פרסומים

מושג החוסן מתייחס ליכולתן של מערכות שונות להתמודד עם הפרעה קשה או אסון, מהטבע או מידי אדם. ההתמודדות נבחנת הן ביכולת לקיים רציפות תפקודית סבירה במהלך האירוע, וכן ביכולת להתאושש מן האירוע במהירות ואף לצמוח בעקבותיו. על כן, יותר משחוסן מצביע על עוצמה, הוא מצביע על גמישות ויכולת הסתגלות והתמודדות.

המשבר הרב ממדי שחווה אוכלוסיית ישראל מתאפיין בהיבטים ייחודיים המאתגרים את החוסן הלאומי. עוד טרם אירועי ה-7 באוקטובר הייתה החברה הישראלית מצויה ברצף של משברים, ביניהם מגפת הקורונה, חוסר היציבות הפוליטית והשסעים החברתיים על רקע הרפורמה המשפטית. אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, במספר רב של חזיתות, העצימו את ההפרעה והפגיעה בחוסן, והתמשכותה של המלחמה הקשתה על ההתאוששות. לצד זאת, הקיטוב החברתי העמוק בישראל, שהתבטא עוד טרם המלחמה, התעצם מאוד עם התמשכותה. סוגיות רבות אשר בעבר נתפסו כמלכדות נצבעו בצבעים פוליטיים והעצימו את הקיטוב החברתי. ביניהן יש למנות את סוגיית החטופים ועצם התמשכות המערכה ברצועת עזה. השילוב בין התמשכותה של ההפרעה לבין הקיטוב החברתי העמוק הובילו לנסיגה משמעותית בחוסן הישראלי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהיבטים שונים הידועים כמעצבי חוסן ובהם אמון, סולידריות חברתית, אופטימיות ותקווה. עם זאת, דווקא בהיבט נוסף הידוע כמעצב חוסן – רציפות תפקודית ושמירה על השגרה, נרשם שיפור ככל שהמערכה הצבאית התמשכה ומרבית הציבור הישראלי שב לתפקוד סדיר.

מנגד, במבצע ״עם כלביא״ והישגיו הצבאיים גלום פוטנציאל לשינוי תמונת החוסן הלאומי הישראלי. מחד גיסא, המבצע שב והקצין מאוד את ההפרעה המשמעותית לרציפות התפקודית ולשמירה על השגרה בקרב מרבית אזרחי המדינה. מאידך גיסא, ולאור התמיכה הציבורית הרבה לה זכה – בסקר שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי ב- 15 – 16 ביוני הביעו 73 אחוזים מן הנשאלים במדגם הכללי ו-88 אחוזים מן הנשאלים במדגם היהודי תמיכה במתקפה של ישראל באיראן – המבצע היה עשוי לשמש כגורם מלכד אשר יחזק את הסולידריות החברתית, ישפר את האופטימיות והתקווה ויגדיל את האמון במוסדות המדינה. יתר על כן, בסקר שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 15 – 17 ביוני  העריכו כ-82 אחוזים מן הנשאלים במדגם הכללי וכ-91 אחוזים מן הנשאלים במדגם היהודי את החוסן/יכולת העמידה של הציבור בישראל במלחמה עד כה כדי גבוהה או גבוהה מאוד. במאמר זה נבחן האופן בו השפיע מבצע ״עם כלביא״ על החוסן הלאומי הישראלי בהתמקד בארבעה היבטים הידועים כמעצבי חוסן – אמון במוסדות המדינה; סולידריות חברתית; אופטימיות ותקווה; רציפות תפקודית ושמירה על שגרה.

אמון במוסדות המדינה

אמון הינו היבט מעצב חוסן מרכזי שכן הוא משקף הן את נכונות הציבור לסמוך על גופי המדינה השונים והן את הזדהותו איתם – שני יסודות הנדרשים לשיקום והתאוששות אפקטיביים. סקרי דעת קהל שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעים על מגמת עלייה במדדי האמון השונים – נתוני האמון בממשלה, בראש הממשלה, בצה״ל וברמטכ״ל מצויים בעליה משמעותית מאז תחילת המערכה.

כך למשל, בעוד בסקר שהתקיים בחודש מאי 2025, לפני המבצע, הביעו רק 21 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי ו-26 אחוזים מהנשאלים במדגם היהודי מידת אמון גבוהה בממשלה, הרי שבסקר בזק שהתקיים ב- 22 – 23 ביוני הביעו 32 אחוזים מן הנשאלים במדגם הכללי וכ-38 אחוזים מן הנשאלים במגזר היהודי מידת אמון גבוהה בממשלה. גם האמון בראש הממשלה רשם עלייה ניכרת, כאשר בעוד בסקר מאי 2025  עמד שיעור המדווחים על אמון גבוה בראש הממשלה על 26 אחוזים במדגם הכללי ו-31 אחוזים במדגם היהודי, בסקר שהתקיים בין התאריכים 15 – 16 ביוני 2025 עמד שיעור זה על 35 אחוזים במדגם הכללי ו-42 אחוזים במדגם היהודי. גם באמון בשר הביטחון נרשמה עלייה, אף כי פחות משמעותית: בעוד שבחודש מרץ 2025 הביעו 25 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי ו-29.5 אחוזים מהנשאלים במדגם היהודי אמון במידה רבה בשר הביטחון, הרי שבסקר שהתקיים בין התאריכים 15 – 16 ביוני עמד שיעור זה על 32 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי ו-38 אחוזים מהנשאלים במדגם היהודי.

התבוננות בפילוחים הדמוגרפיים של המדגם היהודי מציגה תמונה מעט מורכבת יותר: עיקר העלייה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בממשלה מקורה בנשאלים בעלי תפיסת עולם ימנית – עליה של כ-18 אחוזים בהשוואה לסקר מאי, לעומת עליה של כ-7 אחוזים בלבד בקרב נשאלים שהזדהו כ״מרכז״ ועליה של 2.5 אחוזים בלבד (בטווח טעות הדגימה) בקרב נשאלים שהזדהו כ״שמאל״. מנגד, דווקא העלייה באמון בראש הממשלה ובשר הביטחון משותפת במידה רבה לבעלי כלל ההשקפות הפוליטיות: שיעור המדווחים על אמון גבוה בראש הממשלה עלה בכ-11 אחוזים בקרב המזדהים כ״ימין״ וכ״מרכז״ ובכ-6 אחוזים בקרב המזדהים כ״שמאל״. העלייה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בשר הביטחון הייתה דומה בקרב כלל ההשקפות הפוליטיות. ניכר אם כן, כי על אף שהעלייה באמון האישי בגורמים שהובילו את המערכה מושפעת רק במידה מועטה מתפיסה פוליטית, הרי שהעלייה באמון כממשלה כישות פוליטית מושפעת במידה רבה  מהתפיסות הפוליטיות של הנשאלים.

גם באמון בצה״ל וברמטכ״ל נרשמה עלייה דומה אף כי חדה פחות, בין היתר נוכח רמות האמון הגבוהות יותר מלכתחילה שנצפו לגביהם. שיעור המשיבים שדיווחו על אמון גבוה בצה״ל עמד בסקר שהתקיים ב- 22 – 23 ביוני על 82 אחוזים מהמדגם הכללי ו-94 אחוזים מהמדגם היהודי, בהשוואה לכ-75 אחוזים וכ-88 אחוזים בסקר מאי בהתאמה. אשר לרמטכ״ל, בעוד שבחודש מאי 2025 עמד שיעור המדווחים על אמון גבוה בו על 56 אחוזים במדגם הכללי ו-67.5 אחוזים במדגם היהודי, בסקר שהתקיים בין התאריכים 15 – 16 ביוני 2025, עמד שיעור זה על 69 אחוזים במדגם הכללי וכ-81 אחוזים במדגם היהודי.

אשר לפילוחים בקרב המדגם היהודי לפי תפיסה אידיאולוגית: בשבוע הראשון למערכה מול איראן, נצפתה עליה באמון בצה״ל בקרב בעלי כל ההשקפות האידיאולוגיות, כאשר בקרב משיבים שהזדהו כ״ימין״ עמדה עליה זו על כ-5 אחוזים, בקרב משיבים שהזדהו כ״מרכז״ עמדה עליה זו על כ-2.5 אחוזים (בטווח טעות הדגימה) ובקרב משיבים שהזדהו כ״שמאל״ היא עמדה על 11 אחוזים. עם זאת, בשבוע השני, בעוד בקרב משיבים שהזדהו כ״ימין״ וכ״מרכז״ נרשמה יציבות, הרי שבקרב משיבים שהזדהו כ״שמאל״ חלה ירידה של 7.5 אחוזים. בהתייחס למערכה כולה ניתן לראות שחלה עלייה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצבא בקרב כלל הציבור היהודי, מעט יותר בקרב המזדהים כ״ימין״ בהשוואה לאחרים, אך לא בפער משמעותי. תמונה דומה נצפתה גם ביחס לשיעור המדווחים על אמון גבוה ברמטכ״ל.  נדמה אם כן כי העלייה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצבא מושפעת פחות מתפיסות אידיאולוגיות מוקדמות.

סולידריות חברתית

סולידריות חברתית נתפסת כהיבט מעצב חוסן, משום שהיא מאפשרת לציבור להתלכד ולפעול בשיתוף פעולה לשם ההתאוששות מן ההפרעה התפקודית. בנוסף, היא משקפת תחושת קהילתיות ואחדות, בצד נכונות להתנדבות. בהתייחס לסולידריות החברתית הנתפסת בציבור הישראלי, על פי ממצאי הסקר שנערך בין התאריכים ה- 15 – 16 ביוני 2025, ניתן להצביע על עלייה ניכרת בשיעור הנשאלים שדיווחו על התחזקות תחושת הסולידריות החברתית בישראל, אשר עמד על 48 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי וכ-55.5 אחוזים מהנשאלים במדגם היהודי, בהשוואה ל-30 אחוזים ו-34.5 אחוזים בסקר מארס 2025 בהתאמה. עם זאת, התבוננות בפילוחים הדמוגרפיים של המדגם היהודי לימדה כי עליה זו התרחשה בעיקר בקרב משיבים שהזדהו כבעלי השקפה פוליטית התומכת בימין (עליה של כ-26 אחוזים) או במרכז (עליה של כ-15 אחוזים), בעוד בקרב משיבים שהזדהו כבעלי השקפה פוליטית התומכת בשמאל (אשר מראש מהווים קבוצה קטנה בהרבה בשני הסקרים הנידונים) נצפתה עליה מצומצמת בהרבה (של כ-5 אחוזים בלבד). נתונים אלו עשויים להצביע על כי תחושת התחזקות הסולידריות עדיין מושפעת מהקיטוב הפוליטי המאפיין את החברה הישראלית בתקופה הנידונה,

לצד נתוני הסקרים ניתן היה לראות במהלך המבצע גם קמפיינים תקשורתיים המדגישים סולידריות חברתית וחזרה של שיח תחת הסיסמה ״ביחד ננצח״ בערוצי הטלוויזיה השונים. אף על פי כן, לצד מגמות מאחדות אלו, ניכר עדיין גם שיח מקטב ומפלג, בעיקר ברשתות החברתיות השונות, אשר הדגיש נרטיבים המשחזרים שסעים שאפיינו את החברה הישראלית עוד טרם ה-7 באוקטובר וגם לאחריו, דוגמת היחס לארגון ״אחים לנשק״. זאת, גם אם נראה כי הוא נדחק מקדמת הבמה הציבורית בתקופת המערכה עם איראן, וודאי בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה ברצועת עזה ובמהלכה.

מוקדם עדיין לחזות, בוודאי נוכח הפערים בין בעלי ההשקפות האידיאולוגיות השונות וקיומו של השיח המקטב ברשתות, האם התחזקות תחושת הסולידריות נובעת בעיקרה מתופעת ״ההתלכדות סביב הדגל״ בעת לחימה עצימה, מה שנראה עתה כנכון, או שמא היא מצביעה אולי על שינוי של ממש, המחייב מעקב. ברור שחידוש השיח המקטב והשתלחותם של גורמים שונים זה בזה, צפוי לחתור תחת המגמה החיובית שנצפתה בעניין זה.

אופטימיות ותקווה

היבט מעצב חוסן נוסף נוגע לתחושת האופטימיות והתקווה בקרב הציבור. הרב יונתן זקס הסביר כי בעוד אופטימיות היא האמונה שהעולם משתנה לטובה, הרי תקווה היא האמונה שביחד נוכל לשפר את העולם. שתיהן יחד נדרשות לשם חוסן חברתי, שכן הן אלה שמניעות את האזרחים להניע וליזום תהליכי שיקום, תוך אמונה כי יצליחו להתאושש מן ההפרעה.

במהלך מבצע ״עם כלביא״ ניכר היה כי מרבית הציבור הישראלי אופטימי ביחס למשך המערכה, כאשר בשני הסקרים שהתקיימו במהלך המבצע סברו כ-60 אחוזים מן הנשאלים במדגם הכללי וכ-64 אחוזים מן הנשאלים במדגם היהודי כי המערכה בין ישראל ואיראן תימשך בין שבוע וחודש, סברה שהתגלתה כנכונה בדיעבד. לצד זאת, בסקר שהתקיים בין התאריכים 22 – 23 ביוני, האמינו 39 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי ו-42.5 אחוזים מהנשאלים במדגם היהודי כי העורף יהיה מוכן לחיות במצב המלחמה בהתחשב בכל השלכותיה עד חודש. כ-18 אחוזים בשני המדגמים סברו כי העורף יהיה מוכן לכך עד חודשיים שלושה ואחוזים בודדים בלבד סברו כי יהיה מוכן לכך תקופות ארוכות יותר. רק 20 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי וכ-18 אחוזים במדגם היהודי סברו כי העורף יהיה מוכן לכך רק למשך עוד ימים בודדים. בשני הסקרים סברו מרבית המשיבים הן במדגם הכללי והן במדגם היהודי כי העורף הישראלי ערוך ומוכן במידה רבה או רבה מאוד להתמודד עם המלחמה מול איראן. בסקר שהתקיים בין התאריכים 22 – 23  ביוני סברו כך 63 אחוזים מהנשאלים במדגם הכללי ו-70 אחוזים מהנשאלים במדגם היהודי. נתונים אלו מהווים עדות נוספת לתפיסות הציבור ביחס לחוסנו של העורף הישראלי ולאופטימיות שלו ביחס ליכולת העמידה שלו.

למעשה, האופטימיות של הציבור הישראלי ביחס למשך המערכה הסתברה כמוצדקת וגם לא הועמדה למבחן נכונותו של העורף להתמודד עם מצב המלחמה על השלכותיו מעבר לתקופה שמרבית הנשאלים חזו שהעורף יידרש לה. לאור זאת, קשה להעריך כיצד תשפיע האופטימיות שגילה הציבור הישראלי ביחס למערכה הנוכחית באיראן על החוסן הלאומי בטווח הארוך ובפרט ביחס להתמודדותו עם היבטים אחרים של המשבר הרב ממדי בו הוא מצוי, ונדרשת בחינה של היבטים נוספים המעידים על תחושת האופטימיות והתקווה בקרב הציבור הרחב.

רציפות תפקודית ושמירה על שגרה

היבט מעצב חוסן זה ספג את הפגיעה החמורה ביותר במהלך מבצע ״עם כלביא״, בין היתר על רקע העצימות הגבוהה של הלחימה, הנזקים הקשים במבנים ובתשתיות לאומיות חיוניות (דוגמת בז"ן, בית החולים סורוקה, מכון וויצמן) וההנחיות המחמירות (בצדק) של פיקוד העורף, שעם תחילת המערכה הודיע על מעבר של כל אזורי הארץ ממדרג פעילות מלאה למדרג פעילות הכרחית, האוסר על קיום פעילויות חינוכיות, התקהלויות והגעה למקומות עבודה, למעט משק חיוני.

במהלך המבצע נהרגו בישראל 29 אנשים ונפצעו כ-3520, רובם קל ובינוני. על פי דו״ח מרכז מידע וידע של מערך הדיגיטל הלאומי, כ-13-19 אלף תושבים מכ-17 רשויות מקומיות נותרו ללא קורת גג ראויה למגורים ומהווים היום גל שני של מפונים, חלקם כנראה לאורך זמן. למס רכוש הוגשו למעלה מ-41 אלף תביעות, רובן בגין נזקים למבנים.  נתונים אלה מצביעים על פגיעה נמוכה מהתחזית המקדימה, שהייתה חמורה בהרבה, אולם מראות ההרס בערים הגדולות השפיעו ללא ספק על המורל של האזרחים, שאף הוא מהווה מרכיב בחוסן החברתי.

הנחיות פיקוד העורף הגבילו משמעותית את הפעילות העסקית במשק: בשבוע הראשון למבצע נצפתה ירידה של 27 אחוזים בהוצאות בכרטיסי האשראי, כאשר באופן צפוי, הירידות החדות ביותר נרשמו בענפי התעופה, המסעדנות, ההלבשה והוצאות הדלק. נתונים אלו מעידים על הקושי בשמירה על הרציפות התפקודית והשגרה בקרב אזרחי המדינה במהלך מערכה עצימה מסוג זה. כשמדינה שלמה נאלצת לצמצם מאוד את תפקודה הנורמטיבי יש בכך פגיעה – גם אם זמנית במקרה זה – בחוסן הלאומי.

הפגיעה בשגרה ותחושת האיום השפיעו גם על החוסן הנפשי של האזרחים. על פי פרסומי מרכז מידע וידע של מערך הדיגיטל הלאומי, במהלך המבצע חלה עלייה משמעותית בביקוש לסיוע נפשי עקב מצוקה וחרדה אישיים. על פי נתוני משרד הבריאות וקופת חולים מאוחדת, חלה עלייה של 440 אחוזים בפניות לסיוע נפשי בין התאריכים 13 – 24 ביוני, בהשוואה לתאריכים 1 – 12 ביוני. במקביל לעלייה בפניות למוקדי החירום, דיווחו קופות החולים על עלייה של עשרות אחוזים ברכישת תרופות הרגעה, תרופות שינה ותרופות נוגדות חרדה ודיכאון.

קשיים אלו שחוו האזרחים באו לידי ביטוי גם בתחושת הביטחון שלהם, כפי שעלה בסקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בין התאריכים 15 – 16 ביוני נצפתה עליה בשיעור המשיבים שדיווחו על תחושת ביטחון אישי נמוכה או נמוכה מאוד. בקרב המדגם הכללי דיווחו כך כ-32 אחוזים מהנשאלים, ובקרב המדגם היהודי דיווחו כך כ-23 אחוזים מהנשאלים. זאת, בהשוואה לכ-25 אחוזים וכ-20 אחוזים בסקר מאי בהתאמה. במקביל, בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים בין התאריכים 15 – 17 ביוני דווחו כ-70 אחוזים מן הנשאלים בכלל המדגם וכ-66 אחוזים מן הנשאלים במדגם היהודי כי הם די מוטרדים או מוטרדים מאוד מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם בעתיד הנראה לעין.

כלל הנתונים מצביעים על פגיעה משמעותית ברציפות התפקודית וביכולתם של האזרחים לשמור על שגרה במהלך מבצע ״עם כלביא״, אשר  הייתה צפויה על רקע הלחימה העצימה וההנחיות מחמירות מאוד של פיקוד העורף במהלך מרבית ימי המבצע. עם זאת, יש לתת את הדעת על כי הפרת השגרה החמורה פוגעת בחוסן ומכניסה את האזרחים למצוקה קשה שאת שיעורה והשלכותיה ארוכות הטווח קשה למדוד עדיין, ניתן לצפות כי על רקע סיום הלחימה העצימה וביטול ההנחיות המחמירות של פיקוד העורף יהיה שיפור משמעותי בהיבט זה בתקופה הקרובה, בהנחה שהלחימה לא תתחדש או תקבל צביון של מתיחות מתמשכת והתשה.

סיכום

בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן מצביעה על כך שמבצע ״עם כלביא״ היווה נקודת מפנה ביחס לחוסן הלאומי הישראלי. טרם המבצע, העידה בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן על נסיגה משמעותית בחוסן הלאומי, בפרט בהיבטי אמון, סולידריות חברתית ואופטימיות ותקווה, לצד שיפור משמעותי בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה. מנגד, במהלך מבצע ״עם כלביא״ נרשמה מחד גיסא פגיעה ניכרת בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה אך מאידך גיסא, בהיבטים האחרים נרשם שיפור משמעותי, אשר עשוי להצביע על שיפור בחוסן הלאומי.

בנתונים אלו גלומה תקווה, על רקע ציפייה כי גם היבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה צפוי לחוות שיפור ניכר, נוכח הירידה בעצימות הלחימה. עם זאת, יש לתת את הדעת כי סיום הלחימה העצימה מול איראן עשוי להשפיע גם על מדדי החוסן האחרים, ולאו דווקא לטובה. בעיות העומק שיצרו את הפגיעה בחוסן – הקיטוב החברתי והמערכה המתמשכת בעזה – עדיין כאן, ונראה שהם חוזרים לקדמת הבמה ואולי אף יתעצמו נוכח הדיבורים על הקדמת הבחירות לכנסת. אף אחת מסוגיות המחלוקת לא נפתרה וכולן ביחד צפויות להמשיך ולאתגר את החברה הישראלית.

מגמת חיזוק הסולידריות שנצפתה במהלך המערכה מול איראן קשורה כנראה בעיקר לתופעה של "ההתלכדות סביב הדגל", המוכרת בעת לחימה עצימה, שאף התחזקה נוכח ההצלחות הצבאיות של צה"ל באיראן. העובדה כי לפחות בהיבטי האמון בממשלה והסולידריות החברתית נצפתה השפעה משמעותית להשקפה פוליטית של הציבור, מעוררת חשש כי בהנחה שתהיה חזרה לשיח המקטב עם תום המערכה, ישובו מדדים אלה למגמות המדאיגות שהתקיימו טרם המבצע. לאור חשיבותו של החוסן הלאומי להתאוששות החברה הישראלית מהמשבר הנוכחי, יש לפעול לשימור השיפור שנצפה בו במהלך המערכה על ידי חיזוק המגמות החיוביות ומאבק בגורמים המשפיעים עליו לרעה, ובפרט הקיטוב החברתי העמוק. בהקשר זה יש חשיבות מיוחדת לסיום הלחימה ברצועת עזה ולהחזרת החטופים, ששביים הנמשך בידי חמאס פוגם בחוסן החברתי.