היחסים בין סין לאיראן: היבטים אסטרטגיים, כלכליים ודיפלומטיים בראייה השוואתית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים היחסים בין סין לאיראן: היבטים אסטרטגיים, כלכליים ודיפלומטיים בראייה השוואתית

היחסים בין סין לאיראן: היבטים אסטרטגיים, כלכליים ודיפלומטיים בראייה השוואתית

מזכר 215, יולי 2021

English
קווין לים

הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל.


סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם.


רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור – קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.


תוכן עניינים:

הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה האסלאמית של איראן, ובפרט היחסים בין שתי המדינות, מציבים כמה אתגרים למדיניותה של ישראל. סין היא מן השותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר וגם מן המשקיעות המובילות בה, אבל היחסים בין ישראל לסין יוצרים מתחים במשולש היחסים של שתי המדינות עם ארצות הברית, בעלת בריתה הגדולה והחזקה ביותר של ישראל, אשר סין היא האתגר האסטרטגי העיקרי שלה. בו בזמן איראן היא עדיין האויבת הגדולה ביותר של ישראל והאיום החיצוני הגדול ביותר על ביטחונה הלאומי, ולפחות ממבט ראשון משמעות הדבר היא כי כל הישג שתשיג איראן מיחסי הגומלין שלה עם סין עלול בסופו של יום לגרום נזק למדינת ישראל. השיקולים הללו והשאלות שהם מעלים עומדים בבסיסן של מטרות המחקר שהוגדרו למזכר הנוכחי...
קרא/י עוד

בהתנהלותן של סין ושל איראן יש כמה קווי דמיון. כמו שתי המדינות עצמן, גם קווי הדמיון הללו התפתחו ממהפכות — האחת ב־1949 והשנייה ב־1979 — ובעקבותיהם נוצרו אינטרסים משותפים. עם זאת, גם השונות בין שתי המדינות אינה זניחה, והיא הכופה אילוצים על המסלול העתידי של היחסים ביניהן. מדיניותה של ארצות הברית היא ככל הנראה הגורם החיצוני החשוב ביותר להשפעה על היחסים הללו והמקור המרכזי להתערבות בהם. בפרק הזה נבחנים השיקולים האסטרטגיים הרחבים העומדים בבסיס היחסים בין שתי המדינות. הוא מתחיל בסקירת האינטרסים המרכזיים של כל אחת מן המדינות והתחומים שבהם מתמקדת המדיניות של כל אחת מהן ומסביר איך אלו נובעים מן התנאים הפנימיים ומהם יחסי הגומלין ביניהם. בהמשך נבחנות נקודות המפגש ונקודות הפיצול באינטרסים של שתי המדינות. אומנם לפרקים נקודות הפיצול נוגעות בהכרח לאינטראקציות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות בין המדינות, אבל ככלל הן נובעות משיקולים אסטרטגי רחבים יותר...
קרא/י עוד

הקשרים הכלכליים עם איראן הם מן החשובים ביותר לסין באזור מערב אסיה. איראן היא מעצמת־על בתחום האנרגיה, בעלת מאגרי נפט וגז מוכחים ושוק צרכנים גדול, של סין. (BRI) והיא גם גשר יבשתי חשוב בין מזרח למערב ביוזמת החגורה והדרך בד בבד הפכה סין לשותפה המרכזית של איראן בתחום המסחר, לצרכנית האנרגיה הגדולה ביותר שלה ולגדולה ביותר מן המדינות הזרות המשקיעות באיראן והחותמות איתה על חוזי בנייה. למרות זאת, לא רק שאיראן תלויה יותר בסין משסין תלויה באיראן, אלא שהיא תלויה בה יותר מכל מדינה אחרת באזור. יתר על כן, בייג'ינג פיתחה קשרי מסחר והשקעות עמוקים אף יותר עם כמה מיריבותיה ומשכנותיה של איראן באזור. פרק זה בוחן את הנתונים על קשרי המסחר וההשקעה בין שתי המדינות ומשווה אותם לשותפויות הכלכליות האחרות שיש לסין באזור...
קרא/י עוד

בינואר 2016 , מייד אחרי שהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית נכנס לתוקף, ביקר נשיא סין שי ג'ין־פינג בטהראן ושדרג את היחסים בין המדינות לרמה של שותפות אסטרטגית כוללת. כפי שצוין בפרק קודם, שתי המדינות התחייבו גם להגדיל עד 2026 את המסחר ביניהן פי עשרה, לשווי של 600 מיליארד דולר. איראן שאפה כבר זמן רב להגיע לרמה גבוהה כזאת של שותפות אסטרטגית עם סין, ובביקור הזה הצליחה להגיע אליה באופן רשמי...
קרא/י עוד

מנקודת מבטה של ישראל היחסים בין סין לאיראן פוגעים באינטרסים של ישראל ככל שבייג'ינג מקלה את קשייה של טהראן ומחזקת את יכולותיה...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםאיראןהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר
English

אירועים

לכל האירועים
יחסי ישראל-ארה"ב: ברית במבחן?
22 בדצמבר, 2025
16:30 - 13:30

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מערכות הגנה אווירית באיראן
איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.
25/12/25
מטוסים מתחת לרדאר: מנגנוני עקיפת הסנקציות על התעופה האיראנית
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מאמר זה ממפה את הארכיטקטורה המבצעית של מנגנון זה, שבבסיסו פריסת חברות קש במדינות דלות־שקיפות, שימוש ברישומי בעלות שכבתיים, "פעילות מתפרצת" לביצוע העברות בפרקי זמן קצרים ותכנון מסלולי טיסה עם נחיתות חירום מדומות לשם קליטה שקטה של מטוסים באיראן. במאמר מתואר כיצד ענף התעופה, שנפגע קשות מהסנקציות, הפך מכלי תחבורה אזרחי למרכיב ליבה באסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של המשטר – המאפשר לו לשמר תפקוד, לממן את שלוחיו באזור ולהפגין עמידות מול הלחץ הבינלאומי. תעשיית התעופה היא חוליה אחת בלבד במערך עקיפה רחב הרבה יותר, הכולל סחר בנפט, זהב וטכנולוגיות דו-שימושיות, אך היא מדגימה בבירור את השיטה: שילוב מתוחכם בין מדינה, שוק ומחתרת, הפועלים במרחבים רגולטוריים אפורים ומשבש את מאמצי האכיפה הגלובליים של הסנקציות הכלכליות.
17/12/25
Iranian Supreme Leader'S Office via ZUMA Press Wire
המבוי הסתום סביב תוכנית הגרעין האיראנית
הפתרון למשבר סביב תוכנית הגרעין האיראנית אינו נראה באופק, והשעון המתקתק מחייב את טהראן לקבל החלטות הרות גורל
08/12/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע