גלישה למציאות של ׳מדינה אחת׳ – מאיצים פעילים ובולמים אפשריים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים גלישה למציאות של ׳מדינה אחת׳ – מאיצים פעילים ובולמים אפשריים

גלישה למציאות של ׳מדינה אחת׳ – מאיצים פעילים ובולמים אפשריים

מזכר 245, ספטמבר 2025

אודי דקל
נוי שלו

המזכר מציע תשתית מחקרית לניתוח ולהבנת אתגר אסטרטגי כבד משקל הניצב בפני מדינת ישראל – תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת.


באמצעות ניתוח מגמות ותהליכים בזירה הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית והמשפטית, ובסיוע שיטת הערכה המבוססת על חוכמת מומחים ממגוון תחומים נבחנים הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי יהודה ושומרון והעירוב הגובר בין האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית.


במזכר מתוארת מציאות של מדינה אחת באמצעות מספר תרחישים, ומהניתוח עולה כי היא תוביל להתלקחות אלימה, לפגיעה קשה במעמדה הבינלאומי של ישראל ולקריסת החברה והכלכלה הישראלית.


כדי לבלום את התהליך מומלץ לקדם צעדי היפרדות מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית מהפלסטינים, לחזק את הרשות הפלסטינית כגורם יחיד שניתן לשתף עימו פעולה, לשמור את מפתחות הביטחון בידי ישראל ולרתום את מדינות ערב המתונות לקידום הנורמליזציה, לשיקום עזה ולשיפור הכלכלה ומצבם של הפלסטינים בתחומי הרשות הפלסטינית.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

המגמה המרכזית הניכרת בעשור האחרון בזירת הסכסוך הישראלי־פלסטיני היא של גלישה עקבית ומואצת יותר למציאות של ׳מדינה אחת׳ — שתהיה מאופיינת בעליונות יהודית או תוגדר כדו־לאומית — אם לא להלכה אזי למעשה, או מדינת כל אזרחיה.....
קרא/י עוד

המגמה המרכזית הניכרת בעשור האחרון בזירת הסכסוך הישראלית־פלסטינית היא של גלישה עקבית ומואצת יותר ויותר למציאות של מדינה אחת — שתהיה מאופיינת בעליונות יהודית או תוגדר כדו־לאומית — אם לא להלכה אזי למעשה, או מדינת כל אזרחיה...
קרא/י עוד

בפרק זה עשרה תתי-פרקים: המסגרת התפיסתית; מה ניתן ללמוד מתקדימים היסטוריים; השפעות אפשריות על המבנה הפוליטי בישראל; המרקם החברתי, כלכלה וחיים משותפים; השלכות על הכלכלה הישראלית; השלכות ביטחוניות; החוק ובתי הדין הבינלאומיים והלגיטימציה של המדינה; תרחישים אפשריים; ירושלים ״המאוחדת״ כמודל להתנהלות במציאות של מדינה אחת; מה למדנו וכבר שכחנו?
קרא/י עוד

בפרק זה שלושה תתי-פרקים: המצב בשטח; האצת התהליך על ידי הממשלה הנוכחית, בפרט מאז 7 באוקטובר; האתגר הביטחוני.
קרא/י עוד

בפרק זה שלושה תתי-פרקים: הפרמטרים לבחינה; חוכמת המומחים — דוגמאות; גורמים נוספים.
קרא/י עוד

בפרק זה חמישה תתי-פרקים: שינוי כיוון ומגמה; חיזוק ולא הקרסת הרשות הפלסטינית; ההיבט הטריטוריאלי; ארגון מחדש של השטח; המענה הביטחוני הישראלי.
קרא/י עוד

יישום המתווה עשוי להביא לידי ביטוי איזון מיטבי בין הצרכים הביטחוניים של ישראל לבין מה שישראל נכונה לאפשר לפלסטינים, על מנת להסיר מעליה את נטל השליטה האזרחית באוכלוסייה הפלסטינית, וגם להתוות אופק מדיני. זאת למרות שהיישום צפוי להיות כרוך בהתמודדות עם אתגרים לא־מבוטלים ליציבות ביטחונית ומדינית, ואף פוליטית־חברתית בישראל עצמה....
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
אודי דקל
תא"ל (מיל.) אודי דקל הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי ב-2012 כחוקר בכיר. כעשר שנים היה מנהל המכון, וכיום הוא מנהל את תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים". שימש כראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים, תחת ראש הממשלה אולמרט, במסגרת תהליך אנאפוליס. תא"ל (מיל.) דקל ביצע שורה ארוכה של תפקידים בצה"ל בתחומי המודיעין, שיתוף פעולה צבאי בינלאומי והתכנון האסטרטגי. תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי. קודם לכן היה ראש חטיבת קשרי החוץ ומפקד יחידת הקישור לזרים באגף המבצעים וראש מחלקת המחקר בלהק מודיעין בחיל האוויר. דקל עמד בראש הוועדה המשולשת לישראל לאו"ם וללבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה וראש וועדות צבאיות עם מצרים ועם ירדן. כמו כן, היה ראש קבוצות עבודה לתיאום אסטרטגי-אופרטיבי עם ארה"ב. השתתף בוועדה לעדכון תפיסת הביטחון (2006) וריכז את גיבוש אסטרטגיית צה"ל.
נוי שלו
נוי שלו היא עוזרת מחקר בתוכנית יחסי ישראל–פלסטינים במכון למחקרי ביטחון לאומי. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ומזרח תיכון ואסלאם מאוניברסיטת חיפה וסטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ

אירועים

לכל האירועים
ביטחון מערכת החשמל: ביטחון אנרגטי במציאות כאוטית
3 בדצמבר, 2025
13:00 - 21:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Evelyn Hockstein/File Photo
ציר וושינגטון-ריאד: הברית המעצבת את המזרח התיכון והאתגר לישראל
מהן ההשלכות של ביקורו ההיסטורי של יורש העצר הסעודי בוושינגטון, הן מבחינת סעודיה והן מבחינת ארה"ב, ואילו סיכונים והזדמנויות האירוע מייצר לישראל?
24/11/25
Shutterstock
מעורבות מפרצית באפריקה: מניעים והשלכות
המעורבות הגוברת של מדינות המפרץ באפריקה: האינטרסים, ההזדמנויות, וההשפעות על האזור ועל ישראל
09/11/25
מעורבות אזורית ברצועת עזה: תרחישים ומשמעויות
העמדות והאינטרסים השונים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה בנוגע לעיצוב רצועת עזה – ומשמעויותיהם
02/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע