שיקום הצבא הסורי - משמעויות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שיקום הצבא הסורי - משמעויות לישראל

שיקום הצבא הסורי - משמעויות לישראל

אחרי עשר שנות מלחמת אזרחים עקובה מדם, החל תהליך השיקום של הצבא הסורי, שעדיין נלחם בכיסי מורדים ברחבי המדינה. רוסיה ואיראן נאבקות על מידת ההשפעה על בנייתו המחודשת של הצבא וסביר כי הוא יישאר תלוי בהן בשנים הקרובות – דבר המשליך ישירות על ישראל. כיצד בירושלים צריכים לנהוג?

מבט על, גיליון 1519, 13 בספטמבר 2021

English
ענת בן חיים

עשר שנות לחימה בסוריה העלו כי האיום הפוטנציאלי העיקרי לשרידות משטר אסד הנו פנימי, ולא עימות מול ישראל. לפיכך, הצבא הסורי נבנה מחדש כצבא חי"ר ממוכן, המסוגל לנייד במהירות לוחמים לאזורים שונים ברחבי המדינה. במקביל עלה הצורך המבצעי לחזק את יכולות ההגנה האווירית מפני תקיפות מהאוויר, בעיקר מצד ישראל. אולם, המשבר הכלכלי העמוק והמתמשך בסוריה, המשך הלחימה הפנימית הגוזלת קשב ומשאבים, התחרות בין רוסיה לאיראן על בניית הצבא הסורי ופוטנציאל הגיוס הנמוך – כל אלה פוגעים במאמצי בניין הכוח הצבאי. אוזלת היד של צבא סוריה, כפי שבאה לידי ביטוי בעימותים שנרשמו לאחרונה במחוז דרעא, מדגישה את תלות המשטר ברוסיה וכן באיראן ושלוחיה, הצפויה להשפיע במישרין על מצבה הביטחוני של ישראל.


התחרות הרוסית-איראנית על השיקום

בשלהי 2017 פחתו אירועי הלחימה בסוריה והתייצב מאזן הכוחות, ובמקביל החלו מאמצי בניין הכוח הצבאי בחסות רוסיה. התהליך הואץ במארס 2020, עם ההגעה להסכם הפסקת האש מול המורדים באדליב – מה שאפשר את הסטת הקשב מלחימה לשיקום. מאז ניכרת תחרות איראנית-רוסית אודות השפעה על בניין הצבא הסורי ואופן הפעלתו. בפועל, לרוסיה השפעה גוברת בתהליכי בניין הצבא והפעלתו ברמה האסטרטגית והמבצעית. עם תחילת התערבותה בשנת 2015, רוסיה הקימה מפקדה רב־זרועית ומרכז מבצעים משותף, שמייתרים את תפקיד המטכ"ל הסורי. אף נרמז כי רוסיה היא שדאגה לאי-מינוי רמטכ"ל לצבא סוריה מאז שנת 2018 ועד היום. מבנה הפיקוד והשליטה שעיגנה רוסיה בסוריה מבטיח את מעורבותם של קציניה ויועציה כמעט בכל רובד של הלחימה במדינה, ובכלל זאת את ייעול תפיסת ההפעלה של הצבא הסורי ומיצוי מערכות הנשק שלו בשדה הקרב.

חרף הבכורה הרוסית, גם איראן וחזבאללה פועלות להשגת השפעה על בניין הצבא, בעיקר בפריסת יכולות תקיפה מנגד בסוריה – טילי קרקע-קרקע וכלי טייס תוקפים לא מאוישים (כטב"מים); בלחימה משותפת של מליציות שיעיות תחת פיקוד איראני עם יחידות הצבא הסורי; ובמעורבות איראנית בבניית, הכשרת והפעלת כוחות מיוחדים בצבא הסורי – ביניהם דיביזיה 4 בפיקוד אחיו של הנשיא, מאהר אל-אסד, יחידות ביטחון פנים ומיליציות סמי-צבאיות, מקומיות ולאומיות, הנאמנות למשטר. גיס 1 בצבא הסורי, האחראי על מרחב דרום-מערב סוריה והחזית מול ישראל, הוא יעד מרכזי במעורבות איראן-חזבאללה בצבא סוריה - שילוב יועצים וקציני קישור במפקדות הגיס בשלל תחומים (מבצעים, מודיעין, לוגיסטיקה, הנדסה, תצפיות, ארטילריה), קיום הכשרות לחיילי ולמפקדי הגיס, לרבות בתחום פיתוח יכולות איסוף מודיעין ופיתוח כוחות אש (ארטילריה ומרגמות) וניצול תנאי המחייה העגומים בדרום סוריה לגיוס כוח לוחם. לצד זאת, המשטר מעניק היתר לחזבאללה לבנות תשתיות טרור ופרויקטים ארוכי טווח במרחב השליטה של הגיס ולקיים חמ"ל משותף בין צבא סוריה לארגון.

מפקד על דיוויזיה 4. מאהר אל-אסד |

רמזים לתחרות הרוסית-איראנית על השפעה ניכרים במינוי מפקדים בכירים בצבא הסורי, כגון מפקד חיל האוויר הסורי, שנחשב מקורב לאיראנים, הודח מתפקידו במארס השנה לבקשת רוסיה, ובמקומו מונה מחדש המפקד הקודם, המקורב לרוסים, או מורת רוח רוסית מהשפעת איראן ושלוחיה על הצבא הסורי בדרום סוריה. מסתמן כי ההשפעה האיראנית מצומצמת בעיקר לתחומים שבהם יש לטהראן אינטרס מובהק מול ישראל, והיא מוגבלת בהעדר משאבים מספקים ובשל הבלימה הרוסית.

אבני הבניין של השיקום – שינוי איום הייחוס ואופי הלחימה

באופן תקדימי, איום הייחוס המרכזי בבניית הצבא הסורי ושיקומו הוא פנימי, ובראשו הצורך בהכרעת כוחות המורדים - המוגדרים כקבוצות טרור אסלאמיסטיות קיצוניות - ומניעת צמיחה מחודשת של תשתיות טרור. בעבר, איום הייחוס המרכזי היה האיום הצבאי הישראלי. בניין הכוח מתמקד בעת הנוכחית בהקמת והכשרת יחידות לוחמות להשגת שליטה במדינה ושימורה, יכולת ניוד גבוהה של כוחות לדיכוי מרידות והשתלטות מחודשת על שטחים, תוך שילוב מיליציות עצמאיות וסמי צבאיות.

מבנה וארגון - בהכוונה רוסית, משאבים מרכזיים מופנים כיום להרחבת מעטפת הפיקוד והשליטה על יחידות צבא סוריה ועל מנגנוני הביטחון השונים, לשם השבת מונופול השימוש בכוח לידי הצבא. זאת, תוך הטמעה בצבא הסורי של מיליציות ויחידות מורדים שנכנעו. בשלב הנוכחי עדיין פועלות, שלא תחת פיקוד הצבא, מיליציות שיעיות פרו-איראניות, המעורבות במלחמת האזרחים לצד משטר אסד משנת 2012. לעיתים נעדר תאום מבצעי בין המיליציות השיעיות הפועלות באופן עצמאי, במנותק מתוכניות הקרב או טקטיקות הצבא הסורי - דפוס שהוביל לא אחת לחיכוכים עם כוחות אסד. למרות התוכנית הרוסית לשלב קבוצות מורדים לשעבר בשורות הצבא על מנת לבסס את שליטת המשטר באזורים שכבש ולצמצם את הסיכון למרד מחודש, במקרים רבים קיימת יריבות בין מורדים לשעבר לבין מפקדי הצבא. בד בבד עולה שאלת הנאמנות ויחסי הכוחות בין הצבא למיליציות הנתונות להשפעה איראנית – כפי שמשתקף בדגם העיראקי, שבמסגרתו הצבא מוחלש ביחס למיליציות.

הרמטכ''ל האיראני מתקבל בסוריה, 2020 |

כוח אדם - החל מסוף 2018, הושם דגש על גיוס לוחמים וקצינים לצבא, כך שבכל חטיבה יהיו לפחות 11,000 לוחמים, בדגש על מספר הלוחמים ולא על איכותם. לאחר "נצחונו" בבחירות, אסד החליט לבצע שינויים פרסונליים בצבא, שכללו חילופי גברי ומינויים חדשים לכ-20 תפקידים בכירים בצבא, חלקם של קצינים שמונו לפני חודשים ספורים. מכאן הסברה שרוסיה היא העומדת מאחורי המינויים החדשים בצבא ובמנגנוני הביטחון על מנת לקדם קצינים עלווים, שיהיו מיומנים דיים בראייתה, ונאמנים לה ולא לאיראן. מתוך 152 קצינים בכירים בצבא סוריה כיום, כ-124 נמנים על העדה העלווית - 82 אחוזים לעומת 22 קצינים סונים, המהווים 14 אחוזים בלבד. סביר להניח כי הדמויות אשר נבחרו על ידי רוסיה הן שיובילו את המערכה הצבאית הבאה, הן בתוך סוריה, הן כלפי איומים חיצוניים.

אימונים – דגש נוסף מושם על חידוש שגרת האימונים, להעלאת הכשירות המבצעית. גם בהיבט זה הבכורה שייכת לרוסיה, אשר פועלת לחידוש התרגולות הבסיסיות ברמת המחלקה והגדוד. גם איראן, באמצעות חזבאללה, מדריכה מפקדים וכוחות לוחמים, אולם באופן מצומצם יותר וממוסד פחות, תוך התמקדות בדרום סוריה, בקרבת הגבול עם ישראל.

בניין יכולות הגנה אווירית - רוסיה מסייעת לצבא סוריה בשיקום מערך ההגנה האווירית, דרך שילוב והפעלת מערכות נשק וטילי קרקע-אוויר מתקדמות, בעלות יכולת ליירט פצצות מוכוונות המשוגרות מרחוק. עם זאת, רוסיה נמנעת מלהעביר לידי כוחות ההגנה האווירית הסורית סוללות טילי קרקע-אוויר מתקדמות מסוג ,S-300/400 המציבות איום על מטוסי חיל האוויר הישראלי, כנראה מחשש להסלמה וחשיפה של חולשות המערכות. גם איראן מצידה הכריזה בעבר על העברת מערכות הגנה אווירית מתקדמות לסוריה: טילי קרקע-אוויר מסוג Bavar-373 - מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח ארוך (250 ק"מ), המהווה שחזור איראני של מערכת 300- Sהרוסית; ומערכת  Khordad-3 - טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני (50-75 ק"מ).

בניית יכולות תקיפה מנגד – היכולות הסוריות לייצור ולהרכבת טילי קרקע-קרקע נפגעו במהלך המלחמה, גם בשל התקיפות הישראליות לעבר מתקני ייצור והרכבה, בעיקר אלו שהוקמו ופעלו בשיתוף עם איראן. כיום, הדגש מושם על נשק תלול מסלול. איראן וסוריה משקיעות מאמץ משותף ומקביל להרכבת טילי קרקע-קרקע לטווחים שונים, כולל שיפור דיוקם, בעיקר כדי לאיים על העורף האסטרטגי של ישראל. איראן פרסה בסוריה מערכות כטב"מים, שטרם התברר אם הועברו לצבא הסורי, או שמא הן תופעלנה בעת עימות על ידי שלוחי איראן.

יכולות תקיפה בנשק כימי - שורת פרסומים מצד האו"ם וגורמים בממשל האמריקאי במהלך השנה האחרונה מעידה כי סוריה עומלת על חידוש הארסנל הכימי שלה, בעיקר גז כלורין וסארין, בסיוע איראני, וכן על שיקום יכולות ייצור בסוריה גופא. זאת, חרף מחויבותה משנת 2013 למגר את הנשק הכימי במדינה. עדויות אלו מצטרפות להצהרות מצד ארגוני מודיעין וארגוני בקרת נשק, שלפיהן סוריה ממשיכה להחזיק בנשק כימי ואף עשתה שימוש בו בתקיפת אזרחים בשנות המלחמה. יכולות אסטרטגיות אלו של צבא סוריה עשויות להיות מופנות כבעבר כלפי פנים, ואמורות להוות נשק הרתעה כלפי ישראל.

כתבה על המתקפה הכימית בחאן שייחון שבסוריה, 2017

תורת לחימה - רוסיה מבקשת להטמיע תורת לחימה ביחידות חי"ר איכותיות וניידות, ככוח התערבות מהיר המאפשר ניידות גבוהה, הסתערות וכיבוש מהיר של שטח. מדובר על אסטרטגיה המתאימה יותר לכיבוש שטחים פנימיים מול המורדים, ופחות למתקפה יזומה מול ישראל.

אפקטיביות מבצעית מוגבלת

חרף הפניית מאמצי השיקום בשנים האחרונות לבניית הצבא הסורי והתאמתו לאתגרים הנוכחיים, יכולת הלחימה של כוחות המשטר נותרה מוגבלת, וכך גם האפקטיביות המבצעית שלו מול איומים מבית ומבחוץ, זאת בשל שורת אתגרים העומדים בפניו: ריבוי גורמי הכוח בסוריה והתחרות בניהם, בראשם המיליציות הפועלות עצמאית ויחידות הנאמנות לרוסיה או לאיראן, מקשה על השגת מונופול על הפעלת הכוח בידי הצבא; משבר כלכלי חריף גורם להיעדר תקציבים, שחיתות וסיאוב בצבא - כמו בשאר מנגנוני המדינה; היעדר כוח אדם איכותי בעל מוטיבציה, ופוטנציאל גיוס נמוך; המשך הלחימה הפנימית בסוריה, הגוזלת משאבים וקשב; ובנוסף המערכה הישראלית המתמשכת נגד ההתבססות האיראנית בסוריה.

הלחימה הפנימית בסוריה כיום מהווה עדות מהשטח לקשיי תפקוד הצבא: נכשלו כל הניסיונות להשתלט או לצמצם את מרחב השליטה של המורדים באדליב; במזרח סוריה, אזור הנכסים האסטרטגיים למשטר - שדות הנפט והגבול עם עיראק - הצבא הסורי מדשדש ומתקשה להפעיל מרות אפקטיבית בשטח; גם בדרום סוריה, בעת חידוש הלחימה בסוף יולי 2021 בדרעא אל-בלד, כשל ניסיונו של הצבא הסורי להחזיר לידיו את השליטה באזור ולאסוף את הנשק מארגוני המורדים.

השלכות לישראל – אתגרים באוויר, הזדמנויות על הקרקע

הצבא הסורי מהווה תמונת ראי של המשטר – סמכות ועוצמה מעורערות, ותלות ברוסיה ובאיראן. בניין יכולות משוריינות וממוכנות המיועדות לכיבוש שטחים מול צבאות סדירים, כמו צה"ל ברמת הגולן - נדחה לעדיפות נמוכה. בתחום ההתקפי, צבא סוריה תלוי רבות באיראן וחזבאללה, בעיקר בהיבטי העברתם והרכבתם של אמצעי תקיפה, כגון נשק תלול מסלול וכטב"מים תוקפים, שישפרו את יכולות איראן לפגוע במרבית שטחה של ישראל משטח סוריה. על ישראל להיות ערה גם ליכולות הכימיות שמשטר אסד עומל לשקמן בסיוע איראני, מתוך הבנה כי נשק אסטרטגי זה עלול להיות מופנה גם כלפיה.

עם זאת, כיום האתגר הצבאי העיקרי שמציב צבא סוריה לצה"ל הוא ביכולת ההגנה האווירית, המבוססת על יכולות רוסיות ומופעלת בייעוץ רוסי צבאי. משום כך, על ישראל להמשיך בהפעלת לחץ מדיני על רוסיה למניעת מסירתן של סוללות טילי קרקע-אוויר מתקדמות לצבא הסורי, ואם אלה תעבורנה להפעלת ההגנה האווירית הסורית - לתקוף אותן טרם תהוונה איום כלפי חיל האוויר הישראלי. בדומה, על ישראל לפעול ולהשמיד סוללות הגנה אווירית איראניות, כדי למנוע מצב שאיראן תעבירן לצבא הסורי או תפרוס אותן בסוריה.

נכון לעת הזו, יש לפעול במגוון אמצעים נגד התבססות איראן וחזבאללה במרחב דרום סוריה, המתבצעת בשילוב ובתיאום עם הצבא והמשטר. סביר כי כוח זה יופנה בשעת כושר לפגיעה בישראל משטחי סוריה. לצד המערכה המתמשכת נגד התבססות צבאית של איראן ושלוחיה בסוריה, על ישראל לקדם שיתופי פעולה מול אוכלוסיות מקומיות המתנגדות לנוכחות השיעית באזור זה ועשויות להוות כוח נגדי למאמצי ההתבססות האיראנית.

 

* כותבת המאמר מודה לחטיבת המחקר ולד״ר אייל ברלוביץ׳ שסייעו בהכנת המאמר

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Shir Torem
מעבר לגבול: ההזדמנות האסטרטגית של ישראל בסוריה
כיצד נראית סוריה חמישה חודשים לאחר נפילתו של בשאר אסד — הן מהעבר הסורי והן מהעבר הישראלי של הגבול — ומהם הסיכונים וההזדמנויות העומדים בפני מקבלי ההחלטות בירושלים?
08/05/25
מנגנון בינלאומי לייצובה ועיצובה של סוריה החדשה
בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל. שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג בפני הממשל האמריקאי יוזמה לכינון מנגנון בינלאומי לשיקום סוריה בראשותו. מבחינת ישראל נועד הרעיון לצמצם את הסכנות לחיכוך צבאי בינה לבין סוריה; להגביל את ידי טורקיה במנגנון הבינלאומי ובכך למקסם את היתרונות שבמעורבותה ולמזער את הסכנות הגלומות בה; וכן לצמצם סיכונים לחידוש השפעתה של איראן בסוריה. מעורבות ישראלית גלויה במנגנון תביא כנראה להכשלתו מראש. לפיכך, מומלץ שהתפקיד הישראלי יצטמצם להעלאת הרעיון בפני הממשל ובפעילות מולו להבטחת האינטרסים שלה.
04/03/25
מפה אינטראקטיבית: הזירה הסורית
ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד. מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות הכורדיים, האמריקאיים והטורקיים. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
26/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.