מדד הביטחון הלאומי: מגמות בדעת הקהל בישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים מדד הביטחון הלאומי: מגמות בדעת הקהל בישראל

מדד הביטחון הלאומי: מגמות בדעת הקהל בישראל

מזכר 200, מאי 2020

ציפי ישראלי
רות פינס פלדמן

מהו האיום המרכזי העומד בפני ישראל, בעיני הציבור הישראלי? האם הוא מאמין ש״לנצח נחייה על חרבנו״? איזו אופציה הציבור תופס כטובה ביותר עבור ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי—פלסטיני?

"מדד הביטחון הלאומי" הוא מחקר מתמשך וארוך טווח, המתנהל בתוכנית המחקר "דעת קהל וביטחון לאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. המדד נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר מתמקד בדעת הקהל ביחס לשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא איומים ואתגרים חיצוניים ("ביטחוניים"), ביניהם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית; והשני הוא איומים ואתגרים פנימיים ("חברתיים"), הכוללים יחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת.

חיבור זה המציג את מסקנותיו של מעקב שיטתי אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, דן גם במשמעויות ובהשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. תכליתו היא לתרום לשיח הציבורי ובה בעת לסייע למקבלי החלטות לזהות — על בסיס אמפירי — את טווח המדיניות שתהיה קבילה על הציבור וכך גם תזכה בסיכויי יישום והיתכנות סבירים.

בין הממצאים המנותחים בחיבור זה: שיעור תמיכת הציבור הישראלי בפתרון "שתי מדינות לשני עמים", מידת תמיכתו בהיפרדות מהפלסטינים ובאפשרות של סיפוח חד־צדדי של שטחים ביהודה ושומרון, רמת אמון הציבור במערכת הביטחון, מידת תמיכת הציבור בפעילות צבאית־ישראלית יזומה למניעת התבססות איראן בסוריה ומניעת התעצמות חזבאללה, וכן תפיסת הציבור את מידת המוכנות של החזית האזרחית במקרה של עימות צבאי.


רשימת לוחות, תרשימים ואיורים לחצ/י להורדה

הקדמה

חיבור זה מציג את ממצאיו ומסקנותיו של מחקר שנערך במסגרת התוכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי. מדובר במחקר מתמשך, שכלל מספר שלבים מדי שנה במשך כחמש שנים: חקר קהל היעד, בניית השאלון ובכלל זה בחירה וניסוח של שאלות "ישנות" ולצידן "חדשות" ברוח השעה, ביצוע פיילוט ולאחריו עבודת שדה, ניתוח הנתונים, עיצוב תרשימים, לוחות ואיורים, ולבסוף — פרשנות וניתוח המשמעויות העולות מן הממצאים וכתיבתן. חלק מהנתונים פורסמו בבמות שונות של המכון וכן הוצגו בכנסים הבינלאומיים השנתיים של המכון ובמסגרת פורומים ודיונים רבים ומגוונים. מחקר מסוג זה דורש סיוע רב בכל שלב משלביו השונים, ולפיכך מסורים שלמי תודה לכל מי שתרם וסייע רבות בהוצאתו לאור של חיבור זה... קרא/י עוד

"מדד הביטחון הלאומי": עיקרי הדברים

"מדד הביטחון הלאומי" נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל ולבחון את מגמותיה לגבי מגוון סוגיות של ביטחון לאומי. הוא מציג מעקב שיטתי, מעמיק וארוך טווח אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, ובוחן את המשמעויות וההשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. המחקר הנוכחי בחן את התפיסות של דעת הקהל בנוגע לאיומים ולאתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל באופן כללי. נגזרו מכך שני תת־נושאים: הראשון הוא האיומים והאתגרים החיצוניים ("ביטחוניים"), הכוללים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית. השני הוא האיומים והאתגרים הפנימיים ("חברתיים"). בנושא זה נכללו היחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת... קרא/י עוד

מבוא

חיבור זה מספר את סיפורה של החברה הישראלית בתחום הביטחון הלאומי. בכל מדינה, ובפרט במדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל, עולות לא אחת השאלות הבאות: באיזו מידה מקבלי ההחלטות קולטים את דעות ורגשות הציבור, מתייחסים אליהן ומביאים אותן בחשבון במכלול השיקולים המעורבים בקבלת ההחלטות? האם המנהיגים הם אלה המעצבים את דעת הקהל? ומנגד, באיזו מידה בכוחו של הציבור להשפיע על קביעת המדיניות? קשרי הגומלין בין דעת קהל לבין מנהיגות ובחירות מדיניות הם מרתקים, שכן מנהיגים מכבדים את דעת הקהל, וגם אם לא תמיד ניתן להצביע על השפעה ישירה של דעת הקהל על עיצוב המדיניות, לעיתים המנהיגים חוששים ממנה ומנסים לתמרן אותה. בכל מקרה הם מתעניינים בה, וכדי להעריך את הכיוונים שאליהם היא נוטה הם נעזרים במחקרי דעת קהל, שאמורים לספק מידע על הלכי הרוח בציבור... קרא/י עוד

שער ראשון: האקלים שבתוכו פועלת דעת הקהל הישראלית

האקלים שבתוכו מתקיימת החברה הישראלית הוא בית הגידול לדעת הקהל. הדיון במגוון הדעות והזהויות של הציבור בישראל יתמקד בארבעה תחומים: מאפיינים סוציו־דמוגרפיים, נטיות פוליטיות, מערכת הערכים ותפיסות העולם... קרא/י עוד

תמיכה בערך "מדינה עם רוב יהודי", 2018-1988
תמיכה בערך "מדינה עם רוב יהודי", 2018-1988

שער שני: תפיסת האיומים והאתגרים

חברות ומדינות מתמודדות עם איומים ואתגרים מסוגים שונים — ביטחוניים, כלכליים וחברתיים. אולם חברה יכולה להרגיש מאוימת למרות שלא שוגר כל איום קונקרטי כלפיה, ולמרות שלא מדובר באיום מכוון. איום מוגדר ככוונה בשילוב היכולת, כפי שהן נתפסות בקרב משהו או מישהו, במטרה לגרום נזק או למנוע השגת מטרה... קרא/י עוד

היכולת של מדינת ישראל להתמודד בהצלחה עם אתגרים שונים, 2018

שער שלישי: אתגרים חיצוניים־ביטחוניים

תמיכה בהחזרת שטחים מסוימים, 2018-2005
תמיכה בהחזרת שטחים מסוימים, 2018-2005

פרק ראשון: הסכסוך הישראלי־פלסטיני

מאז מלחמת ששת הימים, וביתר שאת מאז נחתמו הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף ב־1993 ,הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא סוגיה מרכזית בשיח הפוליטי, הציבורי והתקשורתי בישראל. הסוגיה מתעוררת לפרקים, כפועל יוצא מקיומם או מהיעדרם של אירועים אלימים ותהליכים מדיניים. השיח הישראלי בנושא חוצה את החברה מבחינה לאומית, דתית ופוליטית, ומעורבים בו שיקולים רגשיים, מעשיים, לאומיים, היסטוריים, דתיים וביטחוניים. מעורבות דעת הקהל הישראלית ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני גבוהה, ובעיקר ביחס להשלכות של הסכסוך המתמשך על המציאות הישראלית ולוויכוח המתמשך בדבר נוסחאות לפתרונו. במחקרי דעת קהל ניתן למצוא התייחסות להיבטים שונים של הסוגיה כבר לאחר מלחמת ששת הימים, משום שכל דיון מהותי על הסכסוך הישראלי־פלסטיני חייב להביא בחשבון את המורכבות הרבה של דעת הקהל בנושא... קרא/י עוד

פרק שני: הזירה הצפונית

הזירה הצפונית של מדינת ישראל מאוימת ומאותגרת מזה שנים. בעוד הגבול עם סוריה נותר שקט במשך קרוב לארבעה עשורים, הגבול עם לבנון ידע מתחים רבים והפך לבעל משקל במציאות הביטחונית ובתודעה הישראלית. המתיחות באזור החלה בשנות השבעים של המאה ה־20 והביאה בהמשך לעימותים ביטחוניים, ובהם מבצע ליטני (1978), מבצע שלום הגליל (1982) שהתפתח למלחמת לבנון (1982-1985) תקופת רצועת הביטחון (1985-2000) שכללה מבצעים כגון מבצע 'כחול־חום', "דין וחשבון', 'ענבי זעם' ועוד, ובהמשך מלחמת לבנון השנייה (2006). בעשור שלאחר מלחמת לבנון השנייה נשמר שקט יחסי בגבול ישראל עם לבנון. מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה ב־2011 החזירה אט־אט את המתח הביטחוני לזירה הצפונית, ובגרסה חדשה... קרא/י עוד

האם נוכחות איראנית וגורמים הקשורים לאיראן בסוריה מהווים איום על ביטחון מדינת ישראל? 2018-2017
האם נוכחות איראנית וגורמים הקשורים לאיראן בסוריה מהווים איום על ביטחון מדינת ישראל? 2018-2017

פרק שלישי: איום הגרעין האיראני

מאמצי איראן לפתח יכולת גרעין צבאי היו נושא לדאגה רבה בישראל במשך שנים רבות. הסוגיה הייתה קיימת מתחת לפני השטח ונדונה בחדרי חדרים, אולם לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה־21 ,השיח על איום הגרעין האיראני נעשה פומבי. ב־2011 התגלעו מחלוקות בקרב הממסד הפוליטי־ביטחוני באשר להתמודדות עם הסוגיה. המחלוקת נסבה סביב האפשרות של תקיפה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין של איראן... קרא/י עוד

האם אתה חושב שפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן הייתה החלטה טובה או גרועה לישראל? 2018
האם אתה חושב שפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן הייתה החלטה טובה או גרועה לישראל? 2018

פרק רביעי: יחסי ישראל—ארצות הברית

הברית בין ישראל לארצות הברית התפתחה ועוצבה בשנות השישים של המאה ה־20 , ובעיקר אחרי מלחמת ששת הימים. הניצחון הישראלי במלחמה זו העצים את חשיבותה האסטרטגית של ישראל, בשל יכולתה לא רק להגן על עצמה אלא גם לסייע בהגנה על אינטרסים אמריקאיים באזור במהלך 'המלחמה הקרה'. יחסיה של ישראל עם ארצות הברית נשענו על הצורך של ישראל כמדינה קטנה בעלת משאבים מוגבלים, המוקפת מדינות עוינות, בברית עם מעצמת־על שתעניק לה סיוע כלכלי, תמיכה מדינית ונשק להגנתה. לאחר מלחמת ששת הימים, עם השפעתה הגוברת של ארצות הברית על מדיניות החוץ והביטחון הישראלית, הונחו היסודות למערכת "היחסים המיוחדים" בין ארצות הברית לישראל, שהפכו רכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל... קרא/י עוד

האם לדעתך מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית השתפרה או הורעה בעת האחרונה? 2018-2016
האם לדעתך מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית השתפרה או הורעה בעת האחרונה? 2018-2016

שער רביעי: איומים ואתגרים פנימיים־חברתיים

מהו אמצעי התקשורת שמשפיע על השקפת עולמך המדינית-ביטחונית יותר מכל? 2018-2016
מהו אמצעי התקשורת שמשפיע על השקפת עולמך המדינית-ביטחונית יותר מכל? 2018-2016

פרק ראשון: היחס לממסד הביטחוני

ישראל נחשבת "אומה במדים". לדגם זה מאפיינים רבים, ביניהם הטשטוש בהבחנה בין הצבא לחברה וההשפעה ההדדית ביניהם. הגבולות בין הצבא לחברה מקוטעים ומתקיימים ביניהם מיליטריזציה (חלקית) של החברה, לצד אזרוח של הצבא. זאת ועוד, יוקרת הצבא נשענת על כך שמדובר בארגון השייך לכלל אזרחיו. צה"ל אף ידוע כ"צבא העם". דגם צבאי־חברתי ייחודי זה נשען על מספר העקרונות: ראשית, מבנה צה"ל מתבסס על גיוס חובה המוני, צבא הקבע קטן יחסית ויש כוחות מילואים. לכן חלקים אזרחיים נרחבים בחברה הישראלית מעורבים בעקיפין גם בשירות הצבאי — כהורים, קרובי משפחה, חברים. שנית, אופיו של הצבא ודרך פעולתו הלכה למעשה: הצבא נתפס כשותף מרכזי בתהליך בניין האומה, ולכן נוסף על משימותיו הצבאיות נועדו לו תפקידים חינוכיים וחברתיים ובכללם חינוך, התיישבות, הקניית ערכים. במציאות זו נוצרו ממשקים פורמליים ובלתי פורמליים בין החברה לצבא וחלה התקרבות בין המערכת הצבאית לאזרחית. זאת ועוד, צה"ל והשירות בו היו ונותרו אחד הסמלים החשובים ביותר, אם לא החשוב מכולם, של הלאומיות הישראלית. צה"ל בכלל וחייליו בפרט מהווים במשך שנים מקור לגאווה לאומית, לאתוסים ולתפיסות חברתיות ותרבותיות בישראל, ביניהם: מי שייך לקולקטיב ומי מודר ממנו, מהי צורתה הנכונה של ה"ישראליות" ומיהו אזרח "טוב"... קרא/י עוד

עמדות בנוגע לסוגיות השירות המשותף לגברים ולנשים, 2018
עמדות בנוגע לסוגיות השירות המשותף לגברים ולנשים, 2018

פרק שני: מוכנות החזית האזרחית

השינוי שחל במשך השנים באופי העימותים הצבאיים שבהם מעורבת ישראל הביא, בין היתר, לכך ששאלת מוכנות החזית האזרחית הפכה לסוגיה מרכזית בשיח הביטחוני והאזרחי בישראל. אחד המאפיינים הבולטים של עימותים אלה הוא שהם מתנהלים בחזית האזרחית, כשמטרת האויב היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית ובמערכות האזרחיות. תפיסת העולם המדינית־ביטחונית של ישראל נשענה במשך שנים רבות על אסטרטגיה ביטחונית הגנתית (מניעת פגיעה בישראל) ודוקטרינה צבאית התקפית (העברת המלחמה לשטח האויב ובמידת האפשר גם מתקפה מקדימה). אולם בשנים האחרונות הפך ירי תלול־מסלול לעבר יעדים אזרחיים לדרך המאבק המרכזית של ארגונים לא־מדינתיים ותת־מדינתיים הנלחמים בישראל — התפתחות שהביאה להשקעה הולכת וגוברת במערך ההגנה של ישראל וביחס לחזית האזרחית... קרא/י עוד

פרק שלישי: היחס לאזרחי ישראל הערבים

האוכלוסייה הערבית היא המיעוט הגדול במדינת ישראל. על המתח המובנה ביחסים בין רוב למיעוט בכל מדינה נוספו בישראל גורמים הקשורים ישירות ובעקיפין בסכסוך הישראלי־ערבי בכלל, ובסכסוך הישראלי־פלסטיני בפרט. קיומו של מיעוט ערבי לא מבוטל במדינת ישראל העמיד בפני הנהגת המדינה והחברה היהודית אתגרים שהיו להם השלכות על עיצוב מהותה של המדינה. מערכת היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל ידעה עליות ומורדות במשך השנים. אירועים רבים בזירה הפוליטית והחברתית בישראל עיצבו אותה. עוצמת המתח שיקפה היבטים שונים של היחסים, ובה בעת הזינה אותם. ההיבטים המרכזיים השלובים זה בזה הם: זהותם של אזרחי ישראל הערבים, הזיהוי של הערבים בישראל בעיני הרוב היהודי עם האויב ומדיניות האפליה נגד המיעוט הערבי... קרא/י עוד

תמיכה לעומת התנגדות לתוכנית החומש לקידום השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים בחברה ובכלכלה הישראלית, 2017
תמיכה לעומת התנגדות לתוכנית החומש לקידום השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים בחברה ובכלכלה הישראלית, 2017

פרק רביעי: תפיסת תפקיד התקשורת

נוכחותה ההולכת וגוברת של תקשורת ההמונים בזירה הציבורית והפוליטית והיותה הספקית הראשית של מידע לציבור הקנו לה חשיבות רבה בסדר החברתי. במשך השנים נוסחו תפיסות שונות לבחינת מקומה של התקשורת בחברה. לפי אחת התפיסות, התקשורת מארגנת וממיינת עבור נמעניה את הידע החברתי ואת עולם הדימויים החברתיים לגבי המציאות. היא עושה זאת באופן סלקטיבי ובכפוף לסולם הערכים והנורמות השליטות בחברה. בדרך זו היא קובעת גם מה יישאר מחוץ לתמונה ויוקע כחריג. התקשורת נוטלת חלק מרכזי בקיבוע של דימויים ובעיצוב האירועים, והיא משמשת זירה של משא ומתן פרשני למשמעותם וליצירת השקפת עולם.... קרא/י עוד

"מדד הביטחון הלאומי": משמעויות ומבט לעתיד

חיבור זה מציג את "מדד הביטחון הלאומי", שנבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל לגבי מגוון סוגיות של ביטחון לאומי לאורך זמן. "מדד הביטחון הלאומי" נועד לתאר ולנתח את ההשקפות, הגישות והמגמות בעמדות החברה בישראל. כל זאת בהתבסס על מחקר מתמשך ומקיף שכלל מעקב שיטתי אחר דעת קהל הישראלית. מטרת פרק מסכם זה היא לבחון את המשמעויות שעלו מניתוח דפוסי עמדות הציבור שתוארו לכל אורכו של החיבור. מרבית המסקנות הוצגו בכל אחד מהפרקים בנפרד, לפיכך פרק זה מתמקד בתובנות לגבי הגורמים המרכזיים שעשויים לסייע בהבנת אופייה של החברה הישראלית בנושא ביטחון לאומי, ובעיקר לספק תמונת עולם רחבה כפי שהיא עולה ומשתקפת מהניתוח שהוצע עד כה. החלק הראשון של הפרק יבחן אם יש הבדל בין תחושות ועמדות הציבור בעיתות שגרה לעומת עיתות משבר, ובתוך כך ידון בהשפעתם של משברים ביטחוניים על תפיסת האיום ועל סוגיות ליבה, כמו גם בהשפעתה של רגיעה ביטחונית על עמדות הציבור. החלק השני יציע הסברים לפער שקיים בציבור בין תחושות של איום וחשש תמידי מפני טרור ועימותים צבאיים לבין תחושות של אופטימיות ביחס למצב המדינה וביטחון רב ביכולתה של המדינה להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחה. החלק השלישי יבחן באילו סוגיות שררה הסכמה בין החלקים השונים בציבור ובאילו מהן שררה מחלוקת ויציע הסברים לכך, ולבסוף יוצגו המשמעויות העולות מהמחקר לשיח הציבורי ולמדיניות מקבלי ההחלטות... קרא/י עוד

אפילוג: "מדד הביטחון הלאומי" 2019-2

בשנת 2019 עמדו במרכז סדר היום בישראל האתגרים הפנימיים, ובראשם אתגרי הזירה הפוליטית. שלושה סבבי בחירות לכנסת יצרו אי בהירות בתחומים רבים בישראל, עקב התוצאות הצמודות שהשיגו שתי המפלגות הגדולות, "הליכוד" וסיעת "כחול לבן" שהתמודדו ואי־הצלחתן להרכיב ממשלה. בד בבד, איומים ואתגרים ביטחוניים חיצוניים המשיכו לעמוד על סדר היום בעוצמות משתנות. בחלקה הגדול של השנה שרר שקט ביטחוני במרבית החזיתות שעימן מתמודדת מדינת ישראל, אך מעת לעת ריחף חשש מהתלקחות בהן. הנתונים המאוחרים יותר של "מדד הביטחון הלאומי" נאספו בנובמבר–דצמבר 2019 .מניתוח ראשוני של הנתונים עלה כי המגמות שתוארו בחיבור זה נשמרו. כבעבר, התשובות היו תלויות בשיוך העצמי של המרואיינים על פני הקשת הפוליטית, או בהגדרתם את רמת דתיותם. להלן יתוארו הנתונים הראשוניים לתקופה זו, ביחס לסוגיות המרכזיות שנדונו בחיבור זה. בזמן כתיבת שורות אלה נמשכת עבודת ניתוח העומק של כלל ממצאי ונתוני 2019 ,ובכלל זה ניתוח ממצאיהן של שאלות חדשות שנוספו למחקר... קרא/י עוד

 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםהמרכז לאיסוף וניתוח נתונים

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
11/05/25
הצבעות בעצרת הכללית של האו"ם – מלחמת ישראל-חמאס​
06/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.