פרסומים
מזכר 237, נובמבר 2024
תוכן עניינים:
באוקטובר 1973 התייצבה ישראל לעימות האלים האחרון במאבק של כרבע מאה כנגד הניסיון הערבי המסוכן והמתמשך שאיים אי פעם על קיומה. התנועה המשיחית שחולל נאצר גייסה את משאביו של העולם הערבי כולו תחת הנהגתו הכריזמטית, חברה לברית המועצות והציבה את "שחרור פלסטין" כאבן בוחן לסיכוייהם של הערבים להשיב את גדולת עברם...
המפעל הציוני בארץ ישראל מתקיים, מראשיתו, בצילה של חתירה ערבית לשרשו. מאז שנות ה־30 של המאה הקודמת גייס המאבק נגדו חלק ניכר של הציבור המודע פוליטית בקרב ערביי הסהר הפורה...
חשיבותה המכרעת של המלחמה המתמשכת הזו, על שלוש מערכותיה וסיומה בחוזה השלום, נובעת ממה שעמד בה למבחן...
ראוי לפרט בעניין ההכרה הערבית בעליונותה האסטרטגית המובנית והמתמשכת של ישראל, כיוון שזו מסבירה את משמעותו המוגבלת של המאבק הצבאי עצמו באסטרטגיה של מצרים ואת התלות המוחלטת של מצרים והערבים בלחצים אמריקאיים על ישראל...
הבהרת הגיונה של האסטרטגיה הכוללת הזו חשובה בשלב זה של הדיון, כדי להתמודד עם הטענה שניתן היה למנוע את המלחמה אילו התגייסה ארצות הברית ללחצים על ישראל לפני ספטמבר 1973, כפי שדרש סאדאת מקיסינג'ר ומניקסון בפברואר אותה שנה באמצעות יועצו לביטחון לאומי חאפז אסמאעיל...
גם אם ניתן לתרץ את החלטתו של סאדאת לפרוץ מזרחה לעבר המעברים בשיקולי־העל של הזירה המדינית אסטרטגית, ברור שהמהלך הזה וניצול אפשרויותיו על ידי ישראל חרצו את גורלה הצבאי של המלחמה...
בשלב זה, בסיכום הדיון במשמעותה של המלחמה, חשוב להקדים הערה מתודולוגית לטיעונים הפרטניים: משמעותם של אירועים ותהליכים נקבעת במידה מכרעת מהערכת תוצאותיהם בעיני הגורמים המעורבים בהם, במישרין ובעקיפין; הערכה זו נגזרת מן הפרספקטיבה הרלוונטית מבחינתם; בחלוף הזמן, לעיתים זמן רב, מתבררות תוצאות והשלכות המשנות את התמונה בעיני המעורבים...
שאלת מעמדם של הערבים בעולם בעידן הפוסט־קולוניאלי נבחנה, כאמור, מאז 1967 בתחום היחסים עם ישראל...
במהלך 1977 התברר לסאדאת בהדרגה טיבה של הסכנה שאיימה להביא חורבן גמור על הישגיו הדרמטיים במלחמת רמדאן, ועל כל האסטרטגיה המדינית שאפשרה אותם והחלה לתת את פירותיה באמצע העשור...
בשולי הדיון הציבורי בישראל מופיע שוב ושוב טיעון בדבר האפשרות שהייתה כביכול בשעתה, למנוע את מלחמת יום הכיפורים ואת כאב אבדותיה באמצעות היענות למה שמוצג כיוזמת שלום של סאדאת ערב פריצתה...
עיקרו של הדיון הוקדש כראוי לפרספקטיבה הערבית ובייחוד המצרית, והתמקד באישיותם ובהכרעותיהם של נאצר ושל סאדאת...
סיכום אסטרטגי שלם של מערכת אוקטובר 1973 — מלחמת יום הכיפורים — בפרספקטיבה היסטורית רחבה יובל שנים אחריה חייב להציע מענה משכנע בשישה תחומים: על מה התנהל המאבק הכולל (1955–1979); מי ניצח בקרב (מערכה) ב־1973; מי ניצח במלחמה של 1967–1979; מהי המשמעות ההיסטורית של תוצאות המאבק והמלחמה; אם יש בסיס עובדתי לשני טיעונים מפוקפקים שהתקבלו בחלקים חשובים של הציבור, בדבר אופייה ונסיבותיה; והצורך להבחין בין לקחים רדודים ולקחי אמת...
שאלת המפתח, גם כאשר אינה מודעת, המכריעה את כושר העמידה בסכסוכים קשים המתמשכים לדורות ומעוגנים עמוק באתוסים תרבותיים היא "לטובת מי פועל הזמן"...
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים