פרסומים

תוכן העניינים:

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

אמון באישים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

• לראשונה מזה זמן רב, ניכרת ירידה קלה במידת האמון בצה"ל ובפיקוד הבכיר. לעומת חודש דצמבר, שיעור המדווחים על רמת אמון גבוה בצה"ל ירד ב-5.5 אחוזים (69 אחוזים בקרב כלל המדגם בחודש ינואר לעומת 74.5 אחוזים בחודש דצמבר). ראוי לציין כי הירידה הנצפית מושפעת בשל ירידה של 8 אחוזים בקרב הנשאלים מהציבור היהודי (77 אחוזים בחודש ינואר), בעוד הציבור הערבי שומר על מידת אמון נמוכה אך יציבה (35 אחוזים). לצד זאת, נמשכת מגמת הירידה במידת האמון הגבוה ברמטכ"ל זה החודש השלישי ברציפות (בקרב כלל המדגם – 42 אחוזים בינואר, לעומת 46 ו-50 אחוזים בחודשים דצמבר ונובמבר בהתאמה) ובמידת האמון הגבוה בדיווחי דובר צה"ל (59 אחוזים בחודש ינואר, לעומת 61 ו-64 אחוזים בחודשים דצמבר ובנובמבר בהתאמה). על אף הירידות המסתמנות בשיעורי האמון, יש להדגיש כי צה"ל ובכירי הדרג הצבאי עדיין זוכים לרמות האמון הגבוהות ביותר מבין המוסדות והאישים שנבדקו.
• רמות האמון הנמוכות בממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון נותרו יציבות. רק 20 אחוזים מכלל המדגם מעידים על אמון גבוה בממשלה (23 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-9 אחוזים בקרב הציבור הערבי). כך גם נותרה מידת אמון נמוכה מאוד בראש הממשלה, בנימין נתניהו (27 אחוזים בקרב כלל המדגם; 33 אחוזים מהציבור היהודי ו-7 אחוזים בלבד מהציבור הערבי), ובשר הביטחון, ישראל כ"ץ (23 אחוזים בקרב כלל המדגם; 26 אחוזים בקרב הציבורי היהודי ו-9 אחוזים בקרב הציבור הערבי).
• היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, זוכה לרמת אמון גבוהה בהשוואה לדרג המדיני, כאשר 39 אחוזים מהציבור הישראלי מדווחים על אמון גבוה בה (39 אחוזים מהציבור היהודי ו-42 אחוזים מהציבור הערבי).
• לאור המחלוקת הפומבית בין שר הביטחון לרמטכ"ל, 42 אחוזים מהציבור הישראלי סבור כי יש לרמטכ"ל מנדט לבצע מינוים בעת הזאת (45 אחוזים מהציבור היהודי ו-29 אחוזים מהציבור הערבי), אך חלוק לגבי סוג המינויים. בעוד 11 אחוזים מהנשאלים סבורים כי יש לרמטכ"ל מנדט לבצע כל מינוי בהתאם לשיקול דעתו, 31 אחוזים סבורים כי יש לרמטכ"ל מנדט לבצע רק מינויים הכרחיים המחייבים איוש (34 אחוזים מהציבור היהודי ו-18 אחוזים מהציבור הערבי). 36 אחוזים תומכים בעמדה אותה אימץ שר הביטחון לפיה אין לרמטכ"ל מנדט לבצע כל מינוי לפני השלמת התחקירים (39 אחוזים מהציבור היהודי ו-25 אחוזים מהציבור הערבי). לצד זאת, רוב של 51.5 אחוזים מכלל המדגם מדווח על אמון נמוך או נמוך מאוד ביחס לאופן התחקור והפקת הלקחים של צה"ל מאירועי ה-7 באוקטובר (50 אחוזים מהציבור היהודי ו-56 אחוזים מהציבור הערבי).

חזית הדרום

עיקרי הממצאים:

• ניכרת ירידה משמעותית בתפיסת הניצחון של צה"ל בעזה בהשוואה לחודש החולף. כך למשל, 55 אחוזים מהציבור הישראלי (61 אחוזים מהציבור היהודי ו-31 אחוזים מהציבור הערבי) בטוח או חושב שצה"ל ינצח במלחמה בעזה, לעומת 65 אחוזים אשר סברו כך בחודש דצמבר (74 אחוזים מהציבור היהודי ו-29 אחוזים מהציבור הערבי).
• ירידה משמעותית נצפתה גם ביחס להשגת מטרות המלחמה בעזה. 41 אחוזים מהציבור הישראלי (47 מהציבור היהודי ו-19 מהציבור הערבי) מאמינים כי מטרות המלחמה בעזה יושגו במלואן או במידה רבה, בהשוואה ל-52 אחוזים אשר סברו כך בחודש החולף (60 אחוזים מהציבור היהודי ו-22 אחוזים מהציבור הערבי).
• ניכרת יציבות ביחס לשביעות הרצון מההישגים הצבאיים בעזה בהשוואה לחודש אוקטובר, בה נשאלה השאלה לאחרונה, כאשר 44.5 אחוזים דיווחו בסקר הנוכחי על שביעות רצון רבה או רבה מאוד (51 אחוזים מהציבור היהודי ו-18 אחוזים מהציבור הערבי). 17 אחוזים בלבד דיווחו של שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד (13 אחוזים מהציבור היהודי ו-31 אחוזים מהציבור הערבי).
• רוב גדול בציבור הישראלי (67 אחוזים) תומך בהסכם הנוכחי להשבת החטופים (64 אחוזים מהציבור היהודי ו-82 אחוזים מהציבור הערבי), לעומת 15 אחוזים בלבד המביעים התנגדות (18 אחוזים מהציבור היהודי ו-3 אחוזים מהציבור הערבי). ראוי לציין כי התמיכה בהסכם להשבת החטופים חוצה מגזרים פוליטיים, רוב מוחלט מהציבור תומך בעסקה (53% ימין; 79% מרכז; 88% שמאל) לעומת מיעוט המתנגד לעסקה (25% ימין; 7% מרכז; 7% שמאל).
• על רקע הפסקת האש מול חמאס, כמחצית מהציבור הישראלי (49 אחוזים) סבור כי הגיעה העת לסיום המלחמה בעזה (41 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-80.5 אחוזים בקרב הציבור הערבי), לעומת 37 אחוזים הסבורים כי טרם הגיעה העת לסיים את המלחמה (46 אחוזים בקרב הציבור היהודים ו-3.5 אחוזים בקרב הציבור הערבי). עם זאת, 52 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי לצה"ל תהיה יכולת לחזור ללחימה מול חמאס בתום הפסקת האש, במידה ויידרש לכך (59 אחוזים בקרב יהודים ו-28 אחוזים בקרב הערבים), לעומת 37 אחוזים הסוברים ההפך (34 אחוזים בקרב היהודים ו-44 אחוזים בקרב הערבים).

חזית הצפון

עיקרי הממצאים:

• לקראת סיומה של תקופת 60 הימים להפסקת האש מול לבנון, רוב של 57 אחוזים מהציבור הישראלי מביע שביעות רצון במידה רבה או רבה מאוד מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש (58.5 אחוזים בקרב היהודים ו-52 אחוזים בקרב הערבים), לעומת 26 אחוזים אשר אינם שבעי רצון (27.5 בקרב היהודים ו-19.5 אחוזים בקרב הערבים). כמחצית מהציבור מודע לתנאי ההסכם לפיהם צה"ל אמור להשלים את נסיגתו ולתת לצבא לבנון להפרש בשטח (52 אחוזים מכלל המדגם; 50 אחוזים בקרב יהודים ו-62 אחוזים בקרב ערבים), לעומת 20 אחוזים מהציבור אשר חשבו כי על פי ההסכם בתום 60 הימים אמורה להתחדש הלחימה (23 אחוזים מהיהודים ו-6 אחוזים מהערבים).
• הציבור חלוק בנוגע לסוגיית חזרת המפונים לבתיהם בצפון. 42 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי המציאות הביטחונית מאפשרת את חזרת התושבים ליישובי הצפון (40 אחוזים בקרב הציבור היהודים ו-50 אחוזים בקרב הציבור הערבי), בעוד 40.5 אחוזים מהציבור סבורים כי המציאות הביטחונית אינה מאפשרת זאת (45 אחוזים מהיהודים ו-23 אחוזים מהערבים).
• על רקע כינון המשטר החדש בסוריה, רוב הציבור הישראלי סבור כי על ממשלת ישראל לפעול לכינון יחסים ישרים בין המדינות, כאשר 51 אחוזים מהנשאלים סבורים כך במידה רבה או רבה מאוד (52 אחוזים מהיהודים ו-43.5 אחוזים מהערבים), ו-18 אחוזים סבורים כך במידה מועטה (20 אחוזים מהיהודים ו-11.5 אחוזים מהערבים). לעומת זאת, 8 אחוזים בלבד סבורים כי אין על הממשלה לפעול לכינון יחסים בין המדינות (8 אחוזים מהיהודים ו-7 אחוזים ערבים).

יחסי ישראל-טורקיה

עיקרי הממצאים:

• רוב (55 אחוזים) הציבור הישראלי סבור במידה רבה או רבה מאוד כי התפקיד הגובר של טורקיה בסוריה מהווה איום על ישראל (63 אחוזים מהיהודים ו-21.5 אחוזים מהערבים).
• בשאלת המשך נמצא כי 41 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים במידה רבה או רבה מאוד כי על ממשלת ישראל לפעול לשיפור היחסים עם טורקיה (36 אחוזים מהיהודים ו-61 אחוזים מהערבים), לעומת 44 אחוזים אשר סוברים כך במידה נמוכה או כלל לא לפעול (51 אחוזים מהיהודים ו-15 אחוזים מהערבים).

חוק הגיוס

עיקרי הממצאים:

• מתווה הגיוס של שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיו יעד גיוס החרדים הוא 50 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי תוך 7 שנים וילווה גם בסנקציות אישיות, זוכה לתמיכה של 28 אחוזים מהציבור הישראלי בלבד (30.5 אחוזים בקרב הציבור היהודי לעומת 20.5 אחוזים בקרב הציבור הערבי). רוב המתנגדים למתווה הגיוס סבורים כי הוא מכשיר השתמטות (37 אחוזים מכלל המדגם; 41.5 אחוזים בקרב היהודים ו-21.5 אחוזים בקרב הערבים), לעומת 11 אחוזים המתנגדים כי הם סבורים שיעד הגיוס במתווה גבוה מידי (11 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-8 אחוזים בקרב הציבור הערבי).

השפעה זרה ברשת

עיקרי הממצאים:

• רוב של 61.5 אחוזים מהציבור הישראל מוטרד מניסיונות זרים לערער את הלכידות החברתית בישראל דרך הרשתות החברתיות, כדוגמת פועלות שיוחסו לאיראן ורוסיה (69 אחוזים מהיהודים ו-33 אחוזים מהערבים). מנגד, 29 אחוזים העידו כי אינם מוטרדים מניסיונות אלו (26 אחוזים מהיהודים ו-41 אחוזים מהערבים).

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים: 

• 28 אחוזים מהציבור הישראלי סבור כי תחושת הסולידריות בחברה הישראלית די התחזקה או התחזקה מאוד. מנגד, 37 אחוזים סבורים כי הסולידריות פחתה או פחתה מאוד ואילו 24 אחוזים סבורים כי אין שינוי בתחושת הסולידריות. החודש נמחקה העלייה הקלה שנרשמה בחודש דצמבר ביחס לתפיסת השינוי בתחושת הסולידריות, כאשר נתונים אלו נותרו נמוכים בהשוואה לממצאים אשר התקבלו בתחילת מלחמת חרבות ברזל.
• רוב גדול של 63.5 אחוזים מהציבור הישראלי מעידים כי הם מוטרדים או מוטרדים מאוד ממצבה החברתי של ישראל ביום שאחרי המלחמה, לעומת 10 אחוזים אשר העידו כי הם מוטרדים במידה נמוכה או כלל אינם מוטרדים. עם זאת, רוב דומה של 60 אחוזים מביעים אופטימיות ביחס ליכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח, לעומת כשליש (32 אחוזים) אשר מביעים פסימיות.
• בדומה לחודש החולף, 29.5 אחוזים מהציבור הישראלי מעידים על מידת תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד (33 אחוזים בקרב יהודים ו-17 אחוזים בקרב ערבים), 46.5 אחוזים מעידים על תחושת ביטחון בינונית (48 אחוזים בקרב יהודים ו-43 אחוזים בקרב ערבים), ואילו 21 אחוזים מעידים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד (18 אחוזים בקרב יהודים ו-30 אחוזים בקרב ערבים).

יחסי ישראל-ארה"ב

עיקרי הממצאים:

• 66.5 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים במידה רבה או רבה מאוד כי נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, יפעל לטובת האינטרסים הביטחוניים של ישראל (70 אחוזים בקרב יהודים ו-52 אחוזים בקרב ערבים), לעומת 19.5 אחוזים הסבורים כך במידה נמוכה או נמוכה מאוד (19 אחוזי בקרב יהודים ו-23 אחוזים בקרב ערבים).

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 16-20.1.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 805 איש ואישה בשפה העברית ו-201 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.5% ± ברמת ביטחון של 95%.