מודלים של מדינה אחת - היבטים מעשיים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים מודלים של מדינה אחת - היבטים מעשיים

מודלים של מדינה אחת - היבטים מעשיים

מזכר 216, דצמבר 2021

English
פנינה שרביט ברוך

‫בשנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית – ‫הביטחונית ‫והאזרחית – ‫באזור זה.


‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא ‫פתרון ‫ישים? ‫במזכר ‫זה ‫נבחנים ‫ארבעה ‫מודלים: ‫מדינה ‫יוניטרית ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבין ‫הים לירדן; ‫מדינה ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבתוכה ‫אוטונומיה פלסטינית; ‫פדרציה ‫שמחולקת ‫למחוזות ‫יהודיים ‫ופלסטיניים; ‫וקונפדרציה פלסטינית-‫יהודית. ‫הדיון ‫הציבורי ‫מתמקד ‫בשאלה ‫אם ‫ניתן ‫לקיים ‫מדינה ‫אחת ‫שהיא ‫הן ‫יהודית ‫והן דמוקרטית. ‫המזכר ‫מוסיף ‫ובוחן ‫כיצד ‫תתנהל ‫מדינה ‫כזו ‫מבחינה ‫מעשית ‫ואם ‫מדובר ‫בפתרון ‫מוצלח לסכסוך.


‫לשם ‫כך ‫נבחנים ‫ביחס ‫לכל ‫מודל ‫מכלול פרמטרים: ‫החלוקה ‫הטריטוריאלית; מעמד ההתנחלויות; ‫מעמד ירושלים; ‫היבטי ‫אזרחות ‫ותושבות; ‫סמכויות ‫שלטוניות; ‫מעורבות ‫הפלסטינים בשלטון; ‫חופש ‫התנועה במדינה; ‫סוגיית הפליטים; ‫היבטים ‫ביטחוניים; ‫היבטים חברתיים; ‫היבטים ‫כלכליים ואזרחיים; ‫שימור ‫האופי ‫היהודי ‫של ‫המדינה; ‫שימור ‫האופי ‫הדמוקרטי ‫והליברלי ‫של המדינה; ‫השלכות ‫על ‫אזרחי ‫ישראל ‫הערבים; ‫השלכות ‫על ‫הרשות ‫הפלסטינית; ‫מעמד ‫רצועת ‫עזה; ‫אופן ‫כינון ‫המודל; ‫ההיתכנות ‫של ‫הגעה ‫למודל; ‫וסיכויי ‫ההצלחה ‫של ‫המודל ‫כפתרון ‫קבע ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני.


תוכן עניינים:

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הנטייה לדבר על "מותו של פתרון שתי המדינות" ועל החלפתו במודל של מדינה אחת בין הים לירדן כפתרון לסכסוך הישראלי–פלסטיני. הטענה העיקרית היא שאין כיום אפשרות מעשית לחלוקה פיזית של הארץ, בשל הטשטוש המוחלט של הקו הירוק (הקו המבוסס על קווי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה, שנקבע אחרי מלחמת העצמאות ומתחם את השטחים שישראל השתלטה עליהם במלחמת ששת הימים) והחיבור המעשי של יהודה ושומרון (הגדה המערבית) למדינת ישראל, המתבטא בהיקף הנרחב של ההתיישבות היהודית ושל הפעילות הישראלית — הביטחונית והאזרחית — באזור זה. מבחינה דמוגרפית, הוספת כלל הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון לתוך המדינה משמעה כי קרוב לארבעים אחוזים מתושבי המדינה יהיו פלסטינים. אם גם רצועת עזה תיכלל במדינה האחת, אזי כמעט מחצית מתושבי המדינה יהיו פלסטינים...
קרא/י עוד

מזה תקופה ממושכת, הפתרון המוביל בדיון הציבורי כפתרון קבע לסכסוך הישראלי־ פלסטיני הוא פתרון שתי המדינות — מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית החיות זו לצד זו. מרבית הציבור הישראלי הביע תמיכה בפתרון זה. זהו גם הפתרון המקובל על רוב מדינות העולם והארגונים הבינלאומיים, כפי שאף עולה מהחלטות מועצת הביטחון ועצרת האו"ם...
קרא/י עוד

דשדש
מדינה אחת על כלל השטח, הכולל את שטח מדינת ישראל ואת כל שטחי יהודה ושומרון (ופוטנציאלית גם את רצועת עזה), שאינה מחולקת מבחינה טריטוריאלית...
קרא/י עוד

דשדשגג
מדינה אחת על כל השטח, הכולל את שטחי יהודה והשומרון (ופוטנציאלית גם את רצועת עזה), שבתוכה יש אוטונומיה פלסטינית טריטוריאלית...
קרא/י עוד

דבב
מדינה אחת בעלת ממשל פדרלי מרכזי, המורכבת ממחוזות פדרטיביים. חלוקה למחוזות יהודיים במהותם ולמחוזות פלסטיניים במהותם. החלוקה יכולה להיות למחוז אחד פלסטיני ומחוז אחד יהודי, או למספר מחוזות מכל סוג.
קרא/י עוד

ססב
שתי מדינות, מדינת ישראל ומדינה פלסטינית, שהגבול ביניהן הוא על בסיס הקו הירוק ללא חיץ פיזי, עם תנועה חופשית ביניהן וממשל קונפדרטיבי משותף.
קרא/י עוד

על בסיס הניתוח שנערך ביחס לכל מודל, ניתן לרכז את המאפיינים הבאים של המודלים ביחס לפרמטרים שנבחנו..
קרא/י עוד

כדי להקל את ההשוואה בין המודלים, הפרמטרים שנותחו ביחס לכל מודל רוכזו בטבלה...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםמניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
English

אירועים

לכל האירועים
לאן מועדות פניה של עיראק?
20 בינואר, 2026
13:00 - 12:00
REUTERS (modified by INSS)

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Jonathan Ernst
מועצת השלום של טראמפ: יוזמה לרצועת עזה או חלופה לאו"ם
מהו הייעוד של המועצה הבינ"ל שהקים הנשיא האמריקני במסגרת תוכניתו לסיום המלחמה ברצועה – ומהן ההשלכות של המהלך של טראמפ?
29/01/26
Harun Ozalp / Anadolu via REUTERS
המעבר לשלב ב' ברצועת עזה – אתגר חסר תקדים לישראל
מהם האתגרים והחששות שעלו – הן בירושלים והן ברמאללה - בעקבות ההכרזה על מעבר לשלב השני בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, וכיצד על ישראל לפעול?
25/01/26
Habbou Ramez/ABACA via Reuters Connect and REUTERS (modified by INSS)
דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה
תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך זמן, ונדרש מהלך עומק של "דה-חמאסיזציה": פירוק ההגמוניה האידיאולוגית והמוסדית של חמאס והחלפתה בתשתית אזרחית ורעיונית מתונה יותר. המזכר מציע ניתוח השוואתי של מודלים לדה-רדיקליזציה מהעולם המערבי וממדינות ערב ומצביע על כך שהמודלים המערביים, דוגמת אלו שיושמו בגרמניה וביפן, מתקשים לספק מענה הולם להקשר התרבותי והפוליטי בעזה. במקום זאת מציע המזכר לאמץ עקרונות פעולה מתוך מודלים ערביים בני זמננו, ובפרט המודל האזרחי-טרנספורמטיבי המיושם במפרץ, המשלב יד קשה נגד גורמי קיצון עם חינוך מחדש לסובלנות דתית ושיקום כלכלי נרחב. המזכר מתווה אסטרטגיה אינטגרטיבית הכוללת פירוז ביטחוני מתמשך, רתימת קואליציה ערבית למתן לגיטימציה דתית ופוליטית והצבת אופק מדיני ממשי, כמשקל נגד לאתוס ההתנגדות. רק שילוב בין מרכיבים אלו יוכל לגבש אלטרנטיבה שלטונית ורעיונית בת-קיימא לחמאס, ולהוביל למציאות ביטחונית יציבה יותר עבור מדינת ישראל בטווח הזמן הארוך.
21/01/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע