פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

אמון באישים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

• עליה משמעותית באמון בצה"ל וברמטכ"ל הנכנס – 73 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 66 אחוזים בחודש הקודם. בחלוקה לפי מגזר, ל-84 אחוזים מהמדגם היהודי אמון גבוה בצה"ל, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב המדגם הערבי. הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, זוכה לעלייה של 15 אחוזים ברמת האמון ביחס לחודש פברואר, לפני כניסתו לתפקיד, כאשר 50 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה. 16.5 אחוזים העידו כי עדיין אינם יודעים להשיב אודות רמת האמון שלהם ברמטכ"ל הנכנס. כך גם דובר צה"ל (דו"צ) זוכה לשיקום ברמת האמון – 60 אחוזים מהמדגם מביעים בדו"צ אמון גבוה (69.5 אחוזים בקרב יהודים ו-24 אחוזים בקרב ערבים), עליה של חמישה אחוזים ביחס לחודש החולף. האמון בחיל האוויר עומד על 73 אחוזים. בקרב המדגם היהודי, האמון גבוה במיוחד, עם 83 אחוזים, בעוד שבקרב המדגם הערבי, האמון נמוך משמעותית, עם 35 אחוזים בלבד.
• רוב הציבור מאמין כי דובר צה"ל הקודם, תא"ל דניאל הגרי, לא קודם בשל מתיחות עם הדרג הפוליטי - רוב של 59 אחוזים מאמין כי הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, החליט לא לקדם את דובר צה"ל היוצא, תא"ל דניאל הגרי, בעיקר בשל המתיחות בין תא"ל הגרי לבין שר הביטחון וראש הממשלה, לעומת 26 אחוזים המאמינים כי ההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס שיקולים מקצועיים.
• רמות אמון נמוכות מאוד ויציבות בממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון - רק 23 אחוזים מהציבור מעידים על אמון גבוה בממשלה (במידה רבה או די רבה; 28 אחוזים בקרב יהודים ו-5 אחוזים בלבד בקרב ערבים). הציבור מביע אמון נמוך גם בראש הממשלה, בנימין נתניהו – 29 אחוזים בכלל המדגם (35 אחוזים בקרב יהודים ורק 3 אחוזים בקרב ערבים). מצב דומה נרשם גם ביחס לשר הביטחון, ישראל כ"ץ – 25 אחוזים בקרב כלל המדגם; 29.5 אחוזים בקרב יהודים ו-6 אחוזים בקרב ערבים.
• רוב של 58 אחוזים מכלל המדגם מביע אמון גבוה בשב"כ – נתון יציב בהשוואה לחודש פברואר. בדומה לצה"ל, בחלוקה לפי מגזר, ל-65 אחוזים מיהודים אמון גבוה בשב"כ, לעומת 29.5 אחוזים שמביעים רמות אמון גבוהות בשב"כ בקרב המדגם הערבי. 44 אחוזים הביעו אמון גבוה בראש השב"כ המפוטר, רונן בר (48 אחוזים בקרב יהודים ו-28 אחוזים בקרב ערבים).
• רוב גדול מאמין כי פיטורי ראש השב"כ נבעו משיקולים אישיים – 64 אחוזים מכלל המדגם ענו לדעתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פיטר את ראש השב"כ, רונן בר, בעיקר בשל שיקולים אישיים, לעומת 33 אחוזים הסבורים כי ההחלטה נבעה בעיקר משיקולים מקצועיים.
• עליה באמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – 44 אחוזים מהמדגם מביעים בה אמון במידה רבה או די רבה (לעומת 39 אחוזים בינואר). בקרב המדגם היהודי, האמון עומד על 41 אחוזים, עליה קלה מ-39 אחוזים בינואר, ואילו בקרב הציבור הערבי חלה עלייה משמעותית, מ-42 אחוזים בינואר ל-57 אחוזים כעת.

ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר

עיקרי הממצאים:

• עליה בתמיכת רוב הציבור בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון - 64 אחוזים הביעו תמיכה באפשרות זו, לעומת 58 אחוזים בחודש הקודם. התנגדות להקמת ועדת חקירה מכל סוג נותרה שולית, עם 2 אחוזים בלבד מהמדגם.
• עליה באמון בצה"ל לגבי אופן תחקור והפקת הלקחים מאירועי ה-7 באוקטובר - לאחר ירידה בחודש פברואר לעומת ינואר, החודש נרשמה עליה באמון ביכולת הצבא לתחקר את עצמו ולהפיק לקחים. 43 אחוזים מביעים אמון גבוה ביכולת הצבא לבצע תחקירים ולהפיק לקחים, לעומת 35 אחוזים בחודש פברואר. עדיין, רוב של 52 אחוזים מהמדגם מביעים אמון נמוך ביכולת צה"ל לתחקר את עצמו ולהפיק לקחים.

החזרה ללחימה בעזה

עיקרי הממצאים:

• רוב הציבור סבור כי שיקולים פוליטיים הניעו את ראש הממשלה לחדש את הלחימה בעזה - 54 אחוזים מהמדגם סבורים כי בעיקר שיקולים פוליטיים עמדו בבסיס ההחלטה לחזור ללחימה. 40 אחוזים סבורים כי בעיקר שיקולים ביטחוניים הניעו את ראש הממשלה. הפערים בין המגזרים חדים: 87 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי מדובר בעיקר בשיקולים פוליטיים, לעומת 46 אחוזים מהציבור היהודי.
• הציבור חצוי בשאלת התמיכה בחזרה ללחימה בעזה - 29 אחוזים תומכים במתקפה אווירית ממוקדת, ו-28 אחוזים תומכים גם בחזרה ללחימה קרקעית רחבה – כלומר, כ-57 אחוזים תומכים באופן כלשהו בחידוש הלחימה. לעומתם, 37 אחוזים מהציבור מתנגדים להמשך הלחימה בשלב זה. התנגדות זו בולטת במיוחד בקרב הציבור הערבי (86 אחוזים, לעומת 25.5 אחוזים בקרב יהודים).

• רוב הציבור מאמין שחידוש הלחימה מקטין את הסיכוי להשבת החטופים - 52 אחוזים מהמשיבים סבורים כך, לעומת 29 אחוזים בלבד שמאמינים כי הלחימה תעלה את הסיכוי להשבתם, ו-13 אחוזים שחושבים שהיא אינה משפיעה כלל.

• 61 אחוזים סבורים כי הממשלה אינה עושה כל שביכולתה להשיב את החטופים - הנתון הזה בולט במיוחד בקרב הציבור הערבי (92 אחוזים), אך גם רוב מהציבור היהודי (54 אחוזים) חולקים את התחושה הזו. מנגד, 32 אחוזים סבורים ההפך (39 אחוזים בקרב יהודים ו-5 אחוזים בלבד בקרב ערבים).
• 56.5 אחוזים מהציבור לא מעוניינים בהתיישבות או שליטה ישראלית בעזה - כאשר נשאלו מה צריכה להיות המציאות בעזה ביום שאחרי המלחמה, 45.5 אחוזים השיבו כי יש להעביר את השליטה ברצועת עזה לנאמנות בינלאומית, ו-11 אחוזים נוספים השיבו שיש להעביר את השליטה לרשות הפלסטינית. 23 אחוזים תומכים בהחזרת ההתיישבות היהודית לעזה, ו-14 אחוזים תומכים בממשל צבאי ישראלי ממושך ברצועה.
• הציבור חלוק ביחס ליכולת צה"ל להשיג את מטרות הלחימה בעזה - 48 אחוזים סבורים שהמטרות יושגו במלואן או במידה די רבה – עם שונות רבה בין יהודים לערבים (55 אחוזים מהיהודים ו-17.5 אחוזים מהערבים).
• 62 אחוזים מעריכים כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה - המשך מגמת העלייה ביחס ל-59 אחוזים בפברואר ו-55 אחוזים בינואר, אך עדיין נתון נמוך מחודש דצמבר (65 אחוזים). בחלוקה למגזר, 71 אחוזים בקרב יהודים ו-25 אחוזים בקרב ערבים סבורים כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה. שיעור הסבורים כי צה"ל כנראה או בטוח לא ינצח עומד על 29 אחוזים (23 אחוזים בקרב יהודים ו-54 אחוזים בקרב ערבים).

מפוני הצפון

עיקרי הממצאים:

• עליה באמון הציבור ביכולת להבטיח את ביטחון יישובי הצפון - 45 אחוזים מהציבור סבורים כי המציאות הביטחונית כיום מאפשרת את חזרת רוב התושבים ליישוביהם – עלייה משמעותית לעומת 34 אחוזים בלבד בחודש פברואר. העלייה ניכרת במיוחד בקרב הציבור היהודי, שבו 49 אחוזים מאמינים כי החזרה אפשרית כעת, לעומת 32 אחוזים בלבד בפברואר. בקרב הציבור הערבי, לעומת זאת, נרשמה ירידה בתחושת הביטחון – 31 אחוזים סבורים שהחזרה אפשרית כעת, לעומת 45 אחוזים בפברואר ו-50 אחוזים בינואר. לצד זאת, שיעור הסבורים כי החזרה אינה אפשרית ירד מ-48 אחוזים בפברואר ל-47 אחוזים במרץ. ירידה זו משקפת בעיקר שינוי בקרב הציבור היהודי (מ-52 אחוזים ל-45 אחוזים), בעוד שבקרב הערבים דווקא חלה עלייה (מ-34 אחוזים ל-58 אחוזים).

הסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

עיקרי הממצאים:

• 57 אחוזים מהישראלים תומכים בהיפרדות מהפלסטינים או בפתרון שתי המדינות – 33 אחוזים מהמשיבים בחרו את מודל ההיפרדות מהפלסטינים כפתרון הרצוי לסכסוך. התמיכה גבוהה במיוחד בקרב יהודים (39 אחוזים), אך נמוכה מאוד בקרב הציבור הערבי (8.5 אחוזים בלבד). 24 אחוזים מהציבור תומכים בפתרון שתי המדינות לשני עמים. התמיכה באופציה זו גבוהה מאוד בקרב הציבור הערבי (60 אחוזים). 24 אחוזים מהמשיבים תומכים בסיפוח מלא של השטחים מבלי להעניק לתושביהם הפלסטינים זכויות אזרח. התמיכה גבוהה במיוחד בקרב הציבור היהודי (29 אחוזים), אך כמעט אינה קיימת בקרב ערבים (2.5 אחוזים). פתרון של מדינה אחת דו-לאומית זוכה לתמיכה מזערית בלבד – 4 אחוזים מהציבור, עם 16 אחוזים תמיכה בקרב ערבים ו-1 אחוזי תמיכה בקרב יהודים.

• בשאלה נפרדת לגבי האפשרות לפתרון "המדינה האחת" - רק 9 אחוזים מהציבור מביעים תמיכה בפתרון של מדינה אחת עם מתן זכויות אזרח שוות לפלסטינים – בעיקר בקרב ערבים (33 אחוזים) ומעט מאוד בקרב יהודים (3 אחוזים). 31 אחוזים מהציבור תומכים בפתרון של מדינה אחת בתנאי שלא יינתנו לפלסטינים זכויות אזרח מלאות – בעיקר בקרב הציבור היהודי (37 אחוזים), לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב ערבים. עם זאת, 45 אחוזים מהציבור מתנגדים באופן גורף לפתרון המדינה האחת (42 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-42 אחוזים בקרב הציבור הערבי). 15 אחוזים מהציבור השיבו כי אינם יודעים מהי עמדתם בנושא.

יחסי ישראל-ארה"ב

עיקרי הממצאים:

• הציבור חלוק לגבי מחויבותו של נשיא ארצות הברית לביטחון ישראל - 35 אחוזים מהנשאלים סבורים כי הנשיא טראמפ מחויב מאוד להגן על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, בעוד ש-42 אחוזים סבורים כי הוא תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים האישיים שלו, ו-18 אחוזים רואים בו גורם בלתי צפוי וכי אי אפשר לסמוך עליו בענייני ביטחון.

מוטיבציה לשירות צבאי

עיקרי הממצאים:

• המוטיבציה לעידוד שירות מילואים בקרב המדגם היהודי נותרת יציבה - 59 אחוזים מהמשיבים מעידים כי היו מעודדים בן משפחה שכבר שירת במילואים קרביים במהלך המלחמה להתייצב שוב לצו מילואים – עליה קלה ביחס לנתונים מחודש פברואר (54 אחוזים) ומדצמבר (56 אחוזים). שיעור המתנגדים לעידוד שירות נוסף עומד על 28 אחוזים, גם הוא נתון יציב יחסית.
• מתן פטור נרחב לחרדים משירות בצה"ל עלול לפגוע במוטיבציה לשירות קרבי - גם החודש, 67 אחוזים מהמדגם היהודי מעריכים כי פטור כזה יפגע במידה רבה או מסוימת במוטיבציה לשירות קרבי (44 אחוזים סבורים שהפגיעה תהיה חמורה במיוחד). מנגד, רק 11 אחוזים סבורים כי הפטור לא יפגע כלל ו-19 אחוזים נוספים סבורים שפטור כזה יפגע במידה מועטה.
• רוב הציבור סבור כי אין לסרב להשתתף בלחימה מחשש לפגיעה בחטופים – 60 אחוזים מכלל המדגם הביעו עמדה זו. כרבע מהמדגם (25.5 אחוזים) סבורים כי כן ראוי לסרב לפעול אם קיים חשש לפגיעה בחטופים – עמדת מיעוט, אך משמעותית.
• מחלוקת סביב ההחלטה להדיח שני אנשי מילואים שסירבו להשתתף בלחימה בעזה - 55 אחוזים תומכים בהחלטה (33 אחוזים תומכים מאוד ו-22 אחוזים די תומכים), לעומת 34 אחוזים שמתנגדים לה (21 אחוזים די מתנגדים ו-13 אחוזים מתנגדים מאוד).

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים: 

• רוב גדול בציבור מביע דאגה לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית – 70 אחוזים מהמדגם ציינו כי הם מוטרדים (41 אחוזים מוטרדים מאוד ו-29 אחוזים די מוטרדים).
• ירידה באופטימיות ביחס ליכולת החברה הישראלית להתאושש מהמשבר - 62 אחוזים הביעו אופטימיות כלפי יכולת החברה הישראלית להתאושש ולצמוח (15 אחוזים אופטימיים מאוד ו-47 אחוזים די אופטימיים), ירידה מהנתון שנמדד בפברואר (68 אחוזים). שיעור הפסימיים עלה ל-34 אחוזים (27 אחוזים די פסימיים ו-7 אחוזים פסימיים מאוד), לעומת 26 אחוזים בפברואר.
• רמת הדאגה מהמצב החברתי נותרת גבוהה - 65 אחוזים מכלל המדגם מוטרדים ממצבה החברתי של ישראל ביום שאחרי המלחמה, נתון זהה לחודש הקודם.
• תחושת הביטחון האישי נחלשת, במיוחד בקרב ערבים - רק 25 אחוזים מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד, ירידה ביחס לפברואר (29 אחוזים). שיעור המדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד עלה ל-33 אחוזים (לעומת 25 בפברואר), ובקרב הציבור הערבי הנתון גבוה במיוחד – 54 אחוזים חשים ביטחון נמוך או נמוך מאוד.
• לא חל שינוי מהותי בתחושת הסולידריות בחברה הישראלית - שליש מהציבור (30 אחוזים) סבור כי תחושת הסולידריות התחזקה (לעומת 33 אחוזים בפברואר), בעוד ש-36 אחוזים סבורים כי היא פחתה (לעומת 32 אחוזים בפברואר). שליש נוסף (25 אחוזים) לא מזהה שינוי מהותי.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 20-25.3.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 800 איש ואישה בקרב האוכלוסייה היהודית ו-153 בקרב האוכלוסייה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הנתונים משוקללים לפי מגזר. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.2 אחוזים ± ברמת ביטחון של 95 אחוזים.