עיראק בין איראן לארצות הברית – חתירה לאיזון - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עיראק בין איראן לארצות הברית – חתירה לאיזון

עיראק בין איראן לארצות הברית – חתירה לאיזון

ראש ממשלת עיראק מהלך בין הטיפות: מצד אחד מנסה לשמור על נוכחות צבא ארה״ב במדינתו ועל הגיבוי האמריקאי לממשלתו, ומהצד השני הוא מעוניין בחיזוק קשרי השלטון עם המיליציות הפרו-איראניות ועם איראן. מהם האתגרים והמכשולים העומדים בפניו – ולמה ישראל צריכה לשים לב?

מבט על, גיליון 1713, 19 באפריל 2023

English
ירון שניידר
דני סיטרינוביץ

הממשלה החדשה בעיראק, הנשענת על תמיכת המחנה הפרו-איראני בפרלמנט, ובראשה מוחמד א-סודאני, חותרת בחודשים שחלפו מאז הקמתה לאיזון ביחסי החוץ בין איראן לארצות הברית, ובה בעת לשפר את היחסים עם שכנותיה הערביות של עיראק ועם טורקיה. מאמץ דיפלומטי זה, המשקף רצון לייצב את עיראק ולפתור בעיות יסוד בתחום הכלכלה והביטחון, עשוי להקל על הכוחות האמריקאים לפעול בשטח עיראק במסגרת הקואליציה נגד דאע"ש. באחרונה אף ניכרת ירידה במספר המתקפות המדווחות נגד הכוחות האמריקאים, המיוחסות ל"ציר השיעי", בשטח עיראק. עם זאת, כמשענת על תמיכה קואליציונית, ממשלת א-סודאני מספקת תמריצים וחיזוקים כלכליים למיליציות פרו-איראניות בעיראק באמצעות שיבוץ בעלי תפקידים מטעמן במוסדות השלטון וגם בהקמת חברה האמורה לספק להן הכנסות. התפתחויות פנימיות אלה ביחסי הממשלה עם המיליציות הפרו-איראניות עשויות לשפר את יכולתן ואת יכולת המשטר האיראני להשתמש בזירה העיראקית לפעילות צבאית אזורית- גם כזו המכוונת נגד ישראל.


ראש ממשלת עיראק, מוחמד א-סודאני, המכהן בתפקיד מזה כארבעה חודשים מטעם המחנה השיעי הפרו-איראני ("מסגרת התיאום"), מקדם מדיניות חוץ שאינה עולה בקנה אחד עם הקו התקיף של מנהיגי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות כלפי ארצות הברית, ובפרט כלפי מעורבות הכוחות האמריקניים בעיראק, שהמיליציות קוראות להסתלקותם ואף ביצעו פיגועים נגדם. זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד, קבע א-סודאני בראש סדר היום של ממשלתו את הטיפול בנגע השחיתות, בבעיות ביטחון (ובמרכזן הלחימה בתאי הטרור של דאע"ש) ואת שיקום התשתיות האזרחיות הלקויות ברחבי עיראק, בדגש על מערכות החשמל והמים. בתחום החוץ, א-סודאני הבהיר שכדי להפוך את עיראק למדינה יציבה ומתפקדת, היא אינה יכולה להרשות לעצמה להיות חלק מאחד המחנות היריבים באזור או לשמש זירת מאבק אזורית, ואף לא לזנוח את הקשרים עם ארצות הברית.

א-סודאני פעל למימוש יעדי המדיניות הללו, פנימה והחוצה, מיד עם כניסתו לתפקיד. ראשית, הוא נקט צעדים להשתלט על כספים שנגזלו מאוצר המדינה עקב שחיתות שלטונית, ולניהול הליכים משפטיים נגד המעורבים בשחיתות מתקופת הממשלה הקודמת. בהקשר המדיני-ביטחוני, א-סודאני לא היסס להבטיח את תמיכת ממשלתו בנוכחות האמריקאית בשטח המדינה, לשם המלחמה המשותפת בארגון דאע"ש - הגם שמאבק זה סותר את עמדת המיליציות השותפות לקואליציית השלטון. בראיונות שהעניק לתקשורת המקומית והבינלאומית שלח א-סודאני איתותי הרגעה לארצות הברית כי נוכחות כוחותיה עדיין נחוצה למאבק בטרור. בביקורו בארצות הברית פעל שר החוץ, פואד חוסיין, לגיבוש הבנות שיאפשרו הסרת סנקציות שהטילה ארצות הברית על בנקים עיראקים בשל הברחת כספים לאיראן ולמדינות נוספות. הבנות אלה אמורות לסייע לעיראק להתמודד עם משבר כלכלי שהלך והחריף בשל פיחות בערך הדינר העיראקי כל עוד הסנקציות האמריקאיות פגעו בהזרמת דולרים לעיראק.

ניכר כי אחרי שנפגש עם בכירי המשטר האיראני בטהראן, בראשית כהונתו, א-סודאני הבין כי ניהול המדינה מחייב אותו לשמור גם על יציבות הקשרים עם ארצות הברית, בין היתר עקב העוגן הכלכלי שיש למטבע האמריקאי בכלכלה העיראקית. על כן, הוא מבדל את ממשלתו מהעמדות הניציות של איראן והמיליציות הפרו-איראניות ביחס לנוכחות האמריקאית בעיראק ואף מעודד את ארצות הברית להשאיר את כוחותיה שם על שום חשיבותה לביטחונה של עראק ולהושטת היד למדינות מערביות רבות, בעיקר כדי למשוך השקעות כלכליות למדינה.

בהקשר האיראני, א-סודאני ממשיך את המדיניות האמביוולנטית של קודמיו בתפקיד בהקשר זה. לצד הרצון להאריך את הנוכחות האמריקאית במדינה ממשיך א-סודאני לשמור גם על קשרים טובים עם ההנהגה האיראנית, כדי להפיג כל חשש בטהראן ממדיניות זו. בעת האחרונה אף ביקר בבגדאד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של  איראן, האדמירל עלי שמחאני, ונחתם הסכם ביטחוני בין שתי המדינות. על רקע זה, אין זה מפתיע שעיראק מיהרה לשבח את ההסכם שהושג באחרונה בין איראן לערב הסעודית, שעיראק הייתה המתווכת המרכזית בדרך אליו עד להעברת המקל לידי סין. הסכם זה משרת את האינטרס העמוק של עיראק לא להיעשות בעצמה זירת התגוששות בין איראן לערב הסעודית.

הצהרות א-סודאני ומהלכיו המדיניים כלפי איראן, ארצות הברית, העולם הערבי וטורקיה מלמדים על מאמציו להפחית את ההשלכות השליליות של היריבויות והסכסוכים האזוריים על עיראק. מדיניותו של א-סודאני באה לידי ביטוי בדיאלוג מתמשך מדיני וביטחוני עם איראן ועם ארצות הברית, בהידוק קשרי הכלכלה עם מדינות המפרץ הערביות ובניסיונות לגבש הבנות עם טורקיה בעניין חלוקת מקורות המים הטבעיים בין שתי המדינות ובסוגיה הכורדית.

במקביל, התמקדותו במאמץ לייצב את עיראק ולאפשר בה פיתוח כלכלי-אזרחי מיועדים לזכותו באמון הציבור ובאמון מצד הכוחות הפוליטיים שאינם נאמנים לאיראן. יצוין כי הציבור העיראקי לא העלה את ממשלה זו לשלטון בבחירות האחרונות, אלא קיבל אותה כברירת מחדל עם נטישת המועמד המתחרה, בעל הסיכויים הטובים יותר להרכיב ממשלה מוקתדא א-סדר. לא-סודאני ברור, אפוא, כי אם המצב הביטחוני והכלכלי בעיראק יחמיר, הממשלה בראשותו שהרכיב המחנה הפרו-איראני עלולה לאבד את הקרדיט שניתן לה על ידי סיעות הפרלמנט. היריבים הפוליטיים הטבעיים – ובראשם מוקתדא סדר – עלולים לראות זאת כשעת הכושר לתקוף אותה, אם לא בפרלמנט אזי ברחובות. אין מדובר בתרחיש היפותטי בלבד, בהתחשב במחאה שהתפרצה בעיראק ב-2019 על רקע חברתי-כלכלי, אשר הביאה לידי ביטוי סנטימנטים אנטי-איראניים גם בקרב צעירים שיעים, ולוותה בהידרדרות המצב החברתי-כלכלי בשנים הבאות.

עם זאת, נראה שא-סודאני מכיר במגבלות הכוח של המדינה העיראקית בקונסטלציה הקיימת: מדינה שהמיליציות הפרו-איראניות הלכו והתחזקו בשטחה בחסות המעורבות האיראנית, וכעת הממשלה אף נשענת על תמיכתן הקואליציונית. על כן, א-סודאני פועל לרצות אותן באמצעות הטבות מוסדיות - בין שבמינוי נציגיהן לתפקידים ממשלתיים או, באופן חסר תקדים בעיראק, על ידי הקמת חברה ממשלתית שינהל ארגון הגג של המיליציות - "הגיוס העממי". חברת "אלמוהנדס" (הנושאת את שמו של עבד-אלמהדי אלמוהנדס, מפקד "הגיוס העממי" שחוסל לצידו של קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית) אמורה לנהל פרויקטים תשתיתיים ארציים, שיהוו מקור הכנסה למיליציות, בדומה למודל הקיים במשמרות המהפכה של המשטר האיראני (ח'אתם אלאנביאא'). המיליציות מצידן אמנם לא מביעות תמיכה בהבנות שגיבש א-סודאני עם ארצות הברית וחלקן אף מצהיר כי אינו מחויב למדיניות הממשלה, אך מאידך גיסא, בחודשים האחרונים חלה ירידה ניכרת במספר המתקפות של המיליציות הפרו-איראניות נגד הכוחות האמריקאים בשטח עיראק.

אשר לגישת הממשל האמריקאי ביחס לסוגיה העיראקית - דומה שאין חדש תחת השמש. הממשל אמנם מתמקד בסוגיות מגוונות אחרות ובראשן המערכה באוקראינה והמתיחות הגוברת עם סין, ואלה דוחקות בסדר החשיבות את סוגיות המזרח התיכון בכלל ועיראק בפרט, אך עדיין הפגישות שנערכו בין בכירים אמריקאים לבין א-סודאני, וכן ביקורו של מזכיר ההגנה לויד אוסטין בעיראק באחרונה, מצביעים על אודות החשיבות שרואה הממשל בשמירת יציבותה של עיראק. נראה כי הממשל מוכן לתמוך בממשלת א-סודאני למרות היותה נתמכת על-ידי המיליציות השיעיות, בעיקר כדי למנוע בקשה עיראקית מהכוחות האמריקאים לסגת לחלוטין מהמדינה. זאת משום שהממשל מייחס חשיבות רבה לחניכת גופי הביטחון העיראקים במטרה למנוע חזרה של דאע"ש לזירה העיראקית. לשם כך, פקידי הממשל עודם מוכנים להפגין גמישות יחסית בכל הנוגע להקלות לממשלת עיראק, המאפשרות לה להמשיך ולנהל יחסים כלכליים עם איראן, ובכלל זה לייבא ממנה נפט וגז.

ועדיין, האתגר המשמעותי ביותר הניצב בפני ממשלת עיראק הוא נוכחות המיליציות השיעיות במדינה.  אתגר זה רק הולך ומתחדד לנוכח ריבוי התקיפות מצד אותן מיליציות נתמכות איראן כנגד אינטרסים ובסיסים אמריקאים בסוריה, בנקמה על תקיפות שאלו סופגות מצד גורמים שונים במרחב הסורי. השתהות תגובתו של הממשל לתקיפות נגדו, עד תקיפתם של מתקני המיליציות הפרו-איראניות בדיר א-זור במארס 2023, מלמדת על חשש שתגובות אלו עלולות לפתוח "תיבת פנדורה" שתוביל להסלמה חמורה בעיראק, שהכוחות האמריקאים יתקשו לתת לה מענה ואשר תערער את הסדר הפוליטי והביטחוני במדינה.

מבחינת ישראל, מדיניות א-סודאני היא בבחינת "אליה וקוץ בה". היכולת של ארצות הברית להמשיך לפעול צבאית בעיראק ולהפעיל שם את השפעתה, היא אינטרס ישראלי ומדיניות ממשלת א-סודאני מקדמת אותו. אולם, אין בכך כדי להפחית את פעילות הכוחות המעורבים בציר השיעי, ובכלל זה משמרות המהפכה של איראן והמיליציות הפרו-איראנית, המתחזקות בחסות הממשלה הנשענת על מעורבותן ומקבלות כעת דיבידנדים כלכליים שטרם היו להן. יתר על כן, מהלכי ממשלת א-סודאני עד כה אינם מונעים את חופש הפעולה של המיליציות ואיראן באזור הגבול בין עיראק לסוריה – כפי שיעידו דיווחי התקשורת הזרה, שייחסה לישראל בחודשים האחרונים סיכולי הברחות נשק, דרך מעבר הגבול בין עיראק לסוריה, בתקיפות אוויריות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Murtadha Al-Sudani / Anadolu
המיליציות השיעיות בעיראק ומלחמת "חרבות ברזל"
יותר ממאה שיגורים לעבר מטרות ישראליות: איך השתנתה פעילות המיליציות השיעיות העיראקיות מאז אוקטובר 2023 – וכיצד על ישראל לפעול?
29/07/24
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
Iraqi Parliament Media Office/Handout via REUTERS
ממשלה חדשה בעיראק – משמעויות לאיראן ולמחנה תומכיה
השיתוק הפוליטי בעיראק אמנם הסתיים לעת עתה, אחרי שנה של מאבקי כוח ועימות פנימי, כאשר קמה ממשלה בהובלת המחנה הפרו-איראני – לשמחתה של טהראן. עם זאת, הכאוס במדינה השיעית המשוסעת רחוק מלהסתיים. מה עומד במוקד העימות שמפלג את השיעים בעיראק והאם ההישג של איראן ותומכיה בהרכבת הממשלה מבשר על הכרעתו?
14/11/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.