תנופתו ושברו של המאבק הכלל-ערבי נגד ישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים תנופתו ושברו של המאבק הכלל-ערבי נגד ישראל

תנופתו ושברו של המאבק הכלל-ערבי נגד ישראל

מזכר 237, נובמבר 2024

דן שיפטן

לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

באוקטובר 1973 התייצבה ישראל לעימות האלים האחרון במאבק של כרבע מאה כנגד הניסיון הערבי המסוכן והמתמשך שאיים אי פעם על קיומה. התנועה המשיחית שחולל נאצר גייסה את משאביו של העולם הערבי כולו תחת הנהגתו הכריזמטית, חברה לברית המועצות והציבה את "שחרור פלסטין" כאבן בוחן לסיכוייהם של הערבים להשיב את גדולת עברם...
קרא/י עוד

המפעל הציוני בארץ ישראל מתקיים, מראשיתו, בצילה של חתירה ערבית לשרשו. מאז שנות ה־30 של המאה הקודמת גייס המאבק נגדו חלק ניכר של הציבור המודע פוליטית בקרב ערביי הסהר הפורה...
קרא/י עוד

חשיבותה המכרעת של המלחמה המתמשכת הזו, על שלוש מערכותיה וסיומה בחוזה השלום, נובעת ממה שעמד בה למבחן...
קרא/י עוד

ראוי לפרט בעניין ההכרה הערבית בעליונותה האסטרטגית המובנית והמתמשכת של ישראל, כיוון שזו מסבירה את משמעותו המוגבלת של המאבק הצבאי עצמו באסטרטגיה של מצרים ואת התלות המוחלטת של מצרים והערבים בלחצים אמריקאיים על ישראל...
קרא/י עוד

את דרכו של סאדאת צריך להבין על רקע לקחיו ממכלול האירועים והתהליכים שתוארו כאן בהרחבה...
קרא/י עוד

הבהרת הגיונה של האסטרטגיה הכוללת הזו חשובה בשלב זה של הדיון, כדי להתמודד עם הטענה שניתן היה למנוע את המלחמה אילו התגייסה ארצות הברית ללחצים על ישראל לפני ספטמבר 1973, כפי שדרש סאדאת מקיסינג'ר ומניקסון בפברואר אותה שנה באמצעות יועצו לביטחון לאומי חאפז אסמאעיל...
קרא/י עוד

גם אם ניתן לתרץ את החלטתו של סאדאת לפרוץ מזרחה לעבר המעברים בשיקולי־העל של הזירה המדינית אסטרטגית, ברור שהמהלך הזה וניצול אפשרויותיו על ידי ישראל חרצו את גורלה הצבאי של המלחמה...
קרא/י עוד

בשלב זה, בסיכום הדיון במשמעותה של המלחמה, חשוב להקדים הערה מתודולוגית לטיעונים הפרטניים: משמעותם של אירועים ותהליכים נקבעת במידה מכרעת מהערכת תוצאותיהם בעיני הגורמים המעורבים בהם, במישרין ובעקיפין; הערכה זו נגזרת מן הפרספקטיבה הרלוונטית מבחינתם; בחלוף הזמן, לעיתים זמן רב, מתבררות תוצאות והשלכות המשנות את התמונה בעיני המעורבים...
קרא/י עוד

שאלת מעמדם של הערבים בעולם בעידן הפוסט־קולוניאלי נבחנה, כאמור, מאז 1967 בתחום היחסים עם ישראל...
קרא/י עוד

במהלך 1977 התברר לסאדאת בהדרגה טיבה של הסכנה שאיימה להביא חורבן גמור על הישגיו הדרמטיים במלחמת רמדאן, ועל כל האסטרטגיה המדינית שאפשרה אותם והחלה לתת את פירותיה באמצע העשור...
קרא/י עוד

בשולי הדיון הציבורי בישראל מופיע שוב ושוב טיעון בדבר האפשרות שהייתה כביכול בשעתה, למנוע את מלחמת יום הכיפורים ואת כאב אבדותיה באמצעות היענות למה שמוצג כיוזמת שלום של סאדאת ערב פריצתה...
קרא/י עוד

עיקרו של הדיון הוקדש כראוי לפרספקטיבה הערבית ובייחוד המצרית, והתמקד באישיותם ובהכרעותיהם של נאצר ושל סאדאת...
קרא/י עוד

סיכום אסטרטגי שלם של מערכת אוקטובר 1973 — מלחמת יום הכיפורים — בפרספקטיבה היסטורית רחבה יובל שנים אחריה חייב להציע מענה משכנע בשישה תחומים: על מה התנהל המאבק הכולל (1955–1979); מי ניצח בקרב (מערכה) ב־1973; מי ניצח במלחמה של 1967–1979; מהי המשמעות ההיסטורית של תוצאות המאבק והמלחמה; אם יש בסיס עובדתי לשני טיעונים מפוקפקים שהתקבלו בחלקים חשובים של הציבור, בדבר אופייה ונסיבותיה; והצורך להבחין בין לקחים רדודים ולקחי אמת...
קרא/י עוד

שאלת המפתח, גם כאשר אינה מודעת, המכריעה את כושר העמידה בסכסוכים קשים המתמשכים לדורות ומעוגנים עמוק באתוסים תרבותיים היא "לטובת מי פועל הזמן"...
קרא/י עוד

קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Doaa Albaz / Anadolu
מבצע "מרכבות גדעון" – האם נחצים קווים אדומים?
מטרת מאמר זה היא להתריע מפני היבטים בעיתיים בתוכנית המבצע בעזה, העולים מתוך התבטאויות של הדרג המדיני ואשר עלולים להוות הפרה של הדין הבינלאומי ואף להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות
29/05/25
Shutterstock
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
האם בכל הנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב "מה שהיה הוא שיהיה"? הכרסום הניכר בנדבכים המרכזיים של יחסים אלה אינו מבשר טובות
29/05/25
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.