פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי |

אמון בגופים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

• יציבות בשיעור המשיבים שהביעו אמון גבוה בצה"ל (75.5% בקרב כלל המדגם, 88% בקרב יהודים ו-26% בקרב ערבים) לצד המשך מגמת העלייה באמון כלפי הרמטכ"ל אייל זמיר (56% בכלל המדגם, 67.5% בקרב יהודים).
• מידות אמון נמוכות מאוד אך יציבות נרשמו כלפי ממשלת ישראל (21% בקרב כלל המדגם, 26% בקרב יהודים ו-4% בקרב ערבים) וראש הממשלה, בנימין נתניהו (26% בקרב כלל המדגם, 31% בקרב יהודים ו-3% בקרב ערבים).
• 55% מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בדיווחי דובר צה״ל במהלך הלחימה בעזה (64% בקרב יהודים ו-17.5% בקרב ערבים).

חזית עזה

עיקרי הממצאים:

• 61% מהציבור הישראלי בטוח, או חושב, כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה, לעומת 30.5% החושבים או בטוחים כי צה"ל לא ינצח במלחמה.
• 46% מהציבור הישראלי מאמין כי מטרות המלחמה בעזה יושגו במלואן, או במידה די רבה, לעומת 48% אשר סבורים כי מטרות הלחימה בעזה יושגו במידה מועטה בלבד או כלל לא יושגו.
• 47.5% מהציבור הישראלי די מתנגד או מתנגד מאוד לחידוש הלחימה בעזה במסגרת מבצע מרכבות גדעון. לעומת 43.5% אשר די תומכים או תומכים בכך מאוד.
• 38% מהציבור הישראלי מאמין כי דרך הפעולה הנוכחית של צה"ל בעזה לא מקרבת את מיטוט שלטון החמאס ולא את השבת החטופים; 28% מאמין כי היא מקדמת את השגת שתי המטרות; 3% מאמין כי הם מקדמת רק את השבת החטופים ו23% מאמין כי היא מקדמת רק את מיטוט שלטון חמאס.
• 64.5% מהציבור הישראלי לא מוטרד כלל או לא כל כך מוטרד מהמצב ההומניטרי ברצועת עזה.
• בהמשך לשאלה "מה צריכה להיות המציאות בעזה ביום שאחרי המלחמה?" – 42% תומכים בשלטון טכנוקרטים, ללא חמאס, בתמיכת כוח בין-ערבי או בין-לאומי, 23.5% תומכים בהחזרת ההתיישבות היהודית בעזה, 16% תומכים בממשל צבאי ישראלי ממושך, 10.5% תומכים בהעברת השליטה ברצ"ע לרש"פ.
• בתשובה לשאלה ״האם את/ה תומכ/ת או מתנגד/ת לתוכנית המצרית שעיקריה הם(1)  סיום המלחמה והחזרת כלל החטופים; (2) הקמת מנהל טכנוקרטים לניהול הרצועה ללא חמאס כהכנה להחזרת שלטון הרשות הפלסטינית ברצועה ומהלכים להקמת מדינה פלסטינית; (3) הכשרת כוח שיטור פלסטיני בחסות בין-ערבית; (4) מימון אזורי ובינלאומי לשיקום הרצועה? השיבו 59% מהנשאלים כי הם די תומכים או תומכים מאוד, לעומת 33% שהשיבו כי הם די מתנגדים או מתנגדים מאוד.

חזית הצפון

עיקרי הממצאים:

• בתשובה לשאלה לאור ההתפתחויות האחרונות בסוריה, כיצד לדעתך על ישראל לפעול בעת הזו השיבו 42% שלדעתם על צה"ל לסגת באופן הדרגתי מסוריה, במסגרת הסדר ביטחוני עם המשטר החדש להבטחת הגבול ותוך ערבויות בינלאומיות. 34% השיבו שעל צה"ל להחזיק בשטח בדרום סוריה באופן קבוע, 11% השיבו שעל צה"ל לעזוב את שטח סוריה באופן מיידי ולשמור על הסכם הפסקת האש.
• בתשובה לשאלה "במידה שיפתח עימות פנימי בין המשטר בסוריה ובין האוכלוסייה הדרוזית בסוריה, האם על ישראל להתערב בעימות זה לטובת הדרוזים?" 41% השיבו שישראל תצטרך להפעיל לחץ דיפלומטי לעצור את העימות. 26% השיבו שאסור לישראל להתערב בעימותים פנימיים בסוריה. 21.5% השיבו שישראל תצטרך להפעיל כוח צבאי נגד המשטר, ו-11.5% השיבו שאינם יודעים האם על ישראל להתערב לטובת הדרוזים.
• 60% מהציבור הישראלי סבורים שעל ממשלת ישראל לפעול לכינון יחסים ישירים עם המשטר החדש בסוריה. 20% סבורים שלא ו-20% לא יודעים.
• 55.5% מהציבור הישראלי שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד, מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בצפון עד כה, לעומת 23.5% ששבעיר רצון במידה נמוכה או נמוכה מאוד.

גיוס ומילואים

עיקרי הממצאים:

• 55% מהציבור היהודי מביעים רמת אמון נמוכה או נמוכה מאוד בדיווחי צה״ל על היקף הוצאת צווי גיוס לציבור החרדי ואכיפתם, לעומת 38% המביעים רמת אמון גבוהה או גבוהה מאוד.
• 60.5% מהציבור היהודי מטילים את האחריות על כך שאחוז נמוך של חרדים מתגייס לצבא על ממשלת ישראל, 10.5% מטילים אותה על צה״ל ו-24% מטילים אותה על גורם ״אחר״.
• 55.5% מהציבור היהודי היו מעודדים את בן משפחתם להתייצב לצו מילואים נוסף אם היה נשלח אליו, בהנחה ששירת במילואים בקרבי כלוחם במהלך המלחמה, לעומת 27.5% שלא היו מעודדים.
• 54% מהציבור היהודי מאמין כי אין זה ראוי לסרב להשתתף בלחימה מחשש לפגיעה בחטופים, לעומת 28% הסוברים את ההיפך.
• 74% מהציבור היהודי מאמין כי אין זה ראוי להעניש חיילי מילואים המסרבים להיכנס לסבב לחימה נוסף בשל שחיקה, לעומת 17% שמאמין כי ראוי להענישם.

יחסי החוץ של ישראל

עיקרי הממצאים:

• בתשובה לשאלה: "בהצהרה משותפת שפרסמו מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה נכתב בין היתר: "ישראל ספגה מתקפה מחרידה ב-7 באוקטובר... ההסלמה הנוכחית היא בלתי פרופורציונלית לחלוטין. אנו לא נעמוד מנגד בעוד ממשלת נתניהו נוקטת צעדים חמורים כאלה". עם אילו מהמשפטים הבאים את/ה מזדהה ביותר?" השיבו 41% מהציבור הישראלי כי הדברים משקפים חוסר הבנה של המציאות, 31% השיבו כי הדברים משקפים עוינות מוטה כלפי ישראל, 19% השיבו כי הדברים משקפים הצגה נכונה של המציאות.
• עליה בשיעור המשיבים בקרב הציבור הישראלי אשר מודאגים מאוד או די מודאגים מבידוד בינלאומי אפשרי של ישראל העומד בסקר הנוכחי על 64%, בהשוואה ל-55% מנתוני סקר יולי 2024. 31% מהמשיבים די לא מודאגים או לא מודאגים כלל.
• בתשובה לשאלה: "עם איזה מהמשפטים אתה מסכים יותר?" 46% מהציבור הישראלי דיווחו שישראל מפספסת הזדמנות היסטורית להיות חלק מהסדר אזורי בהובלתו של הנשיא טראמפ, לעומת 39% שהשיבו כי על ישראל להמשיך את הלחימה בעזה כל עוד לא מוטט שלטון חמאס, גם אם משמעות הדבר היא להישאר מחוץ להסדר האזורי בהובלתו של הנשיא טראמפ.
• 49% מהציבור הישראלי סבורים שביקור הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, במזה"ת לא שינה את מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל, 28% סבורים שהביקור הרע את מצבה של ישראל, ו-11% סבורים שהביקור שיפר את מצבה של ישראל.

• 51.5% מאמינים כי טראמפ תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלו, 20% מאמינים כי טראמפ מחויב מאוד להגן על האינטרסים של ישראל ו-23% מאמינים כי טראמפ בלתי צפוי ועל כן קשה לסמוך עליו בנושאי בטחון.
• 58.5% מהמשיבים מעריכים שהסכם השלום עם מצרים יציב מאוד או די יציב, לעומת 35% שמעריכים שההסכם לא כל כך יציב או לא יציב.

חוסן

עיקרי הממצאים:

• 28.5% מהנשאלים מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד, 45% מדווחים על תחושת ביטחון אישי בינונית ו25.5% מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה.
• 63% מהציבור הישראלי מביעים אופטימיות ביחס ליכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח לעומת 34% המביעים פסימיות ביחס לכך.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 22-26.5.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 803 איש ואישה בקרב האוכלוסייה היהודית ו-149 בקרב האוכלוסייה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הנתונים משוקללים לפי מגזר. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.2 אחוזים ± ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

.