פרסומים

בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על מעמדה האזורי והבינלאומי.

המאמרים המאוגדים בקובץ זה מתמקדים כולם במשמעויות העיקריות של התהפוכות שפקדו בתקופה האחרונה את המזרח התיכון, ובהחרפת מוקדי המתח שמקורם באזור עצמו ובזירה הבינלאומית הרלוונטית לו. בניגוד לכרכים קודמים בסדרה הערכה אסטרטגית לישראל, שבהם נדונו סוגיות רבות ומגוונות שלכולן משמעויות לישראל, אך אלה אינן בהכרח מיידיות ובוערות, הפעם נכללו בקובץ פרקים הדנים בהתרחשויות במעגל החיצוני הקרוב לישראל וכן במעגל הפנימי של המדינה, שהן בעלות השפעה ברורה ומיידית על ביטחונה הלאומי. משום כך, מספר הפרקים מצומצם יותר מאשר בשנים קודמות. למרות זאת קיימת חפיפה ביניהם, וזו משקפת את מורכבותם של האתגרים השלובים שישראל תידרש להתמודד עימם בשנה הקרובה, וכנראה גם מעבר לטווח זמן זה.

המאמר הראשון בקובץ מוקדש לאתגרים שמקורם בחתירתה של איראן להרחבת השפעתה במזרח התיכון, ובפרט להשלכותיה של המדיניות שנוקטת טהראן על זירת גבולותיה הצפוניים של מדינת ישראל. הניתוח עוסק גם במגמות בזירה הפנימית באיראן, תוך הדגשת משמעויותיהן אשר למדיניות החוץ האיראנית. המאמר השני דן לעומק בזירה הצפונית של ישראל ובביטויים מרובי ההשלכות של המעורבות האזורית והמעצמתית במלחמה בסוריה ובפעילות הבינלאומית, שתכליתה ייצוב המדינה, וגם בפעילות ובהתחמשות של חזבאללה בסוריה ובלבנון, על סכנת ההסלמה הנובעת מהן. ניתוח הזירה הצפונית כולל דגשים על התפקיד שאותו ממלאת רוסיה בעיצוב המגמות המתגבשות בסוריה, ובכלל זה ביחס ליכולתה של ישראל להסב לאחור את מגמת התבססותה של איראן בשטח המדינה. רוסיה היא אחת החוליות במערכת הגורמים הבינלאומיים שמדיניותם מעצבת את תמונת האתגרים הרלוונטיים לישראל בסביבתה הקרובה: המאמר השלישי עוסק בהשלכות הדינמיקה הבינלאומית בכלל, וזו המתפתחת בין המעצמות בפרט, על המזרח התיכון, ובמיוחד על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל בזירה הצפונית וגם בזירת הסכסוך עם הפלסטינים לזירה הישראלית־פלסטינית מוקדש הפרק הרביעי, המתמקד בניתוח המשבר העמוק הפוקד את הזירה הפלסטינית ומצביע על מתווה האמור להוביל את ישראל לקשת של מהלכים שיעצבו עבורה מציאות מדינית־ביטחונית משופרת. פרק נוסף בקובץ מתמקד בזירה הישראלית הפנימית ומוקדש למיפוי הפערים בין הערכות שונות אשר להשלכות של מהלכים שממשלת ישראל נקטה באחרונה על הדמוקרטיה הישראלית, כבסיס לשיח שיסייע לשמר את מהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סביבתה האסטרטגית של ישראל הייתה מאז ומתמיד מורכבת ומרובת שחקנים, מדינתיים ולא־מדינתיים כאחד. אי לכך, איתור ערוצי פעולה מעשיים וישימים שיקדמו את האינטרסים החיוניים של ישראל ויערבו להישגים ברורים וחד־משמעיים אינו משימה פשוטה כלל ועיקר. השנה החולפת לא הייתה יוצאת דופן במובן זה. יתר על כן, בתחילתה של שנת 2019 אף מצטייר רושם ברור כי במהלך השנה החולפת התעצמו מגמות שכרוכים בהן איומים על אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. זאת, אלא אם תינקט פעולת נגד, על יסוד חשיבה מחודשת שתכליתה לצמצם את השלכותיהן השליליות של מגמות אלו. הפרק החותם את הקובץ מאת ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף )מיל'( עמוס ידלין, מוקדש להמלצות למדיניות ביחס לתהליכים שביכולתה של ישראל להתערב בהם על מנת לצמצם איומים או לנצלם לשם שימור וביצור יתרונותיה האסטרטגיים, הן במישור הצבאי והן במישור המדיני. בין ההמלצות במישור הצבאי: היערכות בתיאום עם ארצות הברית, למקרה שאיראן תחדל לקיים סעיפים מהסכם הגרעין או לפרוץ לפצצה גרעינית; המשך מניעתה של העברת נשק איכותי לחזבאללה כל עוד פתוח חלון ההזדמנות לעשות כן בסוריה, תוך מודעות לסימנים לסגירתו — מה שיחייב בחינה מחדש של דרך ההתמודדות עם התעצמות הארגון; המשך ניהול מערכה מוגבלת בסוריה למניעת התבססות איראנית שם, ובמקביל היערכות להסלמה צבאית ברצועת עזה לצד נכונות לבחון הסדרה עם חמאס, שתבטיח שקט בגזרה זו. בין ההמלצות המדיניות: ניצול חלון הזדמנויות למהלכים עצמאיים ומתואמים בזירה הפלסטינית, לעצירת הגלישה למציאות של מדינה אחת; פעילות יזומה להידוק היחסים עם מגזרים שונים בקהילה היהודית בארצות הברית, לצד דיאלוג שוטף עם אגפים שונים בחברה האמריקאית הנמצאים בעימות עם הממשל, כך שלא ייפגעו יחסיה של ישראל עימו.

תודות עורכי הקובץ לכותבי המאמרים — חברי המכון למחקרי ביטחון לאומי. כבכל שנה מאז פורסם בראשונה ספר הערכה אסטרטגית לישראל, תרומה ניכרת וחשובה לכתיבתו ולהוצאתו לאור של הקובץ הרימו משה גרונדמן, מנהל הפרסומים של המכון, וג'ודי רוזן, עורכת פרסומי המכון. על כך נתונות להם תודה מקרב לב והערכה עמוקה.

ענת קורץ, שלמה ברום, דצמבר 2018

==============================================================================

תוכן העניינים

הקדמה

איראן — לקראת שנת הכרעות ותפניות
סימה שיין, רז צימט

הזירה הצפונית על פרשת דרכים
אודי דקל וענת בן חיים

הטלטלה בזירה הבינלאומית והשפעתה על המזרח התיכון
אלדד שביט

הזירה הפלסטינית — משבר שגלומות בו הזדמנויות לישראל
אודי דקל

האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה?
פנינה שרביט־ברוך

הערכה אסטרטגית והמלצות למדיניות
עמוס ידלין

הכותבים