פרסומים

רשימת לוחות, תרשימים ואיורים לחצ/י להורדה

הקדמה

חיבור זה מציג את ממצאיו ומסקנותיו של מחקר שנערך במסגרת התוכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי. מדובר במחקר מתמשך, שכלל מספר שלבים מדי שנה במשך כחמש שנים: חקר קהל היעד, בניית השאלון ובכלל זה בחירה וניסוח של שאלות "ישנות" ולצידן "חדשות" ברוח השעה, ביצוע פיילוט ולאחריו עבודת שדה, ניתוח הנתונים, עיצוב תרשימים, לוחות ואיורים, ולבסוף — פרשנות וניתוח המשמעויות העולות מן הממצאים וכתיבתן. חלק מהנתונים פורסמו בבמות שונות של המכון וכן הוצגו בכנסים הבינלאומיים השנתיים של המכון ובמסגרת פורומים ודיונים רבים ומגוונים. מחקר מסוג זה דורש סיוע רב בכל שלב משלביו השונים, ולפיכך מסורים שלמי תודה לכל מי שתרם וסייע רבות בהוצאתו לאור של חיבור זה... קרא/י עוד

"מדד הביטחון הלאומי": עיקרי הדברים

"מדד הביטחון הלאומי" נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל ולבחון את מגמותיה לגבי מגוון סוגיות של ביטחון לאומי. הוא מציג מעקב שיטתי, מעמיק וארוך טווח אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, ובוחן את המשמעויות וההשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. המחקר הנוכחי בחן את התפיסות של דעת הקהל בנוגע לאיומים ולאתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל באופן כללי. נגזרו מכך שני תת־נושאים: הראשון הוא האיומים והאתגרים החיצוניים ("ביטחוניים"), הכוללים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית. השני הוא האיומים והאתגרים הפנימיים ("חברתיים"). בנושא זה נכללו היחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת... קרא/י עוד

מבוא

חיבור זה מספר את סיפורה של החברה הישראלית בתחום הביטחון הלאומי. בכל מדינה, ובפרט במדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל, עולות לא אחת השאלות הבאות: באיזו מידה מקבלי ההחלטות קולטים את דעות ורגשות הציבור, מתייחסים אליהן ומביאים אותן בחשבון במכלול השיקולים המעורבים בקבלת ההחלטות? האם המנהיגים הם אלה המעצבים את דעת הקהל? ומנגד, באיזו מידה בכוחו של הציבור להשפיע על קביעת המדיניות? קשרי הגומלין בין דעת קהל לבין מנהיגות ובחירות מדיניות הם מרתקים, שכן מנהיגים מכבדים את דעת הקהל, וגם אם לא תמיד ניתן להצביע על השפעה ישירה של דעת הקהל על עיצוב המדיניות, לעיתים המנהיגים חוששים ממנה ומנסים לתמרן אותה. בכל מקרה הם מתעניינים בה, וכדי להעריך את הכיוונים שאליהם היא נוטה הם נעזרים במחקרי דעת קהל, שאמורים לספק מידע על הלכי הרוח בציבור... קרא/י עוד

שער ראשון: האקלים שבתוכו פועלת דעת הקהל הישראלית

האקלים שבתוכו מתקיימת החברה הישראלית הוא בית הגידול לדעת הקהל. הדיון במגוון הדעות והזהויות של הציבור בישראל יתמקד בארבעה תחומים: מאפיינים סוציו־דמוגרפיים, נטיות פוליטיות, מערכת הערכים ותפיסות העולם... קרא/י עוד

שער שני: תפיסת האיומים והאתגרים

חברות ומדינות מתמודדות עם איומים ואתגרים מסוגים שונים — ביטחוניים, כלכליים וחברתיים. אולם חברה יכולה להרגיש מאוימת למרות שלא שוגר כל איום קונקרטי כלפיה, ולמרות שלא מדובר באיום מכוון. איום מוגדר ככוונה בשילוב היכולת, כפי שהן נתפסות בקרב משהו או מישהו, במטרה לגרום נזק או למנוע השגת מטרה... קרא/י עוד

שער שלישי: אתגרים חיצוניים־ביטחוניים

פרק ראשון: הסכסוך הישראלי־פלסטיני

מאז מלחמת ששת הימים, וביתר שאת מאז נחתמו הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף ב־1993 ,הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא סוגיה מרכזית בשיח הפוליטי, הציבורי והתקשורתי בישראל. הסוגיה מתעוררת לפרקים, כפועל יוצא מקיומם או מהיעדרם של אירועים אלימים ותהליכים מדיניים. השיח הישראלי בנושא חוצה את החברה מבחינה לאומית, דתית ופוליטית, ומעורבים בו שיקולים רגשיים, מעשיים, לאומיים, היסטוריים, דתיים וביטחוניים. מעורבות דעת הקהל הישראלית ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני גבוהה, ובעיקר ביחס להשלכות של הסכסוך המתמשך על המציאות הישראלית ולוויכוח המתמשך בדבר נוסחאות לפתרונו. במחקרי דעת קהל ניתן למצוא התייחסות להיבטים שונים של הסוגיה כבר לאחר מלחמת ששת הימים, משום שכל דיון מהותי על הסכסוך הישראלי־פלסטיני חייב להביא בחשבון את המורכבות הרבה של דעת הקהל בנושא... קרא/י עוד

פרק שני: הזירה הצפונית

הזירה הצפונית של מדינת ישראל מאוימת ומאותגרת מזה שנים. בעוד הגבול עם סוריה נותר שקט במשך קרוב לארבעה עשורים, הגבול עם לבנון ידע מתחים רבים והפך לבעל משקל במציאות הביטחונית ובתודעה הישראלית. המתיחות באזור החלה בשנות השבעים של המאה ה־20 והביאה בהמשך לעימותים ביטחוניים, ובהם מבצע ליטני (1978), מבצע שלום הגליל (1982) שהתפתח למלחמת לבנון (1982-1985) תקופת רצועת הביטחון (1985-2000) שכללה מבצעים כגון מבצע 'כחול־חום', "דין וחשבון', 'ענבי זעם' ועוד, ובהמשך מלחמת לבנון השנייה (2006). בעשור שלאחר מלחמת לבנון השנייה נשמר שקט יחסי בגבול ישראל עם לבנון. מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה ב־2011 החזירה אט־אט את המתח הביטחוני לזירה הצפונית, ובגרסה חדשה... קרא/י עוד

פרק שלישי: איום הגרעין האיראני

מאמצי איראן לפתח יכולת גרעין צבאי היו נושא לדאגה רבה בישראל במשך שנים רבות. הסוגיה הייתה קיימת מתחת לפני השטח ונדונה בחדרי חדרים, אולם לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה־21 ,השיח על איום הגרעין האיראני נעשה פומבי. ב־2011 התגלעו מחלוקות בקרב הממסד הפוליטי־ביטחוני באשר להתמודדות עם הסוגיה. המחלוקת נסבה סביב האפשרות של תקיפה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין של איראן... קרא/י עוד

פרק רביעי: יחסי ישראל—ארצות הברית

הברית בין ישראל לארצות הברית התפתחה ועוצבה בשנות השישים של המאה ה־20 , ובעיקר אחרי מלחמת ששת הימים. הניצחון הישראלי במלחמה זו העצים את חשיבותה האסטרטגית של ישראל, בשל יכולתה לא רק להגן על עצמה אלא גם לסייע בהגנה על אינטרסים אמריקאיים באזור במהלך 'המלחמה הקרה'. יחסיה של ישראל עם ארצות הברית נשענו על הצורך של ישראל כמדינה קטנה בעלת משאבים מוגבלים, המוקפת מדינות עוינות, בברית עם מעצמת־על שתעניק לה סיוע כלכלי, תמיכה מדינית ונשק להגנתה. לאחר מלחמת ששת הימים, עם השפעתה הגוברת של ארצות הברית על מדיניות החוץ והביטחון הישראלית, הונחו היסודות למערכת "היחסים המיוחדים" בין ארצות הברית לישראל, שהפכו רכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל... קרא/י עוד

שער רביעי: איומים ואתגרים פנימיים־חברתיים

פרק ראשון: היחס לממסד הביטחוני

ישראל נחשבת "אומה במדים". לדגם זה מאפיינים רבים, ביניהם הטשטוש בהבחנה בין הצבא לחברה וההשפעה ההדדית ביניהם. הגבולות בין הצבא לחברה מקוטעים ומתקיימים ביניהם מיליטריזציה (חלקית) של החברה, לצד אזרוח של הצבא. זאת ועוד, יוקרת הצבא נשענת על כך שמדובר בארגון השייך לכלל אזרחיו. צה"ל אף ידוע כ"צבא העם". דגם צבאי־חברתי ייחודי זה נשען על מספר העקרונות: ראשית, מבנה צה"ל מתבסס על גיוס חובה המוני, צבא הקבע קטן יחסית ויש כוחות מילואים. לכן חלקים אזרחיים נרחבים בחברה הישראלית מעורבים בעקיפין גם בשירות הצבאי — כהורים, קרובי משפחה, חברים. שנית, אופיו של הצבא ודרך פעולתו הלכה למעשה: הצבא נתפס כשותף מרכזי בתהליך בניין האומה, ולכן נוסף על משימותיו הצבאיות נועדו לו תפקידים חינוכיים וחברתיים ובכללם חינוך, התיישבות, הקניית ערכים. במציאות זו נוצרו ממשקים פורמליים ובלתי פורמליים בין החברה לצבא וחלה התקרבות בין המערכת הצבאית לאזרחית. זאת ועוד, צה"ל והשירות בו היו ונותרו אחד הסמלים החשובים ביותר, אם לא החשוב מכולם, של הלאומיות הישראלית. צה"ל בכלל וחייליו בפרט מהווים במשך שנים מקור לגאווה לאומית, לאתוסים ולתפיסות חברתיות ותרבותיות בישראל, ביניהם: מי שייך לקולקטיב ומי מודר ממנו, מהי צורתה הנכונה של ה"ישראליות" ומיהו אזרח "טוב"... קרא/י עוד

פרק שני: מוכנות החזית האזרחית

השינוי שחל במשך השנים באופי העימותים הצבאיים שבהם מעורבת ישראל הביא, בין היתר, לכך ששאלת מוכנות החזית האזרחית הפכה לסוגיה מרכזית בשיח הביטחוני והאזרחי בישראל. אחד המאפיינים הבולטים של עימותים אלה הוא שהם מתנהלים בחזית האזרחית, כשמטרת האויב היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית ובמערכות האזרחיות. תפיסת העולם המדינית־ביטחונית של ישראל נשענה במשך שנים רבות על אסטרטגיה ביטחונית הגנתית (מניעת פגיעה בישראל) ודוקטרינה צבאית התקפית (העברת המלחמה לשטח האויב ובמידת האפשר גם מתקפה מקדימה). אולם בשנים האחרונות הפך ירי תלול־מסלול לעבר יעדים אזרחיים לדרך המאבק המרכזית של ארגונים לא־מדינתיים ותת־מדינתיים הנלחמים בישראל — התפתחות שהביאה להשקעה הולכת וגוברת במערך ההגנה של ישראל וביחס לחזית האזרחית... קרא/י עוד

פרק שלישי: היחס לאזרחי ישראל הערבים

האוכלוסייה הערבית היא המיעוט הגדול במדינת ישראל. על המתח המובנה ביחסים בין רוב למיעוט בכל מדינה נוספו בישראל גורמים הקשורים ישירות ובעקיפין בסכסוך הישראלי־ערבי בכלל, ובסכסוך הישראלי־פלסטיני בפרט. קיומו של מיעוט ערבי לא מבוטל במדינת ישראל העמיד בפני הנהגת המדינה והחברה היהודית אתגרים שהיו להם השלכות על עיצוב מהותה של המדינה. מערכת היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל ידעה עליות ומורדות במשך השנים. אירועים רבים בזירה הפוליטית והחברתית בישראל עיצבו אותה. עוצמת המתח שיקפה היבטים שונים של היחסים, ובה בעת הזינה אותם. ההיבטים המרכזיים השלובים זה בזה הם: זהותם של אזרחי ישראל הערבים, הזיהוי של הערבים בישראל בעיני הרוב היהודי עם האויב ומדיניות האפליה נגד המיעוט הערבי... קרא/י עוד

פרק רביעי: תפיסת תפקיד התקשורת

נוכחותה ההולכת וגוברת של תקשורת ההמונים בזירה הציבורית והפוליטית והיותה הספקית הראשית של מידע לציבור הקנו לה חשיבות רבה בסדר החברתי. במשך השנים נוסחו תפיסות שונות לבחינת מקומה של התקשורת בחברה. לפי אחת התפיסות, התקשורת מארגנת וממיינת עבור נמעניה את הידע החברתי ואת עולם הדימויים החברתיים לגבי המציאות. היא עושה זאת באופן סלקטיבי ובכפוף לסולם הערכים והנורמות השליטות בחברה. בדרך זו היא קובעת גם מה יישאר מחוץ לתמונה ויוקע כחריג. התקשורת נוטלת חלק מרכזי בקיבוע של דימויים ובעיצוב האירועים, והיא משמשת זירה של משא ומתן פרשני למשמעותם וליצירת השקפת עולם.... קרא/י עוד

"מדד הביטחון הלאומי": משמעויות ומבט לעתיד

חיבור זה מציג את "מדד הביטחון הלאומי", שנבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל לגבי מגוון סוגיות של ביטחון לאומי לאורך זמן. "מדד הביטחון הלאומי" נועד לתאר ולנתח את ההשקפות, הגישות והמגמות בעמדות החברה בישראל. כל זאת בהתבסס על מחקר מתמשך ומקיף שכלל מעקב שיטתי אחר דעת קהל הישראלית. מטרת פרק מסכם זה היא לבחון את המשמעויות שעלו מניתוח דפוסי עמדות הציבור שתוארו לכל אורכו של החיבור. מרבית המסקנות הוצגו בכל אחד מהפרקים בנפרד, לפיכך פרק זה מתמקד בתובנות לגבי הגורמים המרכזיים שעשויים לסייע בהבנת אופייה של החברה הישראלית בנושא ביטחון לאומי, ובעיקר לספק תמונת עולם רחבה כפי שהיא עולה ומשתקפת מהניתוח שהוצע עד כה. החלק הראשון של הפרק יבחן אם יש הבדל בין תחושות ועמדות הציבור בעיתות שגרה לעומת עיתות משבר, ובתוך כך ידון בהשפעתם של משברים ביטחוניים על תפיסת האיום ועל סוגיות ליבה, כמו גם בהשפעתה של רגיעה ביטחונית על עמדות הציבור. החלק השני יציע הסברים לפער שקיים בציבור בין תחושות של איום וחשש תמידי מפני טרור ועימותים צבאיים לבין תחושות של אופטימיות ביחס למצב המדינה וביטחון רב ביכולתה של המדינה להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחה. החלק השלישי יבחן באילו סוגיות שררה הסכמה בין החלקים השונים בציבור ובאילו מהן שררה מחלוקת ויציע הסברים לכך, ולבסוף יוצגו המשמעויות העולות מהמחקר לשיח הציבורי ולמדיניות מקבלי ההחלטות... קרא/י עוד

אפילוג: "מדד הביטחון הלאומי" 2019-2

בשנת 2019 עמדו במרכז סדר היום בישראל האתגרים הפנימיים, ובראשם אתגרי הזירה הפוליטית. שלושה סבבי בחירות לכנסת יצרו אי בהירות בתחומים רבים בישראל, עקב התוצאות הצמודות שהשיגו שתי המפלגות הגדולות, "הליכוד" וסיעת "כחול לבן" שהתמודדו ואי־הצלחתן להרכיב ממשלה. בד בבד, איומים ואתגרים ביטחוניים חיצוניים המשיכו לעמוד על סדר היום בעוצמות משתנות. בחלקה הגדול של השנה שרר שקט ביטחוני במרבית החזיתות שעימן מתמודדת מדינת ישראל, אך מעת לעת ריחף חשש מהתלקחות בהן. הנתונים המאוחרים יותר של "מדד הביטחון הלאומי" נאספו בנובמבר–דצמבר 2019 .מניתוח ראשוני של הנתונים עלה כי המגמות שתוארו בחיבור זה נשמרו. כבעבר, התשובות היו תלויות בשיוך העצמי של המרואיינים על פני הקשת הפוליטית, או בהגדרתם את רמת דתיותם. להלן יתוארו הנתונים הראשוניים לתקופה זו, ביחס לסוגיות המרכזיות שנדונו בחיבור זה. בזמן כתיבת שורות אלה נמשכת עבודת ניתוח העומק של כלל ממצאי ונתוני 2019 ,ובכלל זה ניתוח ממצאיהן של שאלות חדשות שנוספו למחקר... קרא/י עוד