פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי |

תמצית הממצאים

• צה"ל והדרג הצבאי ממשיכים להנות מאמון גבוה, בעוד האמון בדרג המדיני נותר נמוך.
• רוב גדול תומך בהסכם לסיום המלחמה בעזה, אך מרבית הציבור סקפטי באשר לאפשרות של שנים ארוכות של שקט בעקבותיו.
• עם תום המלחמה, הציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ובהקדמת הבחירות.

אמון באישים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

הדרג הצבאי

• 78 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה"ל, ללא שינוי משמעותי בהשוואה לשלושת החודשים האחרונים (75-77 אחוזים) - לאחר השיא שנרשם במבצע "עם כלביא" ביוני 2025 (83 אחוזים). בקרב הציבור היהודי רמת האמון גבוהה מאוד (90 אחוזים בסקר הנוכחי ו-86 אחוזים בסקר הקודם), בעוד שבקרב הציבור הערבי היא נותרה נמוכה מאוד (32 אחוזים).
• 77 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בחיל האוויר - 88 אחוזים בקרב יהודים ו-34 אחוזים בקרב ערבים - ללא שינוי משמעותי לעומת הסקר האחרון מאוגוסט. גם כאן נרשמה ירידה קלה מהשיא שנצפה במהלך מבצע "עם כלביא" (83 אחוזים בכלל הציבור, 93 אחוזים בקרב יהודים ו-42 אחוזים בקרב ערבים ביוני 2025).
• 64 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בחיל המודיעין (אמ"ן) - 72 אחוזים בקרב יהודים ו-30 אחוזים בקרב ערבים -ירידה משמעותית בהשוואה למדידות שנערכו ביוני, בעת מבצע "עם כלביא" (74 אחוזים בכלל הציבור, 83 אחוזים בקרב יהודים ו-39 אחוזים בקרב ערבים).
• 57 אחוזים מהציבור מדווחים על אמון גבוה בדיווחי דובר צה"ל, 24 אחוזים על אמון בינוני ו-16 אחוזים על אמון נמוך. הנתונים כמעט שלא השתנו בהשוואה לשלושת החודשים האחרונים (56-57 אחוזים), לאחר השיא שנרשם במבצע "עם כלביא" ביוני 2025 (67.5 אחוזים).
• הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, רושם עלייה קלה ברמת האמון – מ-58 אחוזים בספטמבר ל-63 אחוזים באוקטובר. העלייה נובעת בעיקר מהציבור היהודי (מ-68 אחוזים ל-75 אחוזים), בעוד שבקרב הציבור הערבי האמון נותר נמוך מאוד וללא שינוי משמעותי (21 אחוזים).

הדרג המדיני

• 27 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל (32 אחוזים בקרב יהודים ו-8 אחוזים בלבד בקרב ערבים), לעומת 72 אחוזים המביעים אמון נמוך. רמת האמון בממשלה נותרה ללא שינוי ביחס לחודש הקודם, אך גבוהה במעט לעומת חודשים יולי-אוגוסט (23 אחוזים). בקרב מצביעי הקואליציה, 63 אחוזים מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 5 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
• 33 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה (39 אחוזים בקרב יהודים ו-7 אחוזים בקרב ערבים), לעומת 66 אחוזים המביעים אמון נמוך. גם כאן, לא חל שינוי מאז מבצע "עם כלביא" ביוני. בקרב מצביעי הקואליציה, 76 אחוזים מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.

הסכם הפסקת האש בעזה

עיקרי הממצאים:

• רוב מוחלט מהציבור הישראלי תומך בהסכם לסיום המלחמה בעזה: 76 אחוזים בעד, 11 אחוזים נגד, ו-13 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בקרב הציבור היהודי שיעור התמיכה עומד על 73 אחוזים, לעומת 88 אחוזים בקרב הציבור הערבי. ראוי לציין כי רוב מצביעי הקואליציה תומכים בהסכם (57 אחוזים), לעומת 91 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
• מחצית מהציבור הישראלי מעריכים שאף צד לא ניצח במלחמה. 30 אחוזים סבורים כי ישראל ניצחה, 11 אחוזים כי חמאס ניצח, ו-3 אחוזים מעריכים ששני הצדדים ניצחו במידה שווה.
• הציבור הישראלי חלוק ביחס להשגת מטרות המלחמה: 44 אחוזים סבורים שהושגו מטרות המלחמה (3 אחוזים הושגו במלואן ו-41 אחוזים הושגו במידה די רבה), לעומת 46 אחוזים הסבורים ההפך (34 אחוזים הושגו במידה מועטה בלבד ו-12 אחוזים כלל לא הושגו).
• 38 אחוזים שבעי רצון מההישגים המבצעיים בעזה (במידה רבה או רבה מאוד), 33 אחוזים במידה בינונית, ו-19 אחוזים בלבד שבעי רצון במידה נמוכה או נמוכה מאוד.
• רק 26 אחוזים מעריכים שהסכם סיום המלחמה יאפשר שנים ארוכות של שקט ביטחוני (במידה רבה או רבה מאוד), בעוד ש-60 אחוזים סבורים כי הסכם סיום המלחמה יאפשר שקט ביטחוני במידה מועטה או מועטה מאוד.
• מחצית מהציבור חושבים שאירוע דומה ל-7 באוקטובר עלול לקרות שוב בשנים הקרובות מגבול עזה, לעומת 37 אחוזים אשר חושבים כי תרחיש כזה אינו צפוי להתרחש.

בחירות והקמת ועידת חקירה

עיקרי הממצאים:

• כשלושה מכל ארבעה ישראלים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. 74 אחוזים מהציבור תומכים בהקמת ועדה ממלכתית בעת הזאת, לעומת 17 אחוזים בלבד המתנגדים לכך. התמיכה רחבה גם בקרב מצביעי הקואליציה (52 אחוזים), אך גבוהה במיוחד בקרב מצביעי האופוזיציה (92 אחוזים).
• 53 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי יש להקדים את מועד הבחירות בעקבות סיום המלחמה, בעוד 39 אחוזים סבורים שסיום המלחמה אינו צריך להשפיע על מועד הבחירות. התמיכה בהקדמת הבחירות נמוכה מאוד בקרב מצביעי הקואליציה (16 אחוזים) לעומת מצביעי האופוזיציה (78 אחוזים).

שירות בצה"ל

עיקרי הממצאים:

• רק 23 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים ששר הביטחון החליט להקפיא מינויים בצה"ל משיקולים מקצועיים (במידה רבה או רבה מאוד), לעומת 55 אחוזים הסבורים כך במידה מועטה או מועטה מאוד. 22 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".
• 68 אחוזים מהציבור הישראלי מתנגדים לחוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי משירות צבאי ("אתנגד מאוד" או "די אתנגד"), לעומת 20 אחוזים התומכים בו ("אתמוך מאוד" או "די אתמוך"). 12 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

הקמת מדינה פלסטינית

עיקרי הממצאים:

• רוב הציבור הישראלי (57 אחוזים) מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בכל תרחיש, לעומת 30 אחוזים בלבד התומכים בהקמת מדינה פלסטינית "בתנאים מסוימים", ו-14 אחוזים שהשיבו "לא יודע/ת". בחלוקה למגזרים, 68 אחוזים מהציבור היהודי מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בכל מקרה, ורק 19 אחוזים תומכים בכך. לעומתם, 70 אחוזים מהציבור הערבי תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, ורק 13 אחוזים מתנגדים.

איראן

עיקרי הממצאים:

• חשש גבוה ממערכה נוספת מול איראן בעתיד הקרוב: 62 אחוזים מהציבור חוששים מאוד או די חוששים ממערכה נוספת מול איראן, לעומת 33 אחוזים שאינם חוששים (לא כל כך חושש/ת או לא חושש/ת כלל).

יחסי ישראל-ארה"ב

עיקרי הממצאים:

• מחצית מהציבור הישראלי סבורים כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלו. 34 אחוזים סבורים כי טראמפ מחויב מאוד לביטחון ישראל, ו-11 אחוזים רואים בו מנהיג בלתי צפוי שקשה לסמוך עליו.

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים:

• הציבור סבור כי ישנן משימות רבות לפתחה של ישראל. בשאלה "מהי לדעתך המשימה הדחופה ביותר לפתחה של ישראל ביום שאחרי הפסקת האש?", 29 אחוזים השיבו "איחוד וריפוי החברה הישראלית"; 10 אחוזים – "שיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל"; 9 אחוזים – "מוכנות לחידוש הלחימה והתפתחויות ביטחוניות אחרות"; 4 אחוזים – "מניעת הקמתה של מדינה פלסטינית"; ו-40 אחוזים השיבו "כל המשימות דחופות באותה מידה".
• 39 אחוזים מהציבור סבורים שחוסנה של החברה הישראלית נפגע ביחס למצבה לפני המלחמה, 33 אחוזים סבורים כי חוסנה התחזק, ו-20 אחוזים סבורים כי נותר ללא שינוי.
• 60 אחוזים מהציבור מוטרדים מאוד ממצבה החברתי של ישראל ביום שאחרי המלחמה, לעומת 25 אחוזים במידה בינונית, ו-11 אחוזים במידה נמוכה או שאינם מוטרדים כלל.
• 66 אחוזים מהציבור אופטימיים לגבי יכולת החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח (די אופטימי/ת או אופטימי/ת מאוד), לעומת 28 אחוזים הסבורים ההפך (די פסימי/ת או פסימי/ת מאוד).
• 37 אחוזים מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד, 43 אחוזים על תחושת ביטחון בינונית, ו-19 אחוזים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. מדובר בעלייה במידת הביטחון האישי לעומת החודש הקודם, לפני הפסקת האש בעזה, אז 29 אחוזים בלבד דיווחו על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 13-9.10.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 802 איש ואישה בשפה העברית ו-144 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.18% ± ברמת ביטחון של 95%.