פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי |

אמון בגופים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

שחיקה קלה באמון בצה"ל וברמטכ"ל

• 75 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה"ל, ירידה קלה לעומת חודש יולי (77 אחוזים), לאחר נקודת השיא בחודש יוני במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן (83 אחוזים). בקרב הציבור היהודי, רמת האמון בצה"ל גבוהה מאוד (87 אחוזים), אולם בקרב הציבור הערבי היא נמוכה במיוחד – 29 אחוזים בלבד.
• האמון ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עומד על 60 אחוזים בקרב הציבור הישראלי המביעים בו אמון גבוה – ירידה קלה ומתמשכת בהשוואה ל-62 אחוזים בחודש יולי ו-69 אחוזים בחודש יוני. בקרב המגזר היהודי, 70 אחוזים מביעים בו אמון גבוה, אך בקרב הערבים הנתון נמוך מאוד – רק 21 אחוזים. השחיקה באמון חדה במיוחד בקרב מצביעי הקואליציה עם ירידה של כ-10 אחוזים במספר המביעים אמון גבוה ברמטכ"ל.
• 76 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בחיל האוויר, השומר על רמות אמון גבוהות בהשוואה לתקופה שלפני מבצע "עם כלביא" באיראן (71 אחוזים באפריל) אך נמוכות בהשוואה לתקופת המבצע (83 אחוזים ביוני).
• האמון בדיווחי דובר צה"ל נותר יציב בהשוואה לחודש יולי ועומד על 57 אחוזים. בקרב הציבור היהודי, 65 אחוזים מביעים בו אמון גבוה, לעומת 22.5 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. 56.5 אחוזים מהציבור הערבי מביעים אמון נמוך בדובר צה"ל.

התאוששות קלה באמון בראש הממשלה

• האמון בממשלת ישראל ממשיך להיות נמוך מאוד: רק 23 אחוזים מהציבור מביעים בה אמון גבוה – ללא שינוי בהשוואה לחודש יולי. בקרב הציבור היהודי האמון בממשלה עומד על 28 אחוזים, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. 93 אחוזים מהציבור הערבי מביעים אמון נמוך או חוסר אמון מוחלט בממשלה.
• האמון בראש הממשלה, בנימין נתניהו, עלה קלות: 30 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים בו אמון גבוה – עלייה משמעותית בהשוואה לחודש יולי (23 אחוזים), וחזרה לרמות האמון שנרשמו בתקופת המבצע באיראן בחודש יוני (30-32 אחוזים). העלייה נובעת כמעט במלואה מגידול באמון בו בקרב מצביעי הקואליציה. בקרב הציבור היהודי האמון בראש הממשלה עומד על 36 אחוזים, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

חזית עזה

עיקרי הממצאים:

גדל הפער בין האמונה שצה"ל ינצח בעזה, לצד האמונה שניתן להשיג את מטרות המלחמה

• 66 אחוזים מהציבור הישראלי עדיין מאמינים שצה"ל ינצח במלחמה בעזה, עליה של 4 אחוזים בהשוואה לחודש יולי (62 אחוזים). לעומת זאת, החודש חלה ירידה של 3 אחוזים במספר המשיבים הסבורים שמטרות המלחמה יושגו, כאשר רק 49.5 אחוזים מאמינים שזה אפשרי באופן מלא או במידה די רבה, לעומת 32 אחוזים הסבורים שזה אפשרי במידה מועטה בלבד ו-13 אחוזים נוספים הסבורים שמטרות המלחמה לא יושגו כלל.

רוב הציבור סבור כי פעולות הממשלה לא מקדמות את השבת החטופים

• רוב של 61 אחוזים מהציבור הישראלי סבור שרק באמצעות הסכם הכולל את סיום המלחמה ניתן להשיב את כלל החטופים. לעומתם, 20 אחוזים המאמינים שניתן להשיב את כלל החטופים גם באמצעות הסכם שלא כולל את סיום המלחמה, ורק 13 אחוזים הסבורים כי ניתן להשיב את כלל החטופים גם בלא הסכם כלל.
• רוב של 65 אחוזים סבור שהחלטת הקבינט לגבי הלחימה בעזה לא מקרבת את השבת החטופים: 43 אחוזים סבורים שההחלטה לא מקדמת אף מטרת מלחמה, ו-21.5 אחוזים נוספים סבורים שהיא מקרבת רק את מיטוט שלטון חמאס. 22 אחוזים סבורים שההחלטה מקדמת את שתי מטרות המלחמה, ו-3.5 אחוזים בלבד שהיא מקרבת רק את השבת החטופים.

חוסר אמון באופן ניהול המערכה

• רוב הציבור הישראלי סבור שאין תוכנית לסיום המלחמה: 68 אחוזים השיבו כי לדעתם אין לממשלת ישראל תוכנית לסיום המלחמה, לעומת 24 אחוזים בלבד הסבורים ההפך.
• רוב של 54.5 אחוזים מהציבור הישראלי סבור כי ההחלטה על העמקת הלחימה בעזה לא התקבלה בעיקרה משיקולים ביטחוניים, לעומת 41 אחוזים הסבורים שכן. התפיסה לגבי השיקולים שעמדו בבסיס החלטת הקבינט מקוטבת פוליטית – 76 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים שההחלטה לא התקבלה על בסיס שיקולים ביטחוניים, לעומת 79 אחוזים ממצביעי הקואליציה הסבורים הפוך – שההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס שיקולים ביטחוניים.
• הציבור הישראלי חלוק ביחס לשאלה האם קיים שיתוף פעולה יעיל בין הדרג המדיני ובין הדרג הצבאי בניהול המלחמה: 51 אחוזים סבורים שלא קיים שיתוף פעולה יעיל בין הדרגים, לעומת 42.5 אחוזים הסבורים שהוא קיים.

שירות צבאי

עיקרי הממצאים:

• כשליש מהציבור היהודי (32 אחוזים) סבור שראוי לסרב להשתתף בלחימה מחשש לפגיעה בחטופים – עלייה של 4 אחוזים בהשוואה לחודש מאי (28 אחוזים). מנגד, 55 אחוזים סבורים שלא ראוי לסרב פקודה בשל החשש לפגיעה בחטופים, ו-13 אחוזים נוספים השיבו "לא יודע/ת".

יחסי החוץ של ישראל

עיקרי הממצאים:

• הציבור מביע דאגה מבידוד בינלאומי אפשרי של ישראל: 66.5 אחוזים מהציבור הישראלי מודאגים מהאפשרות של בידוד בינלאומי של ישראל (31 אחוזים מודאגים מאוד, 35.5 אחוזים די מודאגים). רק 17 אחוזים לא כל כך מודאגים, ו-13.5 אחוזים לא מודאגים כלל.

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים:

• 67 אחוזים מהציבור הישראלי מוטרד מעתיד הדמוקרטיה הישראלית (32 אחוזים מוטרדים מאוד, 35 אחוזים די מוטרדים). רק 19 אחוזים לא מוטרדים כל כך, ו-12 אחוזים נוספים לא מוטרדים כלל.
• רק 30 אחוזים מהציבור הישראלי מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד, 45 אחוזים מדווחים על מידת ביטחון אישי בינונית, ו-24 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד.
• 67 אחוזים מהציבור הישראלי אופטימיים לגבי יכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח, לעומת 30 אחוזים מהציבור אשר מגלים פסימיות.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 11-14.08.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 803 איש ואישה בשפה העברית ו-147 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.2% ± ברמת ביטחון של 95%.

* בהכנת ותפעול הסקר השתתפו ניצן פרייזלר וגל שני.