דרום סוריה – סיפור מוכר, ידוע מראש - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על דרום סוריה – סיפור מוכר, ידוע מראש

דרום סוריה – סיפור מוכר, ידוע מראש

מבט על, גיליון 1072, 5 ביולי 2018

English
אודי דקל
חיילים המשתייכים לכוח הנאמן למשטר אסד עם דגל סוריה, בעיירה אל-ע'אריה אל-ע'רביה במחוז דרעא. 30 ביוני 2018.

המתקפה של משטר אסד להשתלטות על דרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן, מהווה שלב נוסף בהשתלטותו על מאחזי המורדים במדינה. הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה שישראל מוכנה להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. ישראל משליכה את יהבה על רוסיה בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות מאזור הגבול עמה, בתמורה לכך שלא תפגע בכוחות המשטר. לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב עם סוריה טרם מלחמת האזרחים, כשאסד שלט ברמת הגולן והיווה עבורה כתובת אחראית לנעשה מעבר לגבול. אם זה המצב, נכון שישראל תתחיל לנהל דיאלוג עם משטר אסד, באמצעות רוסיה, כדי לבסס את היציבות והרגיעה ברמת הגולן, לקבוע את כללי המשחק ולדון בהגבלות על נוכחות איראן ושלוחיה (גיאוגרפיות ובאמצעי לחימה). בד בבד, עליה להמשיך למנוע בניית תשתיות צבאיות איראניות בסוריה, ולאחוז בקלף ההיזק שהיא יכולה לגרום למשטר אסד, אם יחרוג מההבנות וכללי המשחק שייקבעו.


בשבועיים האחרונים מנהל משטר אסד, בסיוע רוסיה ובעלי בריתו הנוספים, מהלך צבאי להשתלטות על מחוז דרעא בדרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן הסורית (מחוז קוניטרה). שיטת הפעולה בדרום דומה לזו שננקטה במרחבים אחרים בסוריה: כתישת מאחזי המורדים בירי ארטילרי כבד ותקיפה מהאוויר, כולל של מטוסי קרב רוסיים, מלווה בהזמנה רוסית למשא ומתן, שיוביל לכך שהמורדים ימסרו את נשקם, כלומר: ייכנעו ללא תנאי. כמו במקומות רבים אחרים בסוריה, נוכח הלחץ הצבאי הכבד קרסו קווי המורדים ויישובים רבים נכנעו בלי קרב. ואולם, כל זמן שהמורדים מסרבים לפניה נמשכת המתקפה על מאחזיהם, ובעוצמה גוברת, והתנאים שמציגה רוסיה להפסקת הלחימה קשוחים יותר.

דרום סוריה הוא אחד מאחרוני מעוזיהם של המורדים. חבל ארץ זה זכה ליציבות יחסית מאז שנכלל בין "אזורי ההרגעה" (de-escalation) על פי הסכם בין רוסיה לארצות הברית, שגובש במעורבות ירדן וישראל ביולי 2017. אולם, לא היה ספק כי הרגיעה זמנית בלבד. המערכה להשתלטות על דרעא היא בעלת משמעות סמלית למשטר אסד, שכן זה האזור שבו פרצה ההתקוממות האזרחית נגדו במארס 2011. המוטיבציה להפר את הפסקת האש ולצאת למתקפה שתכליתה להשתלט על האזור מורכבת ממספר רבדים. הצידוק הראשון למהלך הוא שהאזור מהווה פרצה, שדרכה חודרים גורמי טרור המזוהים עם המדינה האסלאמית (דאע"ש) לסוריה. ואכן, אזור דרום רמת הגולן ואגן הירמוך עדיין נשלט על ידי שלוחה של המדינה האסלאמית, 'צבא חאלד אבן אל-וליד'. שנית, כפי שטוענת האופוזיציה למשטר, מטרת המהלך היא לשנות את מאזן הכוחות על ידי שיפור עמדות במסגרת המגעים המדיניים לגיבוש הסדר לייצוב סוריה, ולקבע את העובדה שאסד שולט ברוב האזורים המיושבים במדינה. מחוז דרעא עצמו הוא החלק הדרומי ב"עמוד השדרה הסורי" (מחלב בצפון דרך חומץ ודמשק דרומה לדרעא), החיוני למשטר. שלישית, לאחר שהושלם כיבוש "עוטף דמשק" על ידי הקואליציה הפרו-אסדית, דרום סוריה הוא מרחב נוח יחסית לכיבוש, בהשוואה לשני מרחבים אחרים שנותרו בשליטת המורדים: אדליב בצפון המדינה, שהוא מעוז המורדים הסונים - הסלפים והאסלאמיסטים, וצפון מזרח סוריה, שנמצא בשליטה של הכורדים, באמצעות הכוחות הסורים הדמוקרטים (SDF) שנתמכים על ידי ארצות הברית.

מעבר למאבק הפנים-סורי ולאינטרסים של אסד, מדובר במאבק כוחות אזורי ובין-מעצמתי. מפרספקטיבה רחבה יותר, המהלך מוסבר כחלק מ"דיל" שרוסיה מנסה להוביל מול ארצות הברית וישראל, ועיקרו הרחקת הכוחות האיראניים מדרום סוריה תמורת השלמתן עם שלטון אסד בסוריה כולה. במסגרת זו, הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה קבלה דה פקטו את הדרישה הרוסית שישראל לא תפגע במשטר אסד, בתמורה להרחקת כוחות איראן ושלוחיה מהאזורים שבקרבת ישראל וירדן. לפי היגיון זה, על ישראל להימנע מלהתערב בשעה שכוחות אסד כותשים את כוחות המורדים ומשתלטים על המרחב בסמוך לגבולה ברמת הגולן.

בד בבד מנהלת רוסיה מגעים עם ארצות הברית לקראת פסגת הנשיאים טראמפ ופוטין, הצפויה להיערך במחצית יולי בהלסינקי, תוך ניצול שאיפת הנשיא טראמפ לממש את התחייבותו להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה. רוסיה מעוניינת שארצות הברית תפנה את הבסיס האמריקאי באל-טנף שבדרום מזרח סוריה - אזור שאיבד את חיוניותו כמרחב להקמה ולאימון של ארגוני מורדים, ועם הזמן הפך למעין מחסום בנתיב היבשתי הישיר מאיראן לסוריה, דרך עיראק. אכן, יש עדויות לכך שבעת הנוכחית ארצות הברית בוחנת את נחיצות הבסיס, בעיקר לאחר ששלחה לכוחות המורדים מסר כי לא תתערב ולא תעניק להם תמיכה בלחימה בדרום. בנוסף, לרוסיה יהיה נוח להציע לארצות הברית הצעות הקושרות את סוגיית הוצאת הכוחות האיראניים מסוריה להסכמת ממשל טראמפ להישארות אסד בשלטון, לאחר שתוחזר לידיו השליטה בסוריה כולה.

הנה כי כן, באזור הלחימה בדרום סוריה מתקיים פרדוקס. רוסיה מציעה לאיראן פתיחת גשר יבשתי, בו היא חושקת, אבל בתמורה על טהראן להסכים להרחקת כוחותיה ושלוחיה – מיליציות שיעיות וחיזבאללה - מדרום סוריה. יוזכר שיחסי רוסיה-איראן מטבעם מתאפיינים בדינמיקה של "כבדהו וחשדהו". רוסיה מנסה למנף את האירועים האחרונים, כולל חששותיו של אסד מכך שאיראן גוררת אותו לעימות צבאי עם ישראל, במטרה לבסס מציאות שבה רק על פיה יישק דבר בסוריה. לעומתה, איראן אינה מתכוונת לוותר על השפעתה והתבססותה בסוריה, ומטמיעה מפקדים של משמרות המהפכה ולוחמים של המיליציות השיעיות הנתונות למרותה בשורות צבא סוריה, הנלחם במורדים בדרום (במיליציות הנמרים ובמיליציות ההגנה הלאומיים (NDF)).

הנשיא טראמפ משלים למעשה עם הדומיננטיות הרוסית בסוריה ובמסגרת זו עם סיוע רוסי למשטר אסד להשתלט על האזורים בקרבת הגבול הירדני והישראלי. זאת, בתמורה לערבויות של רוסיה כי המשטר הסורי לא יטבח בכוחות המורדים הנתמכים בידי ארצות הברית, יאפשר להם לצאת מהאזורים שנאחזו בהם בדרום מערב המדינה, וכן תיבלם כניסה של כוחות הנתמכים בידי איראן לאזור. בהתייחס ללחימה באזור, דובר הפנטגון הדגיש כי ארצות הברית נותרה ממוקדת בהבסת המדינה האסלאמית וכי מומלץ לכל השחקנים באזור לא לתקוף את הכוחות האמריקאים ואת שותפיהם בקואליציה למאבק במדינה האסלאמית.

גורמי האופוזיציה וכוחות המורדים בסוריה ניצבים מול התסריט המוכר של נטישת המדינות התומכות בהם בשעת מבחן. הפעם אלו ארצות הברית, ירדן וישראל, שתמכו בכוחות המורדים, בעיקר בצבא הסורי החופשי (FSA), ועכשיו הן עומדות מנגד ומאפשרות לקואליציה הפרו-אסדית להכות בהם ובאזרחים הסורים המתגוררים במרחב שבו נאחזו. ראש הרשות העליונה למשא ומתן מטעם האופוזיציה הסורית, נאצר אל-חרירי, גינה את מה שכינה "השתיקה האמריקאית" לנוכח המתקפה, וטען כי רק "עסקה שפלה" יכולה להסביר את חוסר התגובה האמריקאית לנוכח המתרחש.

לפי נתוני האו"ם, על רקע הלחימה נעקרו מבתיהם בשבוע האחרון כרבע מיליון איש. רוב העקורים מתרכזים סמוך לגבול ירדן ומספר אלפים התיישבו בסמוך לגבול ישראל, באזור המפורז שבגבול בין שתי המדינות על פי הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה משנת 1974. גם ירדן וגם ישראל נחושות למנוע זליגת פליטים לשטחן. ישראל מעניקה סיוע הומניטארי לעקורים שהתיישבו בקרבת הגבול, והודיעה כי לא תאפשר לצבא סוריה להיכנס לשטח המפורז. כהפגנת נחישות תגברה ישראל את כוחותיה ברמת הגולן.

סיכום והערכה

ההתפתחויות בפעילות הצבאית בדרעא מעידות כי האופוזיציה למשטר אסד מאבדת בהדרגה את המעוז העיקרי שלה בדרום המדינה, שהיה סמל ההתקוממות, בעוד המשטר מחזיר לעצמו את שליטתו והשפעתו. שוב התנפצו תקוות המורדים לסיוע חיצוני מול המכבש של הקואליציה הפרו-אסדית והסתבר להם שהם לבדם במערכה.

תמונת המצב מצביעה על כי ישראל וארצות הברית משליכות משום מה את יהבן על רוסיה, בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות לטווח של 60 – 70 ק"מ מאזור הגבול עם ישראל וירדן, ואף שואפות שרוסיה תסלקם כליל משטח סוריה. תמורת זאת הן מוכנות להשלים עם הישארות בשאר אל-אסד בתפקיד נשיא סוריה ועם המשך שלטונו של האיש, האחראי לרצח של קרוב לחצי מיליון אזרחים סורים. בנוסף, נראה שארצות הברית וישראל לא תמנענה מכוחות הקואליציה הפרו-אסדית לשחרר את שאר השטחים שעדיין נמצאים בשליטת המורדים (בעיקר בצפון ובצפון מזרח סוריה). בעוד ממשל טראמפ מחפש הסדר שיאפשר פינוי מהיר של הכוחות האמריקאים משטח סוריה, ישראל בחרה להשלים עם המגמה שאסד הוא המנצח במלחמת האזרחים ולקוות כי ההשפעה הרוסית בסוריה תגבר על זאת של איראן.

ישראל בחרה להעלים עין מהעובדה כי כוחות השייכים למיליציות השיעיות מוטמעים בכוחות אסד ונלחמים בגזרת דרעא. לפיכך, תהא זאת טעות להניח כי בתום הלחימה משטר אסד יענה לדרישה רוסית להרחקת הכוחות האיראניים ושלוחיהם. השתלטות משטר אסד על דרום סוריה ורמת הגולן תביא להנצחת נוכחות שיעית זרה בדרום, אם ככוח מוסווה בצבא ובמיליציות הסוריות ואם כמיליציות שיעיות, לכאורה מקומיות, המוכוונות על ידי איראן.

ישראל מעמידה בסכנה הישג חשוב שרשמה בשנות המלחמה בסוריה עד כה, והוא כינון משטר גבול יציב ושקט ברמת הגולן על בסיס הבנות עם הקהילות המקומיות בצד הסורי, שבמסגרתן הן קיבלו סיוע הומניטארי ואזרחי מישראל בתמורה למניעת פעילות טרור משטחן לעבר רמת הגולן. כעת מוכנה ישראל להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. כל זאת, בציפיית שווא שרוסיה תרחיק את הכוחות האיראניים ושלוחיהם מסוריה.

עם זאת, לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב, טרם מלחמת האזרחים כשאסד שלט ברמת הגולן והיווה עבורה כתובת אחראית לנעשה מעבר לגבול, ונראה שישראל מעריכה כיום כי במצב החדש יהיה לאסד אינטרס לשמור על השקט בגבול עמה משום שהאינטרסים שלו אינם זהים לחלוטין לאלו של איראן וחזבאללה. אם זה המצב, נכון שישראל תתחיל לנהל דיאלוג עם משטר אסד, כנראה בשלב זה באמצעות רוסיה, כדי לבסס את היציבות והרגיעה ברמת הגולן, לקבוע את כללי המשחק, ולדון בהגבלות על נוכחות איראן ושלוחיה (גיאוגרפיות ובאמצעי לחימה). בד בבד, על ישראל להמשיך להפגין נחישות במניעת בניית תשתית צבאית איראנית בסוריה, בדגש על יכולות המאיימות עליה, וכן להמשיך לאחוז בקלף ההיזק שהיא יכולה לגרום למשטר אסד, אם יחרוג מההבנות וכללי המשחק שייקבעו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתירדןסוריהרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.