מטרות המלחמה של ישראל: ניצחון הזמן על המרחב - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים במת אורח מטרות המלחמה של ישראל: ניצחון הזמן על המרחב

מטרות המלחמה של ישראל: ניצחון הזמן על המרחב

במת אורח, 28 ביולי 2019

English
ד"ר שמואל חרל''פ
אימון של חטיבת הצנחנים, 28 בינואר 2018

במציאות המורכבת והנזילה כיום עולה השאלה: מה הן מטרות המלחמה של ישראל? ניצחון צבאי אובייקטיבי נוסח מלחמת ששת הימים נראה בלתי אפשרי. ניצחון סובייקטיבי בהשגת 'תמונת ניצחון' הוא עניין ליחסי ציבור ותעמולה כלפי דעת קהל. בהיותה יעד 'קלאוזביצי' של 'הישג מדיני', 'תמונת ניצחון' אינה מטרת מלחמה ראויה לדמוקרטיה מתגוננת. יתר על כן, במלחמה א-סימטרית מרובת שחקנים ואיומים, כאשר ישראל מותקפת מכל עבר באלפי רקטות, חתירה להכרעה וניצחון צבאי היא אסטרטגיה מוטעית, 'קונצפציה' ששייכת לעידן המלחמות הקונבנציונליות בשדות קרב 'סטריליים'. במלחמה א-סימטרית, בכל חזית, יש לישראל שתי מטרות מלחמה בלבד: קיצור משך המלחמה ונזקיה למינימום; ודחיית מועד המלחמה לשנים רבות. ניסוח מטרות המלחמה שלעיל פירושו הגדרה חדשה של מטרות מלחמה ישראליות: ניצחון הזמן על המרחב. על ממשלת ישראל להכין בדחיפות את המענה ההגנתי וההתקפי למימוש מטרות המלחמה של ישראל.


קרל פון קלאוזביץ, תיאורטיקן וגנרל פרוסי (1831-1780), התפרסם במימרתו ש''המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים''. מימרה זו של קלאוזביץ חושפת שלוש תובנות: ראשית, המלחמה הינה אמצעי ולא מטרה. שנית, המלחמה הינה המשך המדיניות, היא אינה תפנית במדיניות או עדות לכישלונה. שלישית, המלחמה הינה ''אמצעי אחר" - היא אינה אמצעי אחרון, כשכלו כל הקיצין וכל האופציות האחרות מוצו. לשיטת קלאוזביץ, המלחמה כ''אמצעי אחר'' ו''המשך המדיניות'' אינה שונה מכל יוזמה מדינית אחרת. היא ניטרלית מבחינה מוסרית. כל עוד היא משרתת את מטרת השלטון, מלחמה היא אמצעי לגיטימי.

בתקופת קלאוזביץ, לפני עליית הדמוקרטיה המודרנית ורעיון הלאומיות, המניע למלחמות היה טריטוריאלי ומדיני, לא אידיאולוגי. האינטרס שעמד בבסיס המלחמה היה שלטוני: תביעה לסיפוח שטחים להאדרת יוקרתו ומעמדו של הנסיך, המלך, או הקיסר. המלחמות הטריטוריאליות נוהלו בין צבאות סדירים, בשדה קרב 'סטרילי'. הן היו מלחמות כיבוש, לא מלחמות מגן.

ואולם, עם עליית הדמוקרטיה המודרנית, שיכלול הנשק להרג המוני והפיכת המלחמה לטוטאלית, המלחמה אינה עוד ''המשך המדיניות'' ו''אמצעי אחר''. בדמוקרטיות המערביות, המלחמה עומדת על שני אדנים: ראשית, דמוקרטיות נלחמות מלחמות מגן, לא מלחמות כיבוש. הראייה לכך היא, שמעולם לא פתחה דמוקרטיה במלחמה נגד דמוקרטיה אחרת. כל המלחמות שדמוקרטיות מנהלות הן מלחמות מגן נגד תוקפנות של משטרים סמכותניים. שנית, המלחמה היא אמצעי אחרון להתגוננות מפני תוקפנות מבחוץ; היא אינה אמצעי ''אחר''. דמוקרטיות נלחמות מלחמות אין ברירה; לא מלחמות ברירה.

לפיכך, בעולם של התנגשות בין ערכים דמוקרטיים לערכים סמכותניים, השימוש במשנתו של קלאוזביץ ואימוצה כתורת מלחמה מודרנית, מתאימים רק למשטרים סמכותניים. הדמוקרטיות, מצדן, זקוקות לתיאורטיקנים צבאיים משלהן.

בישראל, האסטרטגיה הצבאית עד וכולל מלחמת יום הכיפורים התבססה על מלחמה בין צבאות סדירים ועמדה על דוקטרינת "הרתעה-התרעה-הכרעה". עם זאת, משנות ה-80 ואילך השתנה אופי הלחימה ומערכות ישראל עברו ללוחמה א-סימטרית מול ארגוני טרור. דוקטרינת ''הרתעה-התרעה-הכרעה'' נזנחה למעשה, אם לא בתיאוריה, לטובת שתי תפיסות, אקטיבית ופסיבית.

התפיסה האקטיבית, ''קלאוזביצית'' במהותה, גרסה שמטרת המלחמה היא השגת יעד מדיני ולא רק הגנה על הקיום והביטחון. תכנית 'אורנים גדול' לגבי לבנון, ב-1982 נועדה להביא לשינוי המשטר ולהשלטת המיעוט המארוני בראשות באשיר ג'ומייל על המדינה ועל חשבון קהילות שונות נוספות והמיליציות הצבאיות שלהן. אשר לרצועת עזה, תפיסתו של ח"כ אביגדור ליברמן גורסת הפלת שלטון חמאס והחלפתו במשטר ידידותי לישראל. התפיסה הפסיבית, המזוהה בעת הנוכחית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, גורסת המשך הסטטוס-קוו והחזרת המצב לקדמותו. שלוש מערכות מול חמאס, 'עופרת יצוקה' (2008-9), 'עמוד ענן' (2012) ו'צוק איתן' (2014), הסתיימו בהשארת שלטון החמאס על כנו והחזרת הסטטוס-קוו של 'הבנות' ושקט ביטחוני.

שתי התפיסות – האקטיבית והפסיבית – נכשלו. בלבנון, האסטרטגיה הישראלית נחלה כישלון חרוץ עם רצח ג'ומייל ומפלת הפלנגות. בעזה, הפלת חמאס במבצע צבאי אינה מבטיחה שלטון ידידותי לישראל. בנוסף, ה'הבנות' בין ישראל לחמאס, המושגות מעת לעת בתיווך מצרים, מופרות בשיטתיות כל אימת שחמאס מחליט לשנות מדיניות ומתעמת עם ישראל.

כיום, עם עליית איראן וגרורותיה, ישראל מאותגרת בכל החזיתות: חיזבאללה בלבנון ובסוריה, הצבא הסורי המשתקם לאיטו, מיליציות שיעיות בעיראק, חמאס והג'האד האסלמי בעזה, ונותנת החסות איראן. מורכבות האיומים מולידה שלושה תרחישי מלחמה משולבים: מלחמת לבנון השלישית, מלחמת הצפון עם חיזבאללה וסוריה, ומלחמה כוללת עם איראן וגרורותיה. צה"ל נדרש, לפיכך, להיערך בכל הגזרות לתרחישים שונים ומגוונים. וזאת, בנוסף להגנת העורף על כל רכיביו.

במציאות מורכבת ונזילה כל כך, עולה השאלה: מה הן מטרות המלחמה של ישראל? ניצחון צבאי אובייקטיבי נוסח מלחמת ששת הימים נראה בלתי אפשרי. ניצחון סובייקטיבי בהשגת 'תמונת ניצחון' הוא עניין ליחסי ציבור ותעמולה כלפי דעת קהל. בהיותה יעד 'קלאוזביצי' של 'הישג מדיני', 'תמונת ניצחון' אינה מטרת מלחמה ראויה לדמוקרטיה מתגוננת.

יתר על כן, במלחמה א-סימטרית מרובת שחקנים ואיומים, כאשר ישראל מותקפת מכל עבר באלפי רקטות, חשופה לפגיעות במתקנים אסטרטגיים, באוכלוסייה אזרחית ולשיתוק המשק, חתירה להכרעה וניצחון צבאי היא אסטרטגיה מוטעית, 'קונצפציה' ששייכת לעידן המלחמות הקונבנציונליות בשדות קרב 'סטריליים'.

במלחמה א-סימטרית, בכל חזית, יש לישראל שתי מטרות מלחמה בלבד:

  1. קיצור משך המלחמה ונזקיה למינימום; מניעת התשה על ידי האויב; החזרת החיים הנורמליים בישראל למסלולם תוך ימים ספורים, אם לא שעות בודדות.
  2. דחיית מועד המלחמה לשנים רבות. זוהי תולדה של המלחמה ולא רק תוצאתה: Consequence יותר מאשר Result.

שתי המטרות מתכתבות אחת עם השנייה. על מנת לקצר למינימום את זמן המלחמה ונזקיה, ולדחות את המלחמה הבאה לשנים רבות, נדרשת היערכות מקדימה בשני תחומים: מגננה ומתקפה.

בתחום המגננה, בנוסף ל'כיפת ברזל', 'שרביט קסמים', ומערכת החץ, על ישראל לפתח יכולת יירוט רקטות אפקטיבית במספרים גדולים ובעלות מופחתת. התחום המבטיח הוא פריצת דרך בפיתוח טכנולוגיה חדשנית של נשק מונחה לייזר, שתאפשר השמדת אלפי רקטות בזמן אמתי ובעלות זולה ככל הניתן. לדעת האלוף (מיל) יצחק בן ישראל (ראיון במעריב, 6.12.2018), יירוט לייזר בזמן אמתי אפשרי באשר הוא מציב את מהירות האור מול זמן מעוף הרקטה. התוצאה היא ניצחון הזמן על המרחב בתחום המגננה.

בתחום המתקפה, על ישראל להפעיל עוצמה צבאית חסרת תקדים תוך הקפדה על פגיעה מינימלית ב'בלתי מעורבים'. עוצמה כזאת תחולל הרס פיסי של יכולות צבאיות ותשתיות אזרחיות תומכות לחימה, ששיקומן יארך שנים רבות. חזקה על חורבן יכולות ותשתיות מסיבי שיגרום לשינוי תודעתי עמוק, בדומה למה שחולל הרס רובע הדאחייה, מאחזו של חיזבאללה בבירות, בזמן מלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006). הפעלת עוצמה צבאית חסרת תקדים תגרום, פיסית ותודעתית, לדחיית המלחמה הבאה לשנים רבות. היא תחולל ניצחון של הזמן על פני המרחב בתחום המתקפה.

לשתי מטרות המלחמה יש, לפיכך, מכנה משותף: ציר הזמן בניגוד לציר המרחב. בציר המרחב יש לאויבי ישראל יתרון גיאוגרפי ודמוגרפי מוחלט: המרחב והדמוגרפיה האיראני-עיראקי-סורי-לבנוני מול הגיאוגרפיה והדמוגרפיה המצומקים של ישראל. לעומת זאת, בציר הזמן אין לאיראן וגרורותיה יתרון מובנה על ישראל: מגננות לייזר, 'כיפת ברזל' ,'שרביט קסמים' ומערכת החץ' מכווצות את יתרון המרחב הרקטי של האויב; ההרס ונזקי המלחמה שישראל עשויה לחולל עולים על אלה שאויביה עלולים לעולל.

ניסוח מטרות המלחמה שלעיל פירושו הגדרה חדשה של מטרות מלחמה ישראליות: ניצחון הזמן על המרחב.

ניצחון הזמן אינו ניצחון צבאי או הישג מדיני. יש להשליך לפח את כל האשליות ה'קלאוזביציות' על אודות הישגים מדיניים כמטרת המלחמה, כמו גם את החתירה לניצחונות צבאיים עטורי תהילה. ניצחון הזמן על פני המרחב היא מטרת מינימום של הישרדות והגנה על הקיום, הביטחון והריבונות בסביבה עוינת ואלימה. הוא נועד לקנות לישראל שקט וזמן לשנים רבות, ושום דבר מעבר לכך. לכך בלבד נועד צה"ל כצבא ההגנה לישראל.

על מנת לממש את שתי מטרות המלחמה יש צורך בתורת הפעלה של מגננה ומתקפה. בתחום המגננה, נדרש כיסוי ישראל במערכות לייזר רבות וזולות של יירוט רקטות בנוסף ל'כיפת ברזל', 'שרביט קסמים' ומערכת ה'חץ'. בתחום המתקפה, נדרשת היערכות ל'בליצקריג' משולב, אווירי-ימי-יבשתי, תוך איום על נכסי השלטון בכל אחת מהמדינות המאפשרות לשלוחות איראניות לירות טילים ורקטות על ישראל. על ממשלת ישראל להכין בדחיפות את המענה ההגנתי וההתקפי למימוש מטרות המלחמה של ישראל.

*ד''ר שמואל חרל"פ, יו''ר קבוצת כלמוביל, הוא מבכירי חבר הנאמנים של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום במת אורח
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
PA via Reuters
עת לסיום מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון?
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב?
22/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.