המופנים כלפי המדינה. מדובר במערכת הגנה מהטובות בעולם ומטרתן של שכבות הגנה אלה היא לספק הגנה מיטבית לתושבי מדינת ישראל על מנת למנוע נזקים בנפש, ברכוש ופגיעה באתרים אסטרטגיים חיוניים. בצד הרווח המתקבל ממניעת פגיעות אלו, יש צורך בכושר ייצור על מנת לשמור על מלאי מבצעי של טילים, וכן יש לבצע כלכלת יירוטים קרי, תיעדוף יירוטים. זאת, בשל עלות היירוט הגבוהה של כל טיל מיירט והקושי ליצרם בכמויות גדולות - במיוחד אם היירוט מתבצע ע"י טילים ממשפחת ה"חץ" וטילי THAAD או מערכת היירוט Aegis מתוצרת ארה"ב.
במערכות האחרונות "עם כלביא" ו"שאגת הארי" וכן בירי מאיראן באפריל ובאוקטובר 2024, האיראנים יזמו ירי במטחים ממושכים, לעתים בני עשרות טילים בליסטיים בכל מטח, בעלי רש"ק של מאות ק"ג חומר נפץ או פצצות מצרר אשר מתפזרות ברדיוס של 10-8 ק"מ בקירוב. על מנת למנוע נזק משברי טיל המטרה או הטיל המיירט או פיזור פצצונות המצרר, הדבר מחייב יירוט בחלל, הרחק מגבולות מדינת ישראל, או במקרה של החטאה - יירוט נוסף בטווח רחוק ככל האפשר מגבולות המדינה ע"י המערכת הנוספת במעטפת ההגנה –"קלע דוד". מערכת זו פועלת לפני השדרוג עפ"י פרסומים לא רשמיים כנגד מטרות בגובה של עד 70-30 ק"מ ובטווח מקסימלי של עד 300 ק"מ.
במלחמת "שאגת הארי" מיירטי המערכת החטיאו שני שיגורים לעבר ערד ודימונה - שיגורים שגרמו להרס רב באזור הפגיעה. בעקבות הכישלון היירוטים הללו נערכו תחקירים מקיפים ותהליכי הפקת לקחים. חלק מהלקחים הם שיש צורך במערכת יעילה בדומה למערכת ה"חץ" עם טווח כיסוי של מטרות עוינות גדול יותר ממערכת "קלע דוד" הנוכחית, אך יש לשדרג גם את קצב הייצור, ושניתן לייצרה בכמויות גדולות ובעלות נמוכה יחסית. עפ"י סוכנות הידיעות "בלומברג", רפאל והחברה האמריקאי RTX מסוגלות לייצר בכל שנה אלפי מיירטים ל"כיפת ברזל" ול"קלע דוד" בישראל, ועוד כ-2,500 בארצות הברית. שדרוג המערכת מהווה תוספת משמעותית לשכבות ההגנה של מדינת ישראל על אזרחיה ונכסיה החיוניים תוך מתן יותר דרגות חופש לדרג המדיני.