תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

נמשכת תמיכת הציבור במבצע "שאגת הארי", עם 78.5 אחוזי תמיכה במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן, רמה הדומה לזו שנמדדה בתחילת המערכה (80.5 אחוזים). בנוסף, 60 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים הצבאיים באיראן, בדומה לשביעות הרצון שנמדדה כשבועיים לתוך מבצע "עם כלביא". עם זאת, נרשמת ירידה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר: 54 אחוזים סבורים כי יש להמשיך בלחימה עד להשגת יעד זה, לעומת 63 אחוזים אשר סברו כך בתחילת המערכה. במקביל, שיעור המעריכים כי משטר האייתולות ייפגע באופן משמעותי ירד מ-69 אחוזים בתחילת המערכה ל-58 אחוזים כיום. לגבי העורף האזרחי, 46 אחוזים מעריכים כי העורף יוכל להתמודד עם מצב מלחמה עד חודש, בעוד 47 אחוזים מעריכים כי יוכל להחזיק מעמד מעבר לכך. באשר לחזית הצפונית, 48 אחוזים מהציבור מטילים ספק בכך שהמערכה הנוכחית בלבנון תוביל לשנים ארוכות של שקט ביטחוני.

מתודולוגיה

הסקר נערך בין התאריכים 16-15 במרץ 2026, בהובלת מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על רקע פרוץ הלחימה מול איראן במסגרת מבצע "שאגת הארי". איסוף הנתונים בוצע באמצעות חברת iPanel, במסגרתו השיבו לסקר באופן מקוון 805 משיבים ומשיבות בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית. לאחר שקלול מגזרי, המדגם מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא ±3.17 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

המערכה מול איראן

רוב הציבור הישראלי (78.5 אחוזים) ממשיך לתמוך במבצע "שאגת הארי", אך ניכרת ירידה מסוימת באופטימיות לגבי היקף הפגיעה במשטר האיראני וביעד הרצוי לסיום המערכה. במקביל, הערכת חוסן העורף התאזנה בין נכונות להחזיק מעמד "עד חודש" לבין "מעבר לחודש".

• רוב הציבור הישראלי (78.5 אחוזים) תומך במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן - מהם 21 אחוזים “די תומכים” ו-57.5 אחוזים “תומכים מאוד״. 17 אחוזים מהציבור מתנגדים (9 אחוזים “די מתנגדים” ו-8 אחוזים “מתנגדים מאוד”). שיעור זה דומה לרמת התמיכה שנמדדה בסקר שנערך בתחילת המערכה (2-1 במרץ, 2026; 80.5 אחוזי תמיכה).

  • פילוח פוליטי: 97 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים במתקפה, לעומת 76.5 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 91.5 אחוזים מהציבור היהודי תומכים במתקפה, לעומת 25.5 אחוזים בלבד בקרב הערבים. ראוי לציין כי בקרב הציבור הערבי שיעור המתנגדים גבוה במיוחד ועומד על 65.5 אחוזים.

• 58 אחוזים מעריכים כי משטר האייתולות ייפגע באופן משמעותי במהלך המערכה - מהם 47 אחוזים מעריכים פגיעה “במידה רבה” ו-11 אחוזים צופים “נפילת משטר מלאה״. מנגד, 35 אחוזים מעריכים כי הפגיעה תהיה מועטה או לא תתרחש כלל. בהשוואה לתחילת המערכה נרשמה ירידה חדה בהערכת הפגיעה המשמעותית במשטר (מ-69 אחוזים ל-58 אחוזים), ובפרט בשיעור המעריכים “נפילת משטר מלאה” (מ-22 אחוזים ל-11 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: 78 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית, לעומת 49 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 64 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים פגיעה משמעותית, לעומת 34.5 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 60 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים הצבאיים באיראן, לעומת 11 אחוזים אשר אינם שבעי רצון. 23 אחוזים הביעו שביעות רצון במידה בינונית.

  • פילוח פוליטי: 81 אחוזים ממצביעי הקואליציה שבעי רצון, לעומת 52 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 69 אחוזים מהציבור היהודי שבע רצון, לעומת 23.5 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• רוב הציבור (54 אחוזים) סבור כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר, 22 אחוזים תומכים בהפסקת אש לאחר מיצוי הפגיעה ביכולות הצבאיות, ו-17 אחוזים סבורים כי יש לחתור להפסקת אש בהקדם האפשרי. בהשוואה לסקר הקודם (2-1 במרץ, 2026), ניכרת התמתנות בעמדות: שיעור התומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר ירד מ-63 אחוזים ל-54 אחוזים, ובמקביל עלה שיעור התומכים בהפסקת אש לאחר מיצוי הפגיעה (מ-16 אחוזים ל-22.5 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: 79 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, לעומת 42 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 64 אחוזים מהיהודים תומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, לעומת 13 אחוזים בלבד בקרב הערבים. מנגד, בקרב הציבור הערבי רוב ברור (68 אחוזים) מעדיף חתירה להפסקת אש בהקדם.

• 46 אחוזים מעריכים כי העורף יוכל להתמודד עם מצב מלחמה עד חודש לכל היותר (13 אחוזים “עד שבועיים” ו-33 אחוזים “עד חודש”). מנגד, 47 אחוזים מעריכים כי העורף יוכל להחזיק מעמד מעבר לחודש (27 אחוזים “עד חודשיים-שלושה״, 10 אחוזים “עד חצי שנה״, 2 אחוזים “עד שנה” ו-8 אחוזים “מעל שנה”). בהשוואה לתחילת המערכה (2-1 במרץ, 2026), שיעור המשיבים ”עד חודש” ירד מ-62 אחוזים ל-46 אחוזים, ושיעור המשיבים ”מעבר לחודש” עלה מ-29 אחוזים ל-47 אחוזים. בהשוואה למבצע "עם כלביא", שיעור המשיבים אשר העריכו כי העורף יוכל להתמודד עם מצב המלחמה ״עד חודש” דומה למצב כיום (49 אחוזים ביוני 2025 לעומת 46 אחוזים בסקר הנוכחי), אך התמונה הכוללת כיום מאוזנת יותר בין שני הטווחים.

  • פילוח פוליטי: 42 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים כי העורף יוכל להתמודד על מצב המלחמה “עד חודש״, בהשוואה ל-55 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 47.5 אחוזים מהציבור היהודי מעריכים כי העורף יוכל להתמודד עם מצב המלחמה “עד חודש״, לעומת 41 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 69 אחוזים סבורים כי ההחלטות ביחס למערכה באיראן מבוססות בעיקר על שיקולים ביטחוניים (38 אחוזים “במידה רבה” ו-31 אחוזים “במידה רבה מאוד”), לעומת 26 אחוזים הסבורים כי הן מבוססות על שיקולים ביטחוניים במידה מועטה או מועטה מאוד. בהשוואה למבצע "עם כלביא" (יוני 2025) מדובר בירידה קלה (75.5 אחוזים העריכו אז שההחלטה מבוססת בעיקר על שיקולים ביטחוניים).

  • פילוח פוליטי: 91 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כך, לעומת 60 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 78.5 אחוזים בקרב הציבור היהודי סבורים כי ההחלטות מבוססות בעיקר על שיקולים ביטחוניים, לעומת 31 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

חזית לבנון

דעת הקהל לגבי סיכויי השגת שקט ארוך טווח בצפון חלוקה, עם פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים ביחס למצב הסיום הרצוי.

• 41 אחוזים סבורים כי המערכה הנוכחית בלבנון תאפשר שנים ארוכות של שקט ביטחוני (28 אחוזים “במידה רבה” ו-13 אחוזים “במידה רבה מאוד”), לעומת 48 אחוזים הסבורים כך במידה מועטה או מועטה מאוד. 11 אחוזים השיבו “לא יודע/ת”.

• • פילוח פוליטי: 62 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים שהמערכה תאפשר שקט לאורך זמן, לעומת 26 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 43.5 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כך, לעומת 31 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• רוב הציבור (52 אחוזים) תומך בהסדר ביטחוני חדש, בחסות ארה"ב, עם מדינת לבנון. מהם, 28 אחוזים תומכים בהסדר ביטחוני הכולל נסיגה מלאה והעברת השליטה הביטחונית למדינת לבנון ו-24 אחוזים תומכים בהסדר הכולל החזקה ישראלית זמנית של מספר מוצבים בדרום לבנון. מנגד, 39 אחוזים תומכים בהקמת רצועת ביטחון ישראלית קבועה בדרום לבנון. 9 אחוזים השיבו “לא יודע/ת״.

  • פילוח פוליטי: בקרב מצביעי הקואליציה העמדה המובילה היא רצועת ביטחון קבועה (61 אחוזים), בעוד שבקרב מצביעי האופוזיציה ניכרת העדפה גבוהה יותר להסדרים בחסות ארה”ב (70 אחוזים: 39 אחוזים נסיגה מלאה ו-31 אחוזים החזקה זמנית במספר מוצבים).
  • פילוח מגזרי: 45 אחוזים מהציבור היהודי תומכים ברצועת ביטחון קבועה, לעומת 13 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. שיעור גבוה בקרב הציבור הערבי תומך בנסיגה מלאה במסגרת הסדר (59.5 אחוזים).

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הביטחוני

• 77 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בצה”ל (42 אחוזים “במידה רבה” ו-35 אחוזים “במידה די רבה”), לעומת 22 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה למדידה שנערכה עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" (2-1 במרץ, 2026), ניכרת ירידה קלה בשיעור המביעים אמון הגבוה (מ-79 אחוזים ל-77 אחוזים), אך ביחס לחודש פברואר קיימת יציבות כמעט מלאה (76 אחוזים בחודש פברואר).

  • פילוח פוליטי: ניכר כי האמון הגבוה בצה״ל חוצה מחנות פוליטיים - 88 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-82 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה.
  • פילוח מגזרי: ניכר פער חד - 89 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בצה”ל, לעומת 28 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

הדרג הפוליטי

• 31 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 68 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת מבצע "שאגת הארי" (2-1 במרץ, 2026) ניכרת ירידה מתונה ברמת האמון (מ-34 אחוזים ל-31 אחוזים), אך בהשוואה לחודש פברואר קיימת יציבות יחסית (30 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: ניכר קיטוב חריף - 68 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 38 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.