פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

אמון באישים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

• כ-66 אחוזים מכלל המדגם מביעים אמון במידה רבה או די רבה בצה"ל. זהו שיעור דומה לנתוני חודש ינואר (המשקפים ירידה קלה ביחס לרמות האמון הממוצעות שנרשמו במהלך 2024), הגבוה מרמות האמון של הציבור בשב"כ ובממשלה. בחלוקה לפי מגזר, ל-76 אחוזים מהמדגם היהודי אמון גבוה בצה"ל, לעומת 26 אחוזים בלבד בקרב המדגם הערבי.
• רמת האמון הגבוה ברמטכ"ל היוצא, רא"ל הרצי הלוי, מגיעה לשפל של 37 אחוזים, בהמשך למגמה מתמשכת שהחלה בחודש אוקטובר 2024 (42 אחוזים בקרב יהודים ו-18 אחוזים בקרב ערבים). הרמטכ"ל המיועד, אייל זמיר, זוכה לרמת אמון זהה להלוי בקרב יהודים (42 אחוזים), אך רק למחצית מאחוז הערבים המביעים בו אמון גבוה (9 אחוזים) – כך שבקרב כלל המדגם זוכה זמיר לכ-35 אחוזים שמביעים בו אמון גבוה. נמשכת גם מגמת הירידה ברמת האמון הגבוה בדובר צה"ל, המגיעה לשפל של 55 אחוזים מכלל המדגם (63 אחוזים בקרב יהודים ו-23 אחוזים בקרב ערבים).
• רמות האמון בממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון נותרו נמוכות ויציבות. רק 21 אחוזים מכלל המדגם מעידים על אמון גבוה בממשלה (25 אחוזים בקרב יהודים ו-7 אחוזים בקרב ערבים). כך גם נותרה מידת אמון נמוכה מאוד בראש הממשלה, בנימין נתניהו (27 אחוזים בקרב כלל המדגם; 32 אחוזים בקרב יהודים ו-7 אחוזים בלבד בקרב ערבים), ובשר הביטחון, ישראל כ"ץ (24 אחוזים בקרב כלל המדגם; 28 אחוזים בקרב יהודים ו-8 אחוזים בקרב ערבים).
• רוב של 56 אחוזים מכלל המדגם מביע אמון גבוה בשב"כ. בדומה לצה"ל, בחלוקה לפי מגזר, ל-64 אחוזים מיהודים אמון במידה רבה או די רבה בשב"כ, לעומת 26 אחוזים המביעים רמות אמון גבוהות בשב"כ בקרב המדגם הערבי.
• אשר לוועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר, רוב תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. כ-58 אחוזים הביעו תמיכה באפשרות זו, כאשר התמיכה דומה בקרב יהודים (57 אחוזים) וגבוהה אף יותר בקרב ערבים (64 אחוזים). מנגד, כ-25 אחוזים העדיפו ועדת חקירה שתמונה על ידי חברי הכנסת. התמיכה באפשרות זו נפוצה יותר בקרב יהודים (29 אחוזים) בהשוואה לערבים (10 אחוזים). התנגדות להקמת ועדת חקירה מכל סוג הייתה שולית, עם 3 אחוזים בכלל המדגם.
• רוב הציבור מביע חוסר אמון בצה"ל ביחס לאופן התחקור והפקת הלקחים מאירועי ה-7 באוקטובר. הנתון גדל בהשוואה לחודש ינואר - 56 אחוזים בסקר הנוכחי דיווחו על אמון נמוך או נמוך מאוד בקרב כלל המדגם, בהשוואה ל-51.5 אחוזים בחודש ינואר.
• לקראת כניסתו של הרמטכ"ל אייל זמיר לתפקידו, ביקשנו מהמשיבים לדרג את מידת הדחיפות של שבע משימות מרכזיות. הנתונים מצביעים על סדרי עדיפויות ברורים, לצד פערים בולטים בין יהודים לערבים בתפיסת הדחיפות של המשימות השונות:
• חיסול חמאס בלטה כמשימה הדחופה ביותר בקרב כלל הציבור: 43 אחוזים דירגו אותה במקום הראשון. הפער בין המגזרים חד – 50 אחוזים מהיהודים הציבו אותה בראש סדר העדיפויות, לעומת 15 אחוזים בלבד מהערבים.
• שיקום אמון הציבור דורג כמשימה הדחופה ביותר על ידי 20 אחוזים מהציבור, אך שוב ניכר פער בין המגזרים: 38 אחוזים מהערבים הציבו אותה במקום הראשון לעומת 15 אחוזים מהיהודים.
• חיזוק ההגנה בגבול הצפון נתפס כמשימה חשובה יחסית על ידי כלל הציבור: 64 אחוזים דירגו אותה באחד משלושת המקומות הראשונים. הפערים בין המגזרים זניחים יחסית – 67 אחוזים מהיהודים ו-56 אחוזים מהערבים הציבו אותה בשלישייה הראשונה.
• הכנה לתקיפה אפשרית באיראן נתפסה כפחות דחופה: רק 8 אחוזים מהמדגם דירגו אותה במקום הראשון (9 אחוזים בקרב יהודים ו-6 אחוזים בקרב ערבים). רוב המדגם (61 אחוזים) לא כללו אותה בשלישיית המשימות הדחופות ביותר.
• השלמת המבצע הנוכחי באיו"ש קיבלה דירוגים בינוניים מבחינת דחיפות. 42 אחוזים מהמדגם דירגו אותה באחד משלושת המקומות הראשונים (47 אחוזים מהיהודים ו-27 אחוזים מהערבים).
• חיזוק המשמעת הצבאית נתפסה כאחת המשימות הפחות דחופות: 27 אחוזים מהמדגם דירגו אותה במקום השביעי והאחרון (33 אחוזים מהיהודים ורק 2 אחוזים מהערבים).
• טיפול בסוגיות כוח אדם כמו משבר הקבע והמילואים דורג גם הוא בין המשימות הפחות דחופות: 29 אחוזים דירגו אותו במקום השביעי והאחרון (33 אחוזים מהיהודים ו-15 אחוזים מהערבים).

חזית עזה

עיקרי הממצאים:

• לאחר ירידה משמעותית בינואר, חלה עלייה קלה בתחושת הביטחון בניצחון צה"ל. 59 אחוזים (66 אחוזים בקרב יהודים ו-31 אחוזים בקרב ערבים) סבורים כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה – עלייה ביחס ל-55 אחוזים בינואר, אך עדיין נתון נמוך מחודש דצמבר (65 אחוזים). בתוך כך, רק 29 אחוזים בטוחים בניצחון (34 אחוזים בקרב יהודים ו-11 אחוזים בקרב ערבים). שיעור הסבורים כי צה"ל לא ינצח עומד על 26 אחוזים (20 אחוזים בקרב יהודים ו-47 אחוזים בקרב ערבים).
• נרשמה עלייה קלה באמונה בהשגת מטרות הלחימה בהשוואה לינואר. 45 אחוזים סבורים שהמטרות יושגו במידה רבה או במלואן (50 אחוזים מהיהודים ו-22 אחוזים מהערבים), עלייה ביחס ל-41 אחוזים בינואר, אך עדיין נמוך מהנתון שנמדד בדצמבר (52 אחוזים). עם זאת, 47 אחוזים סבורים כי המטרות יושגו במידה מועטה בלבד או שלא יושגו כלל (42 אחוזים מהיהודים ו-66 אחוזים מהערבים).
• שביעות הרצון מההישגים בעזה נותרה יציבה יחסית אך נמוכה. 40 אחוזים הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאוד (47 אחוזים מהיהודים ו-14 אחוזים מהערבים), ירידה קלה לעומת 44.5 אחוזים בינואר. במקביל, 19 אחוזים הביעו שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד (14 אחוזים בקרב יהודים ו-35 אחוזים בקרב ערבים), עלייה קלה מהחודש הקודם (17 אחוזים).
• מתחזקת התמיכה הציבורית הגבוהה בהסכם להשבת החטופים – 74 אחוזים תומכים בהסכם (71 אחוזים מהיהודים ו-85 אחוזים מהערבים), עלייה משמעותית ביחס ל-67 אחוזים בינואר. שיעור המתנגדים עומד על 13 אחוזים בלבד (14 אחוזים מהיהודים ו-7 אחוזים מהערבים), בעוד ש-14 אחוזים הנותרים אינם בטוחים בעמדתם.
• לצד התמיכה הגבוהה בקידום שחרור כל החטופים, הציבור חלוק בדעתו לגבי סיכויי ההסכם להביא לכך – רק 40 אחוזים סבורים שההסכם יתקדם לשלב ב' במידה רבה או רבה מאוד (37 אחוזים מהיהודים ו-55 אחוזים מהערבים), לעומת 46 אחוזים הסבורים כי הסיכוי לכך נמוך (50 אחוזים מהיהודים ו-31 אחוזים מהערבים).
• 61 אחוזים סבורים כי החזרת כלל החטופים היא התנאי המרכזי לניצחון (62 אחוזים מהיהודים ו-57 אחוזים מהערבים). לעומת זאת, 19 אחוזים סבורים כי ניצחון יושג רק בסיפוח הרצועה ובהחזרת ההתיישבות היהודית (22 אחוזים מהיהודים ו-8 אחוזים מהערבים). 8 אחוזים רואים במינוי גורם פלסטיני מתון שאינו חמאס כתנאי לניצחון. רק 4 אחוזים סבורים שהחזרת תושבי העוטף היא המדד המרכזי לניצחון.
• רוב של 42 אחוזים תומכים בסיום המלחמה ובגיבוש הסדרים מדיניים (33 אחוזים מהיהודים ו-78 אחוזים מהערבים). 26 אחוזים תומכים ביצירת תנאים לעידוד הגירת פלסטינים מהרצועה (31 אחוזים מהיהודים ו-4 אחוזים מהערבים). 24 אחוזים מעדיפים חזרה ללחימה עצימה בעזה (28 אחוזים מהיהודים ו-4 אחוזים מהערבים).

הסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

עיקרי הממצאים:

• נרשמה ירידה קלה בתמיכה בפתרון שתי מדינות לשני עמים – 34 אחוזים החודש לעומת 38 אחוזים בחודש ספטמבר 2024. שינוי זה נרשם בעקבות ירידה בתמיכת היהודים (25 אחוזים לעומת 31 אחוזים בספטמבר), בעוד שבקרב הערבים חלה עלייה ל-69 אחוזים (62 אחוזים בספטמבר). הפער בין המגזרים בולט במיוחד ברמת התמיכה הגבוהה – 40 אחוזים מהערבים "מאוד תומכים" לעומת 4 אחוזים בלבד מהיהודים. מנגד, 42 אחוזים מהיהודים מתנגדים מאוד לפתרון (לעומת 5 אחוזים מהערבים).
• הציבור הישראלי חלוק בעמדותיו לגבי ההסדר הטוב ביותר מול הפלסטינים, עם פערים חדים בין המגזרים. 31 אחוזים מכלל הציבור מעדיפים הסכם קבע עם הפלסטינים (19 אחוזים מהיהודים ו-80 אחוזים מהערבים), בעוד שהמדגם היהודי נוטה לתמוך באופציות חד-צדדיות – 35 אחוזים מעדיפים היפרדות עצמאית מהפלסטינים תוך שמירה על שליטה ביטחונית ו-31 אחוזים תומכים בסיפוח חד-צדדי של שטחי יהודה ושומרון. מנגד, המדגם הערבי מעניק תמיכה שולית בלבד לאופציות אלו (12 אחוזים להיפרדות עצמאית ו-2 אחוזים לסיפוח). רק 14 אחוזים בכלל הציבור תומכים בהמשך הסטטוס קוו, בעיקר בקרב יהודים (16 אחוזים) לעומת מיעוט מהערבים (7 אחוזים). הנתונים ממחישים את הפערים בתפיסות בין המגזרים, בין תמיכה בהסדר מדיני רחב לבין חיזוק השליטה הישראלית בשטח.

חזית לבנון

עיקרי הממצאים:

• נחלש האמון הציבורי ביכולת להבטיח את ביטחון יישובי הצפון. רק 34 אחוזים סבורים כיום כי המציאות הביטחונית מאפשרת את חזרת רוב התושבים ליישוביהם, ירידה חדה לעומת 42 אחוזים בינואר. הנתונים מצביעים על תחושת חוסר ביטחון גוברת בקרב המדגם היהודי, לצד מגמה של שיפור קל בתחושת הביטחון בקרב המדגם הערבי. בעוד שבקרב המדגם היהודי חלה ירידה באמון ביכולת להבטיח את ביטחון יישובי הצפון (32 אחוזים לעומת 40 אחוזים בינואר), המדגם הערבי מציג יציבות ואף אופטימיות יחסית (45 אחוזים לעומת 50 אחוזים בינואר). במקביל, 48 אחוזים סבורים כי חזרה אינה אפשרית (52 אחוזים מהיהודים ו-34 אחוזים מהערבים), עלייה מהנתון בינואר (40.5 אחוזים). גם כאן ניכר פער בין המגזרים – בקרב היהודים חלה עלייה חדה בחוסר האמון (52 אחוזים לעומת 45 אחוזים בינואר), בעוד שבקרב הערבים דווקא חלה ירידה באחוז הסבורים כי חזרה אינה אפשרית (34 אחוזים לעומת 23 אחוזים בינואר).

הזירה האיראנית

עיקרי הממצאים:

• הציבור הישראלי מעדיף פעולה צבאית כאמצעי המרכזי למנוע מאיראן להשיג יכולת גרעינית. 39 אחוזים סבורים כי יש לבצע פעולה צבאית ישראלית בתמיכת ארה"ב, תוך העדפה ברורה של המדגם היהודי לאופציה הצבאית (46 אחוזים מהיהודים ו-12 אחוזים מהערבים). 22 אחוזים תומכים בקידום הפלת המשטר האיראני כאסטרטגיה מרכזית (25 אחוזים מהיהודים ו-8 אחוזים מהערבים). מנגד, רק 13 אחוזים מעדיפים פתרון דיפלומטי בדמות כינון הסכם גרעין חדש בהובלת ארה"ב (10 אחוזים מהיהודים ו-25 אחוזים מהערבים), תוך הבדל משמעותי בין המגזרים. 18 אחוזים לא בטוחים מהי הדרך היעילה ביותר (12 אחוזים מהיהודים ו-42 אחוזים מהערבים), מה שמצביע על חוסר בהירות בקרב חלק ניכר מהמגזר הערבי בסוגיה זו.

• בתרחיש בו לא יתגבש הסכם גרעין חדש עם איראן, הציבור הישראלי מעדיף תקיפה צבאית אך עם העדפה ברורה לשיתוף פעולה אמריקאי. 47 אחוזים סבורים כי ישראל צריכה לתקוף את מתקני הגרעין האיראני רק בתיאום עם ארה"ב (53 אחוזים מהיהודים ו-23 אחוזים מהערבים). 28 אחוזים תומכים בתקיפה חד-צדדית גם ללא גיבוי אמריקאי (33 אחוזים מהיהודים ו-9 אחוזים מהערבים), מה שמעיד על נכונות גבוהה יותר בציבור היהודי לפעול באופן עצמאי. מנגד, 12 אחוזים בלבד מכלל הציבור סבורים שישראל צריכה להימנע מתקיפה כלשהי (4 אחוזים מהיהודים ו-45 אחוזים מהערבים), מה שמדגיש את הפערים בין המגזרים.

הזירה הבינלאומית

עיקרי הממצאים:

• הציבור הישראלי חלוק בשאלה האם ישראל יכולה להיות בטוחה ומשגשגת גם אם תעמוד בבידוד בינלאומי. רק 31 אחוזים מסכימים עם הקביעה במידה רבה או רבה מאוד (34 אחוזים מהיהודים ו-20 אחוזים מהערבים), בעוד 59 אחוזים מתנגדים לכך ברמות שונות (58 אחוזים מהיהודים ו-65 אחוזים מהערבים). רק 9 אחוזים תומכים בכך באופן מובהק (10 אחוזים מהיהודים ו-5 אחוזים מהערבים).

חוק הגיוס ומוטיבציה לשירות מילואים

עיקרי הממצאים:

• המוטיבציה לעידוד שירות מילואים בקרב המדגם היהודי נותרת יציבה. 54 אחוזים מהמדגם היהודי בפברואר העידו כי היו מעודדים בן משפחה שכבר שירת במילואים קרביים במהלך המלחמה להתייצב לצו מילואים נוסף, ירידה מזערית ביחס לנתון שנמדד בדצמבר (56 אחוזים). שיעור המתנגדים לעידוד שירות נוסף נותר יציב גם הוא, עם 22 אחוזים בפברואר לעומת 21 אחוזים בדצמבר. הנתונים מצביעים על כך שהמוטיבציה לשירות מילואים נותרה ברמה גבוהה ויציבה בקרב המדגם היהודי, על אף התמשכות הלחימה והעומס המתמשך על מערך המילואים.
• מתן פטור נרחב לחרדים משירות בצה"ל עלול לפגוע במוטיבציה לשירות קרבי. 67 אחוזים מהמדגם היהודי מעריכים כי חוק כזה יפגע במוטיבציה (41 אחוזים סבורים כי יפגע מאוד ו-26 אחוזים כי יפגע במידה מסוימת). מנגד, רק 28 אחוזים סבורים כי החוק לא יפגע כלל או יפגע במידה מועטה (14 אחוזים לכל אחת מהאפשרויות). בקרב המדגם הערבי התמונה מתונה יותר: 55 אחוזים מעריכים שהחוק יפגע במוטיבציה (31 אחוזים סבורים כי יפגע מאוד ו-24 אחוזים כי יפגע במידה מסוימת), אך שיעור הלא יודעים גבוה משמעותית (24 אחוזים לעומת 4 אחוזים בקרב היהודים), מה שעשוי להעיד על ריחוק יחסי מהסוגייה.

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים: 

• עלייה באופטימיות הציבורית ביחס ליכולת החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח. 68 אחוזים הביעו אופטימיות במידה רבה או די רבה (18 אחוזים "אופטימיים מאוד" ו-50 אחוזים "די אופטימיים"), עלייה משמעותית מהנתון בינואר (60 אחוזים). מנגד, שיעור הפסימיים ירד ל-26 אחוזים (21 אחוזים "די פסימיים" ו-5 אחוזים "פסימיים מאוד"), לעומת 32 אחוזים בינואר.
• החשש מהמצב החברתי ביום שאחרי המלחמה נותר גבוה ויציב. 65 אחוזים הביעו דאגה רבה או רבה מאוד מהמצב החברתי בישראל (34 אחוזים "מוטרדים מאוד" ו-31 אחוזים "די מוטרדים"), בדומה לנתון בינואר (63.5 אחוזים). שיעור הלא מוטרדים נשאר נמוך (11 אחוזים) והתחלק בין 5 אחוזים שציינו כי אינם מוטרדים כלל ו-6 אחוזים שציינו כי הם מוטרדים במידה מועטה.
• תחושת הביטחון האישי נשארה ברמה יציבה יחסית אך מציגה פערים בין המגזרים. 29 אחוזים דיווחו על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד (25 אחוזים "גבוהה" ו-4 אחוזים "גבוהה מאוד"), ירידה קלה מהנתון בינואר (30 אחוזים). 45 אחוזים הגדירו את תחושת הביטחון שלהם כבינונית (ירידה קלה מ-47 אחוזים בינואר), ואילו 25 אחוזים חשים תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד (18 אחוזים "נמוכה" ו-7 אחוזים "נמוכה מאוד"), עלייה קלה מהחודש הקודם (21 אחוזים בינואר).
• עליה קלה בתחושת הסולידריות בחברה הישראלית בהשוואה לינואר. 33 אחוזים סבורים כי תחושת הסולידריות התחזקה במידה רבה או די רבה, עלייה קלה מהנתון בינואר (28 אחוזים). מנגד, 32 אחוזים חשים כי תחושת הסולידריות פחתה (22 אחוזים "די פחתה" ו-10 אחוזים "פחתה מאוד"), ירידה לעומת 37 אחוזים בינואר. כשליש (23 אחוזים) סבור כי לא חל שינוי בתחושת הסולידריות, נתון דומה לחודש הקודם.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 20-17.2.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 801 איש ואישה בקרב האוכלוסייה היהודית ו-137 בקרב האוכלוסייה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. נעשה שימוש בשקלול לאיזון היחס בין המגזרים במדגם. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.2 אחוזים ± ברמת ביטחון של 95 אחוזים.