תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

רוב מובהק בציבור הישראלי (81 אחוזים) תומכים במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן (מבצע "שאגת הארי"). בנוסף, 63 אחוזים סבורים כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר באיראן; אמון הציבור בדרג הביטחוני נותר גבוה ואף התחזק, ובמקביל נרשמה עלייה קלה גם באמון בדרג הפוליטי; 69 אחוזים מהציבור מעריכים כי המשטר באיראן ייפגע באופן משמעותי בעקבות המערכה. מתוכם, 22 אחוזים מאמינים כי המשטר אף יקרוס לחלוטין; באשר לעורף הישראלי, 62% מעריכים כי הציבור יהיה מוכן לחיות במצב מלחמה עד חודש לכל היותר.

מתודולוגיה

הסקר נערך בין התאריכים 2-1 במרץ, 2026, בהובלת מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על רקע פרוץ הלחימה מול איראן במסגרת מבצע "שאגת הארי". איסוף הנתונים בוצע בעזרת חברת iPanel, במסגרתו השיבו על הסקר באינטרנט 805 איש ואישה בשפה העברית ו-149 בשפה הערבית. המשיבים מהווים, לאחר שקלול מגזרי, מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (גילי 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא ±3.17 אחוזים ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

המערכה מול איראן

עמדת הציבור כלפי מבצע "שאגת הארי" מאופיינת בתמיכה רחבה, לצד פערים פוליטיים ומגזריים משמעותיים - בעיקר ביחס להמשך המערכה וליעדיה.

• רוב מובהק בציבור (80.5 אחוזים) תומך במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן – מהם 20.5 אחוזים "די תומכים" ו-60 אחוזים "תומכים מאוד". מנגד, 13.5 אחוזים מתנגדים למתקפה (מהם 7.5 אחוזים "די מתנגדים" ו-6 אחוזים "מתנגדים מאוד" ו- 6 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • התמיכה במתקפה כמעט גורפת בקרב מצביעי הקואליציה (96 אחוזים), לעומת 77 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה (15 אחוזים מתנגדים).

• מרבית הציבור (77 אחוזים) סבור כי תכלית המערכה ברורה לו - 34 אחוזים "במידה רבה" ו-43 אחוזים "במידה רבה מאוד". עם זאת, 20.5 אחוזים מדווחים כי התכלית אינה ברורה להם (15 אחוזים "במידה מועטה" ו-5.5 אחוזים "כלל לא").

  • פער מגזרי חד ניכר בהקשר זה: 86.5 אחוזים מהיהודים מדווחים בהירות ביחס ליעדי המערכה, לעומת 39 אחוזים בלבד בקרב הערבים.

• 62.5 אחוזים מהציבור מעריכים כי פרויקט הגרעין ייפגע משמעותית במהלך המבצע, מהם 46 אחוזים "יפגע במידה רבה" ו-16.5 אחוזים המעריכים "פירוק מלא של הפרויקט". מנגד, מנגד, כרבע מהציבור (26.5 אחוזים) סבור כי הפגיעה תהיה מועטה או שלא תתרחש כלל, ו-11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • הפערים הפוליטיים חדים במיוחד: 84 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 48 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • גם בפילוח מגזרי ניכר פער משמעותי בין יהודים לערבים: 68 אחוזים מהיהודים מעריכים פגיעה משמעותית או פירוק מלא, לעומת 41 אחוזים בקרב ערבים.

• 73 אחוזים מהציבור מעריכים כי מערך הטילים הבליסטיים ייפגע משמעותית, מהם 59 אחוזים "יפגע במידה רבה" ו-14 אחוזים "פירוק מלא של המערך". לעומת זאת, 20 אחוזים סבורים כי מערך הטילים יפגע במידה מועטה או לא יפגע כלל, ו-7 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח פוליטי, ניכרת שונות ברורה: מצביעי הקואליציה מביעים הערכה גבוהה יותר ביחס להיקף הפגיעה הצפוי (88 אחוזים), לעומת מצביעי האופוזיציה (65 אחוזים).

• 69 אחוזים מהציבור סבורים כי המשטר באיראן ייפגע משמעותית, מהם 47 אחוזים "יפגע במידה רבה" ו-22 אחוזים "נפילת משטר מלאה". 20.5 אחוזים סבורים כי המשטר יפגע במידה מועטה או לא יפגע כלל, ו-10.5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בקרב מצביעי הקואליציה שיעור המעריכים פגיעה משמעותית גבוה במיוחד (87%), לעומת 60% בקרב מצביעי האופוזיציה.

• רוב הציבור (63 אחוזים) סבור כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר באיראן. 16% תומכים בהפסקת אש לאחר מיצוי הפגיעה ביכולות הצבאיות, ו־15% סבורים כי יש לחתור להפסקת אש בהקדם האפשרי. 6 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פער משמעותי בפילוח פוליטי: 86 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, לעומת 52 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • הפערים המגזריים חדים במיוחד: בעוד 74% מהיהודים תומכים בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, רק 17.5% מהערבים מחזיקים בעמדה זו, ורוב בציבור הערבי (61 אחוזים) מעדיף הפסקת אש בהקדם האפשרי.

• רמת החשש מהתפתחות המערכה נמוכה מזו שנמדדה בתחילת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025: 56.5% מדווחים כי הם חוששים מהתפתחותה (38.5 אחוזים "די חוששים" ו-18 אחוזים "חוששים מאוד"), לעומת 79% בתחילת מבצע "עם כלביא" (16 ביוני, 2025) ו-65.5 אחוזים לקראת סופו (23 ביוני, 2025).

  • בפילוח פוליטי: 62 אחוזים ממצביעי האופוזיציה חוששים מהתפתחות המערכה, לעומת 46 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • בפילוח מגזרי: 80 אחוזים מהציבור הערבי חוששים מהתפתחות המערכה, לעומת 51 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• רוב גדול (82%) מעריך כי המערכה תימשך עד חודש לכל היותר, רק עשירית מהציבור סבורה כי תימשך מעבר לכך. 82 אחוזים מעריכים כי המערכה תימשך עד חודש לכל היותר (17 אחוזים "כמה ימים" ו-65 אחוזים "שבוע עד חודש"). 10 אחוזים מעריכים כי תימשך מעל חודש, ו-8 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".
• שביעות הרצון מתפקוד פיקוד העורף גבוהה: 78 אחוזים מהציבור שבעי רצון מתפקוד פיקוד העורף (במדד של 1-5, כאשר 1= תפקוד גרוע ו-5= תפקוד מצוין – 39 אחוזים דירגו "4" ו-39 אחוזים דירגו "5"), לעומת 7 אחוזים שאינם שבעי רצון (2 אחוזים דירגו "1" ו-5 אחוזים דירגו "2"). 13 אחוזים דירגו את נקודת האמצע ("3"). רמת שביעות הרצון הכללית דומה לזו שנמדדה בעת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025.
• 91.5 אחוזים מדווחים כי הנחיות פיקוד העורף ברורות להם כעת במקרה של התרעה מפני מתקפת טילים, לעומת 7.5 אחוזים בלבד המדווחים שהן ברורות במידה מועטה או מועטה מאוד. בהשוואה לפברואר מדובר בעלייה קלה של 3.5 אחוזים (מ-88 אחוזים ל-91.5 אחוזים).
• לצד זאת, בשעות הראשונות של המתקפה דווחה בהירות נמוכה יותר: 80 אחוזים מדווחים כי הנחיות פיקוד העורף היו ברורות להם בשעות הראשונות (35 אחוזים "במידה רבה" ו-45 אחוזים "במידה רבה מאוד"), לעומת 19 אחוזים שהשיבו כי ההנחיות היו ברורות במידה מועטה או מועטה מאוד. נתון זה גבוה יותר מזה שנמדד בליל מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 (75 אחוזים דיווחו אז שההנחיות היו ברורות בליל המתקפה).
• 62 אחוזים מעריכים שהעורף יהיה מוכן לחיות במצב מלחמה עד חודש לכל היותר - עלייה משמעותית בהשוואה לתחילת מבצע "עם כלביא". מהם, 25 אחוזים סבורים כי העורף יהיה מוכן לחיות במצב מלחמה "עד שבועיים" ו-37 אחוזים "עד חודש". 29 אחוזים מעריכים שהעורף יהיה מוכן מעבר לחודש, ו-9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לתחילת מבצע "עם כלביא" (16 ביוני, 2025), אז שיעור המעריכים שהעורף יהיה מוכן למערכה של עד חודש לכל היותר עמד על 49 אחוזים.
  • בפילוח מגזרי, שיעור הסבורים שהעורף יהיה מוכן עד חודש גבוה מעט יותר בקרב הציבור היהודי (63 אחוזים) לעומת הציבור הערבי (59 אחוזים).
  • בפילוח פוליטי, ניכר פער חד: מצביעי הקואליציה נוטים יותר להעריך שהעורף יוכל להחזיק מעבר לחודש (37 אחוזים) בהשוואה למצביעי האופוזיציה (21 אחוזים). 56 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה מעריכים שהעורף יהיה מוכן לעמוד בהשלכות המלחמה עד חודש, לעומת 69 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.

<

יחסי ארצות הברית-ישראל

• 45 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, תומך בישראל רק כאשר זה משרת את האינטרסים שלו, בעוד 34.5 אחוזים רואים בו מחויב מאוד לביטחונה של ישראל, ו-16% תופסים אותו כנשיא בלתי צפוי שקשה לסמוך עליו בנושאי ביטחון.

  • העמדות מקוטבות פוליטית: רוב מצביעי הקואליציה (51 אחוזים) רואים בטראמפ מנהיג המחויב לביטחון ישראל, לעומת 21 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, רוב מצביעי האופוזיציה (55 אחוזים) סבורים כי תמיכתו מותנית באינטרסים אישיים, לעומת 35.5 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה. שיעור הרואים בו נשיא בלתי צפוי גבוה גם הוא יותר בקרב מצביעי האופוזיציה (19 אחוזים) מאשר בקרב מצביעי הקואליציה (10.5 אחוזים).
  • גם בפילוח מגזרי ניכרים פערים בתפיסת מניעיו: העמדה הרווחת בקרב הציבור היהודי היא כי טראמפ תומך בישראל רק כאשר זה משרת את האינטרסים שלו (49 אחוזים), לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, שיעור גבוה יותר בקרב הציבור הערבי רואה את טראמפ כבלתי צפוי ולכן קשה לסמוך עליו בנושאי ביטחון (29 אחוזים), לעומת 13 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• במבט שנתי, ניכרת תנודתיות באמון הציבור הישראלי בנשיא טראמפ.

  • שיעור הסבורים כי טראמפ מחויב מאוד לביטחון ישראל ירד מ-35 אחוזים לפני כשנה (מרץ 2025, כחודשיים לאחר תחילת הקדנציה השנייה שלו) ל-20 אחוזים תוך חודשיים (מאי 2025, לאחר ביקורו בארץ). לאחר מכן, עלה האמון בטראמפ חזרה ל-29 אחוזים ביוני 2025 (מבצע "עם כלביא"), והגיע ל-34 אחוזים באוקטובר 2025 (הסכם הפסקת האש בעזה והחזרת החטופים), בדומה לשיעור כעת.
  • במקביל, שיעור הסבורים כי טראמפ תומך בישראל רק כאשר זה משרת את האינטרסים שלו עלה מ-42 אחוזים במרץ 2025 ל-51.5 אחוזים במאי 2025, ונשאר גבוה גם ביוני ובאוקטובר 2025 (50 אחוזים בכל אחד מהחודשים), אך ירד כעת ל־45 אחוזים.
  • שיעור הרואים בטראמפ נשיא בלתי צפוי הגיע לשיא של 23 אחוזים במאי 2025, ירד ל־11 אחוזים באוקטובר 2025, ועלה שוב ל־16 אחוזים במרץ 2026.

תפיסת האיומים והאתגרים

• הערכת מצב הביטחון הלאומי השתפרה מאז תחילת המערכה מול איראן: 38 אחוזים מהציבור מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, 27 אחוזים מדרגים אותו כרע או רע מאוד, ו-34 אחוזים מדרגים אותו כבינוני. בהשוואה לסקר שנערך כשבוע קודם לכן (17-22/2), מדובר בעלייה של 8 אחוזים בשיעור המעריכים את המצב כטוב (מ-30 אחוזים ל-38 אחוזים), ובירידה של 4 אחוזים בשיעור המעריכים אותו כרע (מ-31 אחוזים ל-27 אחוזים).

  • פערים מגזריים ניכרים גם במדד זה: בקרב הציבור היהודי, 45 אחוזים מעריכים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 11 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 58 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 19 אחוזים בקרב הציבור היהודי.
  • גם לאורך הציר הפוליטי הפערים חדים: 61 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 24 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.

• רמת הדאגה מהמתחים החברתיים בתוך ישראל נותרה גבוהה יותר מהדאגה מהאיומים הביטחוניים מבחוץ: 82 אחוזים מהציבור מדווחים כי הם מודאגים מהמתחים החברתיים (42 אחוזים "די מודאגים" ו-40 אחוזים "מודאגים מאוד"), לעומת 17 אחוזים שאינם מודאגים. מדובר בירידה קלה של 2 אחוזים בשיעור המודאגים (מ-84 אחוזים לפני כשבוע ל-82 אחוזים כעת).

  • בפילוח פוליטי הפערים בולטים: 93 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדווחים על דאגה מהמתחים החברתיים, לעומת 71 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.

• 71 אחוזים מהציבור מדווחים כי הם מודאגים מאיומים חיצוניים (50 אחוזים "די מודאגים" ו-21 אחוזים "מודאגים מאוד"), לעומת 28 אחוזים שאינם מודאגים (אחוז אחד השיבו "לא יודע/ת"). לא חל שינוי מהותי בהשוואה לחודש פברואר (72 אחוזים).

  • גם כאן ניכרת שונות פוליטית: 81 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מודאגים מאיומים חיצוניים, לעומת 60 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • שיעור המודאגים גבוה יותר בקרב הציבור הערבי (80 אחוזים) מאשר בקרב הציבור היהודי (68 אחוזים).

• תחושת הביטחון האישי נחלשה עם תחילת המבצע: 26 אחוזים בלבד מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון אישית גבוהה או גבוהה מאוד, 41 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון בינונית ו-32 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה. בהשוואה לשבוע שקדם למבצע, מדובר בירידה של 4 אחוזים בשיעור המדווחים על ביטחון אישי גבוה (מ-30 אחוזים ל-26 אחוזים) ועלייה של 8 אחוזים בשיעור המדווחים על ביטחון אישי נמוך (מ-24 אחוזים ל-32 אחוזים).

  • הפערים הפוליטיים משמעותיים: 45 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 14 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • גם בפילוח מגזרי הפערים משמעותיים: 31  אחוזים מהציבור היהודי מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 61 אחוזים מהציבור הערבי מדווחים על ביטחון אישי נמוך או נמוך מאוד, לעומת 25 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הביטחוני

רמת האמון הציבורי בדרג הביטחוני נותרת גבוהה, ובמרבית המדדים אף התחזקה בהשוואה לפברואר, על רקע פרוץ המערכה מול איראן במבצע "שאגת הארי".

• 79 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 19 אחוזים המדווחים על אמון נמוך - עלייה של 3 אחוזים  לעומת השבוע הקודם (76 אחוזים).

  • ההבדל בין המחנות הפוליטיים מתון יחסית: 88 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 83 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • עם זאת, בפילוח מגזרי ניכר פער חד: 90 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 37 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 85 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בחיל האוויר, לעומת 13 אחוזים המדווחים על אמון נמוך - עלייה של 6 אחוזים לעומת השבוע הקודם (79 אחוזים). שיעור זה דומה לרמות האמון שנמדדו בתקופת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 (83 אחוזים).

  • אמון גבוה בשני המחנות הפוליטיים: 91 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-88 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה בחיל האוויר.
  • הפער המגזרי משמעותי: 93 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בחיל האוויר, לעומת 50 אחוזים מהציבור הערבי.

• 86 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בפיקוד העורף, לעומת 13 אחוזים המדווחים על אמון נמוך - עלייה של 4 אחוזים לעומת השבוע הקודם (82 אחוזים).

  • בפילוח פוליטי: שיעור האמון גבוה הן בקרב מצביעי קואליציה (94 אחוזים) והן בקרב מצביעי אופוזיציה (88 אחוזים).
  • פערים חדים בין המגזרים: 94 אחוזים מהיהודים מביעים אמון גבוה בפיקוד העורף, לעומת 56 אחוזים בלבד בקרב ערבים.

• 74 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בחיל המודיעין (אמ"ן), לעומת 22 אחוזים המדווחים על אמון נמוך – שיעור דומה לזה שנמדד בעת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025.

  • בפילוח מגזרי: 83 אחוזים מהיהודים מביעים אמון גבוה, לעומת 38 אחוזים בקרב ערבים.

• 71 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 22 אחוזים המדווחים על אמון נמוך (7 אחוזים השיבו "לא יודע/ת") - עלייה משמעותית של 8 אחוזים לעומת השבוע הקודם (63 אחוזים). עלייה מתונה לעומת מבצע "עם כלביא", אז שיעור האמון הגבוה ברמטכ"ל עמד על 69 אחוזים (16 ביוני, 2025).

  • בפילוח פוליטי: 81 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 77 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 81 אחוזים מהיהודים מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 33 אחוזים בלבד בקרב ערבים.

• 64 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בדובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, לעומת 26 אחוזים המדווחים על אמון נמוך (10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת") - נתון הדומה לרמות האמון שנמדדו בעת מבצע "עם כלביא". אז, 63 אחוזים דיווחו על אמון גבוה בתחילת המבצע (16 ביוני, 2025) ו-68 אחוזים לקראת סופו (23 ביוני, 2025)^[1].

  • בפילוח פוליטי: 77 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה, לעומת 65 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 72 אחוזים מהיהודים מביעים אמון גבוה בדובר צה"ל, לעומת 32 אחוזים בקרב ערבים.

הדרג הפוליטי

לצד העלייה באמון במוסדות הביטחון, נרשמה עלייה מתונה גם באמון בדרג הפוליטי, אך רמות האמון נותרות נמוכות יחסית ומקוטבות מאוד.

• כשליש מהציבור (34 אחוזים) מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 65 אחוזים המדווחים על אמון נמוך -  עלייה של 4 אחוזים לעומת השבוע הקודם (30 אחוזים). מדובר בשיפור קל גם השוואה למבצע "עם כלביא" (30 אחוזים ב-16 ביוני ו-32 אחוזים ב-23 ביוני, 2025).

  • הקיטוב הפוליטי חד במיוחד: 67 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 10 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 40 אחוזים מהיהודים מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב ערבים.

• 38 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעומת 59 אחוזים המביעים אמון נמוך - עלייה של 4 אחוזים בהשוואה לשבוע הקודם (34 אחוזים). מדובר בעליה קלה גם בהשוואה למבצע "עם כלביא", אז שיעור האמון הגבוה בראש הממשלה עמד על 35 אחוזים (16 ביוני, 2025).

  • גם כאן הקיטוב חד: 79 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בפילוח מגזרי: 46 אחוזים מהיהודים מביעים אמון גבוה בראש הממשלה לעומת 7 אחוזים בלבד בקרב ערבים.

______________________

[1] בחודש יוני 2025 השאלה התמקדה באמון בדיווחי דובר צה"ל, במדד של 1-5.