פרסומים

המשטר האיראני מנהל מערכה במספר חזיתות – דיפלומטית, כלכלית, גרעינית - מול מדיניות ה"מקסימום לחצים", שמוביל מולו הממשל האמריקאי מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין (מאי 2018). גורמים איראנים מגדירים את מדיניות איראן כ-"מקסימום התנגדות", שעיקרה סירוב מתמשך להצעות להיפגש עם הממשל האמריקאי, ובוודאי לקיים פגישה בדרג בכיר עם הנשיא טראמפ אישית, כל עוד הסנקציות המוטלות עליה בתוקף. הנשיא טראמפ, המתמקד במאמץ להשיב את איראן לשולחן המשא ומתן כדי לקדם הסכם גרעין טוב יותר, בראייה אמריקאית, שיגר מסרים ושליחים לטהראן כשהוא חוזר ומבהיר שאין בכוונתו לעודד חילופי משטר בטהראן והוא אף נכון לסייע למשטר האיראני הנוכחי לשגשג - אם רק יאות לשיחות שיסוכמו בהסכם גרעין חדש.

במסגרת מדיניות זו, נאסר על שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, להיפגש עם הנשיא טראמפ, לאחר שהועברה אליו הזמנה לבית הלבן על ידי הסנטור ראנד פול. המאמץ האחרון והמשמעותי ביותר עד כה לגבש נוסחה שתהיה מקובלת על ארצות הברית ואיראן נעשה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון בזמן מפגש ה-7G, שנערך באחרונה בצרפת. זריף הוזמן אז במפתיע לצרפת לקבלת עדכון, באישורו של הנשיא טראמפ עצמו. בעקבות המאמץ הצרפתי, טראמפ אכן אישר את האפשרות למפגש עם מקבילו האיראני, חסן רוחאני, אשר בעקבות העדכון של זריף אמר כי "אם היה יודע שהליכה לפגישה או ביקור של אישיות מסוימת תעזור להתפתחותה של מדינתו ותפתור את בעיות האזרחים, לא היה מחמיץ זאת". כן הדגיש כי אל לה לאיראן להחמיץ הזדמנות כלשהי, גם אם הסיכויים לכך נמוכים.

כצפוי, דבריו של רוחאני עוררו ביקורת חריפה במחנה השמרני באיראן. עשרות חברי פרלמנט חתמו על עצומה שקראה להימנע מדיאלוג עם ארצות הברית, והעיתון כיאהן, שעורכו מקורב למנהיג העליון עלי ח'אמנאהי ונחשב כמי שמבטא את עמדותיו, תקף את האפשרות לחידוש הדיאלוג, וחזר על העמדה הגורסת שאין לסמוך על ארצות הברית ויש להתמיד במדיניות העמידה הכלכלית האיתנה. בכלל הביקורות על רעיון ההידברות עם הממשל האמריקאי בלטה עמדתו של גורם חשוב במערכת הביטחונית האיראנית - מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמחאני, מי שהיה שר ההגנה והממונה על קידום פרויקט הגרעין הצבאי. בראיון נדיר ל-NBC News אמר שמחאני כי מלכתחילה לא היה מקום לחתום על הסכם הגרעין, וכי זו הייתה עמדתו גם בעת שההסכם גובש. יש להניח כי זו העמדה שהוא מבטא בדיונים המתקיימים בימים אלה בצמרת האיראנית. נוכח הביקורת החריפה שעוררו דבריו של הנשיא רוחאני, הוא חזר בו ומיהר להבהיר כי התנאי למשא ומתן עם ארצות הברית נותר הסרת הסנקציות. בימים האחרונים אף החריף את עמדותיו וקבע כי "איראן לעולם לא תנהל שיחות בילטרליות עם ארצות הברית וכי אם וושינגטון תסיר את כל הסנקציות היא תוכל להיות חלק מה-P5+1 (קבוצת המדינות שגיבשה את הסכם הגרעין עם איראן)". בד בבד חזר רוחאני והדגיש כבעבר, כי גם אם איראן תתקדם לצעד השלישי של הכרסום בהסכם הגרעין, הצפוי להינקט בימים הקרובים, אם תנאיה ימולאו היא תוכל לחזור לנקודה בה הייתה במסגרת ההסכם.

בינתיים, הנשיא מקרון ממשיך לנהל שיחות עם השותפות האירופאיות להסכם הגרעין, בריטניה וגרמניה, ונראה שהוא מקדם בעקבות שיחותיו עם הנשיא טראמפ הצעה שעוסקת בהקלה מסוימת על איראן בכל הקשור למכירות נפט ו/או העמדת אשראי של 15 מיליארד דולר לשנה. מדובר בסכום שהוגדר על ידי זריף עצמו כרבע מהסכום הנדרש לאיראן להוצאותיה הבסיסיות, בעוד את השאר תשלים איראן בייצוא למדינות אחרות. הנשיא טראמפ אמר כי הוא עשוי לאפשר לאיראן לקבל אשראי קצר מועד או הלוואה מסוימת, "אם התנאים יבשילו".

במישור הדיפלומטי, ובכוונה להוכיח את אי-היעילות של הסנקציות האישיות שארצות הברית הטילה עליו אישית, יצא זריף לסבב ביקורים במדינות סקנדינביה, לאחריהן הגיע (23 אוגוסט) לפריז - ערב מפגש ה-7G. כן נמסר על פסגה משולשת בהשתתפות רוסיה, איראן וטורקיה, המתוכננת להתקיים בקרוב באנקרה. במסגרת סבב ביקורים במזרח הרחוק ביקר זריף ביפן, סין ומלזיה. ב-2 בספטמבר יצא זריף בראש משלחת לביקור רשמי במוסקבה, שם מתוכננות שיחות נרחבות במגוון נושאים ובראשם עתיד הסכם הגרעין, בהמשך לשיחות המתקיימות עם נשיא צרפת.

במהלך חריג, מנהיג איראן, עלי ח'אמנאהי, קיים בטהראן פגישה מתוקשרת פומבית עם משלחת של החות'ים מתימן והביע בהם תמיכה, תוך הפגנת הקשרים עימם (שאיראן כבר לא מסתירה). התפתחות מעניינת וחריגה נוספת שנרשמה בזמן ביקור משלחת החות'ים הייתה מפגש שארגנו האיראנים עם שגרירי בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה. המהלך המחיש את הבנתן של מדינות אירופה את חשיבות שילובה של איראן בהסדרה בתימן והוא מחזק למעשה את מעמדה כגורם שיכול לתרום לפתרון, ולא כבעיה המרכזית - כפי שהיא מוצגת על ידי הממשל האמריקאי.

במישור הגרעיני, איראן מבהירה, כאמור, כי בכוונתה להמשיך במדיניות הכרסום ההדרגתי במחויבויותיה להסכם הגרעין. במסגרת זו כבר מימשה את שני השלבים הראשונים; עברה את גבול 300 הק"ג של אורניום מועשר לרמה נמוכה, שמותר לה על פי ההסכם לשמור על אדמתה, והיא מעשירה מעבר לרמת ה-3.67 אחוזים המותרים. בכוונת איראן להודיע ב-6 בספטמבר על אודות צעדיה הבאים במסגרת השלב השלישי של מה שהיא עצמה הגדירה כמהלך רב-שלבי של כרסום בהסכם, בתגובה למה שטהראן מתייחסת כנסיגה של החתומות עליו ממחויבויותיהן. ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, עלי אכבר סלאחי, הודיע כי כבר הורכבו צנטריפוגות מתקדמות מדגם 6IR באולמות חדשים שיועדו למטרה זו. גורמים איראניים אמרו כי הורכבו 33 צנטריפוגות חדשות, אבל רק בעשר מהן הוזרק גז 6UF - מהלך שמאפשר לאירופאים להגדיר צעד זה כמצוי בתחום האפור של ההסכם, קרי, עדיין אינו מהווה הפרה בוטה שעשויה לחייב אותן לנקוט צעדי נגד. כן הבהיר סלאחי כי בחודשים הקרובים תפורסם הצהרה איראנית בעניין כור המים הכבדים באראכ. על פי הסכם הגרעין, איראן הוציאה את ליבת הכור ומילאה אותה במלט, אולם מסתבר כי במקביל רכשה צינורות שיוכלו להחליף את אלה שהוצאו מכלל שימוש. גורמים בפרלמנט האיראני אף רמזו על צעדים נוספים שאיראן עשויה לנקוט, ביניהם אף הפעלה של צנטריפוגות מתקדמות יותר (בהנחה שאין זו התרברבות חסרת בסיס). אולם, האיראנים חוזרים ומבהירים כי כל הצעדים שהם נוקטים ניתנים לביטול, אם השותפות האירופאיות להסכם תמצאנה פתרון שיפצה על המחיר שאיראן משלמת בגין הסנקציות האמריקאיות.

במישור הכלכלי, בניסיון לקדם אפיקים עוקפי סנקציות ולהוכיח לממשל האמריקאי כי הלחצים הכלכליים לא ישיגו את מטרתם, השקיעה איראן בחודשים האחרונים מאמצים ניכרים בהרחבת קשריה הכלכליים במיוחד עם מדינות שגובלות בה. מדובר ברוב המקרים בהצהרות כוונות, שעדיין רחוקות ממימוש, אך המגעים – עם קזחסטן ורוסיה בתחום הסחר בחיטה, עם פקיסטן בנושא הקלות בירוקרטיות לקידום הסחר, עם גרוזיה בנושא נתיבי תעבורה ועם אפגניסטן בתחום החשמל - משקפים החלטה מושכלת איראנית להרחיב האפשרויות ולגוון הכנסות מעבר לתחום הנפט.

מהלכים אלו של איראן משקפים החלטה נחושה של המשטר להתמודד בכל המישורים האפשריים עם מדיניות הלחצים של ארצות הברית. הצמרת האיראנית חוזרת ומבהירה כי לא תבוא למשא ומתן תחת לחץ, וגם אם באיראן נמשך הוויכוח לגבי האפשרות לחידוש דיאלוג עם ארצות הברית, קיימת תמימות דעים לגבי הצורך בהמשך המהלכים בתחום הגרעין. אלה מהווים בראיית טהראן קלף לחץ חשוב, הן על מדינות אירופה כדי שתנסינה למצוא פתרונות אפשריים בסוגיית הסנקציות, והן כקלף מיקוח מול ממשל טראמפ לקראת חידוש אפשרי של משא ומתן, כאמור רק לאחר הסרת הסנקציות (או לפחות חלקן). הנהגת איראן מדגישה ששיקוליה אינם מותנים בזהותו של הנשיא האמריקאי הבא. זריף אף הבהיר לאחרונה, כי ארצו מעריכה שטראמפ ייבחר שוב לנשיאות, במשתמע - איראן אינה בונה את המדיניות שלה על בסיס הערכה שנשיא דמוקרטי ישנה את הכיוון המדיני האמריקאי הנוכחי.

בשורה התחתונה, אף כי ברור גם לאיראן כי בסופו של יום יידרש משא ומתן כדי לפתור את המשבר הנוכחי, בטהראן מעריכים שזו שעת כושר: הנשיא האמריקאי מעוניין במפגש מתוקשר, שיהיה חשוב במיוחד עבורו בשנת בחירות; ומדינות אירופה מוכנות ללכת כברת דרך כדי למנוע הסלמה במתח בנושא הגרעין ולייצר הידברות אמריקאית-איראנית. זאת, כל עוד איראן יכולה לספוג את הלחצים הכלכליים כדי לקדם את השגת יעדיה, המוצגים כתנאי לשיבה למשא ומתן.