טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל

טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל

נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?

מבט על, גיליון 1891, 3 בספטמבר 2024

English
יורם שוייצר
ענת שפירא

השהיית התגובה הצבאית של איראן נגד ישראל גופא, למעט תגובתו הממוקדת של חזבאללה, מעלה סברה שנקמתה המובטחת תתבצע בזירה הבינלאומית. לנוכח העלייה הניכרת במספר ובהיקף הגיאוגרפי במתקפות הטרור הבינלאומי שהפעילה איראן בחמש השנים האחרונות, באמצעות רשתות ותאי טרור שפעלו בשיתוף פעולה עם גורמים פלילים ברחבי העולם, יש להיערך לאפשרות שאיראן תנצל את תשתית הטרור שפרסה כדי לגבות שם מחיר מישראל. את העובדה שעד כה רוב פיגועי הטרור שביצעה איראן נגד מגוון יעדים ישראליים ויהודיים סוכלו ולא גרמו לנפגעים, יש לזקוף בעיקר לזכות שיתוף פעולה בין שרותי ביטחון, מודיעין ומשטרה בינלאומיים ומקומיים. על כן, שיתוף פעולה בינלאומי רב- זרועי, של כלל גורמי המודיעין והאכיפה ודריכתם לכוננות מוגברת משותפת הוא צורך השעה.


על רקע המתיחות הנוכחית בין ישראל לבין איראן ושותפיה מ'הציר השיעי', בעקבות ההתנקשויות בפואד שוכור מחזבאללה בביירות ואיסמעיל הנייה בטהראן, חשוב לזכור כי לצד רשת השלוחים שלה בלבנון, סוריה, עיראק ותימן, לאיראן ערוץ פעולה נוסף – פיגועי טרור בזירה הבינלאומית. ערוץ זה עלול להתברר כתחליף זמין ויעיל להפעלת כוח רחב היקף ורב-זירתי לנקמה בישראל.

איראן מפעילה טרור בינלאומי כמדיניות, מראשית ימי המהפכה האסלאמית ועד היום. במהלך השנים, יוזמות לפיגועי טרור בידי סוכניה וארגונים שלוחים ברחבי העולם הפכו חלק מדרכי הפעולה של איראן, שנועדו לקדם אינטרסים של המשטר מול יריבים מבית ומחוץ. זאת, בלי רסנים המביאים בחשבון פגיעה בריבונות זרה או חריגה מנורמות מקובלות במערכת היחסים הבינלאומית.

בעוד שבעבר הייתה איראן אחת ממספר מדינות שהוגדרו כתומכות טרור, כיום היא נותרה המדינה הבולטת היחידה, שממשיכה לפעול באינטנסיביות בתחום הטרור הבינלאומי במקביל לתמיכתה האינטנסיבית בצבאות טרור במזרח התיכון.

בחמש השנים האחרונות הגבירה איראן את פעילות הטרור הבינלאומי והייתה אחראית לעשרות ניסיונות פיגוע באירופה, צפון ודרום אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ואסיה. הפעולות בוצעו בהנחיה ישירה של 'כוח קודס', של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ושל מיניסטריון המודיעין האיראני. גופים אלו אחראים לייזום וביצוע פעולות טרור נגד גולים מתנגדי משטר, גורמי שלטון בכירים במדינות מערביות ויעדים של מדינות ערביות, הנתפסים כולם כעוינים למשטר, וכן יעדים ישראליים ויהודים.

ואכן, במוקד פעילות הטרור נמצאו עשרות ניסיונות פיגוע במגוון מדינות ויבשות נגד מטרות ישראליות ויהודיות. בין יעדי הפיגועים המגוונים: שגרירויות ונציגויות רשמיות של ישראל, אנשי עסקים ישראלים ותיירים ישראלים ואתרי תיירות  פופולריים. זאת, לצד בתי כנסת, מרכזי חב״ד ומוסדות נוספים של קהילות יהודיות, ואנשי עסקים יהודים המוכרים בזיקתם לישראל.

בשנת 2021 נמנו לפחות 10 ניסיונות פיגוע ופעולות הקשורות בתשתית פיגועים בקניה, טנזניה, קפריסין, קולומביה, תאילנד, שבדיה, אוגנדה, אתיופיה, הודו וכן דובאי ואבו דאבי. בשנת 2022 נמנו לפחות 9 ניסיונות שכאלה בקונגו, גרמניה, אזרבייג׳אן, גיאורגיה, טנזניה, טורקיה ובריטניה. בשנת 2023 נמנו 9 ניסיונות שכאלה בהודו, קפריסין, ברזיל, ישראל, אזרבייג׳אן ויוון, ובשנת 2024 כבר נמנו ניסיונות פיגוע בבלגיה, שבדיה ופרו, ולאחרונה גם דווח על ניסיונות פיגוע בקזחסטן ובאוזבקיסטן בביצוע המיליציה העיראקית כתאא׳ב חזבאללה ובתמיכת כוח קודס. בחלק מהמדינות, דוגמת טורקיה וקפריסין, בוצעו יותר מניסיון פיגוע אחד, לעיתים אף באותה שנה.

הניסיונות התבצעו גם במדינות מערביות, שנתפסו בעבר 'כחסינות יותר' על בסיס הנחה שאיראן לא תרצה להיקלע לעימות דיפלומטי איתן. אולם איראן לא היססה לפעול בתוכן, גם נגד יעדים מערביים ונגד גולים מהאופוזיציה האיראנית, לצד פעילותה נגד יעדים המזוהים נגד ישראל.

אחד המאפיינים הבולטים בתנופת הטרור הבינלאומי הנוכחית הוא החיבור בין  גורמי המודיעין האיראניים לבין גורמים פליליים. משמרות המהפכה של איראן מקיימים קשר שוטף עם כנופיות, קרטלים של סמים וגורמי פשיעה בינלאומיים ומשתמשים בשירותיהם. איראן מנצלת את נכונותם וניסיונם 'המקצועי' של הגורמים הפליליים בהתנקשויות עבור בצע כסף, באסוף מידע מבצעי, בהברחת אנשים וציוד לפני ואחרי ביצוע המשימה. הסתמכות על גורמים אלה מאפשרת לטהראן הכחשה והסוואת פעילות הטרור כפעילות פלילית גרידא. כך, איראן השתמשה בשירותיהם של 'מלאכי הגיהינום' בגרמניה בניסיונות פיגוע נגד מוסדות של הקהילה היהודית בערים שונות במדינה, ובארגון הפשע השבדי 'פוקסטרוט' בפיגוע נגד שגרירות ישראל במדינה בינואר 2024.

נוכח העובדה שחלק ניכר מפעולות הטרור האיראניות סוכלו, תנופת הפעילות והיקף השילוב בין פעילות הטרור לפעילות הפשיעה נותרו בשולי עניינם של התקשורת הבינלאומית ומכאן גם של הציבור הרחב והמדינאים. על אף שלאחרונה ניכרת התעוררות-מה במודעות לנושא, עדיין הסכנה לאזרחי מדינות רבות בעולם לא זכתה לסיקור תקשורתי נרחב. לכן גם ולא ננקטו צעדי ענישה חוקיים ודיפלומטים מקומיים ובינלאומיים הנדרשים לבלימתה.

עם זאת, התעוזה האיראנית הגוברת מגבירה מצידה חשש כי איראן תרחיב את מאמציה בתחום הטרור הבינלאומי ככלל וכנגד יעדים ישראלים ויהודיים בפרט, וייתכן שתבחר באפיק פעולה זה כחלק מתגובתה לחיסולו של אסמעיל הנייה באיראן.

משמעויות לישראל

לנוכח הריסון שהנהגת איראן גזרה על עצמה, לפחות זמנית, אשר לביצוע התגובה הקשה שהבטיחה אחרי חיסול הנייה, ייתכן שתעדיף לבחור בערוץ פעולה שמחוץ לזירת העימות הישיר במזרח התיכון. כך תוכל איראן לפגוע באינטרסים המזוהים עם ישראל ולצאת "ידי חובתה", שוב – לפחות זמנית,  להעביר לישראל מסר מרתיע ובה בעת להימנע מסנקציות מצד המדינות שבהן תפעל, גם אם תיחשד כאחראית, ומהידרדרות להסלמה מול ישראל ואולי למלחמה אזורית.

על מנת להתמודד עם האתגר, מוצע לישראל:   

  • ליזום מערכה דיפלומטית ותקשורתית, שתחשוף את כלל מאפייני ההתנהלות האיראנית כמדינה סוררת, שמאיימת על הנורמות הבינלאומיות והסדר העולמי, ומבצעת פעילות טרור בהיקף בינלאומי נרחב ביותר. במסגרת זו חשוב להבהיר את אינטרסים המשותפים הנרחבים לכלל המדינות שנפגעו עד כה, בחמש יבשות, ושל אלה העלולות ליפול קרבן. אפשר שהחשיפה התקשורתית תוביל לשינוי בנכונותן של מדינות, אשר עד כה לא ראו עצמן מאוימות על ידי פעילות איראן בתחומים כמו  פיתוח הנשק הגרעיני או תמיכתה בצבאות הטרור במזרח התיכון, להקדיש תשומת לב ולהקצות משאבים למערכה דיפלומטית, כלכלית וביטחונית משותפת עם ישראל על מנת לבלום את ייבוא הטרור הבינלאומי לשטחן.
  • להוביל מאמץ בינלאומי לכלול את כוח קודס ברשימת ארגוני הטרור של מדינות שונות, ביניהן בריטניה ומדינות האיחוד האירופי, ולסייע כך לארצות הברית ולקנדה, שכבר עשו זאת. על כוח קודס כבר מוטלות סנקציות נרחבות, ובכל זאת, להכנסתו לרשימת ארגוני הטרור יהיו השלכות מעשיות: החברוּת והתמיכה בו ייחשבו עבירה פלילית, ולכן אפשר שתצטמצם התמיכה בו, לפחות בגלוי, והוא יתקשה לפעול. שנית, הכללת הארגון ברשימה תרחיב את האמצעים והסמכויות העומדים לרשות גורמי האכיפה והביטחון, אלה האמורים לסייע בסיכול פיגועים כבר בשלבים מוקדמים של ההתארגנות לביצועם. על כן, מומלץ לשתף מידע על מעורבות משמרות המהפכה בפיגועים כדי לגייס תמיכה משפטית למאבק.
  • על רקע המעורבות הגוברת של גורמי פשיעה בפיגועי הטרור האיראני, מוצע לידע ולערב בפעילות הסיכול והאכיפה נגד יוזמות הטרור של איראן גם גורמי אכיפת חוק משטרתיים. זאת, כמובן לצד המשך שיתופי הפעולה, המוצלחים עד כה, עם ארגוני ביון וסיכול בינלאומיים.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןטרור ולוחמה בעצימות נמוכהאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.