תנופתו ושברו של המאבק הכלל-ערבי נגד ישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים תנופתו ושברו של המאבק הכלל-ערבי נגד ישראל

תנופתו ושברו של המאבק הכלל-ערבי נגד ישראל

מזכר 237, נובמבר 2024

דן שיפטן

לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

באוקטובר 1973 התייצבה ישראל לעימות האלים האחרון במאבק של כרבע מאה כנגד הניסיון הערבי המסוכן והמתמשך שאיים אי פעם על קיומה. התנועה המשיחית שחולל נאצר גייסה את משאביו של העולם הערבי כולו תחת הנהגתו הכריזמטית, חברה לברית המועצות והציבה את "שחרור פלסטין" כאבן בוחן לסיכוייהם של הערבים להשיב את גדולת עברם...
קרא/י עוד

המפעל הציוני בארץ ישראל מתקיים, מראשיתו, בצילה של חתירה ערבית לשרשו. מאז שנות ה־30 של המאה הקודמת גייס המאבק נגדו חלק ניכר של הציבור המודע פוליטית בקרב ערביי הסהר הפורה...
קרא/י עוד

חשיבותה המכרעת של המלחמה המתמשכת הזו, על שלוש מערכותיה וסיומה בחוזה השלום, נובעת ממה שעמד בה למבחן...
קרא/י עוד

ראוי לפרט בעניין ההכרה הערבית בעליונותה האסטרטגית המובנית והמתמשכת של ישראל, כיוון שזו מסבירה את משמעותו המוגבלת של המאבק הצבאי עצמו באסטרטגיה של מצרים ואת התלות המוחלטת של מצרים והערבים בלחצים אמריקאיים על ישראל...
קרא/י עוד

את דרכו של סאדאת צריך להבין על רקע לקחיו ממכלול האירועים והתהליכים שתוארו כאן בהרחבה...
קרא/י עוד

הבהרת הגיונה של האסטרטגיה הכוללת הזו חשובה בשלב זה של הדיון, כדי להתמודד עם הטענה שניתן היה למנוע את המלחמה אילו התגייסה ארצות הברית ללחצים על ישראל לפני ספטמבר 1973, כפי שדרש סאדאת מקיסינג'ר ומניקסון בפברואר אותה שנה באמצעות יועצו לביטחון לאומי חאפז אסמאעיל...
קרא/י עוד

גם אם ניתן לתרץ את החלטתו של סאדאת לפרוץ מזרחה לעבר המעברים בשיקולי־העל של הזירה המדינית אסטרטגית, ברור שהמהלך הזה וניצול אפשרויותיו על ידי ישראל חרצו את גורלה הצבאי של המלחמה...
קרא/י עוד

בשלב זה, בסיכום הדיון במשמעותה של המלחמה, חשוב להקדים הערה מתודולוגית לטיעונים הפרטניים: משמעותם של אירועים ותהליכים נקבעת במידה מכרעת מהערכת תוצאותיהם בעיני הגורמים המעורבים בהם, במישרין ובעקיפין; הערכה זו נגזרת מן הפרספקטיבה הרלוונטית מבחינתם; בחלוף הזמן, לעיתים זמן רב, מתבררות תוצאות והשלכות המשנות את התמונה בעיני המעורבים...
קרא/י עוד

שאלת מעמדם של הערבים בעולם בעידן הפוסט־קולוניאלי נבחנה, כאמור, מאז 1967 בתחום היחסים עם ישראל...
קרא/י עוד

במהלך 1977 התברר לסאדאת בהדרגה טיבה של הסכנה שאיימה להביא חורבן גמור על הישגיו הדרמטיים במלחמת רמדאן, ועל כל האסטרטגיה המדינית שאפשרה אותם והחלה לתת את פירותיה באמצע העשור...
קרא/י עוד

בשולי הדיון הציבורי בישראל מופיע שוב ושוב טיעון בדבר האפשרות שהייתה כביכול בשעתה, למנוע את מלחמת יום הכיפורים ואת כאב אבדותיה באמצעות היענות למה שמוצג כיוזמת שלום של סאדאת ערב פריצתה...
קרא/י עוד

עיקרו של הדיון הוקדש כראוי לפרספקטיבה הערבית ובייחוד המצרית, והתמקד באישיותם ובהכרעותיהם של נאצר ושל סאדאת...
קרא/י עוד

סיכום אסטרטגי שלם של מערכת אוקטובר 1973 — מלחמת יום הכיפורים — בפרספקטיבה היסטורית רחבה יובל שנים אחריה חייב להציע מענה משכנע בשישה תחומים: על מה התנהל המאבק הכולל (1955–1979); מי ניצח בקרב (מערכה) ב־1973; מי ניצח במלחמה של 1967–1979; מהי המשמעות ההיסטורית של תוצאות המאבק והמלחמה; אם יש בסיס עובדתי לשני טיעונים מפוקפקים שהתקבלו בחלקים חשובים של הציבור, בדבר אופייה ונסיבותיה; והצורך להבחין בין לקחים רדודים ולקחי אמת...
קרא/י עוד

שאלת המפתח, גם כאשר אינה מודעת, המכריעה את כושר העמידה בסכסוכים קשים המתמשכים לדורות ומעוגנים עמוק באתוסים תרבותיים היא "לטובת מי פועל הזמן"...
קרא/י עוד

קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ממצאי סקר הביטחון הלאומי: נובמבר 2025
23/11/25
״המלחמה הכפויה השנייה״: מלחמת ׳עם כלביא׳ והשלכותיה על הביטחון הלאומי באיראן
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין. מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.
19/11/25
REUTERS/Dawoud Abu Alkas
על ניצחון, הכרעה, ומה שביניהם: אתגר השגת מטרות המלחמה בחמאס
כיצד ניתן להגדיר ניצחון והכרעה – והאם ישראל השיגה אותם בתום שנתיים של מלחמה בעזה?
19/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.