שלוש שנים להסכם בין ישראל לבחריין: השלום שנשכח - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שלוש שנים להסכם בין ישראל לבחריין: השלום שנשכח

שלוש שנים להסכם בין ישראל לבחריין: השלום שנשכח

היחסים בין בחריין לישראל מצויים בקיפאון – הן בשל לחץ מצד האופוזיציה הקולנית בבחריין והן בשל מדיניות ממשלת ישראל מול הפלסטינים. מדוע חשוב להקשיב לקולות המגיעים ממדינת האי המפרצית?

מבט על, גיליון 1759, 31 באוגוסט 2023

English
אילן זלאיט
יואל גוז'נסקי

מדיניות ממשלת ישראל בזירה הפלסטינית ולחצים מבית על בית המלוכה בבחריין מקשים על מימוש הפוטנציאל הגלום ביחסים בין המדינות. מלכתחילה, נקודת הפתיחה של בחריין הייתה מורכבת מזו של איחוד האמירויות; לבחריין גם לא הובטחה תמורה קונקרטית ידועה מהממשל האמריקאי עבור הצטרפותה ל"הסכמי אברהם". לכן, הקשרים עלולים להיקלע, אם לא נקלעו כבר, לקיפאון.


צירוף אירועים מצער המחיש לאחרונה את הלחצים על יחסי ישראל ובחריין והקשיים בתהליך הנורמליזציה בין המדינות. ביולי נדחה ברגע האחרון ביקור מתוכנן של שר החוץ אלי כהן בבחריין, שנועד להיות ביקור ראשון של בכיר ישראלי בממלכה מאז חילופי הממשלות בישראל. בחריין נימקה את החלטתה באילוצים טכניים, אך נראה שהסיבה הייתה עלייתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, להר הבית יום קודם להודעת הדחייה. במקביל הופיעו תמונות מבחריין של אנשי דת שיעים הדורכים על דגל ישראל לקול תשואות במהלך תהלוכת העשוראא' - מחזה שכיח בו מופגנת התנגדות לנרמול היחסים עם ישראל.

נקודת הפתיחה להשתלבות בחריין ב"הסכמי אברהם" הייתה מורכבת מזו של איחוד האמירויות: בבחריין שולטת שושלת אל-ח'ליפה הסונית על רוב שיעי. בשונה מהאמירויות, יש בה פרלמנט וחברה אזרחית תוססת, המאתגרים לעיתים קרובות את בית המלוכה. מחאה ציבורית רחבה נגד השלטון בתקופת האביב הערבי ב-2011 נענתה בהתערבות צבאית של ערב הסעודית והאמירויות להגנה על השלטון במנאמה. בה בעת, יכולת התמרון הפוליטי של בחריין מוגבלת בשל התלות בערב הסעודית, הנובעת גם מהתדלדלות עתודות הנפט שלה. על רקע זה, האישור הסעודי לנורמליזציה בין בחריין לישראל נתפש כאיתות חיובי מכיוון ערב הסעודית כלפי ישראל.

ואולם מאז נחתם ההסכם עם ישראל נרשמו בבחריין אירועי מחאה מצומצמים אך עקביים נגד ישראל ובתמיכה בפלסטינים. בישראל אימצו את הטיעון של בית המלוכה הבחרייני נגד גילויי האופוזיציה נגדו, שלפיו מדובר במחאה מקרב האוכלוסייה השיעית, הנאמנה לאיראן. כך למשל, כאשר מאות בחריינים הפגינו לקראת ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בממלכה בדצמבר 2022, גורמים ישראליים האשימו את איראן ב"התססת הרוחות". טענות אלו אינן משוללות יסוד: המפגינים נגד ישראל אכן מזוהים עם מפלגת א-ויפאק השיעית, שמנהיגה הרוחני עיסא קאסם גולה באיראן ומשגר משם מסרי התנגדות לנורמליזציה עם ישראל.

עם זאת, שורה של סקרי דעת קהל שנערכו בבחריין מאז כינון היחסים עם ישראל מצביעים על כך שאין הבדל ממשי ביחסם של סונים ושיעים בבחריין לנורמליזציה עם ישראל. מעניינת לא פחות היא הירידה החדה בתמיכה בהסכם בחלוף השנים: בעוד שעם חתימתו ב-2020, שיעור של כארבעים אחוזים מהנשאלים הבחריינים ראה אותו בחיוב, בסקרים שנערכו מאז השיעור ירד בחמישים אחוזים. התנודה מלמדת על כי התנגדות לנורמליזציה אינה בלתי נמנעת, ואפשר שמדובר בתוצאה של פער בין הציפיות למציאות, שנוצר בשלוש השנים שחלפו.

בשונה מאיחוד האמירויות, מרוקו וסודאן, לבחריין לא הובטחה תמורה קונקרטית ידועה מהממשל האמריקאי עבור הצטרפות ל"הסכמי אברהם", אך בחריין הייתה אמורה להפיק תועלת ישירה מהקשרים החדשים עם ישראל עצמם: מבחינה צבאית, באמצעות שיתוף פעולה עם ישראל בהתמודדות עם האיום האיראני, ומבחינה כלכלית, על ידי הזדמנויות שהשוק הישראלי יציע לכלכלה הבחריינית.

החלק הביטחוני התקדם מיד ובמרץ. בתוך כשנה וחצי מכינון היחסים ביקרו בבחריין ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי, ונפגשו עם צמרת בית המלוכה והצבא הבחריינים לתיאום שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. ביקורם הפומבי של בכירים ישראלים בממלכה הזעירה, כמאה וחמישים קילומטרים מחופי איראן, ושת"פ מודיעיני ובתחום המל"טים, נשאו מסר ברור שישראל ובחריין עומדות בחזית אחידה מול איראן.

The meeting of the Crown Prince and the Bahraini Prime Minister with the then Prime Minister Bennett, February 2022 |

ועם זאת, ברובד הכלכלי של היחסים נותר מאחור. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בעוד שהאמירתים סחרו עם ישראל ב- 2021 – 2022 בכ-2.5$ מיליארד (ללא יהלומים ושירותים), הסחר עם בחריין עמד על כ-20$ מיליון בלבד. את הפער ניתן להסביר בין היתר בהיות איחוד האמירויות מרכז (Hub) כלכלי גלובאלי (ולכן הנתונים משקפים גם, אולי בעיקר, ייצוא-מחדש של סחורות ממשקים אחרים), בהזדמנויות שהיא מציעה ובאטרקציות התיירותיות הרבות שבה (דובאי אירחה ב-2022 כ-15 מיליון תיירים). בשעה שכמיליון ישראלים הגיעו לאיחוד האמירויות ב-2022, רק מספר אלפי מבקרים מישראל פקד את בחריין (פער זה ניתן להסביר בחלקו בהיות דובאי מרכז תעופתי גלובאלי ויעד ביניים לטיסות המשך לאסיה). ב-2022 ביקרו בישראל 1,400 תיירים מאיחוד האמירויות ומבחריין 400 בלבד.

קשרי הכלכלה חשובים לציבור הבחרייני ומוחשיים יותר מקשרי הביטחון בין המדינות.  ארבעים אחוזים מהבחריינים מוכנים לקשרים עסקיים מסוימים עם ישראל, שיועילו לכלכלה המקומית, לעומת עשירית בלבד שמעוניינים בשיתוף פעולה עימה נגד איראן. התמורה הכלכלית הפוטנציאלית יכולה לחלחל למגזרים בבחריין שמחוץ לחוגי השלטון שעבורם, לא זו בלבד שהנורמליזציה כרוכה בעלות הפרת הסולידריות עם הפלסטינים, אלא היא גם לא מחזירה את רווח הכלכלי המצופה, ולשכנעם שיש ביחסים תועלת. לקראת סוף 2022, הטרוניות בנושא, שעד אז נשמעו רק מפי האופוזיציה, הגיעו גם למעגלי השלטון. גורם המקורב לממשלה במנאמה הודה בדברים לתקשורת הישראלית שבחריין הייתה רוצה לראות השקעות ישראליות בממלכה ולא רק אנשי עסקים ישראלים שמגיעים לביקורים חטופים במטרה לגייס כספים למיזמים בישראל.

מהלכיה של ממשלת ישראל הנוכחית בוודאי לא מטיבים עם היחסים ובית המלוכה הבחרייני גם הוא מתנער מאמירות שרי הימין וממהלכי הממשלה בנושא הפלסטיני. בשונה מרצף הביקורים של הצמרת המדינית-צבאית הישראלית בבחריין בשנים 2021-2022, במהלכן גם ביקר בישראל שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני בישראל במסגרת "פורום הנגב", ב-2023 טרם נרשם מפגש רשמי של בכירים משתי המדינות. בולטת לא פחות הינה העובדה שהסכם הסחר החופשי בין ישראל לבחריין, שניסוחו בידי הדרגים המקצועיים הסתיים כבר לפני כשנה וצפוי היה לעודד סחר בין המדינות, עדיין לא אושר בידי ההנהגות.

קשיי השלטון הבחרייני להתקדם בנורמליזציה לא נשארים במישור הדיפלומטי. במאי האחרון, קבוצת 44 אנשי דת בחריינים בולטים חתמו על מכתב חריף שנשלח לשר החינוך הבחרייני בדרישה לבטל "שינויים חשודים" שנעשו בתוכנית הלימודים הממלכתית: הסרתם של חדית'ים ופרטים מתיאור חיי הנביא מוחמד (שככל הנראה עוסקים ביחסיו עם יהודים) וכן של שיר הלל לירושלים ולמסגד אל-אקצא. המכתב, שבו נטען ש"לא ניתן להצדיק את השינויים בטענה לסובלנות ודו-קיום", עורר סערה ברשתות החברתיות וגולשים בחריינים ציינו שינויים נוספים שנתקלו בהם בספרי הלימוד: הוספת שמה של ישראל למפת העולם, הסרת שיעור במדעי החברה שעסק ביהודים והוספתו של שיעור העוסק בהסכם הנורמליזציה בין בחריין לישראל. מיד לאחר פרסום המכתב מיהרו יורש העצר וראש הממשלה להודיע על עצירה מיידית של השינוי, וממשרד החינוך בממלכה נמסר על הקמת צוות מומחים לבחינה מחדש של כל השינויים שנעשו בתוכנית הלימודים. החברה האזרחית בבחריין הוכיחה אם כך שביכולתה לבלום תוך שיח פנימי סממנים מסוימים של נורמליזציה עם ישראל, שכבר נעשו באופן דומה במדינות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית ללא התנגדות ציבורית משמעותית.

סיכום ומסקנות

מדיניות ממשלת ישראל בזירה הפלסטינית והמחאה בבחריין נגד הנורמליזציה עם ישראל לא מהוות איום על היחסים בשלב זה, על אף שהם נקלעו לקיפאון. יש להבין את ההתנגדות לישראל ולהסכם עמה גם במסגרת המאבק של האופוזיציה הבחריינית בבית המלוכה, אך אין לזלזל באכזבה הבחריינית מהנורמליזציה ובתסיסה המקומית נגדה. בטווח הארוך, אכזבה הזו עשויה לשחוק גם את הקשרים הביטחוניים והצבאיים המשגשגים בין המדינות, ובוודאי להשפיע באופן שלילי על החלטתן של מדינות נוספות ששוקלות האם לנרמל את יחסיהן עם ישראל ובוחנות המחיר והרווח הגלומים בכך.

הגם שלשלטון הבחרייני אינטרס לשמור את היחסים עם ישראל במנותק ככל האפשר מהסוגייה הפלסטינית, לא ניתן להתעלם מהמשקל הרב של סוגיה זו בקרב הציבור הבחרייני. התנהלות ממשלת ישראל בנושא והאירועים בגדה המערבית יוצרים קושי עבור מנאמה לקדם שותפויות כלכליות ויוזמות אזרחיות, העשויות להפיג אכזבה מהנורמליזציה, בעוד המציאות הנוכחית מעניקה למחאה נגדה רוח גבית. למרות גודלה ומשקלה הכלכלי הקטנים, חשיבות הקשרים עם בחריין נעוצה במיקומה האסטרטגי, בשיתוף הפעולה שלה עם ארצות הברית (בשטחה מפקדת הצי החמישי) והיותה קשורה בטבורה לערב הסעודית. לכן, חשיבותו של ההסכם בין ישראל לבחריין היא הרבה מעבר ליתרונות בשיתוף הפעולה הבילטראלי – ההסכם מהווה מעין בלון ניסוי עבור ערב הסעודית, הבוחנת את היתרונות והחסרונות שבקשרים עם ישראל על רקע היוזמה האמריקאית לקדם נורמליזציה בין ירושלים לריאד.    

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץהסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.