התווך הימי ככלי לחיזוק הסכמי אברהם והברית מול איראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על התווך הימי ככלי לחיזוק הסכמי אברהם והברית מול איראן

התווך הימי ככלי לחיזוק הסכמי אברהם והברית מול איראן

הצעת חוק שהוגשה לקונגרס האמריקני קוראת ליצירת אסטרטגיה ימית, שתכלול ברית למתן מענה לטרור הימי במזרח התיכון. כיצד יכולה ישראל להשתלב במהלך האמריקני?

מבט על, גיליון 1728, 21 במאי 2023

English
יובל אילון

הצעת חוק בנושא גיבוש אסטרטגיה ימית להתמודדות עם איום הטרור הימי במזרח התיכון, המוגשת בימים אלו בקונגרס האמריקאי, הינה הזדמנות נוספת להבנת התווך הימי, כמרכיב משמעותי באסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם האיום האיראני.


חשיבותו של המרחב הימי מתעצמת בעשורים האחרונים, וזאת ממגוון סיבות: חלקו של המרחב הימי בסחר העולמי והמדינתי גדל, ולמעשה כלכלת העולם "נוסעת בים"; רכיב "הכלכלה הכחולה" גדל בשל מצוקת שטחים ביבשה והתפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ייצור מזון; הפקת אנרגיה; העתקת תשתיות חיוניות לאיים מלאכותיים. כתוצאה מהצורך בתשתיות תקשורת מהירות יש גם שימוש הולך וגובר בתשתיות הולכת תקשורת תת מימיות.

בה בעת, מרחבי הים וחופש השייט בהם הינם זירות לאתגרים ביטחוניים. באזור המזרח התיכון, איראן ושלוחיה הם המאתגרים את חופש השייט במרחבי הים - בים האדום, בים הערבי ובמפרץ הפרסי, ובעת הנוכחית מתרחבת פעילותם גם לים התיכון. אתגרים אלה כוללים פגיעה באניות או במתקני תשתית ימיים באמצעות כלי שייט או כלי טייס בלתי-מאוישים, שימוש במוקשים ימיים וירי טילי ים-חוף לסוגיהם נגד מטרות ימיות, לצד השתלטות של כוחות איראניים על אניות המובילות אנרגיה באזור המפרץ הפרסי, כאמצעי לחץ על חברות ומדינות.

הצעת חוק שהוגשה לקונגרס האמריקאי קוראת ליצירת אסטרטגיה ימית, שתכלול ברית למתן מענה לטרור הימי במזרח התיכון. הצעה זו קשורה בצורך לכונן ברית אזורית במזרח התיכון בין מדינות שתוכלנה במסגרתה להמשיך ולפעול למימוש אינטרסים אמריקאיים - גם כאשר הקשב של ארצות הברית נודד לאזורים אחרים בעולם, בעיקר למזרח הרחוק.

לישראל עשוי להיות תפקיד חשוב במימוש אסטרטגיה זו. 'הסכמי אברהם', לצד העברת שיתוף הפעולה הצבאי אמריקאי–ישראלי מהפיקוד האירופאי (EUCOM) לפיקוד המרכז    (CENTCOM) מאפשרים לישראל להפוך שחקן מרכזי ביצירת ברית ימית, שתובל על ידי הצי החמישי ומפקדתו בבחריין. מפקד הצי החמישי, תת-אדמירל קופר, מוביל בשנתיים האחרונות תהליך שנועד לחזק בריתות בין המדינות הנמצאות במרחב אחריותו, לצד חיזוק בניין כוח בתחום "הבלתי-מאוישים הימיים", כמתן מענה לאיומים המתגברים על חופש השייט במרחב. וישראל עצמה משקיעה מאמצים רבים: בחיזוק הקשר ושיתוף הפעולה עם הצי החמישי ועם המדינות באזור.

תרגיל משותף לחיל הים הישראלי והאמריקני |

הצי הישראלי, לצד גורמים מדינתיים ישראלים נוספים המהווים כולם "שחקנים" במרחב הימי, הם גורם מפתח ביצירת ברית משמעותית, בה התווך הימי הינו המאפשר והמייצב של ברית שכזו, וזאת בשל ייחודיותו של מרחב זה ואופי הפעילות של ציים מלחמתיים. שילוב ישראל בברית זו, יהיה בו משום מימוש של דיפלומטיה ימית - אחד מתפקידיו המסורתיים של צי ימי מלחמתי כפי שציין פרופ' שאול חורב בספרו המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם (מערכות, 2021). מדובר במגוון רחב של פעילויות ימיות בימי שלום, שמטרתן השפעה על התנהגותה של מדינה אחרת.  צי מלחמתי יכול להפליג בחופשיות בים הפתוח, להשתתף בפעילויות הומניטריות, פעילויות של סיוע בחיפוש והצלה ופעילויות נוספות בשיתוף ציים נוספים במרחב, לערוך פעילות מבצעית במים בינלאומיים ולשתף פעולה עם ציים אחרים בחתימה נמוכה, וכן להפעיל מבצעים אוויריים ויבשתיים מהים.

לשפה המשותפת לימאים בציים השונים יש מאפיינים ייחודיים, המאפשרים פיתוח שיח בין ימאים מלאומים שונים, גם כאשר אין קשרים דיפלומטיים רשמיים בין המדינות. זאת משום שבטיחות השייט ואופי המשימות בים גוברים על המכשולים הדיפלומטיים הקיימים תאורטיקן הבריטי קן בות' (Ken Booth), ציין שבעה מאפיינים של צי מלחמתי, הבאים לידי ביטוי בניהול דיפלומטיה ימית: רב- תכליתיות, יכולות שליטה, ניידות, יכולת הקרנת עוצמה, יכולת גישה, סימבוליות וכושר שהייה ארוך במרחב. כל אלה רלבנטיים לחלקה האפשרי של ישראל בברית ימית אזורית.

דיפלומטיה ימית שיתופית ובניית קואליציות יעבירו מסר של אחדות בין השותפות בברית תוך חיזוק התחייבויות מדינתיות. היתרון בפעולה בים הוא בכך שניתן לבנות שיתופי פעולה מבלי להגיע לטריטוריה של מדינה ריבונית, אלא במים בינלאומיים. כך יתחזק האמון בין כלל השותפים. בים האדום פועלת כבר מספר שנים קואליציה, המאגדת מספר מדינות ערביות הפועלות למניעת פגיעה בחופש השייט בים האדום, בעיקר על ידי הכוחות החותים בתימן .

לצי הישראלי ולזרועות אחרות של צה"ל, עשוי להיות תפקיד משמעותי בבניית תמונה ימית - איסוף נתונים ובניית התמונה הימית והאווירית במרחב של כלל הכוחות הפועלים, לרבות אזרחים וכוחות צבאיים או סמי-צבאיים, הפועלים מעל ומתחת למים במרחבים הרחוקים והקרובים. כך עשויה ישראל לסייע בסיכול, שיבוש ונטרול איומים נגד מטרות בים או מהים. בנוסף, ישראל יכולה להפעיל כפייה ומבצעי אילוץ ימיים – פעילות ימית המיועדת להכריח את היריב לעשות דבר מה בניגוד לרצונו או להפסיק פעילות שהוא מבצע באמצעות כוחות ימיים. יכולת זו הופגנה על ידי הצי הישראלי בשנים האחרונות. אליה עשויים להתווסף מבצעי הרתעה ימיים, שמטרתם להרתיע את היריב מביצוע פעולות בתווך הימי ובכלל.

זאת ועוד, הצי הישראלי מחזיק במגוון רחב של כלי שייט, יכולות ויחידות אשר יכולים לפעול במגוון רחב של כוחות משימה, החל ממשימות הומניטריות, משימות לווי ואבטחת חופש שייט באזורים מאוימים, דרך משימות של בניית תמונה או איסוף מודיעין, ועד משימות של סיכול פעילות טרור ימי והברחת אמל"ח. הפעלת הכוחות הימיים יכולה להיות בחתימה גבוהה או בחתימה נמוכה, בשיתוף ציים מציים שונים בים התיכון, בים האדום ובמקומות נוספים. כל אלה רלבנטיים מאוד, כמובן, להתמודדות עם האיום מצד איראן ושלוחיה.

מדינת ישראל, בדגש על צה"ל בכלל וזרוע הים בפרט, עשויה להיות שותפה משמעותית בברית הימית הזו הן בשל יכולותיה הצבאיות בתחומי המודיעין והפעלה של כוחות על–מימיים ותת-מימיים, והן בשל ניסיונה הרב בשנים האחרונות בפעולה בתווך הימי. התעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל נמצאות בחזית הטכנולוגיה בנושאים ימיים שונים ומגוונים, היכולים להרים תרומה חשובה  לברית ימית שכזו. השתתפות בברית תספק הזדמנות להמשיך ולפתח יכולות אלו.

על ישראל לנצל את נכסיותה לארצות הברית ולמדינות האזור, בהקשר המענה לאיומים השונים על חופש השייט, בעיקר במרחבי הים הסמוכים למדינות הים האדום, הים הערבי והמפרץ הפרסי. הצעת החוק האמריקאית עשויה להיות בסיס לפיתוח העיסוק בתווך הימי בכלל והדיפלומטיה הימית בפרט ככלי משמעותי בהתמודדות עם האתגרים שמציבים איראן ושלוחיה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25
Israel Defense Forces/Handout via REUTERS
שלושה נתיבים אפשריים להשגת מטרות המלחמה, אחד מהם עדיף
כיבוש הרצועה, מצור או שלטון אזרחי חלופי תוך הישארות חמאס מתחת לפני השטח: מהי האפשרות העדיפה (או הפחות גרועה) מבין שלוש הדרכים להשגת מטרות המלחמה בעזה – ואיך ניתן יהיה להתמודד עם הבעיות הגלומות בה?
03/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.